Skip to main content

Ordinance10 sections

The full text of פקודת הנשואין והגירושין (רישום), in 10 sections.

This is the full text, word for word.

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה, בכל מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית.

1. השם הקצר

פקודה זו תקרא ”פקודת הנשואין והגירושין (רישום)“.

2. פרוש

בפקודה זו יהא למונח הבא הפירוש דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

”הרשות הרושמת“ פירושה הפקיד המסדר את הקידושין, אם היו הנשואין נשואין אזרחיים, האימם, בנשואין לפי דת האיסלם, הכומר בנשואין לפי דת הנצרות, הרבי, בנשואין לפי דיני ישראל והשיך של השבט, בנשואין לפי דת הדרוזים.

2א. מקום רישום לנישואין של בני זוג יהודים

תיקון: תשע״ד

בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים להירשם לנישואין אצל כל רב שמונה כרושם נישואין לפי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980, ללא קשר למקום מגוריהם או למקום עריכת הנישואין.

3. רישום נשואין

הרשות הרושמת תרשום כל נשואין בשעת סדור הקידושין בכתבה את הפרטים הבאים בארבע העתקות שכל אחת ואחת מהן תהא חתומה בחתימת ידה ובחותמתה של הרשות הרושמת –

(א)השם, הגיל, משלח היד, העדה ומקום מגוריהם של הבעל והאשה;

(ב)השם, משלח היד ומקום מגוריהם של ההורים;

(ג)השם ומשלח היד של העדים;

(ד)תאריך הנשואין ומקום הנשואין.

4. מה יעשה בהעתקות של כל רישום נשואין

תיקון: תש״ח, תש״ח־2

אשר לארבע ההעתקות של כל רישום נשואין, חייבת הרשות הרושמת –

(א)לשמור אחת בפנקס הרישום;

(ב)לשלוח אחת למשרדו של הממונה על אותו המחוז [במקור: מושל אותו המחוז] בסוף כל חדש;

(ג)למסור העתקה אחת לבעל והעתקה אחת לאשה תמורת תשלום של מאה פרוטה לכל העתקה.

4א. משלוח הודעה למרשם הזוגיות

תיקון: תש״ע

הממונה על המחוז ישלח לרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש״ע–2010, מדי חודש, הודעה על נישואין שנרשמו באותו מחוז במהלך החודש שקדם לו.

5. רישום גירושין

הפרוצידורה שנקבעה בסעיפים 3 ו־4 תהא נוהגת לגבי רישום גירושין, אלא שלא יהא צורך ברישום הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב).

6. הזכות לקבל העתקה של הרישום

תיקון: תש״ח

כל אדם יכול לקבל העתקה מרישום הנשואין או הגרושין שלו לכשיגיש בקשה למשרד הממונה על המחוז של אותו מחוז [במקור: המושל של אותו המחוז] וישלם מס של חמשים פרוטה.

7. עברה

תיקון: תשע״ד

כל שאינו דואג לרישום הנשואין או הגרושין שלו או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים.

8. איסור פרסומת

תיקון: תשע״ד

רב רושם נישואין כאמור בסעיף 2א לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו, אלא בהתאם לתקנות שקבע השר לשירותי דת, בהסכמת שר המשפטים ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

23 בספמטבר, 1929

This is where the text was published.

This text in the Knesset's legislation database

These are other texts of the same kind.

These are the questions people ask about this text.

Is this text still in force?

The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.

How many sections does this text have?

It has 10 sections.

Where was this text first published?

The first publication the source lists is ⁨חא״י כרך ב׳ פרק פ״ח, עמ׳ 876 פקודת הנשואין והגירושין (רישום)⁩, and 4 later publications are listed after it.

What does the first section say?

Section 1 is titled ⁨השם הקצר⁩.

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת הנשואין והגירושין (רישום)⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring