Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

עמותת קרן ילדינו מרכזי תקוותנו נ' משרד החינוך והתרבות ואח'

HCJ 1313/01 was decided on 19 February 2002.

The court's decision, in its own words.

עיינו בחומר שהוגש ובתצהירי התשובה של המשיבים והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. נחה דעתנו כי קיים שוני מהותי - עובדתי ומשפטי - בין פעילות המשיבה 2 שהיא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של הממשלה, ובמסגרתה פועלים עשרות רבות של מתנס"ים כאשר השירותים נרכשים על ידי הממשלה כחוק, לבין העותרת שהיא עמותה פרטית, המקבלת תמיכה. ככל שהעניין נוגע למשיבה 2, אין מדובר בתמיכה לפי ס' 3א לחוק יסודות התקציב אלא להתקשרות העולה בקנה אחד עם חוק חובת מכרזים. אין להשוות את מעמדם המשפטי של המשיב 2 ושל העותרת, גם אם העותרת מקיימת פעילות דומה לזו של המתנ"סים, וגם אם בסופו של דבר מקבלת היא תמיכה פחותה מהתשלום המתקבל אצל המשיבה 2, ומתחלק בין המתנ"סים. לא מצאנו שהדרך בה מתוקצבת משיבה 2 שלא דרך סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה1985- נוגדת את החוק או עומדת בניגוד לנורמות הראויות להעברת כספים אליה.

3 justices heard the case, and the ruling came on 19 February 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 1313/01
Opened
2001
Decided
19 February 2002
Length
2 pages

The panel

  • טובה שטרסברג-כהן
  • אליעזר ריבלין
  • מרים נאור

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 1313/01 עמותת קרן ילדינו מרכזי תקוותנו נ' משרד החינוך והתרבות ואח' (19.2.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1313/01

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן · כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופטת מ' נאור

העותר ת: עמותת קרן ילדינו מרכזי תקוותנו

נגד

המשיבים: 1. משרד החינוך והתרבות · 2. החברה למתנס"ים מרכזים קהילתיים בישראל · בע"מ · התנגדות למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ז' באדר התשס"ב (19.02.02) · בשם · העותר

ת: עו"ד ברסלע יורם · בשם · המשיב 1: עו"ד בריסקמן דנה · בשם · המשיבה 2: עו"ד פלד דניאל

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

1.בעתירה זו יצא מלפני בית משפט זה צו על תנאי המורה למשיב 1 ליתן טעם: "מדוע לא יורה על תקצוב המכרזים הקהילתיים בישראל באופן שוויוני בהתאם לקבוע בחוק יסודות התקציב התשמ"א1985- מבלי להעביר את התקציב לידי משיבה מס' 2".

2.טענתה המרכזית של העותרת היא כי היא זכאית לתקצוב דומה לזה הניתן למרכזים הקהילתיים הפועלים במסגרת משיבה 2. לטענתה, האופן שבו רוכש משרד החינוך שירותים מהמשיבה 2 כאמצעי להעביר לה תשלומים למימון המרכזים הנ"ל, אינו כדין ונוגד את חוק חובת המכרזים. לטענתם, הכספים המשולמים למתנ"סי משיבה 2 הם למעשה, תמיכה הצריכה להינתן לה באופן שווה, על פי קריטריונים הצריכים להיקבע, באשר העותרת מקיימת פעילות דומה אם לא זהה לזו של המתנ"סים הפועלים במסגרתה של משיבה 2.

3.עיינו בחומר שהוגש ובתצהירי התשובה של המשיבים והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. נחה דעתנו כי קיים שוני מהותי - עובדתי ומשפטי - בין פעילות המשיבה 2 שהיא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של הממשלה, ובמסגרתה פועלים עשרות רבות של מתנס"ים כאשר השירותים נרכשים על ידי הממשלה כחוק, לבין העותרת שהיא עמותה פרטית, המקבלת תמיכה. ככל שהעניין נוגע למשיבה 2, אין מדובר בתמיכה לפי ס' 3א לחוק יסודות התקציב אלא להתקשרות העולה בקנה אחד עם חוק חובת מכרזים. אין להשוות את מעמדם המשפטי של המשיב 2 ושל העותרת, גם אם העותרת מקיימת פעילות דומה לזו של המתנ"סים, וגם אם בסופו של דבר מקבלת היא תמיכה פחותה מהתשלום המתקבל אצל המשיבה 2, ומתחלק בין המתנ"סים. לא מצאנו שהדרך בה מתוקצבת משיבה 2 שלא דרך סעיף 3א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה1985- נוגדת את החוק או עומדת בניגוד לנורמות הראויות להעברת כספים אליה.

הצו על תנאי מתבטל.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, היום ז' באדר התשס"ב (19.2.02).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools