עיאד שלאלפה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותר 1 (להלן - העותר), פלשתיני תושב עזה, נישא לעותרת 2, אזרחית ישראל. העותרת 3 הינה בתם של בני הזוג. מזה 12 שנה מתגוררים בני הזוג בישראל. העתירה שבפנינו מופנית כנגד דחיית בקשתם לאיחוד משפחות. עוד מבקש העותר כי יינתן לו היתר שהייה בישראל, מן הטעם שהוא צפוי לסכנת חיים אם יגורש לשטחי הרשות הפלשתינית. זאת, לנוכח חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים. כמו כן מבקש העותר צו ביניים שימנע את הרחקתו מישראל עד להכרעה בעתירה.

2.עתירה זו הינה העתירה הרביעית המוגשת על ידי העותר בנושא זה. שלוש העתירות הראשונות נדחו. הראשונה נדחתה בשנת 1998 והאחרות בשנים 2000 ו-2001. העתירה שלפנינו זהה בעיקריה ובסעדים המבוקשים במסגרתה לעתירות שנדחו. לטענת העותר, מאז פסק הדין האחרון בעניינו, שניתן בשנת 2001 (בג"ץ 1832/01 עיאד שלאלפה נ' שר הפנים (לא פורסם)), חל שינוי נסיבות עובדתי המצדיק דיון מחודש בטענותיו. ראשית, הזמן שעבר מאז מתן פסק הדין מוכיח, לשיטת העותר, כי לא נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור. שנית, בידי המשיב 2 התקבל מידע המוכיח שקיימת סכנה לשלומו של העותר בשטחי הרשות הפלשתינית. לבסוף מציין העותר את הולדת בתו, היא העותרת 3, המהווה לדידו שינוי נסיבות.

3.דין העתירה להידחות על הסף. לא מצאנו שחל שינוי כלשהו שיצדיק את פנייתו המחודשת של העותר לבית משפט זה (ראו למשל, בג"ץ 7797/00 אכרם הלאל גוהר נ' שר הפנים (לא פורסם)). כאמור, עניינו נדון שלוש פעמים בפני בית המשפט הגבוה לצדק ועתירותיו נדחו. חרף זאת, העותר ממשיך להתגורר בישראל שלא כדין, למרות שנדרש לצאת את תחומי המדינה. זאת ועוד, מתשובתם של המשיבים לעתירה עולה כי אין בידי שירות הביטחון הכללי כל מידע שבגינו עליהם לשנות מהחלטתם הקודמת. הם מציינים כי אין בסיס לטענתו של העותר בדבר סכנה לחייו בתחומי הרשות הפלשתינית, וזאת נוכח חשדות לשיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים. כמו כן קיים חומר המצביע על מעורבותו של העותר בפלילים. משנמצא שלא חל בעניינו של העותר שינוי נסיבות המחייב בחינה מחודשת של עתירתו, אין יסוד לעתירה.

4.העתירה נדחית, איפוא. ממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בטבת התשס"ז (8.3.2007).