רוקח מעבדות בע"מ נ' משטרת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העותרת מבקשת להורות למשיבה 1 – משטרת ישראל – לסיים חקירה משטרתית כנגד המשיבים 6-2 בתוך פרק זמן סביר, שלא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת העתירה. זאת בעקבות תלונה בה ביקשה להורות על העמדת המשיבים הללו לדין פלילי בעבירת גניבה.

ב. העותרת היא חברה פרטית, העוסקת בשיווק תוספי מזון להרזיה. המשיבות 3-2 הן חברות פרטיות, אשר סיפקו לעותרת כנטען שירותי שליחויות של מוצריה וגבו למענה את התמורה בגין המוצרים שסופקו. לטענת העותרת, שלשלו המשיבים 6-2 לכיסם כספים השייכים לה, ולעניין זה הגישה תלונה במשטרה ביום 7.4.09. את התלונה הגיש בשמה מר אלן אלישע, אשר הציג עצמו כמנהל התפעול בעותרת. בעליה של המשיבה 2, מר שי סבג, זומן למסירת הודעה במשטרה. בהודעתו מסר כי העותרת חייבת כסף רב למשיבה 2, וכי מתנהל בין הצדדים הליך אזרחי בנושא זה. כן טען, כי המשיבה 2 עבדה מול העותרת באמצעות אדם בשם ז'ורבין שפעל מטעם העותרת, וכי כסף רב הועבר ישירות למר ז'ורבין, אשר עזב בינתיים לארצות הברית. ביום 23.12.09 הועבר התיק לפרקליטות תל אביב, בצירוף המלצת משטרת ישראל לסגור את תיק החקירה, בעילה של חוסר אשמה. לאחר עיון בתיק החקירה ניתנו על-ידי הפרקליטות שתי הנחיות מרכזיות: האחת, לזמן את החברה המתלוננת להצגת ראיות, לצורך מיקוד הטענות הכלליות שהועלו בתלונה. השניה, לברר אם מר ז'ורבין אכן יצא את ישראל, ולנסות לעמוד על חלקו בפרשה. אשר למר ז'ורבין, מהבדיקה שנערכה עולה כי יצא את הארץ ב- 24.7.09, וטרם שב. ביום 10.2.10 יצרה המשטרה קשר עם מר אלישע, וזימנה אותו להגיע לתחנת המשטרה, אך הוא מסר כי הוא עסוק, וכי ייצור קשר כאשר הדבר יתאפשר. מספר ימים לאחר מכן הוגשה העתירה.

ג. לטענת המשיבה 1 דין העתירה להידחות על הסף, שכן ההתערבות בשיקול דעתה של התביעה בשאלות של העמדה לדין, מצומצמת ביותר. אשר לבקשה לסיום החקירה צוין, כי על מנת לקדם את החקירה נדרש שיתוף פעולה מצד העותרת, וכי זו תעביר ראיות ומסמכים לביסוס הטענות שנטענו. אשר לבקשת העותרת להורות על העמדה לדין של המשיבים 6-2 טוענת המשיבה 1 כי דין העתירה להידחות על הסף, ראשית, מחמת היותה מוקדמת, שכן טרם התקבלה החלטה סופית; ושנית, מחמת אי מיצוי הליכים: בהתאם להוראות סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, בידי העותרת לערור נגד החלטה שלא להעמיד לדין את המשיבים 6-2, ככל שאכן תתקבל החלטה כזו.

ג. אין בידינו להיעתר לעתירה, שאינה מגלה עילה להתערבות. כידוע, בית-משפט זה יתערב בשיקול דעתן של רשויות אכיפת החוק בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין רק במקרים חריגים, בהם לוקה ההחלטה ב"עיוות מהותי" או ב"חוסר סבירות קיצוני" (ראו בג"צ 6271/96 ידידיה בארי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (4) 425, 430; בג"צ 1261/03 חסן (נורי) אלעוקבי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"צ 2873/03 לויט נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"צ 11861/04 רוה נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)). בנדון דידן, פתחה המשטרה בחקירה ויש לאפשר לה למצות את מלאכתה על פי שיקול דעתה. ראוי כי נציג העותרת לבוא למשטרה בהתאם להזמנה, ככל שלא עשה כן עד הנה.

ד. באשר לבקשה להעמיד את העותרים לדין פלילי, אכן, העתירה מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים. טרם נתקבלה החלטה האם להעמיד את המשיבים או מי מהם לדין, וככל שתתקבל החלטה שלא לעשות כן, בידי העותרת לפנות בערר על פי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי (לעניין עתירה מוקדמת ראו בג"צ 10143/09 י"ב חשון התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם); בג"צ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל נ' מגן דוד אדום (לא פורסם). לעניין מיצוי הליכים ראו בג"צ 1496/04 שיין נ' המשרד לבטחון פנים (לא פורסם); בג"צ 9128/09 אשוואל נ' הועדה למניעת ניגוד ענינים (לא פורסם)).

ה. איננו נעתרים איפוא לעתירה.

ניתן היום, י"ד באייר תש"ע (28.4.10).