מר יוסף סמואלסון נ' מר מיכאל ויס ואח'

פסק-דין

1.לאור תקנה 406א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רשאי הייתי ליתן סעד זמני על פי צד אחד בגדרה של בקשה זו לרשות ערעור. מקל וחומר רשאי אני להחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שיתייחס לבקשה לגופה. בהחלטתו של בית משפט קמא מיום אתמול עליה משיג המבקש, דחה בית המשפט למעשה את הבקשה על הסף. נראה לי כי לא היה מקום לדחייה על הסף.

2.לפיכך, העניין יוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון לגוף הבקשה. הנני מבהיר, כי באומרי שעל בית המשפט להחליט לגוף הבקשה, אין כוונתי לומר כי עליו להימנע ממתן סעד על פי צד אחד ולדון בבקשה דווקא לאחר קבלת תגובה של המשיבים. על בית המשפט יהיה לשקול האם מן הראוי ליתן סעד על פי צד אחד, או שמא יש לקבל תחילה את תגובתם של המשיבים, כולם או חלקם. והערה נוספת: נראה לכאורה, כי על המבקש להחליט כבר בשלב זה האם ההליך אותו נקט מהווה חלק מתובענה שבכוונתו להגיש לבית המשפט המחוזי, או שמא מדובר בבקשה למתן סעד זמני על פי סעיף 16 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. מכל מקום, עניין זה ראוי לו שיעמוד בפני הערכאה הדיונית. הנני מוסיף הערה זו הואיל ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום אתמול נאמר, בין השאר, כי המקרה אינו מצדיק מתן סעד זמני טרם הגשתה של תובענה. אם מדובר בסעד זמני לפי חוק הבוררות, נראה שבמקרה זה אין כלל צורך בהגשת תובענה עיקרית לבית המשפט.

3.הבקשה נדונה איפוא כערעור והערעור מתקבל אך במובן הנזכר לעיל.

ניתן היום, י"ז באב תשס"ד (4.8.04).