The full text of פקודת הנשואין והגירושין (רישום), in 10 sections.

פקודה זו תקרא ”פקודת הנשואין והגירושין (רישום)“.

בפקודה זו יהא למונח הבא הפירוש דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”הרשות הרושמת“ פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנשואין נשואין אזרחיים, האימם, בנשואין לפי דת האיסלם, הכומר בנשואין לפי דת הנצרות, הרבי, בנשואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט, בנשואין לפי דת הדרוזים.

בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין אצל כל רב שמונה כרושם נישואין לפי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980, ללא קשר למקום מגוריהם או למקום עריכת הנישואין.

הרשות הרושמת תרשום כל נשואין בשעת סדור הקידושין בכתבה את הפרטים הבאים בארבע העתקות שכל אחת ואחת מהן תהא חתומה בחתימת ידה ובחותמתה של הרשות הרושמת –

(א)השם, הגיל, משלח היד, העדה ומקום מגוריהם של הבעל והאשה;

(ב)השם, משלח היד ומקום מגוריהם של ההורים;

(ג)השם ומשלח היד של העדים;

(ד)תאריך הנשואין ומקום הנשואין.

אשר לארבע ההעתקות של כל רישום נשואין, חייבת הרשות הרושמת –

(א)לשמור אחת בפנקס הרישום;

(ב)לשלוח אחת למשרדו של הממונה על אותו המחוז [במקור: מושל אותו המחוז] בסוף כל חדש;

(ג)למסור העתקה אחת לבעל והעתקה אחת לאשה תמורת תשלום של מאה פרוטה לכל העתקה.

הממונה על המחוז ישלח לרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש״ע–2010, מדי חודש, הודעה על נישואין שנרשמו באותו מחוז במהלך החודש שקדם לו.

הפרוצידורה שנקבעה בסעיפים 3 ו־4 תהא נוהגת לגבי רישום גירושין, אלא שלא יהא צורך ברישום הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב).

כל אדם יכול לקבל העתקה מרישום הנשואין או הגרושין שלו לכשיגיש בקשה למשרד הממונה על המחוז של אותו מחוז [במקור: המושל של אותו המחוז] וישלם מס של חמשים פרוטה.

כל שאינו דואג לרישום הנשואין או הגרושין שלו או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים.

רב רושם נישואין כאמור בסעיף 2א לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו, אלא בהתאם לתקנות שקבע השר לשירותי דת, בהסכמת שר המשפטים ונשיא מועצת הרבנות הראשית.