Section 2 of חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, הגדרות.

בחוק זה –

”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007;

”אישור הגשת התחייבות“ – אישור הגשת התחייבות לפי סעיף 41(ב);

”אישור ייצור נאות“ – אישור ייצור נאות לפי סעיף 41(א1);

”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי סעיף 64 לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;

”אישור סחר חופשי“ – אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;

”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי סעיף 78 בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;

”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – אישור מקוון לפי סעיף 79ה על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;

”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;

”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הוראות האיחוד האירופי“ – הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א׳;

”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;

”ההוראות המאומצות“ – כמשמעותן בסעיף 3א(א);

”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי סעיף 74 שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;

”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת;

”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, ופועלת בהתאם להוראות לפי סעיף 313א;

”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;

”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;

”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;

”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;

”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;

”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:

(1)חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:

(א)הוראה לפי סעיף 11, שעניינה שאריות מזון;

(ב)הוראה לפי סעיף 86(ב), שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;

(ג)הוראה לפי סעיף 157, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;

(ד)הוראה לפי סעיף 163, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;

(1א)ההוראות המאומצות;

(2)תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(3)צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(4)תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;

(5)תקנות שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;

”חקיקת המזון המקומית“ – חקיקת המזון למעט ההוראות המאומצות;

”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו בסעיף 9 לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;

”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;

”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;

”ייבוא מזון במסלול האירופי“ – ייבוא מזון לפי הוראות סעיף 54א;

”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;

”יבואן נאות“ – יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור בסעיף 115(ב), לעניין סוג מזון מסוים;

”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי סעיף 102;

”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –

(1)הכנת מזון;

(2)עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9;

(3)שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;

(4)אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;

(5)סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;

(6)אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;

”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;

”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז;

”מזהם ביולוגי“ – אחד מהמפורטים להלן, העלול להזיק לבריאות האדם:

(1)מיקרואורגניזם, ובכלל זה חיידק, נגיף, שמר, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa) או תולעת מיקרוסקופית טפילית (microscopic parasitic helminths), שלא הוסף באופן מכוון למזון;

(2)רעלן או תוצר של מיקרואורגניזם כאמור בפסקה (1);

(3)פריון (prion);

”מזהם כימי“ – חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון, העלול להימצא במזון בעקבות השלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו או כתוצאה מזיהום סביבתי, ועלול להזיק לבריאות האדם;

”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, ולמעט –

(1)תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם בפקודת הרוקחים;

(2)מוצרי עישון כהגדרתם בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983;

(3)מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012;

(4)סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;

”מזון במסלול האירופי“ – (נמחקה);

”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, ואינו חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –

(1)הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;

(2)הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;

(3)הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;

(4)הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;

”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;

”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;

”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;

”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 59 או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 62;

”מחולל מחלה“ - (נמחקה);

”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –

(1)הצעה למכור;

(2)פרסום והצגה;

(3)החלפה או המרה;

(4)אחסנה או החזקה;

(5)הפצה, הספקה או חלוקה;

(6)הובלה, משלוח או העברה;

”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;

”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;

”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;

”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;

”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי סעיף 170;

”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי סעיף 244;

”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי סעיף 102(ב);

”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;

”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014;

”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;

”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;

”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;

”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;

”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;

”סמל ייצור נאות“ – סמל המסמל כי המזון המסומן בו מיוצר בידי יצרן שהוא בעל אישור ייצור נאות, בצורה, גודל, מאפיינים ודרך סימון כמפורט בתוספת הראשונה א׳;

”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;

”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;

”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;

”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:

(1)איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;

(2)גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;

(3)גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011;

(4)דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;

(5)ציד;

(6)חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;

(7)כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;

(8)טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177;

”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”פקודת ההסגר“ – פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981;

”פקודת הייבוא והייצוא“ – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”פקודת מחלות בעלי חיים“ – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;

”פקודת הרוקחים“ – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;

”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית;

”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:

(1)רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;

(2)רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו בסעיף 177;

(3)בתקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 223 – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור בסעיף 230(א)(2);

”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי סעיף 150(א)(1);

”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 149(1);

”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 29;

”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי חוק רישוי עסקים, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;

”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;

”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי סעיף 102(א);

”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;

”שירות הסגר“ – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;

”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;

”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;

”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;

”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –

(1)תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;

(2)צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;

”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;

”תעודות“ – כל אחת מאלה:

(1)אישור מוקדם לייבוא;

(2)אישור קבלת הצהרה;

(3)תעודת יבואן רשום;

(4)תעודת שחרור;

”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה בסעיף 102;

”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות סעיף 81;

”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:

(1)תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;

(2)תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;

(2א)תקנים של BRC – British Retail Consortium;

(2ב)תקנים של FSSC 22000 – Food Safety System Certification;

(2ג)תקנים של IFS – International Featured Standards;

(3)כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;

”השר“ – שר הבריאות.