עו"ד דב אבן אור נ' היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי למחיקת כתב האישום שהוגש נגד העותר, ולצו ביניים הדוחה את הדיון הקבוע בבית משפט השלום בנוגע לעניינו של העותר עד למתן פסק דין בעתירה זו.

העותר טוען כי התנהלות פרקליטות המדינה לא הייתה תקינה. לטענתו, הפלתה אותו הפרקליטות לעומת אנשים אחרים שהיו מעורבים באותה פרשה, וכן לעומת אישי ציבור אשר התבטאו באופן הראוי לשיטתו להגשת אישום פלילי – אך לא הועמדו לדין. ההליך נגדו נועד, לטענת העותר, לגרום לו ל"מסע ייסורים".

לאחר הגשת העתירה הורה בית משפט זה על הגשת תגובה מקדמית בכתב לבקשה לצו ביניים, וזו עומדת כעת לפנינו. העותר מצידו המציא תגובה כתובה לכתב התשובה המקדמית.

לאחר שעיינו בכל החומר שבפנינו, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. ככל שיש לעותר טענות כלפי אופן הגשת כתב האישום או לגבי ניהול ההליך הפלילי – יכול הוא להעלותן במסגרת טענת ה"הגנה מן הצדק", שבסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. זאת יש לעשות במסגרת ההליך הפלילי בערכאה הדיונית. על העותר לפעול למיצוי האפשרויות העומדות לרשותו במסגרת ההליך הפלילי.

נציין כי נמצאת לפנינו גם בקשתו של העותר להוסיף נימוקים לכתב העתירה, המבוססת על השתלשלות הדיונים בבית משפט השלום ועל כתבי בית-דין שאותם הגישה הפרקליטות שם. אין בהם כדי לשנות מההכרעה בעניין זה, והם אף ממחישים כי עניינה של העתירה – התערבות בסדרי הדין ובהכרעות של בית משפט השלום בעודו יושב לדין. בנסיבות אלה, ובלי להביע עמדה לגבי טענותיו של העותר שתתבררנה בערכאות הראיות, אין מנוס מדחיית העתירה.

את בקשותיו האחרות של העותר, לרבות זו הכלולה בבקשה שהגיעה לידינו היום, עליו להגיש לערכאות או לגופים המתאימים.

העותר ישא בשכר טירחת עורך-דין המשיב בסך 5,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' בחשוון התשע"ב (6.11.2011).