התוספת הראשונה בנוסח של תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981.

1.תיקון: תשע״ד

אותות מצוקה (distress) ואותות חירום (urgency)

1.1אותות מצוקה

1.1.1האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שמאיימת סכנה חמורה ומיידית, ושדרושה עזרה מיידית:

1)אות הניתן על ידי מכשיר רדיו־טלגרף או על ידי כל שיטת איתות אחרת, המורכב מהצירוף ”SOS“ ( · · · – - – · · · בסימון מורס);

2)אות המשוגר על ידי טלפון־רדיו המורכב מהמלה המדוברת ”מיי־דיי“ (MAYDAY) (לפי הביטוי הצרפתי m'aider);

(2א)אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילה MAYDAY;

3)רקטות או זיקים אדומים, הנורים בזה אחר זה בהפסקות קצרות;

4)נור מוצנח המראה אור אדום.

1.2אותות חירום

1.2.1האותות המפורטים להלן, שניהם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שכלי הטיס רוצה להודיע על קשיים המאלצים את נחיתתו של כלי הטיס מבלי שתידרש עזרה מיידית:

1)הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות נחיתה;

2)הדלקה וכיבוי חוזרים של אורות ניווט המבוצעים בצורה השונה מזו של אורות ניווט מנצנצים;

1.2.2האותות המפורטים להלן, כולם ביחד או כל אחד בנפרד, מציינים שלכלי הטיס הודעה דחופה להעברה הקשורה בבטיחות אניה, כלי טיס או כלי אחר, או באדם המצוי בכלי הטיס או בטווח ראיה:

1)אות המועבר באמצעות טלגרף־רדיו או באמצעות כל שיטת איתות אחרת, המורכב מקבוצות האותיות x x x;

2)אות המועבר על ידי טלפון־רדיו, המורכב מהמלה המדוברת ”פאן“ (PAN);

(3)אות המשוגר באמצעות מערכת תקשורת נתונים המכיל את המילים PAN‏, PAN.

2.

אותות חזותיים לשם אזהרת כלי טיס בלתי מוסמך אשר טס באזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה או באיזור מסוכן, או אשר עומד להכנס לאיזור כזה

ביום או בלילה – רצף של רקטות בהפסקות של 10 שניות, אשר כל אחת מהן מתפרקת לאחר התפוצצות לאורות או לכוכבים אדומים וירוקים, יציין לכלי טיס בלתי מוסמך כי הוא טס באיזור מוגבל, באיזור האסור לטיסה, או באיזור מסוכן, או שהוא עומד להיכנס לאיזור כזה וכי על כלי הטיס לנהוג בהתאם לאזהרה זו ולנקוט בצעדים הדרושים, בהתאם למצב בכל מקרה ומקרה.

(הערה: אותות אלו יכול שינתנו בין מהקרקע ובין מכלי טיס).

3.תיקון: תשע״ד

אותות לשם תנועה בשטח שדה התעופה

3.1אותות באמצעות אורות או כדורים פירוטכניים

3.1.1ההוראות ומשמעותן

(איור הושמט)

3.1.2אישור קבלת ההוראה על ידי כלי הטיס

בטיסה

א.בשעות היום – על ידי נפנוף כנפי כלי הטיס (פרט בסוף שלבי הגישה);

ב.בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים, או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים.

על הקרקע

א.בשעות היום – על ידי נפנוף המאזנות או הגה הכיוון;

ב.בשעות החשיכה – על ידי הדלקת אורות הנחיתה וכיבוים פעמיים או, כאשר אין אפשרות כזו, על ידי הדלקת אורות הניווט וכיבוים פעמיים.

3.2סימונים חזותיים על הקרקע

3.2.1איסור נחיתה

ריבוע אדום אופקי עם אלכסונים צהובים (ציור 1) באזור הסימונים (Signal area) מציין כי הנחיתה אסורה וכי האיסור עלול להיות ממושך. (ציור הושמט)

3.2.2ריבוע אדום על הקרקע עם אלכסון צהוב אחד (ציור 2) באזור הסימונים מציין כי יש לנקוט בזהירות מיוחדת בגישה לנחיתה ובנחיתה, בגלל מצבו הגרוע של שטח התמרון, או מכל סיבה אחרת. (ציור הושמט)

מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה

3.2.3 א.סימון המורכב משני עגולים המחוברים בפס (”dumb-bell“) (ציור 3) בצבע לבן באזור הסימונים, מציין כי כלי הטיס נדרש לנחות, להמריא ולנוע על הקרקע רק על גבי מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה. (ציור הושמט)

ב.סימון כאמור בא׳ לעיל אך עם פס שחור המאונך לקו המחבר את העיגולים והעובר דרך מרכזי שני העיגולים (ציור 4) מציין כי יש לנחות ולהמריא על מסלולי נחיתה בלבד, אך תמרונים אחרים אינם מוגבלים למסלולי נחיתה ומסלולי הסעה בלבד. (ציור הושמט)

3.2.4צלב בצבע אחיד, צהוב או לבן (ציור 5) על מסלולי נחיתה ומסלולי הסעה או על חלק מהם, מציין אזור שאינו כשר לתנועת כלי טיס. (ציור הושמט)

כיוון של נחיתה או של המראה

3.2.5סימון לבן או כתום בצורת ”T“ על הקרקע (ציור 6) מציין כי הכיוון של נחיתה ושל המראה של כלי הטיס הוא במקביל לציר הסימון, לקראת הזרוע הצולבת. כאשר הסימון מיועד לשמש בלילה, הוא יהיה מואר, או מוקף לאורך היקפו באורות לבנים. (ציור הושמט)

סימון של שתי ספרות (ציור 7) במצב מאונך על מגדל הפיקוח או בקרבתו מציין לכלי הטייס באזור התימרון את כיוון ההמראה כשמספר בעל שתי ספרות מציין בעשרות מעלות את הכיוון לפי מצפן מגנטי (מקורב כדי 10 מעלות על המצפן המגנטי). (ציור הושמט)

תנועה מימינה

3.2.6חץ בכיוון ימינה בצבע בולט (ציור 8) באזור הסימונים או על הקרקע בקצה מסלול הנחיתה שבשימוש מציין כי יש לבצע את פניות כלי הטיס לפני הנחיתה ואחרי ההמראה בכיוון ימינה. (ציור הושמט)

קיום טיסות דאונים

3.2.7צלב אופקי כפול לבן (ציור 9) באיזור הסימונים מציין כי שדה התעופה משמש לטיסת דאונים וכי טיסות דאונים מתבצעות מהשדה. (ציור הושמט)

משרד דיווח שירותי תעבורה אווירית

3.2.8האות האנגלית C מוצגת אנכית בשחור כנגד רקע צהוב מצביעה על מיקום משרד הדיווח של שירותי התעבורה האווירית. (ציור הושמט)

4.תיקון: תשע״ד

אותות הכוונה

4.1אותות להכוונת כלי טיס על הקרקע

הערות:

1.הסימונים להלן נועדו לשימוש על ידי המאותת (signalman) כשידיו מוארות כדרוש להקל על הראייה על ידי הטייס, כשהמאותת פונה אל מול כלי הטיס במצב כלהלן:

א.למטוס – בחזית מול קצה הכנף השמאלית, בתוך שדה הראייה של הטייס;

ב.לכלי טיס רוטורי – במקום בו המאותת נראה על ידי הטייס בצורה הטובה ביותר;

2.משמעות האיתות אינה משתנית בין אם משתמשים בפנסים, מקלות זוהרים או מוארים או ”מחבטים“ (bats);

3.מיספור המנועים של כלי הטייס, מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית);

3א.במקום השימוש במקלות זוהרים ניתן להשתמש ב”מחבטים“ או בכפפות בעלות תאורה פלואורוסנטית (ביום בלבד);

3ב.הכוונה בפרק זה [צ״ל: בתוספת זו] זהה למאותת (signalman) או למכוון התנועה (marshaller);

3ג.לפני השימוש באותות הבאים, יוודא המאותת שהשטח שאליו מוכוון כלי הטיס נקי ממכשולים שבהם יכול כלי הטיס להיתקל; יש לשים לב שהתכן של רבים מכלי הטיס אינו מאפשר לראות את מעברם של קצות הכנפיים, המנועים וקצוות אחרים מתא הטייסים בעת תמרון כלי הטיס על הקרקע.

4.ראה ציורים 1 עד 28 ותיאורם בפסקה 5.

4.2אותות מטייס כלי טיס אל המאותת על הקרקע

הערות:

1.הסימונים להלן נועדו לשימוש הטייס כאשר ידיו נראות ברורות על ידי המאותת על הקרקע ומוארות כדרוש כדי להקל על ראיית המאותת.

2.מיספור המנועים של כלי הטיס מנקודת ראות המאותת הפונה כלפי כלי הטיס הוא מימין לשמאל (כלומר, מנוע מס׳ 1 הוא המנוע בקצה הכנף השמאלית).

4.2.1בלמים:

הערה: הרגע בו האגרוף נקפץ או האצבעות נמתחות מציין, בהתאמה, את הרגע של הפעלת הבלמים או שחרורם.

א.הבלמים מופעלים: הרם את הזרוע ואת היד עם האצבעות מתוחות אופקית לפני הפנים, ואז קפוץ את האגרוף.

ב.הבלמים משוחררים: הרם את הזרוע עם אגרוף קפוץ, אופקית לפני הפנים ואז מתח את האצבעות.

4.2.2סדים:

א.הכנס סדים: הזרועות פרושות, כפות הידיים כלפי חוץ; הנע הידיים פנימה, עד לצילובן לפני הפנים.

ב.סלק סדים: הזרועות צלובות לפנים, כפות הידיים כלפי חוץ, הנע הידיים כלפי חוץ.

4.2.3מוכן להתניע המנוע(ים):

הרם מספר מתאים של אצבעות יד אחת לסמן את מספר המנוע להתנעה.

4.3סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע –

4.3.1סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע ישמשו רק כאשר תקשורת קולית אינה אפשרית, על פי הסימנים המפורטים בפסקה זו;

4.3.2המאותת, המשתמש בסימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע, יוודא קבלת אישור מצוות האוויר כי סימני התקשורת התקבלו והובנו;

4.3.3סימני תקשורת ידניים בעת טיפול טכני בכלי הטיס או בעת מתן שירותי קרקע הם סימני הידיים המקובלים המשמשים לתקשורת עם צוות האוויר בעת תהליך תנועת כלי הטיס.

5.תיקון: תשע״ד

שרטוטי אותות הכוונה (ראה פסקה 4 לעיל)

1.מלווה קצה כנף/מנחה

הרם יד ימין מעל גובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע למעלה; הנע את המקל הזוהר שביד שמאל, כשהוא מצביע למטה, לכיוון הגוף.

(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות): הערה: סימן זה מספק אישור ע״י אדם הנמצא ליד קצה כנף של כלי הטיס אל הטייס, המכווין או הדוחף את כלי הטיס לאחור, שתנועת כלי הטיס על משטח החנייה או מחוצה לו לא תהיה מופרעת.

2.זהה שער

הרם את הזרועות כשהן פרושות לחלוטין הישר מעל הראש כאשר המקלות הזוהרים מצביעים מעלה.

3.המשך אל המאותת הבא או לפי הנחיות מגדל הפיקוח או הבקרה הקרקעית

הרם את הזרועות כלפי מעלה; הנע ופרוש הזרועות כלפי חוץ לצידי הגוף והצבע עם המקלות הזוהרים לכיוון המאותת הבא או לאזור ההסעה.

4.נוע קדימה

כופף המרפקים כאשר הזרועות פרושות והנע את המקלות הזוהרים למעלה ולמטה מגובה החזה אל הראש.

5א.פנה שמאלה (מנקודת מבטו של הטייס)

זרוע ימין והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע שמאל מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.

5ב.פנה ימינה (מנקודת מבטו של הטייס)

זרוע שמאל והמקל הזוהר פרושים בזווית של 90 מעלות מהגוף וזרוע ימין מבצעת תנועת ”המשך לפנים“. מהירות תנועת הזרוע מורה על קצב הפנייה של כלי הטיס.

6א.עצירה רגילה

פרוש במלואן את הזרועות והמקלות הזוהרים בזוויות של 90 מעלות לצדדים והבא אותן באיטיות אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.

6ב.עצירת חירום

פרוש בפתאומיות את הזרועות והמקלות הזוהרים אל מעל הראש עד אשר המוטות הזוהרים מצטלבים.

7א.הפעל בלמים

הרם היד עם האצבעות פרושות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, קפוץ האגרוף; אין לזוז עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ (הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות): מצוות האוויר.

7ב.שחרר בלמים

הרם היד עם האצבעות קפוצות מעט מעל לגובה הכתף, תוך וידוא קשר עין עם צוות האוויר, פרוש האצבעות; אין לזוז עד לקבלת אישור בצורת ”בוהן מונפת“ מצוות האוויר.

8א.הסדים הוכנסו

כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים פנימה בתנועת ”תחיבה“ עד שהמקלות הזוהרים נוגעים זה בזה; ודא קבלת אישור מצוות האוויר.

8ב.הסדים הוסרו

כאשר הידיים והמקלות הזוהרים מונפים מעל הראש, הנע את המקלות הזוהרים החוצה בתנועת ”תחיבה“; אין להסיר את הסדים עד לקבלת אישור מצוות האוויר.

9.התנע מנוע(ים)

הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל הזוהר מצביע מעלה והחל תנועה סיבובית עם היד; באותו הזמן הרם את זרוע שמאל מעל לגובה הראש והצבע אל המנוע אותו יש להתניע.

10.הפסק המנועים

הרם הזרוע לפני הגוף לגובה השכם; הזז היד והמקל הזוהר לקצה הכתף השמאלית והעבירם לקצה הכתף הימנית בתנועת חיתוך לאורך הצוואר.

11.האט

הזז זרועות פרושות כלפי מטה בתנועות טפיחה, תוך הזזת המוטות הזוהרים למעלה ולמטה מהמתניים אל הברכיים.

12.האט המנוע(ים) בצד המסומן

בעוד הזרועות כלפי מטה והמקלות הזוהרים מצביעים כלפי האדמה, נפנף במקל הזוהר השמאלי או הימני מעלה ומטה וסמן בכך להאט את המנוע(ים) השמאל(ים) או הימני(ים) בהתאמה.

13.זוז אחורה

בעוד הזרועות לפני הגוף בגובה המותניים, סובב הזרועות בתנועה קדמית; בכדי להפסיק את התנועה לאחור יש להשתמש בסימנים 6א או 6ב.

14א.הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה ימינה)

הצבע בזרוע שמאל עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע ימין ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע ימין.

14ב.הסתובב תוך תנועה לאחור (הזנב פונה שמאלה)

הצבע בזרוע ימין עם המקל הזוהר כלפי מטה והבא את זרוע שמאל ממצב אנכי מעל הראש למצב אופקי קדמי; חזור על פעולת זרוע שמאל.

15.חיובי או הכל נקי

הרם זרוע ימין לגובה הראש כאשר המקל מצביע כלפי מעלה או הצג היד בתנועת ”בוהן מונפת“; זרוע שמאל צמודה לצד הגוף ליד הברך.

(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות): הערה: סימן זה משמש גם כסימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס.

16.רחף (איתות להליקופטר מרחף)

פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים.

17.עלה (איתות להליקופטר מרחף)

פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מעלה כאשר כפות הידיים מופנות מעלה; מהירות התנועה מורה על קצב העלייה.

18.רד (איתות להליקופטר מרחף)

פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים בזווית של 90 מעלות לצדדים, והזז הידיים כלפי מטה כאשר כפות הידיים מופנות מטה; מהירות התנועה מורה על קצב הירידה.

19א.נוע אופקית שמאלה (מנקודת מבט הטייס) (איתות להליקופטר מרחף)

פרוש זרוע ימין בזווית של 90 (מעלות) לצד ימין של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.

19ב.נוע אופקית ימינה (מנקודת מבט הטייס) (איתות להליקופטר מרחף)

פרוש זרוע שמאל בזווית של 90 (מעלות) לצד שמאל של הגוף; הזז את הזרוע השנייה באותו הכיוון בתנועת ניגוב.

20.נחת (איתות להליקופטר מרחף)

הצלב הזרועות עם המקלות הזוהרים כלפי מטה לפני הגוף.

21.הישאר במקומך או המתן

פרוש לחלוטין הזרועות והמקלות הזוהרים כלפי מטה בזווית של 45 מעלות לצדדים; הישאר במצב זה עד שכלי הטיס מורשה להמשיך בתנועה.

22.שחרר את כלי הטיס

הצדע עם יד ימין או עם המקל הזוהר לשחרר את כלי הטיס; שמור על קשר עין עם צוות האוויר עד שכלי הטיס החל בתנועה.

24.חבר מקור כח קרקעי (סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)

החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש; פתח את יד שמאל למצב אפקי וקרב קצות אצבעות יד ימין כלפי מעלה עד למגע עם כף יד שמאל ויצירת צורת האות האנגלית ”T“.

(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות): בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.

25.נתק מקור כח קרקעי (סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)

החזק הזרועות פרושות במלואן מעל הראש כאשר קצות אצבעות יד ימין נוגעות בכף היד השמאלית הנמצאת במצב אפקי כך שנוצרת האות האנגלית ”T“; הרחק יד ימין מיד שמאל; אל תנתק את מקור הכח עד לקבלת אישור מצוות האוויר.

(במקור הוסתר עקב תקלה בקובץ רשומות): בלילה, מקלות זוהרים יכולים לשמש ליצירת האות ”T“ מעל הראש.

26.שלילי (סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)

החזק זרוע ימין ישרה בזווית של 90 מעלות החוצה מהכתף והצבע עם המקל הזוהר מטה כלפי הקרקע או הצג היד עם הבוהן מופנה כלפי מטה; יד שמאל נשארת צמודה לצד הגוף ליד הברך.

27.הקם תקשורת באמצעות קו טלפון פנימי (סימן תקשורת טכני או בעת שרות כלי הטיס)

פרוש את שתי הזרועות בזווית של 90 מעלות מהגוף והזז הידיים עד שיכסו את שתי האוזניים.

6.תיקון: תשע״ד

אותות חירום ידניים תקניים סימני הידיים הנדרשים לתקשורת חירום בין ראש צוות כיבוי והצלה או כבאי ובין הצוות בתא הטייסים או הצוות בתא הנוסעים יהיו המפורטים להלן לפחות; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי צוות אוויר יינתנו מצדו השמאלי הקדמי של כלי הטיס; סימני החירום הידניים של אנשי כיבוי והצלה לאנשי הצוות בתא הנוסעים יכולים להינתן ממקומות אחרים סביב כלי הטיס.

1.ממליץ על פינוי

מומלץ לפנות את כלי הטיס בהסתמך על הערכת מפקד צוות הכיבוי וההצלה את המצב החיצוני; זרוע פרושה לפני הגוף ומוחזקות אופקית כאשר היד מורמת בגובה העיניים; בצע תנועות איתות לאחור עם הזרוע; הזרוע השנייה מוחזקת לצד הגוף.

(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות): בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.

2.מומלץ לעצור

ממליץ לעצור את תהליך הפינוי, ממליץ לעצור את תנועת כלי הטיס או כל פעילות מבוצעת אחרת.

(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות): הזרועות לפני הראש מוצלבות בפרקי הידיים.

(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות): בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.

3.מצב החירום נמצא בשליטה

אין עדות חיצונית למצב מסוכן או ”הכל נקי“; הזרועות פרושות החוצה ולמטה בזווית של 45 מעלות; הזז הזרועות בו־זמנית פנימה מתחת לקו המתניים עד להצלבת פרקי הידיים, והחזרן החוצה למצב הראשוני.

(הוסתר במקור עקב תקלה בקובץ רשומות): בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.

4.אש

הנע את יד ימין בתנועות ”נפנוף“ מהכתף אל הברך, ובאותו הזמן הצבע עם יד שמאל על איזור השריפה;

בלילה – אותן התנועות עם מקלות זוהרים.

תיקון: תשע״ד־2, תשפ״ו־3

הוראות הפ.א.ר. הנקובות בטור ב׳, המאומצות בתקנות המפורטות בטור א׳, יחולו בשינויים האמורים בטור ג׳ בטבלה שלהלן:

1.

תכולת תרמיל עזרה ראשונה בינוני תהיה:

(1)תרמיל עזרה ראשונה בינוני (ריק);

(2)מספריים לעזרה ראשונה;

(3)10 יחידות אגד מדבק (פלסטר);

(4)אספלנית נייר 1″;

(5)10 יחידות פד לחיטוי עור;

(6)מסכה להנשמה ח״פ בניילון;

(7)שקית ניילון עבה 20×16;

(8)4 יחידות כפפה כירורגית אלרגית ל״ס M;

(9)חוסם עורקים גומי 200 ס״מ;

(10)10 יחידות אגד 3″;

(11)10 יחידות פד גזה סטרילי, 3″×3″;

(12)4 יחידות תחבושת שדה אישית;

(13)תחבושת שדה בינונית;

(14)6 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון;

(15)מדריך לעזרה ראשונה;

(16)רשימת תכולת הערכה.

2.

תכולת תרמיל עזרה ראשונה גדול תהיה:

(1)תרמיל עזרה ראשונה גדול (ריק);

(2)מספריים לחבישה;

(3)10 יחידות אגד מדבק (פלסטר);

(4)אספלנית נייר 1″;

(5)10 יחידות פד לחיטוי עור;

(6)מסכה להנשמה ח״פ בניילון;

(7)עט כדורי כחול;

(8)שקית ניילון עבה 20×16;

(9)סד פלסטי ליד;

(10)4 יחידות כפפה אלרגית M;

(11)2 יחידות חוסם עורקים גומי 200 ס״מ;

(12)10 יחידות אגד 3″;

(13)20 יחידות פד גזה סטרילי 3″×3″;

(14)8 יחידות תחבושת שדה אישית;

(15)2 יחידות תחבושת שדה בינונית;

(16)10 יחידות משולש בד עם סיכות בטחון;

(17)מדריך לעזרה ראשונה;

(18)רשימת תכולת הערכה;

(19)טופס רישום אירוע, בעברית.

3.תיקון: תשע״ד־2

תכולת ערכת עזרה ראשונה למטוס גדול תכלול את הפריטים האלה:

(1)ספוגיות חיטוי, 10 יחידות (Antiseptic swabs (10/pack)‎);

(2)אגד מדבק (Bandage: adhesive strips);

(3)תחבושת ספיגה, 7.5 ס״מ × 4.5 מ׳ (Bandage: gauze 7.5 cm × 4.5 m);

(4)משולש בד עם סיכות ביטחון (Bandage: triangular; safety pins);

(5)תחבושת לטיפול בכוויות, 10 ס״מ × 10 ס״מ (Dressing: burn 10 cm × 10 cm);

(6)תחבושת לחץ סטרילית, 12 ס״מ × 7.5 ס״מ (Dressing: compress, sterile 7.5 cm × 12 cm);

(7)פד ספיגה סטרילי, 10.4 ס״מ × 10.4 ס״מ (Dressing: gauza, sterile 10.4 cm × 10.4 cm);

(8)גליל אגד מדבק (מיקרופור), 2.5 ס״מ (Tape: adhesive 2.5 cm (roll)‎);

(9)סרט מדבק (פלסטר) (Steri-strips (or equivalent adhesive strip)‎);

(10)חומר חיטוי לידיים או מגבוני חיטוי (Hand cleanser or cleansing towelettes);

(11)פד עם מגן, או סרט, לעיניים (Pad with shield, or tape, for eye);

(12)מספריים, 10 ס״מ (Scissors: 10 cm);

(13)אגד מידבק כירורגי (מיקרופור), 1.2 ס״מ × 4.6 מ׳ (Tape: Adhesive, surgical 1.2 cm × 4.6 m);

(14)מלקטת (פינצטה) (Tweezers: splinter);

(15)כפפות חד־פעמיות, מספר זוגות (Disposable gloves (multiple pairs)‎);

(16)מדחום (לא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎);

(17)מסכת הנשמה מפה לפה בעלת שסתום חד־כיווני [כיווני] (Mouth-to-mouth resuscitation mask with one-way valve);

(18)משככי כאבים, קלים עד מתונים (Mild to moderate analgesic);

(19)תכשיר להקלה על גודש באף (Nasal decongestant);

(20)חומרים נוגדי חומצה (Antacid);

(21)תכולת ערכת העזרה הראשונה, בעברית;

(22)מדריך לשימוש בציוד העזרה הראשונה, בעברית;

(23)טופס רישום אירוע, בעברית.

4.

תכולת ערכת זהירות כללית תכלול את הפריטים האלה:

(1)אבקה יבשה המסוגלת להמיר כמות קטנה של שפך נוזלי לג׳ל גרעיני סטרילי (Dry powder that can convert small liquid spill into a sterile granulated gel);

(2)חומר חיטוי אנטי־בקטריאלי לניקוי שטח (Germicidal disinfectant for surface cleaning);

(3)מגבוני ניגוב לעור (Skin wipes);

(4)מסכת פנים ועיניים (נפרדת או משולבת) (Face/eye mask (separate or combined));

(5)כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable‎)‎);

(6)סינר מגן (Protective apron);

(7)מגבת סופגת גדולה (Large absorbant towel);

(8)יעה (Pick-up scoop with scraper);

(9)שקית לפסולת ביולוגית (Bio-hazard disposal waste bag);

(10)תכולת ערכת הזהירות הכללית, בעברית;

(11)מדריך לשימוש בערכת הזהירות הכללית, בעברית;

(12)טופס רישום אירוע, בעברית.

5.

תכולת ערכה רפואית תכלול את הפריטים האלה:

(1)מסכת (Stethoscope);

(2)מד לחץ דם (רצוי אלקטרוני) (Sphygmomanometer (electronic preferred)‎);

(3)מנתב אוויר לועי (בשלושה גדלים שונים) (Airways, oropharyngeal);

(4)מזרקים (בגדלים שונים) (Syringes (appropriate range of sizes)‎);

(5)מחטים (בגדלים שונים) (Needles (appropriate range of sizes)‎);

(6)צנתרים תוך־ורידיים (בגדלים שונים) (Intravenous catheters (appropriate range of sizes)‎);

(7)מגבוני חיטוי (Antiseptic wipes);

(8)כפפות חד־פעמיות (Gloves (disposable)‎);

(9)פח למחטים משומשות (Needle disposal box);

(10)צנתר לשתן (Urinary catheter);

(11)מערכת לעירוי נוזלים (System for delivering intravenous fluids);

(12)חוסם ורידים (Venous tourniquet);

(13)פד ספוגי (Sponge gauze);

(14)אגד מדבק (מיקרופור) (Tape – adhesive);

(15)מסכת פנים (Surgical mask);

(16)צנתר חירום לקנה הנשימה (Emergency tracheal catheter (or large gauge intravenous cannula)‎);

(17)אטבים לחבל הטבור (Umbilical cord clamp);

(18)מדי־חום (בלא כספית) (Thermometers (non-mercury)‎);

(19)כרטיס מעקב נתוני חיות (Basic life support cards);

(20)מסכה עם מפוח (Bag-valve mask);

(21)פנס עם סוללות (Flashlight and batteries);

(22)1:1000 Epinephrine;

(23)תרופה נגד אלרגיות – בהזרקה (Antihistamine – injectable);

(24)Dextrose 50% (or equivalent) – injectable: 50 ml;

(25)טבליות או תרסיס ניטרו־גליצרין (Nitroglycerin tablets, or spray);

(26)משככי כאבים חזקים (Major analgesic);

(27)תרופה נגד פרכוסים – בהזרקה (Sedative anticonvulsant – injectable);

(28)תרופה נגד בחילות – בהזרקה (Antiemetic – injectable);

(29)מרחיב סימפונות – משאף (Bronchial dilator – inhaler);

(30)אטרופין להזרקה (Atropine – injectable);

(31)Adrenocortical steroid – injectable;

(32)חומר משתן – בהזרקה (Diuretic – injectable);

(33)תרופות נגד דימום לאחר לידה (Medication for postpartum bleeding);

(34)Sodium chloride 0.9% (minimum 500 ml);

(35)גלולות אספירין (Acetyl salicylic acid (aspirin) for oral use);

(36)Oral beta blocker;

(37)חומרים נוגדי בחילה (Antiemetic);

(38)תרופה נגד אלרגיות (Antihistamine);

(39)אם קיים במטוס מכשיר לניטור לבבי (Cardiac monitor) –

(א)תרופות למניעת הפרעה בקצב הלב (Anti-Arrhythmic);

(ב)Epinephrine 1:10,000;

(40)תכולת ערכת הציוד הרפואי, בעברית;

(41)מדריך לשימוש בערכת הציוד הרפואי, בעברית;

(42)טופס רישום אירוע, בעברית.

ספר בקרת האחזקה יכלול, התייחסות לנושאים אלה לפחות:

(1)

שמם, תפקידם, תחומי אחריותם והרשאותיהם של מי שמונו מטעם המפעיל האווירי לנהל את הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל ולבצע בקרה על האחזקה, כנדרש לפי תקנות אלה, וכן תרשים ארגוני המפרט את שרשרות האחריות הקשורות לכך;

(2)

נוהל להדרכה ואימון הולמים לפי תקנה 379 לכל המועסק מטעמו של מחזיק הרישיון בהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של כלי הטיס שהוא מפעיל;

(2א)תיקון: תשע״ח־2

פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי;

(3)תיקון: תשפ״ה־4

נהלים המיועדים להבטיח כי נשמרת כשירותו האווירית של כל כלי טיס המופעל על ידי מחזיק הרישיון, כלהלן:

(א)תיאור ההסדרים שבין מחזיק הרישיון לבין כל גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק כמשמעותו בתקנה 414(א) ובכלל זה:

(1)תיאור כללי של המיתקנים שבהם ניתנים שירותי בדק לכלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון ומיקומם;

(2)שיטות הפיקוח של מחזיק הרישיון על הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, כנדרש לפי תקנות אלה;

(3)נוהל ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנה 416, ובכלל זה –

(א)נוהל המיועד לוודא שפעולות בדק ותחזוקה קלה מבוצעות בידי כוח אדם מתאים, מיומן, שקיבל הכשרה מתאימה לביצוע פעולות אלה, ובעל הסמכות והרשאות מתאימות;

(ב)נוהל לעניין הכנת תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס כאמור בתקנה 133, הנסיבות שבהן ניתן להוציא תעודה כאמור; נוהל כאמור יכול שיכלול דרישות מזעריות לעניין כשירות המוסמך לחתום על תעודת אחזקה ושחרור לכלי טיס;

(4)(נמחקה);

(5)(נמחקה);

(6)נוהל המיועד להבטיח שכל פעולות האחזקה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, מבוצעות בעיתן, ובאופן מבוקר ומשביע רצון;

(7)נוהל לניהול אישורי שינויים ותיקונים בכלי הטיס, ובכלל זה ליישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנה 139 לעניין הולכת נוסעים אחרי ביצוע תיקונים או שינויים;

(8)(נמחקה);

(9)נוהל המיועד להבטיח כי כל פעולות הביקורות הושלמו באופן המשביע את רצון מחזיק הרישיון, לפני החזרת כלי טיס לשירות;

(10)אם אושר למחזיק הרישיון לקבל שירותי בדק מכמה גופים מוסמכים לביצוע פעולות בדק ותחזוקה קלה – נוהל לתיאום בין הגופים כאמור ובכלל זה באמצעות המפעיל האווירי;

(ב)פרטים ונהלים לעניין מערכי אחזקה כלהלן:

(1)מערכי האחזקה של כלי הטיס שמחזיק הרישיון מפעיל, כאמור בתקנות 131 ו־418, או הפניות למערכי האחזקה כאמור;

(2)נוהל לזיהוי סעיפי בדיקה הטעונים ביקורת בידי מבקר;

(3)שיטה להערכה ובקרה נמשכת של ביצועי מערכי האחזקה ויעילותם, במטרה לתקן ליקויים ופגמים בהם;

(4)נוהל לעניין הערכת פרסומי היצרן ושינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם, כנדרש לפי תקנות אלה;

(5)נוהל להערכת הוראות והמלצות בנוגע לכשירות האווירית הנמשכת של כל סוג או דגם של כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון, שפרסמו מחזיק תעודת הסוג, מדינת התכן או מדינת הרישום של כלי הטיס, או יצרן ציוד תעופתי המותקן בו, ולשינוי או תיקון מערך האחזקה בהתאם לכך;

(6)נוהל ליישום פעולות מתקנות הנובעות מהוראות כושר אווירי;

(4)

נוהל המיועד להבטיח שהמכשירים והציוד ובכלל זה ציוד החירום הנדרשים להפעלה המיועדת לכל טיסה, נמצאים במצב שמיש;

(5)

נוהל המיועד להבטיח שתעודת כושר הטיסה של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון בתוקף;

(6)

נוהל המיועד להבטיח כי כל אי־שמישות המשפיעה על כושרו האווירי של כלי הטיס, מתועדת ומתוקנת;

(7)

נוהל המיועד להבטיח כי נתוני מסה ואיזון של כל כלי טיס שמפעיל מחזיק הרישיון משקפים את מצבו הנוכחי;

(8)

נוהל לניטור כשלים, פעולות לקויות, תקלות או פגמים, כמשמעותם בתקנה 30א, והפרעות בטיסה כמשמעותן בתקנה 30ב, ניתוחם, הערכתם ודיווח עליהם –

(א)למנהל – לפי תקנה 30א ו־30ב;

(ב)למחזיק תעודת הסוג – לפי תקנה 30ג;

(ג)בהפעלה של כלי טיס זר – למדינת הרישום;

(9)

נהלים ושיטות להשלמה ושמירה של רישומי האחזקה הנדרשים לפי תקנות 136 ו־138;

(10)

נוהלי תדלוק והורקת דלק מכלי הטיס ובכלל זה:

(א)להגנה מפני שריפה בעת תדלוק והורקת דלק;

(ב)למניעת זיהום דלק ולמניעת שימוש בדלק מזוהם;

(ג)לתדלוק כלי טיס בעת שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו;

(11)

נהלים לאחזקת מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO (להלן – אחזקת EDTO), שיכללו:

(א)פירוט מערכות ה־EDTO המשמעותיות;

(ב)הפניה למערכי האחזקה הישימים ובכלל זה לטופסי אחזקה, לתגים ולמסמכים המשלימים וכן לתכנית לבקרת האמינות ודיווח עליה כאמור בתקנה 418;

(ג)החובות והאחריויות של כל המועסק מטעם מחזיק הרישיון במטלות הנוגעות להבטחת הכשירות האווירית הנמשכת של מטוסים דו־מנועיים המופעלים בטיסות EDTO ובאחזקת EDTO;

(ד)כל המסמכים, התכניות והנהלים התומכים באחזקת EDTO, הנדרשים לשם יישום חובות מחזיק הרישיון לפי תקנות אלה או רשימה שלהם והפניה למיקומם במערכת הנהלים של מחזיק הרישיון;

(ה)נוהל לעניין מגבלות על אחזקה כפולה, הכולל הוראות למניעת ביצוע אחזקה, מתוכננת או לא מתוכננת, על מערכות EDTO משמעותיות מקבילות או זהות, במהלך אותו פרק זמן אחזקה (maintenance visit), או מניעת ביצוע פעולת אחזקה זהה על כמה מרכיבים זהים באותה מערכת EDTO משמעותית, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1)פעולות האחזקה מבוצעות בידי אנשים שונים;

(2)פעולות האחזקה מבוצעות בידי אותו אדם תחת פיקוח של טכנאי לבדק כלי טיס אחר;

(3)בוצעה בדיקה לאימות תיקון התקלה לפי תקנה 418ב, בידי מוסמך EDTO;

(ו)תכנית לבקרת רכיבים (parts control) שתבטיח כי המטוס נשמר בתצורת EDTO, כפי שאישרה מדינת התכן בשלב רישוי כשירותו האווירית ל־EDTO;

(ז)תיאור מערכת ונהלים לבקרת אחזקה מרכזית (Centralized Maintenance Control) לטיסות EDTO;

(ח)תכנית לאימות תיקון תקלות בעקבות כיבוי מנוע, כשל במערכת EDTO משמעותית או במערכת ראשית, או הידרדרות משמעותית במגמות הביצועים של מערכות המטוס, אשר תבטיח את היעילות של פעולות האחזקה שבוצעו; התכנית תכלול, לכל הפחות –

(1)את מדיניות המפעיל האווירי;

(2)זיהוי בעיות אפשריות באימות תיקון התקלה;

(3)נהלים לאימות קרקעי של תיקון תקלה ונהלים לאימות תוך כדי טיסה של תיקון תקלה; נהלים אלה יציינו בבירור מי מוסמך מטעם המפעיל האווירי לבצע את פעולת אימות תיקון התקלה, ומהי פעולת אימות תיקון התקלה הנדרשת;

(ט)תכנית הדרכה לאחזקת EDTO, לכל שילוב מטוס–מנוע, שתכלול הדרכה לגבי משימות, נהלים ותכניות ייחודיים לאחזקת EDTO. תכנית כאמור מיועדת להדרכת כל האנשים המעורבים מטעם המפעיל האווירי באחזקת EDTO, ובכלל זה במסגרת גוף מוסמך לביצוע פעולות בדק מטעמו;

(י)נוהל המבטיח יישום מהיר של שינויים או ביקורות הנדרשים על ידי הוראות כושר אווירי או באמצעות עדכון הוראות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP), לשם שמירה על רמת אמינות של מערכת ההנעה, ומערכות EDTO משמעותיות;

(12)

תיאור הסוגים והדגמים של כלי הטיס שספר בקרת האחזקה חל לגביהם;

(13)

לכל סוג ודגם של כלי טיס, יפורטו הנושאים האלה:

(א)נהלים ותקנים לאחזקה, לביקורת ולשירות למערכות המטוס;

(ב)הפניה לרשימת הציוד הנדרש המזערי (MEL) ולרשימת חריגי התצורה (CDL) שבתוקף;

(ג)נהלים ותקנים להנחיית הגוף המוסמך לביצוע פעולות הבדק, באילו תנאים ניתן לאשר חלקים ובאילו תנאים נדרש לפסול חלקים;

(ד)נוהל המיועד להבטיח כי מערכות ניווט וציוד ייעודי נוסף, הנדרש להפעלות מיוחדות המותרות במפרטי ההפעלה של מחזיק הרישיון, שמישים במלואם לצורך הפעלות אלה;

(ה)נהלים לרכישת חלקי חילוף ולאחזקתם;

(ו)נהלים לשימוש במנוע, מדחף או ציוד תעופתי חכורים;

(14)

נוהל לעניין עדכון ספר בקרת האחזקה;

(15)

נהלים ליישום תקנה 399(ד), לעניין כלי טיס זר שמפעיל מחזיק הרישיון;

(16)

נהלים לבקרת החכרה וחכירה של כלי טיס וציוד תעופתי.

1.

מבנה –

ספר העזר למבצעים יורכב מארבעה חלקים אלה:

(1)חלק א׳ – כללי;

(2)חלק ב׳ – הפעלת כלי טיס;

(3)חלק ג׳ – אזורים, נתיבים ושדות תעופה;

(4)חלק ד׳ – הדרכה.

2.תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ד

תוכן –

(1)חלק א׳ לספר העזר למבצעים (כללי) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות:

(א)תיאור המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון הכולל את כל אלה:

(1)תרשים מבני הכולל את המבנה הארגוני של מחזיק הרישיון ובכלל זה מבנה אגף המבצעים של מחזיק הרישיון, לרבות קשרי הגומלין שבין אגף המבצעים לשאר האגפים ונוסף על כך כפיפויות ואחריות דיווח בין האגפים והמחלקות השונות הנוגעים לבטיחות ההפעלה והטיסות;

(2)את שמו של כל אדם האחראי לניהול המבצעים, הכשירות האווירית הנמשכת, הדרכת אנשי צוות ומבצעי הקרקע, את תיאור תפקידם, ואת פירוט אחריותם וכן את פרטי השגת הקשר עמם;

(3)תיאור החובות, האחריויות והסמכויות של כל אדם שמעסיק מחזיק הרישיון או מטעמו בתפקידי ניהול הפעלת טיסות, הנוגעות לבטיחות הפעלת טיסות;

(4)תיאור המערכת לבקרה ופיקוח על הפעלת טיסות, כולל מערכת השליטה התפעולית של מחזיק הרישיון, שיטות פיקוח על כשירויות כל אדם המעורב בהפעלת טיסות בהיבטי בטיחות, נהלים להבטחת התאמתם המקצועית של אנשים כאמור לתפקידם, ניתוח ושמירת רשומות טיסה, מסמכי טיסה ונתוני בטיחות; מערכת השליטה התפעולית טעונה אישור מאת המנהל מראש;

(5)מערכת הפצת הנחיות ומידע תפעולי, נוסף על המידע הקיים בספר העזר למבצעים, כולל ישימות הנחיות ומידע זה והאחריות להפצתו;

(ב)מידע ומדיניות לעניין ניהול עייפות אנשי צוות, ובכלל זה כללים שלא יפחתו מהנדרש לפי סימן י״ד1 לפרק השלושה עשר לעניין מגבלות זמן טיסה, זמן תפקיד טיסתי וזמן תפקיד, וכן דרישות מנוחה לאנשי הצוות, ובכלל זה פירוט סוג מיתקן המנוחה הקיים בכל מטוס שמפעיל מחזיק הרישיון;

(ג)רשימת שדות תעופה שאושרו לשימושו לפי סימן ה׳ לפרק השלושה עשר, ולגבי כל שדה תעופה –

(1)מיקומו;

(2)ייעודו – יעד, שדה משנה, שדה לנחיתה טכנית;

(3)סוגי המטוסים המאושרים להפעלה בו;

(ד)רשימת נתיבים ייחודיים שהוגדרו לפי תקנה 463;

(ה)רשימת ציוד ניווט הנדרש להיות בכלי הטיס, לרבות ציוד הנדרש בעת ביצוע ניווט PBN;

(ו)נהלים לטיסה ארוכת טווח, לטיסה בנתיב טיסה המרוחק למעלה מ־60 דקות משדה משנה לנתיב ולטיסת EDTO, ונוהלי שיגור לטיסות כאמור, נוהלי אבדן מנוע בטיסת EDTO, קביעת שדה משנה לטיסות כאמור, ונהלים לגבי השימוש בו, אם המפעיל האווירי מורשה לבצע הפעלה כזו;

(ז)נסיבות שבהן נדרשת האזנה רצופה ומיוחדת למערכת הרדיו של כלי הטיס;

(ח)שיטה לקביעת גובהי טיסה מזעריים כאמור בתקנה 385א(ב) עד (ד);

(ט)שיטה לקביעת מינימת הפעלה לשדה תעופה כאמור בתקנה 386א(ב) ו־(ג);

(י)נוהל לעניין הערכת התאמת קטגוריית כיבוי אש והצלה בשדה תעופה למטוס, כאמור בתקנה 524א;

(יא)אמצעי הזהירות הננקטים בעת תדלוק אם יש נוסעים בכלי הטיס;

(יב)נהלים והסדרים בעת מתן שירותי קרקע;

(יג)נהלים לפעולת הטייס המפקד אם הוא עד לתאונת טיס, כהגדרתה בסעיף 103 לחוק, לפי נספח 12 לאמנה, כפי עדכונן מעת לעת;

(יד)הרכב צוות האוויר לכל סוג של הפעלה, לרבות נוהל להבטחת רציפות הפיקוד בנסיבות כאמור בתקנה 5(ג);

(טו)נהלים מפורטים לחישוב כמויות דלק ושמן שיש לשאת, המביאים בחשבון את כל נסיבות ההפעלה, כולל אפשרות אבדן דיחוס ואבדן מנוע אחד או יותר בעת טיסה בנתיב לפי תקנה 522 ונהלים לעניין ניהול דלק בטיסה כאמור בתקנה 480א;

(טז)התנאים המחייבים שימוש בחמצן וכמות החמצן שיש לשאת בכלי הטיס;

(יז)הוראות לבקרת מסה ואיזון;

(יח)הוראות לביצוע פעולות קרקעיות, להפשרת קרח או למניעת התקרחות ולפיקוח עליהן, ובכלל זה תכנית הפשרה מאושרת כאמור בתקנה 516;

(יט)מפרטים לתכנית טיסה מבצעית, ובכלל זה טופס תכנית הטיסה המבצעית ואופן מילויו, לפני הטיסה, במהלכה ובסיום הטיסה;

(כ)נוהלי תפעול סטנדרטיים (SOP) לכל שלב בטיסה, ובכלל זה תהליכי עזיבה למניעת מפגעי רעש (Noise abatement departure procedures);

(כא)נהלים בדבר השימוש בבד״ח רגיל (Normal Checklist);

(כב)נוהלי חירום בהמראה;

(כג)הוראות בנושא שמירת המודעות לגובה הטיסה ושימוש במערכות אוטומטיות או בנהלים לשם אזהרת גובה;

(כד)הוראות שימוש במערכת טייס אוטומטי ובמערכת מצערת אוטומטית (Auto-throttles) בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC);

(כה)הוראות להבהרה של מירשה טיסה (ATC clearance) ולאישור קבלת מירשה טיסה, בעיקר אם כלולות בו הנחיות הנוגעות לגובה מעל פני השטח;

(כו)תדריכים לפני המראה ולפני נחיתה;

(כז)נהלים להיכרות עם אזורים, נתיבים ושדות תעופה;

(כח)נוהל לגישה מיוצבת;

(כט)הגבלת שיעורי הנמכה גבוהים בקרבת פני השטח;

(ל)תנאים הנדרשים להתחלה או להמשך גישת מכשירים;

(לא)הוראות לביצוע תהליכי גישת מכשירים מדויקת, לא מדויקת, וגישה עם הנחיה אנכית (APV);

(לב)הגדרת תפקידי אנשי צוות האוויר ונוהלי חלוקת עומס התפעול ביניהם בעת ביצוע גישות מכשירים ונחיתות בלילה או בתנאים מטאורולוגיים לטיסת מכשירים (IMC);

(לג)הוראות למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) ומדיניות השימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS);

(לד)מדיניות, הוראות, נהלים ודרישות אימונים למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS);

(לה)מידע והנחיות בנושא יירוט כלי טיס אזרחי כמפורט בפרק החמישי לתקנות אלה, כולל כל אלה:

(1)נהלים לטייס מפקד בכלי הטיס המיורט;

(2)סימנים ויזואליים מוסכמים לשימוש בכלי הטיס המיירט וכלי הטיס המיורט;

(לו)למטוסים המיועדים להפעלה מעל לגובה של 15,000 מטר (49,000 רגל) –

(1)מידע שיאפשר לטייס המפקד להחליט על דרך הפעולה הטובה ביותר במקרה של חשיפה לקרינה קוסמית;

(2)נהלים למקרה של החלטה להנמיך ובכלל זה לעניין הודעה ליחידת נת״א המתאימה על מצב הדברים וקבלת מירשה טיסה להנמכה או נוהלי פעולה במקרה שבו לא ניתן ליצור קשר עם יחידת הנת״א כאמור;

(לז)פרטים לגבי מערכת ניהול הבטיחות של המפעיל האווירי;

(לח)מידע והוראות בדבר נשיאת חומרים מסוכנים, כולל פעולות שיש לבצע במקרה חירום;

(לט)הנחיות והוראות ביטחון;

(מ)נוהלי חיפוש במטוס בעת חשד לקיום פצצה, מטען חבלה, חומר נפץ, או כלי נשק חבויים, פעולות לביצוע אם נמצאים פצצה, מטען חבלה או חומר נפץ במטוס וכן מידע בדבר המיקום במטוס שבו ניתן לשים פצצה, חומר נפץ או מטען חבלה שהתגלה במטוס תוך כדי טיסה, כדי למזער את הסיכון למטוס וכן בד״ח לביצוע נוהלי החיפוש כאמור שיהיה על המטוס;

(מא)הוראות לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System);

(מא1)נהלים לשימוש במערכת EFB, כאמור בתקנה 35ב, אם מערכת כאמור היא בשימוש;

(מב)נהלים להפעלת מטוסים שמחכיר וחוכר מחזיק הרישיון;

(מג)נהלים לקיום הוראות תקנות אלה בהחכרה וחכירה של מטוסים על ידי מחזיק רישיון.

(2)חלק ב׳ לספר העזר למבצעים (הפעלת כלי טיס) יורכב מספרי תפעול כלי הטיס של כל סוגי כלי הטיס שמחזיק הרישיון מורשה להפעיל, וכן ממידע, הנחיות ונהלים נוספים, ויכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה:

(א)הגבלות רישוי והגבלות על ההפעלה, כולל סוגי כלי הטיס וסימני הרישום של כלי הטיס שאושרו לשימוש;

(ב)נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי שגרתי (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש צוות האוויר, והבד״חים הנוגעים לנוהלי התפעול כאמור;

(ג)הוראות להפעלת מטוס עם כל מנועיו פועלים, ומידע לגבי ביצועי נסיקה (climb) של המטוס עם כל מנועיו פועלים אם יצרן כלי הטיס מספק מידע זה;

(ד)נתונים לתכנון הטיסה לפני ביצועה ובמהלכה בעבור מצבי דחף או כוח שונים ובמהירויות טיסה שונות;

(ה)רכיבים מרביים לרוח צולבת ולרוח גב, המותרים לכל סוג מטוס, וההפחתות שיש לבצע מערכים אלה בהתחשב במשבים (Gusts), ראות נמוכה, תנאי המסלול, ניסיון הצוות, שימוש במערכת טייס אוטומטי, נסיבות לא שגרתיות או מצבי חירום או כל משתנה אחר הקשור להפעלה;

(ו)הוראות ונתונים לחישובי מסה ואיזון;

(ז)הוראות לטעינת כלי הטיס ואבטחת המטען למקומו;

(ח)מערכות כלי הטיס, מערכות ההיגוי והשליטה הנלוות וההוראות לשימוש בהן;

(ט)רשימת הציוד המזערי (MEL) ורשימת חריגי התצורה (CDL) של סוג המטוס, וכן ההפעלות שאושרו לו, כולל דרישות המתייחסות להפעלה בניווט מבוסס ביצועים (PBN); רשימות אלה טעונות אישור מאת המנהל מראש; המנהל לא יאשר את רשימת חריגי התצורה של המטוס אלא אם כן היא אושרה גם בידי הרשות המוסמכת במדינת התכן של כלי הטיס;

(י)רשימת ציוד חירום וציוד בטיחות וההוראות לשימוש בו;

(יא)נוהלי פינוי בחירום, כולל נהלים ייחודים לכל דגם של כלי טיס, תיאום בין אנשי הצוות, עמדות ומשימות אנשי הצוות במצבי חירום;

(יב)נוהלי תפעול במצב רגיל (normal), במצב בלתי רגיל (abnormal) ובחירום (emergency) לשימוש על ידי צוות הדיילים, נוהלי בד״ח לכל אחד מהמצבים ומידע כנדרש על מערכות כלי הטיס, כולל הנחיה המתייחסת לנוהלי התיאום המתחייבים בין צוות האוויר לצוות הדיילים; נהלים אלה ייכתבו מתוך התחשבות בעקרונות של גורמי אנוש;

(יג)ציוד הישרדות וחירום לנתיבים שונים ונהלים לבדיקת תקינות הציוד לפני המראה, כולל נהלים לקביעת כמות החמצן הנדרשת והכמות הזמינה;

(יד)סימוני קרקע אוויר לשימושם של ניצולים, כמפורט בפמ״ת.

(3)חלק ג׳ לספר העזר למבצעים (אזורים, נתיבים ושדות תעופה) יכלול התייחסות לנושאים אלה לפחות:

(א)מדריך נתיבי טיסה, ובו מידע לצוות האוויר, בכל טיסה, לגבי מיתקני תקשורת, עזרי ניווט, שדות תעופה, תהליכי הצטרפות וגישות מכשירים ותהליכי המראות (SIDs), לפי הישימות להפעלה וכן כל מידע נוסף שהמפעיל האווירי ימצא כנחוץ לניהול נכון של הפעלת הטיסות;

(ב)הגבהים המזעריים לכל נתיב המשמש בפעילות המפעיל האווירי;

(ג)מינימות הפעלה לשדה תעופה לכל שדה תעופה המיועד לשמש את מחזיק הרישיון כיעד לנחיתה או כשדה משנה כאמור בתקנה 386א;

(ד)הגדלה במינימות בשדות התעופה במקרים של שיבוש בתהליכי הגישה או במיתקני השדה;

(ה)הוראות לקביעת מינימות הפעלה בשדות תעופה בגישות מכשירים בעת שימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (EVS);

(ו)מידע הנדרש לעמידה בכל אופייני ההפעלה הנדרשים לפי התקנות, כולל בין השאר:

(1)אורכי מסלול הנדרשים להמראה כאשר המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק ההמראה;

(2)מגבלות הטיפוס לאחר ההמראה;

(3)מגבלות הטיפוס בנתיב;

(4)מגבלות הטיפוס בעת הגישה לנחיתה ובעת הנחיתה;

(5)אורכי מסלול הנדרשים לנחיתה אם המסלול יבש, רטוב או מזוהם, לרבות השפעת כשל מערכות על מרחק הנחיתה;

(6)מידע משלים, כדוגמת מגבלות המהירות של צמיגי כלי הטיס;

(ז)מידע לגבי קטגוריית כיבוי האש וההצלה בשדות התעופה המשמשים אותו, לרבות שדות משנה.

(4)חלק ד׳ לספר העזר למבצעים (הדרכה), הטעון אישור מאת המנהל מראש, ואשר יכלול, לכל הפחות, התייחסות לנושאים אלה:

(א)תכנית ההדרכה לצוות האוויר ובכלל זה הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום, ובכלל זה דרישות האימונים –

(1)למניעת מקרי טיסה מבוקרת לתוך הקרקע (CFIT) והשימוש במערכת אזהרה מפני קרבה לקרקע (GPWS);

(2)למניעת התנגשויות והשימוש במערכת המוטסת למניעת התנגשות (ACAS);

(3)לשימוש במערכת תצוגה עילית (HUD) ובמערכת הגברת ראייה (Enhanced Vision System), אם מערכות כאמור הן בשימוש;

(4)לשימוש במערכת EFB, כאמור בתקנה 35ב, אם מערכת כאמור היא בשימוש;

(ב)תכנית ההדרכה לצוות הדיילים לרבות הדרכת קרקע, הדרכה בטיסה והדרכה למצבי חירום;

(ג)פרטי תכנית ההדרכה לקצין מבצעי אוויר.

1.הגדרות

בתוספת זו –

”מסמך תצורה, אחזקה ונהלים“ (Configuration, Maintenance and Procedures (CMP) document) – מסמך שהכין מחזיק תעודת הסוג של כלי טיס, באישור מדינת התכן, המכיל רשימת דרישות מזעריות של תצורה, הפעלה ותחזוקה, מגבלות אורך חיים לפריטים ואת המגבלות הקבועות ברשימת הציוד המזערי הראשית הנדרשות לשילוב המטוס–מנוע.

2.תנאים מקדמיים לאישור הפעלת מטוס בטיסת EDTO

לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO אלא למחזיק רישיון שהתקיימו לגביו כל אלה:

(1)הוא בעל ניסיון של 12 חודשים בהפעלת מטוסים רב־מנועיים, המונעים במנועי טורבינה, בטיסות בין־לאומיות לפחות;

(2)תכן הסוג המאושר של המטוסים שאותם מבוקש להפעיל בטיסות EDTO אינו מונע הפעלה מעבר לזמן הסף, ולעניין מטוס דו־מנועי – הוא מאפשר, מפורשות, הפעלה מעבר לזמן הסף;

(3)הוא הקים מערכות, והכין נהלים ותכניות הנדרשים לשם ביצוע הפעלות EDTO בבטחה ובאופן אמין, והוכיח כי הוא יכול ליישם תהליכים אלה בהצלחה בכל שלבי הפעלת ה־EDTO, ובכלל זה:

(א)הוא הציג למנהל נהלים מספקים ומתאימים, המקובלים על המנהל, לשיגור טיסות EDTO, ולתפעולן;

(ב)תכניות ההדרכה לאנשי הצוות שלו הנוגעים בדבר, לפי סימן י״ג לפרק השלושה עשר, מתאימות להפעלת טיסות EDTO;

(4)נוסף על כך לעניין מחזיק רישיון המבקש להפעיל מטוסים דו־מנועיים בטיסות EDTO –

(א)המטוס עומד בדרישות מסמך תצורה, אחזקה ונהלים (CMP) שלו;

(ב)הוא הציג למנהל נהלים ותכניות לאחזקה ולהבטחת הכשירות האווירית הנמשכת למטוסים המופעלים בטיסות EDTO, המקובלים על המנהל, לשם יישום חובותיו לפי תקנות אלה, כאמור בפרט (11) בתוספת הרביעית.

3.אישור זמן הסטה מרבי

(א)מבקש אישור להפעלת מטוסים בטיסות EDTO יגיש לאישור המנהל נתוני מהירות כמפורט להלן, שעליהם יתבססו החישובים והנהלים של המבקש לשם ביצוע טיסות EDTO:

(1)למטוס בעל שלושה מנועים ויותר – מהירות המטוס עם כל מנועיו פועלים (AEO – All Engines Operative), בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח;

(2)למטוס דו־מנועי – מהירות המטוס עם מנוע אחד לא פועל (OEI – ONE Engine Inoperative) בהתחשב בתנאי אטמוספרה סטנדרטית בלא רוח.

(ב)לא ייתן המנהל אישור להפעלת מטוס בטיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על מגבלות זמן הפעולה של מערכת ה־EDTO המשמעותית בעלת מגבלת זמן הפעולה הנמוכה ביותר, בהתאם לספר הטיסה, בניכוי 15 דקות.

(ג)המנהל רשאי לתת למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי –

(1)לזמן הסטה מרבי של עד 75 דקות, בהתקיים התנאים האלה:

(א)המנהל מצא, בבדיקת השילוב מטוס–מנוע הנוגע לעניין, העדר גורמים שעלולים למנוע פעולה בטוחה; על אף האמור בסעיף 2(ב) לעניין תכן הסוג של מטוס דו־מנועי, לא נדרש כי תכן הסוג של השילוב מטוס–מנוע יאפשר מפורשות הפעלה מעבר ל־60 דקות, ובלבד שהשילוב נתמך בניסיון חיובי מספק, כדי להוכיח למנהל רמת אמינות מתאימה ל־75 דקות EDTO;

(ב)רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות;

(2)לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות, או עד 180 דקות, בהתקיים התנאים האלה:

(א)תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע מאפשר ביצוע טיסות EDTO של לפחות 120 דקות, או 180 דקות, לפי העניין;

(ב)רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 120 דקות, או של יותר מ־120 דקות, לפי העניין;

(3)לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, בנסיבות מיוחדות שבהן שדה משנה לנתיב בטיסת EDTO אינו זמין בתוך 180 דקות, בשל חשש מדיני או צבאי, פעילות געשית, תנאים זמניים בשדה התעופה, מזג אוויר בשדה תעופה מתחת למינימת הפעלה בשדה התעופה של מחזיק הרישיון, או אירועים אחרים הקשורים למזג אוויר; אישור זה יינתן בהיתר מיוחד לביצוע טיסות EDTO חריגות, בהתקיים כל אלה:

(א)למחזיק הרישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס דו־מנועי לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות באותו שילוב מטוס מנוע, והוא בעל ניסיון של שנה לפחות;

(ב)מחזיק הרישיון קבע אמות מידה להחלטה על תנאי מזג אוויר המונעים שימוש בשדה משנה לנתיב, המקובלות על המנהל, וכלל אותן בספר העזר למבצעים שלו לשימוש קציני מבצעי האוויר והטייסים;

(ג)תכן הסוג המאושר של שילוב המטוס–מנוע ל־EDTO הוא ליותר מ־180 דקות;

(ד)רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO לזמן הסטה של 180 דקות.

(ד)לא יפעיל מחזיק רישיון טיסת EDTO חריגה עם זמן הסטה מעל 180 דקות לפי היתר מיוחד כאמור בפרט משנה (ג)(3), אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)התקיימו נסיבות מיוחדות כאמור ברישה לפרט משנה (ג)(3);

(2)מחזיק הרישיון –

(א)עשה כל מאמץ לתכנן את טיסת ה־EDTO עם זמן הסטה מרבי של 180 דקות או פחות;

(ב)תכנן את הטיסה בהתחשב בנתיב שיחידות הנת״א הנוגעות בדבר הגדירו מועדף;

(ג)יידע את צוות האוויר בדבר מאפייני הטיסה והסביר להם מדוע נבחר תוואי הטיסה המתוכנן;

(3)המערכות האלה שמישות בזמן השיגור, נוסף על ציוד הנדרש ברשימת הציוד המזערי:

(א)מערכת חיווי כמות הדלק;

(ב)מנוע העזר (APU) ובכלל זה מערכות החשמל והפנאומטיקה שלו, העומדות בדרישות התכן שלו;

(ג)מערכת מצערת אוטומטית (Auto Throttle);

(ד)מערכת טייס אוטומטי המאפשרת נחיתה אוטומטית עם מנוע אחד שאינו פועל, אם מערכת זו נלקחה בחשבון בעת תכנון הטיסה.

(ה)מחזיק רישיון ינהל מעקב אחר מספר הפעמים שבהן נעשה שימוש בהיתר מיוחד לטיסת EDTO של יותר מ־180 דקות שנתן המנהל לפי פרט משנה (ג)(3).

(ו)המנהל רשאי להעניק למחזיק רישיון אישור לבצע טיסות EDTO במטוס בעל שלושה מנועים או יותר, לזמן הסטה מרבי של עד 240 דקות, אם רשימת הציוד המזערי של המטוס כוללת הוראות לטיסת EDTO ולפיהן, לפחות, מערכת חיווי כמות הדלק שמישה.

4.תכנית לבקרת אמינות

(א)מערכות ההנעה ומערכות EDTO תכנית לבקרת משמעותיות כאמור בתקנה 418(7)(ב) (להלן – תכנית האמינות), אמינות תהיה מבוססת אירועים, ותכלול את כל אלה:

(1)תכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה ומערכות EDTO משמעותיות;

(2)תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים, לשם זיהוי הידרדרות בשלבים מוקדמים ונקיטת פעולות מתקנות לפני שבטיחות הטיסה נפגעת;

(3)תכנית לניטור ומעקב אחר צריכת שמן;

(4)תכנית אמינות להתנעה ולפעולת מנוע עזר בטיסה לאחר ששרה בקור (cold soak), אם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO, אך לא נדרשת הפעלת מנוע העזר לפני חציית זמן הסף;

(5)תכנית דיווח על אמינות לפי סעיף 5.

(ב)כאשר לפי ממצאי התכנית לניטור ומעקב אחר אמינות מערכת ההנעה כאמור בפרט משנה (א)(1), השיעור הממוצע ל־12 חודשים אחרונים של כיבויי מנוע בטיסה (IFSD – In Flight Shut Down), לסוג מנוע המותקן כחלק משילוב מטוס–מנוע, עולה על הערכים המפורטים להלן, יבצע מחזיק הרישיון בדיקה מקיפה של כלל הטיסות שהוא מפעיל לשם זיהוי גורמים בעלי השפעה משותפת או תקלות מערכתיות, וידווח על תוצאות הבדיקה ועל הפעולה המתקנת שנקט למנהל –

(1)למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 120 דקות – שיעור של 0.05 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע;

(2)למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי של עד 180 דקות – שיעור של 0.03 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע;

(3)למנועים המותקנים במטוסים המורשים לבצע טיסת EDTO לזמן הסטה מרבי העולה על 180 דקות – שיעור של 0.02 כיבויי מנוע בטיסה לכל 1000 שעות מנוע.

(ג)תכנית לניטור ומעקב אחר מצב המנועים כאמור בפרט משנה (א)(2) –

(1)תכלול הוראות לעניין הנתונים והמדדים שבמעקב, שיטת איסופם וניתוחם, והתהליך לביצוע פעולה מתקנת;

(2)תבטיח שמירת מרווח (margin) ממגבלות מנועים, כדוגמת מהירויות סיבוב וטמפרטורות גזי הפליטה, כך שהסטה ממושכת עקב אבדן מנוע המבוצעת בכל רמת דחף או הספק מאושרת ובכל תנאי הסביבה הצפויים תבוצע בלי לחרוג ממגבלות המנוע.

(ד)תכנית לניטור ולמעקב אחר צריכת שמן המנועים כאמור בפרט משנה (א)(3) –

(1)תבדוק אם צריכת שמן המנועים תואמת את המלצות היצרן;

(2)תבצע ניטור מתמשך ותכלול מעקב אחר הוספת שמן בכל שדה שממנו המריא המטוס, והשוואה עם הצריכה הממוצעת בפועל, כדי לזהות מגמת עלייה או גידול פתאומי בתצרוכת השמן;

(3)תכלול ניטור צריכת השמן של מנוע העזר, במטוסים שבהם נדרש מנוע עזר לפי תכן הסוג המאושר של המטוס לתצורת EDTO.

5.תכנית דיווח על אמינות

(א)מחזיק רישיון המפעיל טיסות EDTO, ידווח למנהל ולגוף מוסמך לביצוע פעולות בדק של המטוס, על אירועים אלה, שאירעו במהלך טיסת EDTO:

(1)אירועי כיבוי מנוע תוך כדי טיסה (IFSD);

(2)הסטת נתיב או חזרה לשדה ההמראה עקב כשלים, תקלות או ליקויים בכל אחת ממערכות המטוס או המנוע;

(3)שינויים לא נשלטים של דחף או הספק, או הזדקרויות מדחס (Surges);

(4)חוסר יכולת לשלוט במנוע או להשיג דחף או הספק רצויים;

(5)אבדן דלק לא מכוון, חוסר אספקת דלק או חוסר איזון דלק חריג בטיסה;

(6)כשלים, תקלות או ליקויים הקשורים במערכות EDTO משמעותיות;

(7)כל אירוע שהיה עלול לסכן את בטיחות הטיסה של המטוס בטיסת EDTO.

(ב)מחזיק הרישיון ישלח את הדיווח כאמור בפרט משנה (א) בתוך 96 שעות מקרות האירוע; על דיווח כאמור יחולו הוראות תקנה 30א(ג) עד (ח).

(ג)מחזיק רישיון יכין ויפעיל נהלים לבדיקת כל אירוע כאמור, ולהגשה למנהל של ממצאי בדיקתו ותיאור הפעולה המתקנת שנקט.

6.דרישות דלק

(א)לעניין תקנה 522(ג)(6)(ב), כמות דלק נוספת שתספיק לכל אלה:

(1)לתרחיש שבו נדרשת כמות הדלק הגדולה ביותר, מבין התרחישים האלה:

(א)לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיה מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ובהתאם לכמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה;

(ב)לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של אבדן דיחוס מהיר וכישלון מנוע בו־זמנית בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיהם מבוצעת הנמכה לגובה בטוח ולפי כמות החמצן הקיימת במטוס לפי הוראות תקנות אלה, ובהנחה שהטיסה מבוצעת –

(1)במטוס דו־מנועי – במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו;

(2)במטוס בעל שלושה מנועים ויותר – במהירות שיוט עם כל המנועים פועלים (All-engine Operative Speed) כמפורט בספר הטיסה שלו.

(ג)למטוס דו־מנועי – לטיסה לשדה משנה לנתיב, בהנחה של כישלון מנוע בנקודה הקריטית ביותר בנתיב, שבעקבותיו מבוצעת הנמכה לגובה שיוט באמצעות מנוע אחד, ובהנחה שהטיסה מבוצעת במהירות שיוט עם מנוע אחד לא פועל (One Engine Inoperative Speed), כמפורט בספר הטיסה שלו.

(2)להמתנה של 15 דקות בגובה של 1,500 רגל (450 מטר) מעל שדה המשנה לנתיב, ביצוע גישת מכשירים ונחיתה;

(3)אם נדרשת הפעלת APU בטיסה כמקור כוח – להפעלת ה־APU בקטע הנדרש בטיסה.

(ב)בחישוב כמויות הדלק לצורך פרט משנה (א)(1), יובאו בחשבון כל אלה:

(1)שגיאות בהערכת עוצמת הרוח – לשם כך, תוגדל עוצמת רכיב רוח האף או תוקטן עוצמת רכיב רוח הגב ב־5 אחוזים מהתחזית; ואם מחזיק הרישיון אינו משתמש במודל חיזוי עוצמת רוח שאישר המנהל – יש לשאת את כמות הדלק האמורה בפרט משנה (א)(1), בתוספת של 5 אחוזים;

(2)תנאי התקרחות בעת הסטה לשדה משנה לנתיב – מחזיק הרישיון יוודא כי המטוס נושא כמות דלק שהיא הגדולה מבין אלה:

(א)תוספת כמות דלק הנדרשת עקב התקרחות המבנה (Airframe Icing) במשך 10 אחוזים מהזמן שבו צפויים תנאי התקרחות; בחישוב זה יש לכלול את כמות הדלק הנוספת, הנצרכת עקב הפעלת המערכת למניעת ההקרחה במנועים ועל הכנפיים במשך זמן זה;

(ב)תוספת כמות דלק הנדרשת להפעלת מערכת ההגנה מפני התקרחות של המנוע, ובמידת הצורך גם להפעלת המערכת למניעת ההקרחה על הכנפיים, במשך כל הזמן שבו צפויים תנאי ההתקרחות;

(3)תצרוכת דלק נוספת הנובעת מהידרדרות בביצועי המנועים – לפי נתונים עדכניים של צריכת הדלק של המנועים במהלך השיוט, שמספקת תכנית למעקב וניטור הידרדרות ביצועי המנועים של מחזיק הרישיון, או, אם למחזיק הרישיון אין נתונים עדכניים כאמור – על המטוס לשאת 5 אחוזים מכמות הדלק המחושבת לכל תרחיש כאמור בפרט משנה (א)(1) בהתחשב בפסקאות (1) ו־(2).

1.פרשנות והגדרות

בתוספת זו –

(א)”מאושר“ – ציוד העומד בדרישות הביצועים לציוד כפי שהורה המנהל, רשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית, ארגון ה־SAE או ארגוני חיפוש והצלה בין־לאומיים, לפי העניין.

(ב)כמויות המפורטות ”לאדם“ בסירת הצלה יחושבו לפי המספר המרבי של בני האדם שאותם מיועדת סירת ההצלה לשאת.

(ג)פריטים מתכתיים שיידרשו יהיו עשויים במלואם מחומרים בעלי התנגדות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) במים מלוחים.

2.סוג ערכת הישרדות לשימוש

(א)מחזיק רישיון יתאים את תכולות ערכת הישרדות לפרק הזמן הצפוי בין אירוע נחיתת הציף (להלן – האירוע), הסיוע במקום האירוע וחילוץ הניצולים.

(ב)אם זיהוי מיקום הניצולים צפוי בתוך 4 שעות מעת האירוע, והגעת המחלצים הראשונים למקום האירוע צפויה בתוך 12 שעות מעת האירוע, יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים פריטים כמפורט בפרט 3, בכמויות המפורטות שם.

(ג)אם משכי זמן הזיהוי והחילוץ צפויים לעלות על אלה המפורטים בפרט משנה (ב), יוודא מחזיק הרישיון כי במטוס נישאים גם הפריטים הנוספים המפורטים בפרט 4, וכן ישקול את הצורך להגדיל את כמויות הפריטים המופיעים בפרט 3, ויגדילן, לפי הצורך.

3.תכולה מזערית של ערכת הישרדותתיקון: תשע״ד־2

(א)לעניין ערכת הישרדות –

(1)כלים וציוד רב־תכליתיים יכולים להוות תחליף לאחד או יותר מהפריטים המופיעים בסעיף זה, כל עוד ניתן לבצע בהם את כל השימושים הנדרשים;

(2)מחזיק הרישיון יבטיח כי ערכת ההישרדות ארוזה כך שתכולתה תהיה מוגנת ויימנע נזק לציוד הציפה; כל פריט העשוי להינזק, בעיקר בעת המגע עם מים, יהיה ארוז וחתום כנדרש; על האריזות להיות ניתנות לפתיחה ביד או שיסופקו, בצמוד להן, האמצעים לפתיחתן;

(3)מחזיק הרישיון יבטיח כי, במסגרת אריזת ערכת הישרדות, יובא בחשבון הצורך למנוע אבדן פריטים; כל הפריטים המופיעים להלן יאובטחו באמצעות שרוך העשוי מחומר בלתי שחיק ובלתי נרקב באורך של לפחות 75 ס״מ בעל חוזק לקריעה של לפחות 22 ק״ג.

(ב)מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל מידע כלהלן:

(1)ספר עזר להישרדות – שמטרתו לספק מידע לניצולים בדבר תפעול סירת ההצלה ולסייע לניצולים לזהות את המשאבים הזמינים להם, לארגנם ולהשתמש בהם; בספר העזר להישרדות יתקיימו כל אלה:

(א)הוא יהיה עמיד במים;

(ב)הוראותיו יביאו בחשבון את מצבם הצפוי, הגופני והנפשי של הניצולים ויהיו ברורות, פשוטות וקצרות; יש לעשות שימוש בתמונות ובסימנים גרפיים כאשר ניתן;

(ג)הוא יספק מידע לגבי כל אלה:

(1)פעולות שעל הניצולים לנקוט בשעות הראשונות שלאחר האירוע ולאחריהן;

(2)הישרדות בסביבה הגאוגרפית שבה הספר צפוי להימצא בשימוש;

(3)סירת ההצלה ואופן שמירת ציפה מספקת בהן;

(4)הפעלת הציוד שבערכת ההישרדות, איתות, היחלצות, הישרדות והשגת מים;

(5)חגורות ההצלה, ביגוד עודף, בעיות רפואיות, סניטציה והיגיינה, טיפול בנוסעים מתים וארגון צוות סירת ההצלה;

(2)לכל פריט ציוד אשר הפעלתו אינה מובנת מאליה – הוראות הפעלה מפורטות; אם המידע והוראות ההפעלה מסופקים כמסמך נפרד, הם יענו על פרט משנה (1)(א) ו־(ב), ויאוגדו יחד עם ספר העזר להישרדות.

(ג)מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד איתות כלהלן:

(1)מראת איתות אחת – מראה או מכשיר איתות מאושרים, המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס, וזאת באמצעות שימוש בקרני השמש או הירח;

(2)משרוקית אחת – משרוקית מאושרת, חסינת מים, המתאימה לאיתות קולי לצוות חילוץ קרקעי;

(3)מכשיר איתות מצוקה תעופתי אחד – מקור אור בעל עוצמה גבוהה המסוגל לאותת סימנים חזותיים לצוות חילוץ קרקעי או מוטס בשעות בין הערביים, בחשיכה או בלילה.

(ד)מחזיק הרישיון יוודא כי בכל ערכת הישרדות ייכלל ציוד נוסף כלהלן:

(1)סכין רב־שימושית אחת – סכין בעלת להב קבוע או מתקפל, באורך מזערי של 7 ס״מ ובעובי מזערי של 0.25 ס״מ; כאשר הלהב מתקפל, תצויד הסכין במנגנון הנועל את הלהב במצב פתוח, כך שנדרש קיפול ידני של הלהב; בסכין בעלת להב קבוע, יאובטח הלהב בתוך נדן העשוי כולו חומר בעל עמידות גבוהה לשיתוך (קורוזיה) או לריקבון במגע עם מים מלוחים; הנדן יתוכנן כך שקצות הסכין לא יוכלו לחדור דרכו באופן לא מכוון; לסכין ולנדן לא יהיו קצוות חדים העשויים לפגוע באנשים על סירת ההצלה;

(2)ערכה אחת לתיקון סירת ההצלה – ערכת תיקון בעלת שתי מדבקות בגדלים שונים לפחות; ניתן לעשות שימוש באמצעים מתאימים אחרים לאטימת חורים קטנים וגדולים בתנאי רטיבות;

(3)מלקחת (פלייר) אחת – מלקחת בעלת קצוות קהים;

(4)אמצעי ריקון אחד – מכל בנפח של ליטר אחד לפחות או מיתקן אוטומטי לריקון מים מסירת ההצלה;

(5)זוג אחד של מספריים קהים – מספריים המתאימים לטיפול במקרים רפואיים ולשימושים נוספים;

(6)פנס מאושר עמיד למים המתאים לתאורה ולאיתות – פנס אחד הכולל 2 סוללות בגודל D או סוללות שוות ערך לפחות, וכן סוללות ונורה חלופיים;

(7)משאבת ניפוח;

(8)מסמן צבע.

4.תכולה מורחבת של ערכת הישרדות

מחזיק רישיון יוודא כי ערכת הישרדות המיועדת לנסיבות כאמור בפרט 2(ג) תכלול, נוסף על האמור בפרט 3, גם את הציוד הזה:

(1)מי שתייה בכמות מזערית של 900 סמ״ק, המתאימים לטיפול בפצעים או במקרי חולי;

(2)שני מכלי אחסון למים בקיבולת של 1.5 ליטר, המתאימים לאיסוף, אחסון וחלוקה יעילים של מי גשם או מים מותפלים;

(3)ציוד להתפלת מי ים, בכמות מזערית של 2 ליטר לאדם ליום;

(4)אמצעים להגנה או להקלה מפני מחלת ים, בכמות של אחד לאדם;

(5)אמצעי שידור וקליטת אותות רדיו אחד, המסוגל לספק תקשורת קולית עם צוות חילוץ קרקעי או מוטס;

(6)אמצעי להגנה תרמית, לשמירה על חום הגוף של הנוסעים והצוות;

(7)מזון חירום המספיק ליומיים והמספק אלף קלוריות ליום לפחות לכל אדם.

1.

לעניין מספרים יחולו ההוראות להלן:

(1)מספרים ידווחו כמפורט להלן למעט אם יש בתוספת זו הוראה מיוחדת לגביהם:

(א)הספרה 1 תבוטא בלשון זכר והספרות 2 עד 9 יבוטאו בלשון נקבה;

(ב)המספרים 10 עד 99 יבוטאו בהקשרים המפורטים להלן כך:

(1)לתיאור מרחק וגובה – בלשון זכר (כגון: מטר, ק״מ, רגל, מייל) לדוגמה ”אחד עשר ק״מ“ או ”אחד עשר אלף רגל“;

(2)לתיאור מהירות – בלשון זכר (כגון: קשר, קמ״ש, רגל בדקה);

(3)לתיאור משקל ונפח – בלשון זכר (כגון: ק״ג, טון, ליברה, ליטר);

(4)לתיאור זמן – בלשון נקבה (כגון: שניות, דקות ושעות), לדוגמה ”עשר דקות“;

(5)לתיאור מעלות חום – בלשון נקבה, לדוגמה ”עשר מעלות“;

(ג)בנסמך למילה ”מאות“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון נקבה, לדוגמה ”תשע מאות“, למעט ”מאה“ ו”מאתיים“;

(ד)בנסמך למילה ”אלפים“, הספרות האמורות בפרט משנה (א) יבוטאו בלשון זכר, לדוגמה ”תשעת אלפים“, למעט ”אלף“ ו”אלפיים“;

(2)בשידור מספרים כאמור בפרט משנה (1)(ב) – יש לציין תמיד את יחידת המדידה;

(3)בשידור מספר – תשודר כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 13 ישודר כך: אחד שלוש, למעט –

(א)במקרה שהמספר הוא כפולה של אלף – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לדוגמה: 1,000 – אלף, 4,000 – ארבעת אלפים;

(ב)בשידור גובה, דיווח בסיס ענן, ראות ו־RVR – במקרה שהם כפולה של מאה – השידור יהיה ספרת האלפים ואחריה המילה ”אלפים“, לאחר מכן ספרת המאות ואחריה המילה ”מאות“, לדוגמה: 800 – שמונה מאות, 3,400 – שלושת אלפים ארבע מאות (ולא שלושים וארבע מאות);

(ג)בשידור כיוון יחסי, במונחים של שעון בן 12 שעות, המספרים בעלי שתי ספרות ישודרו בשם המספר ולא כל ספרה בנפרד, לדוגמה: 10 – עשר; 11 – אחת עשרה; 12 – שתים עשרה;

(4)המילה ”נקודה“ תשודר כדי לציין נקודה עשרונית במספר; אין להתחיל שידור ספרות במילה ”נקודה“ בלי לציין ”אפס“ תחילה; אין להשתמש במילה ”פסיק“ במקום המילה ”נקודה“, לדוגמה: 143.3 ישודר כך: אחד ארבע שלוש נקודה שלוש;

(5)המספרים הסידוריים ראשון, שני, שלישי וכד׳ אינם בשימוש בכללי דיבור אחיד בקשר (פרזיולוגיה) בשפה העברית, ובמקומם ישודר תמיד ”מספר אחד“ במקום ראשון, ”מספר שתיים“ במקום שני וכן הלאה.

2.

לעניין דיווח זמן יחולו ההוראות שלהלן:

(1)בשידור של זמני התרחשות או מעבר נקודת דיווח וזמני הגעה משוערים, שמתרחשים, שהתרחשו, או שצפויים להתרחש בשעת הדיווח, מספיק לשדר רק את הדקות של השעה, ואולם אם יש חשש לאי־הבנה, יש לשדר את כל ארבע ספרות השעה והדקות לפי שיטת ספירת 24 שעות ביממה, לדוגמה: לגבי השעה 08:12 – אין לשדר ”בשעה שמונה ושתים עשרה דקות“, אלא יש לומר ”אפס שמונה אחת שתיים“ או רק ”אחת שתיים“;

(2)במענה לשאלות שעניינן בירור זמן, לדוגמה: ”בעוד כמה זמן?“ או ”לפני כמה זמן?“, התשובה תיפתח במילה ”בעוד“ או ”לפני“ ותסתיים במילה ”דקות“, לדוגמה: ”בעוד שש עשרה דקות“; או ”לפני ארבע דקות“;

(3)השעה 00:00 מבטאת תחילתו של יום.

3.

לעניין אותות קריאה יחולו ההוראות שלהלן:

(1)שידור מספרים יהיה לפי הכללים בפרט 1;

(2)האיות הפונטי של אותיות רישום כלי הטיס יהיה לפי האמור בנספח 10 לאמנה;

(3)ספרות המופיעות באותיות הרישום יבוטאו בעברית, לדוגמה: 4XALI, ישודר ”ארבע אקסריי אלפא לימה אינדיה“;

(4)בעת הקמת קשר ראשון, יש להשתמש באות הקריאה המלא של שתי התחנות – כלי הטיס ויחידת הנת״א; לאחר שהוקם קשר משביע רצון ואין חשש שתיגרם אי־הבנה, תחנת הקרקע רשאית להשתמש באות קריאה מקוצר הן ביחס לתחנה והן ביחס לכלי הטיס, כמפורט בפרטי משנה (5) ו־(6); הטייס רשאי לקצר את אותות הקריאה רק לאחר שקיצור כזה נעשה תחילה בידי תחנת הקרקע; אם מתברר למפקח על תנועה אווירית או לטייס שהקשר לא ברור דיו, קיימים אי־הבנה, הפרעות או קשיי שמיעה – אין להשתמש בקיצורים;

(5)אות קריאה מקוצר לתחנה ייצג את שם שדה התעופה או השירות, לדוגמה: ”גישה“ או ”מגדל“ או ”עין־שמר“;

(6)אות קריאה מקוצר לכלי טיס יהיה באחת מן הצורות האלה:

(א)במקום ”4XDZD“ – ניתן לשדר ”דלתא זולו דלתא“ – לכלי טיס ברישום ישראלי בלבד;

(ב)במקום ”אצטק 4XXYZ“ – ניתן לשדר ”אצטק ינקי זולו“;

(7)בתכנית הטיסה של טיסות כאמור בטור א׳ שבטבלה שלהלן הוקצה הביטוי הייחודי האמור בטור ב׳ שלצדו וכן לביטוי כאמור יתלווה מספר הטייס או מספר כלי הטיס או מספר הטיסה וכן רישום כלי הטיס:

(8)טייס לא ישנה בשעת טיסה את אות הקריאה שלו; במקרים שלדעת יחידת הנת״א, המנהלת את התנועה, עלולה להיווצר אי־הבנה או טעות מאותות קריאה דומים, מפקח על תנועה אווירית יורה לכלי טיס לשנות זמנית את אות הקריאה שלו ולהגדיר לו אות קריאה זמני חדש; שימוש באות הקריאה הזמני יסתיים עם מעבר קשר ליחידת נת״א אחרת;

(9)אות הקריאה של הטיסה, למעט בקריאה ראשונה, ייאמר לפני שידור הוראה, בקשה או הודעה.

4.

לעניין קריאה ראשונה יחולו ההוראות שלהלן:

(1)בקריאה ראשונה של כלי טיס הטייס ישדר באופן ובסדר האלה את המפורט להלן: אות הקריאה המלא של התחנה שלה קוראים; אות הקריאה המלא של התחנה הקוראת; מיקום וגובה (אם באוויר); אות ATIS ‏(AUTOMATIC TERMINAL INFORMATION SERVICE) עדכנית; ומהות הבקשה. לדוגמה: מגדל ראש פינה, 4XALI, בעמדה 7, INFORMATION G, מבקש התנעה;

(2)קריאה ראשונה של טייס מתלמד, בטיסת יחיד, תלווה במילה ”סולו“ אחרי אות הקריאה כאמור בפרט משנה (1).

5.

לעניין בדיקת קשר יחולו ההוראות שלהלן: