טאיל מחמד סלים עודה נ' שופט בית המשפט הצבאי בעופר ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

העותר הינו עצור מנהלי על-פי צו שניתן ביום 13.4.04 לתקופה של 6 חודשים. צו המעצר המנהלי אושר בבית המשפט הצבאי בהחלטתו מיום 12.5.04, לאחר שהשופט שוכנע על-פי החומר המודיעיני שעיין בו כי העותר מסכן את בטחון האזור בפעילותו כחלפן כספים, כשהוא משמש באופן מודע כצינור מרכזי בהעברת כספים לארגוני טרור שונים. בית המשפט הצבאי ציין כי המעצר לתקופה שנקבעה הינו צעד נדרש וחיוני להגן על בטחון הציבור. מתוך תקופת המעצר הפחית בית המשפט את התקופה בה היה העצור נתון בחקירה. ערעורו של העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים נדחה ועקב דחיה זו הוגשה העתירה שבפנינו.

בא-כוח העותר טען בהרחבה כנגד מעצרו של מרשו, בין היתר, טען כי מדובר בחלפן שאינו מעורב בתכליות העברות הכספים שנעשות במשרדו, כן טען כי ניתן היה לנטרל את הסיכון הנטען באמצעי פחות קיצוני ממעצר מינהלי וכי ראוי היה לנקוט בהליך פלילי אם אכן יש ראיות המצביעות על מעורבות העותר בפעילות המיוחסת לו.

בהסכמת בא-כוח העותר עיינו בחומר החסוי. לאחר עיון בחומר המודיעיני החסוי שוכנענו כי העותר מעורב בפעילות הקשורה במודע בפעילותם של ארגוני הטרור, וכי פעילותו בהעברת הכספים מצביעה על פעילות "תומכת טרור" ברמה שיש בה כדי לבסס עילה למעצרו המינהלי. הדרך המועדפת תמיד היא בקיומו של הליך פלילי גלוי; כיוון שלפנינו אחד מאותם מקרים שהנסיבות מצביעות על צורך בטחוני, ואילו החומר שבידי המשיבים הינו חומר מודיעני אשר בשל רגישותו אין ניתן לעשות בו שימוש בהליכים פליליים, הרי בנסיבות אלה, נותר האמצעי שננקט בידי המשיב כאמצעי מותאם אחרון. יצוין כי העותר כבר היה נתון במעצר מינהלי בעבר, ועל-פי החומר המודיעיני התברר כי עם שחרורו שב לסורו ולא חדל מהפעילות המיוחסת לו.

אשר על כן, לא ראינו עילה להתערב בהחלטת המעצר. עם זאת, נוסיף ונעיר כי נוכח אופיו של הסיכון שבפעילותו של העותר, הרי לקראת תום תקופת המעצר שנקבעה, מן הראוי כי המשיבים ישובו ויבחנו אם יש דרכים נוספות שעד כה לא עלה בידם לנקוט בהן כדי לנטרל את פעילותו של העותר בעתיד, שכן עיסוקו בחלפנות כספים היא המאפשרת לו כר פעילות נרחב.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י' באב התשס"ד (28.7.2004).