מרינה פטריות הגליל בע"מ נ' יהודה אלפי

פסק-דין

א. המבקשת הגישה בקשה לביצוע שטר כנגד המשיב. המשיב הגיש התנגדות בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"ט 8178-09-12), וביום 30.12.12 הורה בית משפט השלום (השופט אלקלעי) על העברת הדיון בהתנגדות לבית הדין לעבודה "מאחר ולצורך הכרעה בתביעה יהיה צורך להכריע האם בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואם כן – האם זכאי המבקש לקזז את הסכומים שיסודם ביחסי העבודה שבין הצדדים מתוך התביעה השטרית" (פסקה 16).

ב. בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי (רע"א 43436-01-13) נדחתה על הסף ביום 13.3.13 (השופטת צ'רניאק). נקבע, כי יש להתייחס אל החלטתו של בית משפט השלום כפסק דין, וכי המבקשת היתה צריכה להגיש ערעור בזכות על החלטה זו. החלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שחלף המועד להגשת ערעור בזכות על החלטת בית משפט השלום. ביום 24.3.13 נדחתה עתירת המבקשת להמרת בקשת רשות הערעור לערעור לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולחלופין להארכת מועד להגשת ערעור.

ג. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי החלטתו של בית המשפט המחוזי חוסמת את דרכה להשיג על החלטתו של בית משפט השלום, וכי היא גורמת לה לעיוות ולעינוי דין.

ד. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחיהן, החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבלו, כפי שיפורט להלן.

ה. סבורני, כי בנסיבות המקרה היה על בית המשפט המחוזי לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, קרי, להסב את בקשת רשות הערעור לערעור בזכות. למצער, ונדמה כי דבר זה מוסכם אף על המשיב (סעיף 23 לתגובתו), היה על בית המשפט המחוזי לשקול לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 410א לתקנות. מן העבר השני, ככל שהתנהלותה הדיונית של המבקשת גרמה להארכת ההליך או לסרבולו, ניתן היה לכפר על כך בדרך של פסיקת הוצאות.

ו. הריני מורה איפוא, כי בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת בבית המשפט המחוזי (רע"א 43436-01-13) תידון כערעור בזכות. התיק יטופל בבית המשפט המחוזי בהתאם לסיווגו החדש. המבקשת תישא בהוצאותיו של המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ח' בתמוז תשע"ג (16.6.2013).