חמד פתחיה סברי ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרים להורות למשרד הפנים ליתן לעותר, אזרח ירדני, היתר תושבות ואזרחות ישראלית מכח נישואיו לעותרת, אזרחית ישראלית, המתגוררת בשטח ישראל.

2.ביום 7.3.05 הגישה העותרת למשרד הפנים בקשה לאשרת כניסה עבור בעלה העותר, וזאת בעילה של ביקור קרובי משפחה. ביום 4.5.05 אושרה הבקשה. ביום 11.6.05 נכנס העותר לשטח מדינת ישראל, כאשר במעבר הגבול הוענקה לו אשרת שהייה מסוג ב'2 (אשרת תייר) למשך חודש ימים.

3.ביום 5.7.05 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות עם העותר. בו ביום הוארכה אשרת השהייה של העותר עד ליום 11.9.05. ביום 13.7.05, שבעה ימים לאחר הגשת הבקשה לאיחוד משפחות, הוגשה עתירה זו.

4.המשיב טוען, ובדין כך, כי מדובר בעתירה מיקדמית הלוקה באי מיצוי הליכים, ולפיכך דינה להידחות על הסף. בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה לרשות המוסמכת אך לפני מספר שבועות והיא מטופלת על פי הנוהל הרגיל באמצעות הגורמים השונים הנוגעים בדבר, ובכלל זה גורמי הביטחון, והגורמים הבוחנים את כנות קשר הנישואין. אין לצפות כי החלטה בבקשה כאמור תינתן על אתר, ונדרש לרשות המוסמכת פסק זמן סביר וראוי לגיבוש החלטתה, בטרם תוגש עתירה לבית משפט זה, מה גם שמעמדו החוקי של העותר, נכון לעת זו, הוסדר עד ליום 11.9.05 באמצעות אשרה שקיבל. יש להוסיף כי בני הזוג נשואים זה לזו מזה שש שנים, ולא הגישו בקשה לאיחוד משפחות במהלך כל השנים אלה, אלא אך בימים האחרונים. בנסיבות אלה עליהם להתאזר באורך רוח עד אשר תתקבל החלטה בעניינם, מתוך הנחה כי התקופה שתידרש לצורך כך תהא סבירה. אין אף מקום לפנות בעתירה לבית משפט זה קודם זמנה, אך כדי להשיג באמצעותה הארכת תוקף היתר השהייה של העותר בישראל. מכל הבחינות האמורות, העתירה מוקדמת ולא היה מקום להגשתה בעת זו.

5.לאור האמור, דין העתירה להידחות על הסף.

ניתן היום, י"ב באב תשס"ה (17.8.05).