קומותיים בע"מ נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.בחודש דצמבר 2014 הגישה העותרת בקשה למשיבה 3 להכיר בדירות אשר בנתה על גג מבנה בתל-אביב כ"בניין חדש להשכרה למגורים". בקשתה זו נדחתה בחודש פברואר 2016. בגין החלטה זו הגישה העותרת ערר למשיבים 2-1 (להלן ביחד: ועדת השרים). לאחר מספר חודשים בהם לא ניתנה החלטה בערר, הגישה העותרת בחודש יולי 2016 עתירה בנושא לבית המשפט לעניינים מנהליים אשר נדחתה על הסף מטעמים של חוסר סמכות עניינית. משכך הגישה העותרת את העתירה דנן בחודש דצמבר 2016.

2.בתגובתם לעתירה טוענים המשיבים (להלן: המדינה) כי בחודש נובמבר 2016 דנה הוועדה המייעצת לשרים בעררה של העותרת וגיבשה בנושא המלצה שלילית. ועדת השרים אימצה את ההמלצה וביום 21.2.2017 נשלחה לעותרת החלטה סופית הדוחה את הערר שהגישה. משכך, טוענת המדינה כי העתירה דנן אינה רלוונטית עוד ודינה להימחק. מכל מקום, כך טוענת המדינה, נוכח תיקון חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: חוק העידוד)), הערכאה המוסמכת אליה יש להגיש את עתירתה החדשה של העותרת, ככל שהיא סבורה שיש בידיה עילה לעשות כן, היא בית המשפט לעניינים מנהליים.

3.בעקבות האמור בתגובתה המקדמית של המדינה, התבקשה העותרת להודיע האם היא עומדת על עתירתה. בהודעתה מיום 15.3.2017 הודיעה העותרת כי לגישתה תיקון חוק העידוד אינו חל עליה, שכן במועד כניסתו לתוקף (1.1.2017) כבר הייתה העתירה דנן תלויה ועומדת והיא מבקשת כי בית משפט זה ידון בעתירה לגופה. לגישת העותרת קבלת החלטה פורמאלית הדוחה את הערר שהגישה אין בה כדי למנוע דיון לגופו של עניין בטענותיה לגבי דחיית בקשתה.

4.דין העתירה להידחות על הסף.

בעתירה דנן הלינה העותרת על כך שאין ניתנת החלטה על ידי ועדת השרים בערר שהגישה. משהתקבלה החלטה, כאמור, התייתרה העתירה וגם בלא להידרש לסוגיית הסעד החלופי שעלה בתגובת המדינה ברי כי התשתית העובדתית שבבסיס העתירה אינה עדכנית עוד ודי בכך על מנת לדחותה.

העתירה נדחית, אפוא.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג באדר התשע"ז (21.3.2017).