קבהא נרגיס גצאב ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט י' עדיאל:

העותרים מבקשים להורות למשיב לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות ולהעניק לעותר 2 מעמד של תושב בישראל. עוד מבקשים העותרים צו ביניים שימנע את גירושו של העותר 2 מן הארץ עד להכרעה סופית בעתירה.

העותרת 1 (להלן - העותרת) שהיא אזרחית ישראלית, נישאה לעותר 2 (להלן - העותר) שהוא תושב האזור, ביום 16.6.03. העותרים הגישו בקשה לאיחוד משפחות אחרי נישואיהם, וביום 9.6.04 הודיע להם המשיב כי בקשתם נדחתה וכי על העותר לעזוב את הארץ לאלתר.

כנגד החלטה זו, הגישו העותרים עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 5796/04) וביום 21.6.04 נדחתה עתירתם נוכח הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. העותרים לא אמרו נואש והגישו בקשה לעיון חוזר, בנימוק כי העותרת היא בת ברטעה המערבית המצויה בשטח ישראל ואילו העותר הוא בן ברטעה המזרחית, המצויה בשטחי הרשות הפלסטינית. ביום 22.12.04 הורה השופט (כתוארו אז) מ' חשין למשיבים "לבדוק אפשרות לעשות למען העותרים לפנים משורת הדין בשים לב לנסיבות המיוחדות ביותר של עניינם". המדינה בתשובתה ציינה כי בין שני חלקיו של הכפר אין חיץ פיזי, כך שהעותרת רשאית לעבור באופן חופשי מחלקו הישראלי של הכפר לחלקו של הכפר המצוי בשטחי הרשות, וכך להתגורר עם בעלה. נוכח זאת, דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר ביום 2.1.05.

בעתירה הנוכחית שבים העותרים ומעלים טענותיהם שנטענו בעבר, ומבקשים ליתן "החלטה יוצאת דופן בנדון". העותרים מוסיפים וטוענים כי בהתאם להחלטת הממשלה מיום 15.5.05 לפיה, לטענתם, כ-200 פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית, זכאי העותר לקבלת אזרחות בשים לב למצבם המיוחד.

דין העתירה להידחות על הסף. טענותיהם של העותרים נבחנו על-ידי בית משפט זה ונדחו כמפורט לעיל. העותרים אינם מצביעים על שינוי נסיבות כלשהו, ואף אם היה שינוי כזה, על העותרים למצות את ההליכים ולפנות תחילה בבקשה מתאימה למשיב. ודאי שבשלב זה אין מקום להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ט' בסיון תשס"ה (16.6.2005).