The full text of תקנות הנכים (תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת לנכה בתפקודי היציבה וההליכה), התשמ״ד–1984, in 4 sections.

(א)נכות משולבת של תיפקודי היציבה וההליכה לענין סעיפים 7ג ו־7ד לחוק תיקבע בידי רופא מוסמך ראשי או רופא מוסמך מקומי שמינה שר הבטחון לפי תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954 (להלן – רופא מוסמך).

(ב)נכה החולק על החלטתו של רופא מוסמך מקומי רשאי לערער לפני הרופא המוסמך הראשי והחלטתו תהא סופית.

לא תיקבע נכות משולבת של תיפקודי היציבה וההליכה לענין תקנות אלה אלא לנכה שנתקיימו בו כל אלה:

(1)גילו 50 שנים או יותר ונקבעה לו דרגת נכות שאינה פחותה מ־50% לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש״ל–1969, בשל אחת מאלה:

(א)פגיעה בגפיים התחתונות;

(ב)פגיעה באגן הירכיים;

(ג)פגיעה בעמוד השדרה עם נזק למערכת העצבים השדרתית;

(ד)פגיעה בעמוד השדרה עם נזק בתנועתיות עמוד השדרה למעט פגיעה בעמוד השדרה הצוארי;

(2)הוא אינו מסוגל, לפי קביעת רופא מוסמך כאמור בתקנה 1, לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו;

(3)הוא הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי פרש כליל מעבודתו וכי אינו עובד בכל עבודה או עסק;

(4)הוא הוכיח כי אינו מקבל קיצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי;

(5)הוא הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי הכנסתו מכל מקור שהוא אינה עולה על פי שניים מהשכר הממוצע במשק, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 – אם הוא רווק, ופי שלושה – אם הוא בעל משפחה.

נכה שנתקיימו בו התנאים המפורטים בתקנה 2 תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, כמפורט בטור א׳ להלן, בשיעורים כמפורט בטור ב׳ להלן:

(1)

(2)

(3)

(4)

(5)

(6)

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984).