נדים סלימאן כמאל נ' עזבון המנוחה אניסה נחאס ואח'

פסק-דין

1.בקשת רשות ערעור על סירובו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט קיסרי) ליתן סעד זמני המונע מהמשיבים 8 ו-9 לעשות פעולות בחלקיהם במקרקעין מסוימים. דנתי בבקשה כאלו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. עיינתי בשתי התגובות של משיבים 8 ו-9 שהוגשו אתמול. אף שלא נעתרתי לבקשות למתן סעד זמני בבקשה, במעמד צד אחד, מסקנתי היא כי דין הערעור לגופו להתקבל.

2.לכאורה רכש המבקש, עוד בשנת 1995, מסבתם המנוחה של המשיבים 8 ו-9 זכויות בעלות במושעא ב-3/16 חלקים מחלקה מסוימת במקרקעין שהיתה בבעלות המנוחה. על שמו של המבקש נרשמה הערת אזהרה שנמחקה, בנסיבות לא ברורות, בשנת 1997. מסיבות שאינן ברורות גם כן בשלב זה לא נעשה רישום בעלות על שם המבקש.

3.אין לומר כי הבקשות שהוגשו לבית המשפט המחוזי או לבית משפט זה נוסחו בצורה ברורה, אך דומני כי אי מתן סעד זמני יעמיד את מי שהוא לכאורה רוכש ראשון בפני שוקת שבורה אם תתקבל תביעתו. בנסיבות העניין, ההליך של צו מניעה זמני אינו השלב המתאים להכרעה בטענת השיהוי, בשאלה- זכותו של מי קודמת, מי אחראי למחיקת הערת האזהרה ועוד. שאלת מחיקת הערת האזהרה לכאורה אינה חשובה ביחסים בין המשיבים 8 ו-9 לבין המבקש, משום שהמשיבים עצמם מסבירים כי ידעו על כך שהמבקש רכש קרקע מסבתם, טענתם היא, כי החלקים מהקרקע שנרשמו על שמם – לא באו על חשבון זכויות המבקש. בבקשה זו משיבים רבים, ויהיה צורך בבירור השאלה "על חשבון" מי לכאורה מהמשיבים נושל לכאורה המבקש, גם עניין זה מצריך בירור שאין מקומו בשלב זה.

4.בא כוח המשיבים 8 ו-9 הבהיר בערכאה בראשונה, אף שלא היה מוכן להוצאת צו מניעה זמני כ"עניין עקרוני", כי הוא מוכן להתחייב כי מרשיו לא יעשו דבר בחלקה עד לסיום המשפט. לענין זה לא היתה התייחסות בתגובות שנמסרו לבקשה. נראה כי הדבר מצביע כי לעניין מאזן הנוחות – לא תהיה פגיעה ממשית במשיבים 8 ו-9 אם יינתן הצו המבוקש.

5.בנסיבות אלה אני מחליטה כי הצו הארעי שניתן ביום 30.8.2010 במעמד צד אחד – יחזור על כנו.

6.אשר לבקשת רשות הערעור על החלטת בית משפט קמא מיום 30.8.2010 – בעניין מחיקת המשיבים 15-14 מן הבקשה למתן סעד זמני- דינה להידחות. אכן, המשיבים 15-14 לא היו צריכים להיות צד לבקשה למתן סעד זמני.

7.סיכויי ההליך רחוקים מלהיות ברורים. לא יהיה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז חשון, תשע"א (25.10.2010).