The full text of תקנות הנמלים, תשל״א–1971, in 354 sections.

בתקנות אלה –

”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;

”הוראת מסירה“ – כמשמעותו של ”צו מסירה“ בסעיף 14 לפקודה;

”הפלגה בין־לאומית“ – הפלגה במסע בין־לאומי, כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;

”הרשות“ – רשות הנמלים והרכבות;

”זמן העבודה הרגיל“ – שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל בתוספת הראשונה;

”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, ויום העצמאות כמשמעותו בחוק יום העצמאות, תש״ט–1949;

”כלי שיט“ – (נמחקה);

”מטען במעבר בין נמלי“ (Cargo in Transit Between Ports) – מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:

(1)הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;

(2)הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;

(3)הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;

”מטען במעבר יבשתי“ (Cargo in Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:

(1)הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;

(2)הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;

”מטען במעבר אווירי“ (Cargo in Sea-Air Transit) – מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:

(1)הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;

(2)הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;

”מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ“ – מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;

”מנהל הנמל“ – לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;

”מסוך“ – כמשמעות ”מחסן עבר“ ["מסוך מעבר"] או ”אזור סיוור“ בפקודה;

”מסירה ישירה“ – מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;

”מסירה עקיפה“ – מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;

”מעגן סגור“ – חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צידו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת – חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;

”משגור“ – כלל הטובין לפי מטען אחד;

”מיתקן נמל ייעודי“ – מיתקן מתמחה המשמש לפריקה או לטעינה של מטען מסוג אחד בלבד, נוזל או בצובר וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;

”נמל“ – נמל חיפה, נמל אשדוד, נמל אילת או נמל אשקלון;

”סימן עזר“ – סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;

”סימן עיקרי“ – הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;

”ספינת דיג“ – ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;

”פקיד מוסמך“ – פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנידון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;

”קברניט“ – רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק – הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;

”רב חובל נמל“ – כהגדרתו בתקנות ניהול התעבורה הימית;

”רכב“ – כמשמעותו בפקודת התעבורה;

”שיטעון“ (transshipment) – העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;

”שיטעון בין נמלי“ – העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;

”מכולה“ (freight container) – יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:

(1)מבנה יציב בזוויות ישרות;

(2)היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;

(3)היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל להנחת דעתו של מנהל הנמל;

(4)מידותיה אחידות כדלקמן:

(1)רחבה הוא 8 רגל;

(2)גבהה עד 9 רגל;

(3)ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;

(5)הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;

”מכולה שאינה רגילה“ – מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;

”המכלה“ – מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;

”גלנוע“ (Roll-on/Roll-off) – שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם או זחליהם או כל שיטת תנועה אחרת שאינה הנפה בעזרת מנוף חיצוני ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;

”כלי רכב מוביל“ – כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע, לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל־נוע (roll-trailer); לענין זה, ”גרור גל־נוע“ (roll-trailer) – גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל־נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;

”כלי רכב מובל“ – מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;

”סיור כלי רכב“ – פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל;

”תקנות הספנות (ימאים)“ – תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002;

”תקנות ניהול התעבורה הימית“ – תקנות הנמלים (ניהול התעבורה הימית), התשע״ז–2017;

”תצפית נמל“ – כהגדרתה בתקנות ניהול התעבורה הימית.

לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

(א)הוראות סימן זה יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן – השטח המוגבל).

(ב)תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.

(א)לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.

(ב)רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.

(ג)לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.

מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.

השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה 5 לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.

לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.

מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי־חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.

בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.

הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.

אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.

לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.

לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.

לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.

(א)לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.

(ב)לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.

לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.

לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.

לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל.

לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.

לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל־חיים למימי הנמל אלא ברשות רב חובל הנמל.

(א)לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.

(ב)כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.

(ג)הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

בפרק זה –

”מנהל הנמל“ – מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;

”רשיון“ – רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי סעיף 9 לפקודה.

מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:

(1)כלי השיט אינו מתאים, לדעת מנהל הנמל, למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;

(2)מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;

(3)כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט, לדעתו של מנהל הנמל;

(4)השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.

תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.

(א)מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.

(ב)מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ״ה–1965.

הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.

הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי תקנה 28(ב) באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.

לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

(א)הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של רב חובל הנמל.

(ב)הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה רב חובל הנמל.

בזמנים שקבע רב חובל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של רב חובל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל או רב חובל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל או רב חובל הנמל רשאי –

(1)להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל או לרב חובל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל או לרב חובל הנמל;

(2)לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.

(א)מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.

(ב)נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

בפרק זה –

”ועדת רישוי נתבים“, ”הועדה“ – ועדה ליד מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן – המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד מהם נציג רשות הספנות והנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;

”המעסיק“ – כל אחד מאלה:

(1)רב חובל הנמל שבו המועמד לקבלת רישיון ניתוב עתיד להיות מועסק – בנמל המפורט בתקנה 289 לתקנות אלה למעט במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי תקנה 42(1) עד (3);

(2)נתב העוסק בפועל בניתוב – במיקשר הימי בנמל אשדוד – בבקשות לפי תקנה 42(1) עד (3);

(3)רב חובל נמל שהממונה על הנמלים מינה אותו להשתתף בדין בבקשות לפי תקנה 42(4) ו־(5);

”נתב“ – בעל רשיון;

”רשיון“ – רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח סעיף 13 לפקודה;

”גוררת“ – כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל״ב–1971.

(א)רשיון יהיה זמני או קבוע.

(ב)תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.

בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן בפרק זה – השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.

תנאי הכשירות הכללית לתפקיד נתב הם:

(1)הוא בעל תעודת הסמכה מוכרת ותקפה לרב חובל, לפי תקנה 20(1)(א) ופרק ד׳ לתקנות הספנות (ימאים);

(2)שירת באנייה בתפקיד קברניט כלי שיט, שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 18 חודשים לפחות או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 15 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 24 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת;

(3)הוא בעל תעודה רפואית תקפה מאת רופא מורשה או מוסד רפואי מוסמך, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש לשמש בתפקיד נתב; לעניין זה, ”מוסד רפואי מוסמך“ ו”רופא מורשה“ – כהגדרתם בתקנה 52 לתקנות הספנות (ימאים).

לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש –

(1)מסמכים המעידים על עמידתו של המבקש בתנאי הכשירות הכללית כמפורט בתקנה 39א;

(2)אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו בפקודה או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;

(3)אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;

(4)(נמחקה);

(5)(נמחקה).

(א)לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש –

(1)רשיון זמני תקף של המבקש;

(2)אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;

(3)תעודה רפואית כאמור בתקנה 39א(3).

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו־(2).

אלה סמכויות הועדה:

(1)לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי תקנה 39 ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;

(2)לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;

(3)להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה;

(4)לייעץ לשר בדבר קביעת תנאי הכשירות הכלליים הנדרשים לתפקיד נתב;

(5)לייעץ לשר בדבר הצורך בהשתלמויות מקצועיות.

(א)על אף האמור בתקנה 39א(2) רשאי מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 5,000 טון ועסק בהפלגות בין־לאומיות במשך 9 חודשים לפחות, או שירת בתפקיד קברניט בכלי שיט כאמור במשך 12 חודשים לפחות ונוסף על כך שירת במשך 18 חודשים לפחות בתפקיד קברניט גוררת [במקור: לפחות], או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.

(ב)המלצת מנהל רשות הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי תקנה 42(3).

השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.

הועדה רשאית –

(1)להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;

(2)לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;

(3)להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.

רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לסרב לתת רישיון או לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידיו כנתב או בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בניתוב, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו;

(2)השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;

(3)השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.

אם יש לשר יסוד סביר להניח, לאחר שהועברה אליו חוות דעת של הממונה על הנמלים בעניין, כי הנתב ביצע מעשה שמפאת מהותו, חומרתו או נסיבותיו הקשורות לבטיחות השיט, אין הוא ראוי לעסוק בניתוב או, לאחר שקיבל תעודה רפואית מאת רופא מורשה או מוסד רפואי כהגדרתם בתקנה 39א, כי מצב בריאותו של הנתב אינו מאפשר לו לבצע את תפקידו כנתב, והוא שוכנע כי יש צורך דחוף בהתליית רישיונו לשם הגנה מיידית על בטיחות השיט, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, בתנאים או בלא תנאים, עוד בטרם נמסרו לו המלצות הוועדה, ובלבד שייתן לנתב הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה.

הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:

(1)נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב־חובל;

(2)הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.

(בוטלה).

(בוטלה).

(בוטלה).

לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור בתקנה 48 שאינו זקוק לשירותים בנמל.

(א)לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל –

(1)העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו בתקנה 218 – תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;

(2)רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;

(3)רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;

(4)רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.

(ב)הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.

(ג)לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל, לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.

(א)לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.

(ב)מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.

כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.

(א)לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג״מ (V.H.F) תקין ובמצב שמיש.

(ב)בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.

רב חובל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.

לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת רב חובל הנמל, פרט למקרה חירום או לצורך ניסוי מערכות לפני הפלגה (Testing Gear).

הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מכני חייב לוודא את כשירותו ותקינותו המלאה של כוח ההנעה העיקרי בכלי השיט כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם כן קיבל רשות בכתב מאת רב חובל הנמל או מי שהוא מינה לכך לשינוי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט, ובלבד שסוכן האנייה הציג לו אישור של המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט לאותו שינוי.

הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם רב חובל הנמל הסכים מראש אחרת; רב חובל הנמל יתייעץ עם המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגן כלי השיט הנוגע בדבר או מי שהוא מינה לעניין זה.

הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.

קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי השיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות רב חובל הנמל.

(א)רב חובל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם רב חובל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.

(ב)לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי רב חובל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.

בכלי שיט העוגן על יד רציף לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת רב חובל הנמל אלא אם –

(1)הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום; או

(2)הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.

(א)לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.

(ב)לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות מרב חובל הנמל, פרט למקרה חירום.

(א)בתקנה זו –

”הרשות“, ”חברת נמל“ ו”תאגיד מורשה“ – כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (להלן – החוק);

”רציף מסחרי“ – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;

”מפעיל“, לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;

”צוות תפעול“ – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.

(א1)לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –

(1)לקבוע בכללים לפי סעיף 32(ב) לחוק, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ״ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;

(2)להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:

(א)הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;

(ב)הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, ”זמן שהיית אניה בנמל“ – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;

(ג)ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ״ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעיל –

(1)בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;

(2)ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;

(ד)המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:

(1)בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;

(2)המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;

(3)להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.

פורסמו כללי רשות הספנות והנמלים (נוהל התור התפעולי בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), התשס״ח–2008.

(א2)בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.

(א3)על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.

(א4)קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.

(א5)נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.

(ב)(נמחקה).

(ג)השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.

(ד)הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן – הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.

(ה)מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).

(ו)על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.

(ז)לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת רב חובל הנמל, לתקופת ההיתר ובהתאם לתנאיו.

(ח)היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 42(ג)(3) לחוק, בכפוף להוראות סעיפים 43 עד 46 ו־48 לחוק.

אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל כל עוד לא נתקבל היתר לכך.

לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.

מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.

(א)כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.

(ב)מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.

קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.

קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.

מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל הנמל מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על־ידי כלי השיט בנמל.

נוכח רב חובל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה או להפריע בסדרי העבודה בנמל.

על אף האמור בתקנה 73 יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.

לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן בפרק זה – טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.

הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר־קיימא.

אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור בתקנה 76 לענין הטובין שבשיטעון.

טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי סעיף 14 לפקודה.

יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:

(1)שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;

(2)שם המקבל;

(3)משקלם של הטובין ונפחם;

(4)סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;

(5)נמל היעוד.

רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.

בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

(א)לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.

(ב)מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.

לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.

(א)לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.

(ב)בתקנה זו, ”מסילת ברזל“ – השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

(א)לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.

(ב)לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.

מי שבפיקוחו נמצאים בעלי־חיים בנמל או המביא בעלי־חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.

(א)מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:

(1)פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;

(2)השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;

(3)הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;

(4)שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;

(5)האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.

(א)במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.

(ב)לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.

ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.

כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

(בוטלה).

(בוטלה).

לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.

מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

(א)נמכרו טובין בהתאם להוראות סעיף 21 או 22 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.

(ב)העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.

(ג)ניתנה הוראה בהתאם לסעיף 21 או 22 לפקודה למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות – יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.

(ד)טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.

(ה)רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה – רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

(א)הודעה על מכירה של טובין כאמור בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.

(ב)הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ־15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.

(ג)טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.

(ד)אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

(א)הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.

(ב)הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.

(ג)הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב).

(ד)מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.

לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור בתקנה 98.

לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.

לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.

הוראות סימן זה אינן באות לגרוע מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947.

לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.

לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.

מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.

פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.

בסימן זה, ”הבערת אש“ – כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.

(א)לא יבעיר אדם אש בכלי שיט –

(1)בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;

(2)בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;

(3)בשעת תדלוקו של כלי השיט.

(ב)תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועישון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.

בכפוף לאמור בתקנה 108 מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:

(1)בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;

(2)הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;

(3)חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.

לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן בסימן זה – פעולות ריתוך) –

(1)בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;

(2)בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;

(3)בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.

בכפוף לאמור בתקנה 110 מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:

(1)בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;

(2)במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.

המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:

(1)כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;

(2)במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;

(3)במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;

(4)אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות – נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;

(5)אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה – הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;

(6)אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז – מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.

המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:

(1)הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;

(2)חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;

(3)הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;

(4)חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.

המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:

(1)המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;

(2)מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;

(3)הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.

מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים בתקנות 112, 113 ו־114, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.

(א)פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, לרב חובל הנמל; רב חובל הנמל יודיע למנהל הנמל ולרשות הכבאות לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012.

(ב)חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.

מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.

רב חובל הנמל, בתיאום, ככל האפשר, עם מנהל הנמל, רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.

(במקור סומנה בטעות כתקנה 119א).

קברניט כלי שיט שפרצה בו דליקה יגיש למנהל הנמל או לרב חובל הנמל, לפי העניין, כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות להם לפי תקנות 117 או 118.

(א)לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.

(ב)לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.

(ג)בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.

חובה המוטלת על פי פרק זה תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.

הוראות פרק זה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

(א)בפרק זה –

”אזור מוגבל“ – אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;

”אזור מניעה“ – אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:

(1)טעינה או פריקה של חמרי נפץ;

(2)עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;

”אזור סכנה א׳“ – שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;

”אזור סכנה ב׳“ – השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;

”אנית חמרי נפץ“ – כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;

”בעל“ – הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;

”חמרי נפץ“ – כמשמעותם בחוק חמרי נפץ, התשי״ד–1954, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (Class 1) של הקודקס;

”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;

”הקודקס“ – הקודקס הבינלאומי הימי של אימ״ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G. Code).

(ב)הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.

(ג)הוראות פרק זה באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

(א)ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם לטופס 1 שבתוספת השניה.

(ב)בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן – הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה שבלוחות א׳ עד ה׳ בתוספת השניה, לפי הענין.

(ג)מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר בפרק זה, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

לא נמסרה הודעה לפי תקנה 124(א), או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

(א)אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.

(ב)אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר רב חובל הנמל אחרת.

(א)הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.

(ב)הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

(א)אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.

(ב)אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.

(ג)לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, ”בודק מוסמך“ – כמשמעותו על פי סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970.

(ד)לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

(א)למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה ”א“ ו־”ב“ על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות התוספת השניה.

(ב)כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה ”א“ שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב) – יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה ”א“ התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)הבעל הגיש למנהל בקשה לפי טופס 2 בתוספת השניה;

(2)ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם לטופס 2 בתוספת השניה, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה״ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה ”א“.

(א)לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.

(ב)אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות טופס 3 בתוספת השניה ובשעות הלילה – לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן – באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

(א)לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.

(ב)גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת רב חובל הנמל.

(א)בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.

(ב)מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.

(ג)ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.

(ד)מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן – האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.

(ה)האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.

(ו)ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

(א)מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: ”אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל“.

(א)לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.

(ב)בתקנה זו, ”אש גלויה“ – חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.

(ג)לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.

(ד)לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.

(ה)מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

לא ישתמש אדם בכיבלי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת רב חובל הנמל ולפי תנאיו; ובלבד שסוכן האנייה הציג לפניו אישור מאת המנהל הכללי של התאגיד המפעיל את הרציף שלידו עוגנת האנייה לעניין פירוק המנוע ואי־קיום הכוח המניע של האנייה.

בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור בפרק זה.

(א)חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.

(ב)חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.

(ג)חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.

(ד)בכפוף לאמור בתקנה 128, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

(א)הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.

(ב)הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

(א)קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.

(ב)בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

(א)לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.

(ב)טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;

(2)ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.

(ג)טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.

(ד)פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות פרק זה, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.

(ה)אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

(א)קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.

(ב)בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.

(ג)הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

(א)לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כל רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.

(ב)לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.

(ג)לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס ”Ex“ או ”EE“.

(ד)מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס ”DS“ (דיזל) או ”EE“ (חשמל).

לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה ”א“ שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.

(בוטלה).

בפרק זה –

”אזור סכנה“ – מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;

”אניית חמרים מסוכנים“ – כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;

”אניית חמרים מסוכנים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;

”אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;

”אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;

”אימ״ו“ – הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;

”בעל“ – קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;

”גז“ – לרבות אדי חומר מסוכן;

”הנחיות אימ״ו“ – ההנחיות הכלולות בספר ”תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;

”חומר לקיח“ – חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;

”חומר מסוכן“ – חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ״ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם בפרק 13 לתקנות אלה;

”חומר מסוכן ארוז“ – חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;

”חומר מסוכן בצובר“ – חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;

”חמרים מסוכנים מוצקים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;

”חמרים מסוכנים נוזלים בצובר“ – חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;

”כלי קיבול“ – מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;

”מחסן חמרים מסוכנים“ – אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;

”מינגש“ – אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;

”מסוף“ – אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;

”מנהל מסוף“ – אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;

”מספר או״ם“ (UN Number) – מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;

”מפעיל מחסן“ – בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;

”מיתקן“ – מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;

”מפעיל מיתקן“ – בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;

”מקרה חירום“ – מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;

”נוהלי חירום“ (EM'S) – ההנחיות הכלולות בספר ”נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים“, בהוצאת אימ״ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;

”עובד במיתקן“ – מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;

”רציף“ – אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;

”מפיל רציף“ – בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;

”קבוצת סיכון“ (UN Class) – מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו״ם להובלת מטענים מסוכנים;

”קודקס של אימ״ו“ (IMDG Code) – הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ״ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;

”רמת סיכון“ – סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ״ו;

”שינוע“ – לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

(א)בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן – ההודעה) בנוסח הקבוע בטופס 1 בתוספת השלישית; לגבי משך הפלגה קצר מ־24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.

(ב)בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ״ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

(בוטלה).

קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

(א)שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ״ו והקודקס של אימ״ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(ב)מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:

(1)שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו״ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;

(2)מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;

(3)נוהלי חירום.

(א)קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן – הקצין המפקח).

(ב)מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.

(ג)הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.