יצחק בן שושן נ' קצין התגמולים

פסק-דין

ערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון (כבוד השופט ב' אוקון), בה נדחתה בקשתו של המערער להארכת המועד להגשת בקשה לדיון נוסף בעניינו.

המבקש לא הגיש תשובה לתגובת המשיב במועד שנקבע לכך בהחלטתי מיום 25.11.01. בכל מקרה, לא שוכנעתי, כי טעמי המערער מצדיקים התערבות בהחלטת הרשם, שלא ליתן לו ארכה כאמור.

המבקש טען, בבקשתו לרשם, כי האיחור מצדו נגרם עקב מחלתו של אחיו. הרשם קבע בהחלטתו, כי, אם כל הצער הכרוך בדבר, אין בטענה אחרונה זו - שהועלתה "באורח כללי, עמום ורופף" - כדי להבהיר מדוע נמנע המערערת להגיש את העתירה לדיון נוסף במועד או, למצער, להגיש בקשה להארכת מועד. אשר לטענתו של המבקש, שהועלתה בערעור דנן, לגבי מות אחיו, ותקופת השבעה והאבל, שוב, עם כל הצער והחמלה שהדברים מעוררים - לא ברור כיצד יש באירועים כדי להצדיק את האיחור, שכן הם, ככל הנראה, אירעו לאחריו.

אשר לסיכויו של המערער בעניין העתירה לדיון נוסף - גם לכך התייחס הרשם בהחלטתו, והלה ציין כי מדובר בעתירה לדיון נוסף על פסק דין, שניתן על יסוד זאת שהמערער משך בקשת רשות ערעור, לאחר שהובהר לו כי היא "נעדרת כל בסיס משפטי". גם בטענתו של המערער, כי הסכמות שהושגו בינו לבין המשיב בערכאות דלמטה הוסתרו על ידי המשיב מעיני בית המשפט, אין כדי לשנות מן התוצאה. בהקשר זה, יצוין, כי מתגובת המשיב עולה, כי טענת אלו של המבקש עמדו לנגד עיני בית המשפט זה, כאשר נתן את פסק הדין בו נמחקה בקשת רשות הערעור של המערער.

אשר על כן, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, יט' בטבת תשס"ב (3.1.2002).