The full text of חוק להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה), התשפ״ה–2025, in 21 sections.

בחוק זה –

”הבסיס הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין עובד – משכורת, למעט כל אחד מאלה:

(א)תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי, שבועי או יומי ואינם מחושבים על בסיס רכיבי שכר אחרים;

(ב)דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה;

(ג)החזר הוצאות;

(ד)גילום חלק מהמס החל על העובד, אשר משולם בידי המעסיק;

(2)לעניין בעל תפקיד – תשלום המשולם בכסף לבעל התפקיד מקופת הגוף שבו הוא מכהן בתפקידו, בעבור מילוי תפקידו, למעט כל אחד מאלה:

(א)תשלומים שאינם משולמים על בסיס חודשי ואינם מחושבים על בסיס תשלום אחר הנכלל בתשלום המשולם לבעל התפקיד;

(ב)דמי הבראה וקצובת ביגוד או תשלומים אחרים הדומים להם במהותם אף אם כינוים שונה;

(ג)החזר הוצאות;

(ד)גילום חלק מהמס החל על בעל התפקיד, אשר משולם בידי המעסיק;

”בעל תפקיד“ – כל אחד מאלה:

(1)מי שממלא תפקיד בגוף מהגופים המנויים בהגדרה ”מעסיק“, ובכלל זה יושב ראש דירקטוריון, מועצה או הנהלה של גוף כאמור, אף אם תוארו שונה, אשר משולם לו בשל תפקידו כאמור תשלום חודשי מקופת המעסיק, ובלבד שאינו עובד אצל המעסיק;

(2)יושב ראש ועדה למילוי תפקידי ראש העירייה והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 145 לפקודת העיריות;

(3)יושב ראש ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה וסגנו, כאמור בסעיף 41 לפקודת המועצות המקומיות;

(4)ממונה בעל סמכות הכרעה שמונה לפי סעיף 6(ב2) לחוק שירותי הדת היהודיים, וכן יושב ראש ועדה ממונה שמונה לפי סעיף 10ב(ג) לחוק האמור וראש מועצה דתית אשר חל עליו חוק גמלאות לראש רשות, לפי הוראת סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים;

”גוף נתמך“ – כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;

”הסכם“ – הסכם קיבוצי, צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, הסדר קיבוצי לרבות הסדר חד־צדדי, הוראת מינהל, או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;

”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים;

”חוק גמלאות לראש רשות“ – חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל״ז–1977;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק הסכמים קיבוציים“ – חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק שירות המדינה (גמלאות)“ – חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970;

”חוק שירותי הדת היהודיים“ – חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;

”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”מוסד חינוך“ – כל אחד מאלה:

(1)מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

(2)בית ספר שחלה עליו חובת רישוי לפי הוראות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969;

(3)מוסד להכשרת עובדי חינוך, בין שהוא מוסד להשכלה גבוהה ובין שאינו מוסד להשכלה גבוהה;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שהוא בעל היתר לפי סעיף 21א לחוק האמור;

”מעסיק“ – כל אחד מאלה:

(1)המדינה;

(2)גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(3)גוף נתמך;

(4)תאגיד בריאות;

(5)מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו, בשנת 2024, היה 40% לפחות מתקציבו;

”משכורת“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, שניתנת בכסף;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות מקומיות בשנת 2025), התשפ״ה–2024 (להלן – חוק ההקפאה לנושאי המשרה);

”סכום החיסכון“ – סכום ההוצאה שהייתה משולמת בקשר למשכורת או לתשלום לבעל תפקיד אילולא הוראות חוק זה ותשלומה נחסך בשל ההוראות לפי חוק זה לרבות בתקופה המקדימה, ולרבות הוצאה שבה היה מחויב המעסיק בשל תשלום משכורת לעובד או בשל תשלום לבעל תפקיד, לפי העניין, אילולא הוראות חוק זה;

”עובד“ – מי שמלאו לו 18 שנים המועסק אצל מעסיק, ולעניין מעסיק שהוא מוסד חינוך כאמור בפסקה (5) להגדרה ”מעסיק“ – עובד חינוך או עובד שירות;

”עובד חינוך“ – מי שמועסק במוסד חינוך ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך;

”עובד שירות“ – מי שמועסק במוסד חינוך ואינו עובד חינוך;

”פנסיה תקציבית“ – תשלומים המשולמים מדי חודש, באופן רציף, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק למי שפרש מעבודתו או מכהונתו, לפי העניין, במשך כל ימי חייו, ולאחר מותו – לשאירו;

”קופת גמל לקצבה“ ו”קרן השתלמות“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”קופת חולים“ – כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”תאגיד בריאות“ – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

”התקופה המקדימה“ – התקופה שמיום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024) עד יום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרץ 2025);

”התקופה הקובעת הראשונה“ – התקופה שמיום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025);

”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026) עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).

בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, ובתקופה הקובעת השנייה או בעדה, תופחת משכורתו של עובד, בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל על העובד או בהסכם קיבוצי אשר משכורתו של העובד נקבעת לפיו, אשר נחתם עד ליום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) ואושר לעניין חוק זה בידי שר האוצר או בידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר (להלן – הסכם קיבוצי מאושר); בבחינת מתן אישור להסכם קיבוצי כאמור, ניתן להביא בחשבון גם הפחתת משכורת שנעשתה לפי הסכם כאמור בתקופה המקדימה; אושר הסכם קיבוצי כאמור, יראו הפחתה כאמור כהפחתה שנעשתה בשל הוראות חוק זה.

(א)לא חל על עובד הסכם קיבוצי מאושר –

(1)תופחת משכורתו בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, בשיעור של 3.307% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד העובד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור;

(2)תופחת משכורתו בתקופה הקובעת השנייה או בעדה, בשיעור של 1.2% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד העובד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור.

(ב) (1)על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד כאמור באותו סעיף קטן המועסק אצל מעסיק, למעט המדינה, ואין אצל המעסיק ארגון יציג של עובדים, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, שמייצג את העובד, רשאי מעסיקו, לאחר שקיבל אישור כאמור בפסקה (2), להפחית ממשכורתו של העובד כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה הקובעת הראשונה, כולה או חלקה, או בעדה, בהתאם להוראות שלהלן (בסעיף קטן זה – הסדר הפחתה):

(א)ההפחתה יכול שתהיה מרכיבי משכורת העובד המנויים בפסקה (1)(א) ו־(ב) להגדרה ”הבסיס הקובע“;

(ב)ההפחתה ממשכורתו של העובד בכל חודש בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה יכול שתהיה בשיעור שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסך כל ההפחתות בתקופה הקובעת הראשונה יהיה בהתאם לסך ההפחתות לכל אותה התקופה שהיה המעסיק מפחית לעובד לפי הוראות סעיף קטן (א);

(ג)עד יום ט״ז בסיוון התשפ״ו (1 ביוני 2026) יבצע המעסיק חישוב של ההפרש בין סך ההפחתות שבוצעו לעובד בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, לפי סעיף קטן זה, ובין סך ההפחתות שהיו מבוצעות באותה תקופה לפי סעיף קטן (א)(1), אילולא הסדר ההפחתה; מצא המעסיק כי הופחת לעובד ממשכורתו ביתר, ישיב לו את ההפרש; מצא כי הופחת ממשכורת העובד בחסר, ובלי לגרוע מההפחתה בעד התקופה הקובעת השנייה לפי סעיף קטן (א)(2), יפחית ממשכורת העובד את היתרה; השבה או הפחתה לפי פסקת משנה זו תבוצע במועד שבו יש לשלם משכורת של החודש העוקב;

(ד)לעובדים שזכאים לתנאי שכר והעסקה דומים אצל אותו מעסיק ייערך אותו הסדר הפחתה;

(ה)סך ההפחתה לפי סעיף קטן זה והניכויים לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, בחודש נתון, לא יעלו על רבע ממשכורת העובד באותו החודש; עלה הסכום על רבע מהמשכורת כאמור, ינכה המעסיק את יתרת החוב לפי סעיף 25(א)(6) האמור בחודש אחר;

(ו)אושר הסדר הפחתה, יראו הפחתה לפיו כהפחתה שנעשתה בשל הוראות חוק זה לגבי התקופה הקובעת הראשונה.

(2)הסדר ההפחתה יאושר עד המועד הקבוע בסעיף 2 בידי אחד מאלה, לפי העניין –

(א)לעניין הסדר אצל מעסיק כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”מעסיק“ – הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר;

(ב)לעניין הסדר אצל מעסיק כאמור בפסקה (5) להגדרה ”מעסיק“ – החשב הכללי והממונה על התקציבים במשרד האוצר.

(3)המעסיק יביא לידיעת עובדיו את תוכנו של הסדר הפחתה שאושר לגביהם מייד לאחר שקיבל את האישור כאמור בפסקה (2).

(4)הסדר הפחתה יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, או בעדן, יופחת התשלום המשולם לבעל תפקיד מקופת המעסיק בשיעור כמפורט להלן:

(1)בעד התקופה הקובעת הראשונה – בשיעור של 3.307% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד בעל התפקיד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור;

(2)בעד התקופה הקובעת השנייה – שיעור של 1.2% מן הבסיס הקובע, ובכלל זה יופחת בשיעור כאמור גם הבסיס לחישוב הסכומים המשולמים בעד בעל התפקיד לקרן השתלמות, אם הוא זכאי לתשלום כאמור.

על אף האמור בסעיף 3, לגבי עובד שמשכורתו, כולה או חלקה, נקבעת לפי משכורת של נושא משרה, והקפאת השכר לפי חוק ההקפאה לנושאי משרה חלה לגבי משכורתו בעקיפין, לא תופחת משכורתו לפי חוק זה.

לגבי עובד שמשכורתו, כולה או חלקה, נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד וכן בעל תפקיד שמשכורתו, כולה או חלקה, נקבעת לפי משכורת של בעל תפקיד אחר, או לגבי עובד שמשכורתו, כולה או חלקה, נקבעת לפי משכורת של עובד אחר שהופחתה משכורתו לפי חוק זה, לא תובא בחשבון, בחישוב המשכורת אשר תופחת בהתאם להוראות סעיפים 3 או 4, לפי העניין, הפחתת המשכורת לפי סעיפים 2, 3 או 4, לפי העניין, של העובד או של בעל התפקיד שלפיו נקבעת משכורתם.

(א)לעניין חוק זה, יראו גם חייל המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע (בסעיף זה – חייל) כעובד, אף שלא מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ואולם הפחתת משכורתו של חייל, כאמור בסעיפים 2 או 3, תבוצע בהתאם להוראות החלטת הממשלה מס׳ 742 מיום כ׳ בתמוז התשפ״ג (9 ביולי 2023).

(ב)על אף האמור בסעיפים 2 ו־3, הפחתת משכורתו של שוטר או סוהר כאמור באותם סעיפים תבוצע בהתאם להחלטות הממשלה; ואולם, לעניין שוטר או סוהר שלא נקבעה הפחתת משכורתו לפי החלטות הממשלה, יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 3(א); בסעיף קטן זה –

”החלטות הממשלה“ – החלטת הממשלה מס׳ 397 מיום ז׳ בשבט התשל״ט (4 בפברואר 1979) והחלטת הממשלה מס׳ 743 מיום כ׳ בתמוז התשפ״ג (9 ביולי 2023);

”שוטר“ ו”סוהר“ – כהגדרתם בחוק שירות המדינה (גמלאות).

(ג)על אף האמור בסעיפים 2 ו־3, הפחתת משכורתו של עובד שירותי הביטחון, בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה, ובתקופה הקובעת השנייה או בעדה, תבוצע בהתאם להסכמה בין־משרדית מאושרת; בבחינת מתן אישור להסכמה כאמור, ניתן להביא בחשבון גם הפחתת משכורת שנעשתה לפי הסכמה כאמור בתקופה המקדימה; אושרה הסכמה כאמור, יראו הפחתה כאמור כהפחתה שנעשתה בשל הוראות חוק זה; ואולם, לעניין עובד שירותי הביטחון שלא חלה לגביו הסכמה בין־משרדית מאושרת, יחולו הוראות פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 3(א); בסעיף קטן זה –

”הסכמה בין־משרדית מאושרת“ – הוראות שהוסכם עליהן, בכתב, בין משרד האוצר למשרד ראש הממשלה, ואשר אושרו לעניין חוק זה בידי שר האוצר או בידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר;

”עובד שירותי הביטחון“ – עובד המדינה בשירותי הביטחון, כהגדרתם בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות).

לעניין חישוב של כל אחד מהמפורטים להלן לא תובא בחשבון הפחתת המשכורת של עובד או ההפחתה של התשלום המשולם לבעל תפקיד מקופת המעסיק, לפי סעיפים 2 עד 4, 6 ו־7, בתקופה הקובעת הראשונה או בעדה ובתקופה הקובעת השנייה או בעדה, ולעניין עובד שחל עליו הסכם קיבוצי מאושר – לא תובא בחשבון הפחתת משכורת כאמור גם בתקופה המקדימה, אם נקבעה כזו בהסכם הקיבוצי המאושר:

(1)הסכום המשולם לקופת גמל לקצבה, בעד העובד או בעל התפקיד;

(2)המשכורת הקובעת לחישוב תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית לפי סעיף 89 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003;

(3)ההכנסה לצורך חישוב תשלומים ששולמו לקופת גמל לקצבה, או החיוב במס או הפטור ממנו בשל תשלומים כאמור, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים 3(ה3), 9(7א), 45א ו־47 לפקודת מס הכנסה, אולם הוראות פסקה זו לא יחולו לעניין תשלומים ששולמו בשל שנת המס 2024;

(4)תשלומי פנסיה תקציבית;

(5)תשלום חד־פעמי המשולם לעובד, לבעל התפקיד או לשאיריהם, לפי דין או הסכם, עקב סיום עבודה או תפקיד, לפי העניין;

(6)דמי ביטוח המשולמים לפי חוזה ביטוח נכות כאמור בפרק ג׳ לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981;

(7)לעניין עובד – תשלומי גישור, או סכום תוספת לקצבה הנרכש מקופת גמל לקצבה או ממבטח בעד העובד במימון מלא של המעסיק; לעניין זה, ”תשלומי גישור“ – תשלומים המשולמים מדי חודש, באופן רציף, לפי הסכם, מקופת המעסיק, מקופת גמל לקצבה או ממבטח, למי שפרש מעבודתו, בעד התקופה שממועד פרישתו מעבודה עד המועד שבו הוא זכאי לתשלומי קצבה מקופת גמל לקצבה;

(8)גמלה המשתלמת למבוטח או לתלוי בו, לפי סימנים ה׳ ו־ח׳ בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

הסכום אשר לא שולם לעובד או לבעל תפקיד או בעדם, בשל הוראות חוק זה, לא ישולם להם אף לאחר תום התקופה שבה או בעדה הופחת.

(א)מעסיק יחשב את סכום החיסכון באופן שיקבע שר האוצר בתקנות, ויודיע על הסכום לחשב הכללי במועד ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), על מעסיק שהוא רשות מקומית יחולו הוראות אלה:

(1)הרשות המקומית תודיע לחשב הכללי על סכום החיסכון שחושב בעבור השכר של עובדיה שאינם עובדים סוציאליים, עובדי חינוך, עובדי שירות ועובדי בית חולים עירוני;

(2)לעניין עובדי הרשות המקומית שהם עובדים סוציאליים שהמדינה משתתפת בעלויות השכר שלהם – תודיע הרשות המקומית לחשב הכללי על החלק היחסי מתוך סכום החיסכון לפי השיעור מתוך השכר שמשלמת הרשות המקומית בעצמה בעבורם, ושאינו משולם בידי המדינה.

(ג)לא חישב מעסיק את סכום החיסכון בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), או לא הודיע לחשב הכללי על הסכום כאמור באותו סעיף קטן, לפי העניין, יקבע החשב הכללי או מי שהוא הסמיכו לכך את סכום החיסכון, לרבות בדרך של אומדן, ויודיע בכתב על קביעתו למעסיק.

(ד)מעסיק יעביר את סכום החיסכון לאוצר המדינה, בתוך 14 ימים מיום שהודיע לחשב הכללי על הסכום לפי סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין, או בתוך שבעה ימים מיום שהודיע החשב הכללי למעסיק על קביעתו לפי סעיף קטן (ג); מעסיק שהוא רשות מקומית יעביר את סכום החיסכון בעבור עובדים כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה) (1)שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לעניין חישוב סכום החיסכון לפי סעיף קטן (ג) ולעניין אופן משלוח ההודעה למעסיק על סכום החיסכון שעליו להעביר לפי אותו סעיף קטן.

(2)העברת סכום החיסכון לאוצר המדינה תיעשה בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר.

(ו)הוראות סעיף זה לא יחולו על המדינה, תאגיד בריאות, בית חולים שהוא גוף נתמך, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה ומוסד חינוך שהממשלה משתתפת במישרין במימון עלויות השכר של עובדי החינוך ועובדי השירות שלו.

פורסמו תקנות להשתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו־2026 (הוראת שעה) (הוראות לעניין סכום החיסכון), התשפ״ה–2025.

(א)מעסיק, למעט המדינה, ימסור לחשב הכללי, לפי דרישתו, בדרך ובמועדים שהורה בדרישה, כל מידע הנדרש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות נתונים שיאפשרו ביקורת על דיווח המעסיק בדבר סכום החיסכון הצפוי לקופתו לפי סעיף 10 ובדבר סכום החיסכון שהיה עליו להעביר לאוצר המדינה בהתאם להוראות לפי אותו סעיף.

(ב)מידע שנמסר לחשב הכללי לפי הוראות סעיף קטן (א), לגבי עובד, לא יכלול פרטים מזהים; נמסר מידע כאמור שהוא בגדר מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, יחולו לגביו הוראות סעיף 33(ד) לחוק יסודות התקציב, בשינויים המחויבים.

(א)הוראות סעיפים 29א, 29ב, 33א(ב1) ו־(ד) עד (ו), 34(א)(1) ו־(ב), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו־39 לחוק יסודות התקציב, לעניין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה, לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תשלום משכורת או לגבי תשלום אחר מקופת המעסיק שנעשה בידי מעסיק בניגוד להוראות לפי חוק זה.

(ב)הוראות סעיפים 33א(ב1) ו־(ד) עד (ו), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו־39 לחוק יסודות התקציב, לעניין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה, לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי אי־העברת סכום החיסכון לאוצר המדינה כאמור בסעיף 10.

(ג)אי־העברת מידע כאמור בסעיף 11, יראו אותה כאי־העברת מידע בהתאם לדרישה כאמור בסעיף 33א(ב1) לחוק יסודות התקציב, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ב), לרבות הסמכויות הנתונות בהן, בשינויים המחויבים.

(ד)לעניין הוראות סעיף 43א לחוק יסודות התקציב, יראו סכום שחושב לפי סעיף 10(ג) כחיוב כספי קצוב שאינו חוב מס.

על גבייתו של סכום חיסכון שלא הועבר לאוצר המדינה, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 10, יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995; ואולם דרישת תשלום כאמור בסעיף 5 לחוק האמור תומצא לכתובת הדואר האלקטרוני שאליה נשלחה ההודעה למעסיק בדבר סכום החיסכון שעליו להעביר לפי סעיף 10(ג).

ההוראות לפי חוק זה יחולו על אף האמור בכל דין, הסכם או נוהג, לרבות חוק הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שניתנו לפיו.

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מאלה:

(1)חוק שכר מינימום, אולם לשם הפחתת המשכורת לפי חוק זה יובא בחשבון רכיב שכר כאמור בסעיף 3(ב)(1) עד (3) או (ד) לחוק שכר מינימום, שאינו בא בחשבון שכר המינימום מכוח הסכם;

(2)חוק יסודות התקציב, לעניין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.

בחוק התקציב לשנת הכספים 2025 ייקבע סכום העולה על סכום החיסכון המשוער של כלל המנויים בהגדרה ”מעסיק“, כחלק מהסכומים הנכללים בתקציב האמור לשם מתן הטבות לחיילי מילואים, ולשם שיקום יישובי עוטף עזה והצפון.

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

(א)תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בניסן התשפ״ה (1 באפריל 2025) (להלן – יום התחילה).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 11(ב) ביום תחילתו של חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳ 13), התשפ״ד–2024, כאמור בסעיף 74(א) לאותו חוק.

בתקופה שמיום התחילה עד המועד האמור בסעיף 19(ב), יקראו את סעיף 11 כך שבמקום סעיף קטן (ב) יבוא:

הנוסח שולב בסעיף 11(ב) כהוראת שעה עד יום 13.8.2025.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה מיום 27.3.2025 עד יום 30.6.2027.