The full text of חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, in 342 sections.

חוק זה נועד –

(1)להסדיר את אחריותם של יצרן מזון ויבואן מזון, את הפיקוח על ייצור מזון ועל ייבואו, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון מסופק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים, ובכלל זה בתנאי ייצור נאותים, המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;

(2)להסדיר את אחריותו של משווק מזון וחובותיו בכל שלב משלבי העברת המזון מעת ייצורו, דרך ייבואו ועד מקום המכירה ישירות לצרכן ולפקח על קיומן, בהתבסס על ניהול סיכונים של העוסק במזון, והכול כדי להבטיח כי המזון הנמכר יוצר בידי גורם המורשה לכך, ואם יובא – שהיבואן בעל תעודת יבואן רשום, וכן כדי להבטיח כי המזון משווק ברמת איכות, תקינות ובטיחות נאותים המתאימים לאמות המידה שנקבעו בחקיקת המזון;

(3)לקבוע אמות מידה לאיכות, תקינות ובטיחות המזון בישראל, בהתאם למקובל באסדרה במדינות המפותחות, לרבות בתקנים בין־לאומיים מקובלים ולפיקוח המבוסס על ניהול סיכונים ליישום עקרונות ההסדרים כפי שנקבעו לפי חוק זה;

והכול במגמה לאפשר זמינות והנגשה של מגוון מזון בעלויות סבירות לכלל הציבור, תוך שמירה על בריאות הציבור.

בחוק זה –

”אזור“ – אזור וכן שטחי המועצה הפלסטינית, כהגדרתם בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007;

”אישור הגשת התחייבות“ – אישור הגשת התחייבות לפי סעיף 41(ב);

”אישור ייצור נאות“ – אישור ייצור נאות לפי סעיף 41(א1);

”אישור מוקדם לייבוא“ – אישור לפי סעיף 64 לייבוא מזון רגיש מסוים שניתן ליבואן רשום;

”אישור סחר חופשי“ – אישור שמאפשר סחר חופשי במזון במדינה שבה נמכר המזון (free sale certificate), שנתן גורם המוסמך לתת אישור כאמור באותה מדינה, אף אם כינויו שונה;

”אישור קבלת הצהרה“ – אישור מקוון לפי סעיף 78 בדבר קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, שניתן ליבואן רשום;

”אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות“ – אישור מקוון לפי סעיף 79ה על קבלת הצהרה בדבר יבוא מזון במסלול האירופי;

”אריזה“ – עטיפה או מכל שהמזון נארז בו, כולו או חלקו, או שנותנים לתוכו מזון;

”אתר האינטרנט“ – דף האינטרנט של שירות המזון באתר האינטרנט של משרד הבריאות;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הוראות האיחוד האירופי“ – הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א׳;

”הוראות יצרן“ – התנאים שסומנו על גבי המזון או אריזתו על ידי בעל רישיון הייצור או בעל תעודת היבואן הרשום, לפי העניין, לרבות לעניין אחסון, הובלה וטמפרטורה מוגדרת;

”ההוראות המאומצות“ – כמשמעותן בסעיף 3א(א);

”הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל“ – הצהרה לפי סעיף 74 שמסר יבואן רשום לרשם על כוונתו לייבא מזון רגיל מסוים;

”הוועדה“ – ועדת הבריאות של הכנסת;

”ועדת החריגים“ – ועדת החריגים שהוקמה לפי סעיף 2יח לפקודת היבוא והיצוא, ופועלת בהתאם להוראות לפי סעיף 313א;

”חומר טעם וריח“ – חומר שאינו נצרך כמזון כשלעצמו, המוסף למזון כדי להקנות לו טעם או ריח מסוימים או לשנותם, למעט חומרים בעלי טעם בלעדי מתוק, חמוץ או מלוח ותבלינים;

”חומר מסייע ייצור“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, שנעשה בו שימוש מכוון להשגת מטרה טכנולוגית בתהליך הייצור של מזון או של רכיב במזון, ושימוש בו עשוי להביא לנוכחות לא מכוונת ובלתי נמנעת של שאריות החומר או נגזרותיו במוצר המזון הסופי, ובתנאי שאין בו, בשאריותיו או בנגזרותיו משום סיכון בריאותי ואין לו, לשאריותיו או לנגזרותיו כשלעצמם כל מטרה טכנולוגית במוצר הסופי;

”חיי מדף“ – תקופה שלגביה ניתן להניח, לפי בדיקות מקובלות, כי תכונות המזון יישמרו;

”חלב גולמי“ – נוזל, למעט קולוסטרום, המתקבל על ידי חליבה של בעל חיים, ובלבד שלא עבר תהליך עיבוד, ובכלל זה אריזת אותו נוזל, הוספה אליו או גריעה ממנו;

”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים“ – חוק לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי״ז–1957;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;

”חקיקת המזון“ – חיקוק המפורט להלן:

(1)חוק זה, תקנות או צווים לפיו או הוראות מנהל שירות המזון שלהלן:

(א)הוראה לפי סעיף 11, שעניינה שאריות מזון;

(ב)הוראה לפי סעיף 86(ב), שעניינה ביצוע בדיקות מיוחדות כתנאי למתן תעודת שחרור;

(ג)הוראה לפי סעיף 157, שעניינה החזקה בטמפרטורה מבוקרת;

(ד)הוראה לפי סעיף 163, שעניינה מניעת סכנה ממזון מסוים;

(1א)ההוראות המאומצות;

(2)תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(3)צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(4)תקנות או צווים שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;

(5)תקנות שהתקין שר הבריאות לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;

”חקיקת המזון המקומית“ – חקיקת המזון למעט ההוראות המאומצות;

”טיפול בבשר גולמי“ – מיון, פירוק, פריסה, פילוט, הכשרה, גירום, טחינה בלא הוספת חומרים, שטיפה, חיטוי, צינון והקפאה הנעשים בבשר כהגדרתו בסעיף 9 לאחר המתת בעל החיים, וכן אריזה או סימון הנלווים לפעולות אלה;

”טמפרטורה מבוקרת“ – טמפרטורה מוגדרת שנקבעה לפי חקיקת המזון;

”טמפרטורה מוגדרת“ – טמפרטורה שהוגדרה לעניין תנאי הייצור, האחסון וההובלה של מזון, ובכלל זה הגדרה כי הטמפרטורה של מזון מסוים לא תעלה על טמפרטורה מסוימת או לא תפחת מטמפרטורה מסוימת או הגדרת טווח טמפרטורות למזון מסוים, ויכול שתוגדר טמפרטורה שונה לייצור, לאחסון או להובלה, וכן למזון עצמו או לסביבתו;

”ייבוא מזון במסלול האירופי“ – ייבוא מזון לפי הוראות סעיף 54א;

”יבואן“ – אדם העוסק בייבוא מזון;

”יבואן נאות“ – יבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים כאמור בסעיף 115(ב), לעניין סוג מזון מסוים;

”יבואן רשום“ – יבואן שבידו תעודת יבואן רשום תקפה המעידה על רישומו במרשם היבואנים לפי סעיף 102;

”ייצור“ – פעילות מסוגי הפעילויות המפורטים בפסקאות (1) עד (6), והכול בין אם נעשית למטרות מכירה ובין אם לאו, ולמעט פעילות טיפול בתוצרת חקלאית –

(1)הכנת מזון;

(2)עיבוד מזון או טיפול בו בכל דרך שהיא ובכלל זה הקפאת מזון והפשרתו, והוספת תוסף מזון, חומר טעם וריח או חומר מסייע ייצור, וכן עיבוד כהגדרתו בסעיף 9;

(3)שינוי מזון מבחינת הצורה, הטיב, האיכות, ההרכב, הצבע או מכל בחינה אחרת;

(4)אריזה של מזון, למעט צירוף יחד, בעטיפה או בדרך אחרת של כמה אריזות של מוצרי מזון, מסומנים וארוזים מראש על ידי היצרן, ובלבד שאינם דורשים אחזקה בטמפרטורה מוגדרת;

(5)סימון מזון, למעט סימון על גבי אריזת המזון, שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון;

(6)אחסנה או הובלה בטמפרטורה מבוקרת, ובלבד שהיא מבוצעת על ידי מי שמקיים פעילות מהפעילויות לפי פסקאות (1) עד (5), כחלק בלתי נפרד מפעילות הייצור;

”יצרן“ – אדם העוסק בייצור מזון;

”לשכת בריאות מחוזית“ – לשכת בריאות של משרד הבריאות האחראית על מחוז;

”מזהם ביולוגי“ – אחד מהמפורטים להלן, העלול להזיק לבריאות האדם:

(1)מיקרואורגניזם, ובכלל זה חיידק, נגיף, שמר, עובש, אצה, פרוטוזואה טפילי (parasitic protozoa) או תולעת מיקרוסקופית טפילית (microscopic parasitic helminths), שלא הוסף באופן מכוון למזון;

(2)רעלן או תוצר של מיקרואורגניזם כאמור בפסקה (1);

(3)פריון (prion);

”מזהם כימי“ – חומר שלא הוסף באופן מכוון למזון, העלול להימצא במזון בעקבות השלבים של ייצורו, אריזתו, הובלתו או החזקתו או כתוצאה מזיהום סביבתי, ועלול להזיק לבריאות האדם;

”מזון“ – כל חומר, מעובד, מעובד למחצה או שאינו מעובד, המיועד לצריכת אדם בבליעה, לעיסה או שתייה, או כל חומר שנעשה בו שימוש בתהליך ייצור, הכנה או עיבוד של מזון, לרבות גומי לעיסה, משקאות ומי שתייה כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940, ולמעט –

(1)תמרוק, תכשיר או סמי מרפא, כהגדרתם בפקודת הרוקחים;

(2)מוצרי עישון כהגדרתם בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983;

(3)מכשיר המשמש לטיפול רפואי, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”ציוד רפואי“ בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012;

(4)סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, וחומר אסור בהפצה כמשמעותו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013, ובכלל זה כאשר נעשה שימוש בסם המסוכן או בחומר האסור בהפצה בתהליך הייצור של מזון אחר;

”מזון במסלול האירופי“ – (נמחקה);

”מזון חדש“ (novel food) – מזון או רכיב מזון שמתקיים בו אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4) והוא אינו תוסף תזונה או רכיב של תוסף תזונה או תוסף מזון שהשר קבע לגביהם שהם מותרים לשימוש ובהתאם לתנאים שקבע, ואינו חומר מסייע ייצור או חומר טעם וריח –

(1)הוא בעל מבנה ראשוני חדש ברמה המולקולרית או עבר שינוי מכוון במבנה הראשוני ברמה המולקולרית ואין לגביו ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל לפני פברואר 2006;

(2)הוא מכיל אורגניזם שעבר שינוי בדרך של הנדסה גנטית (Genetically Modified Organism) או חלק ממנו;

(3)הוא מכיל צמח, בעל חיים, מיקרואורגניזם, פטרייה או אצה או שבודד מהם, שאין לגביהם ניסיון רב של צריכה בטוחה לאדם בישראל, ולמעט אנזימים;

(4)הוא יוצר בתהליך ייצור, למעט תהליך ניקוי וחיטוי, שלא נעשה בו שימוש בישראל לגבי המזון או רכיב המזון המסוים, והתהליך גרם לשינוי משמעותי בהרכב המזון, במבנהו או ברכיביו, והשפיע על ערכו התזונתי, על תכונותיו בקשר לחילוף החומרים בגוף או על רמת החומרים הבלתי רצויים במזון;

”מזון ייחודי“ – תוסף תזונה, מזון חדש ומזון ייעודי;

”מזון ייעודי“ – מזון המותאם לצרכים בריאותיים או תזונתיים מיוחדים בהתאם לגיל, מין ומצב תחלואה, שיש לעשות בו שימוש בפיקוח והתוויה רפואיים או תזונתיים, והמיועד להזנה מלאה או חלקית של מי שסובל מבעיות פיזיות או מטבוליות או מהפרעות במערכת העיכול, ובכלל זה הפרעות ספיגה, לעיסה או בליעה, והכול בין שנצרך בדרך של בליעה או לעיסה ובין בדרך אחרת, למעט בהזנה תוך־ורידית;

”מזון רגיל“ – מזון שאינו מזון רגיש;

”מזון רגיש“ – מזון שהשר הכריז עליו שהוא מזון רגיש לפי הוראות סעיף 59 או מזון שמנהל שירות המזון הכריז עליו שהוא מזון רגיש בהכרזה זמנית לפי הוראות סעיף 62;

”מחולל מחלה“ - (נמחקה);

”מכירה“ – בסיטונאות או בקמעונאות, באופן מקוון, ברוכלות או בכל דרך אחרת, בין בלא תמורה ובין בתמורה, ובכלל זה תמורה ישירה, עקיפה, מותנית או נדחית, ולרבות –

(1)הצעה למכור;

(2)פרסום והצגה;

(3)החלפה או המרה;

(4)אחסנה או החזקה;

(5)הפצה, הספקה או חלוקה;

(6)הובלה, משלוח או העברה;

”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך;

”מנהל היחידה הווטרינרית“ – מנהל היחידה הווטרינרית בשירות המזון, או רופא וטרינר עובד משרד הבריאות שהוא הסמיך לענין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;

”מנהל השירותים הווטרינריים“ – מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר או רופא וטרינר עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק ח׳, כולן או מקצתן;

”מעבדה בישראל“ – מעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות או מעבדה מוכרת;

”מעבדה מוכרת“ – מעבדה שהוכרה כמעבדה מוסמכת לבדיקת מזון לפי סעיף 170;

”מפקח“ – מי שהשר הסמיכו לפי סעיף 244;

”מרשם היבואנים“ – המרשם המתנהל לפי סעיף 102(ב);

”משווק“ – מי שעוסק במכירת מזון;

”משווק גדול“ – ספק גדול או קמעונאי גדול, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014;

”משקה משכר“ – משקה תוסס או אלכוהולי שנועד לצריכת אדם והמכיל, בבדיקת מדגם ממנו, שני אחוזים או יותר אלכוהול לפי הנפח; צוינה תכולת האלכוהול שבמשקה הנמצא במכל, ישמש ציון זה הוכחה לכאורה למידת התכולה;

”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל התאגיד, מנהל אבטחת איכות בתאגיד או כל תפקיד דומה גם אם תוארו שונה וכן כל בעל תפקיד בכיר בתאגיד בתחום איכות המזון ובטיחותו, ולרבות בעל שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”נותן רישיון ייצור“ – מנהל שירות המזון או רופא מחוזי;

”ניהול סיכונים“ – ניהול סיכונים מקובל בתחום בטיחות המזון במדינות מפותחות המתייחס לסיכון הנשקף מהמזון;

”נמל“ – נמל ימי, נמל תעופה או מעבר יבשתי;

”סימון מזון“ – מידע על מזון, בין באמצעות תווית ובין בדרך אחרת, לרבות ציונו, כינויו, התווייתו או תיאורו בדרך אחרת, ובכלל זה אזהרות, וכן כל דבר מודפס, מצויר או מתואר בדרך אחרת, והכול בין שהוא מופיע על מזון, ובין שהוא צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו, מופיע על כלי קיבול של המזון או חלק בלתי נפרד מאריזתו;

”סמל ייצור נאות“ – סמל המסמל כי המזון המסומן בו מיוצר בידי יצרן שהוא בעל אישור ייצור נאות, בצורה, גודל, מאפיינים ודרך סימון כמפורט בתוספת הראשונה א׳;

”עוסק במזון“ – מי שעיסוקו במזון;

”עיסוק במזון“ – ייצור, ייבוא או מכירה של מזון;

”עקיבות“ – היכולת לאתר ולעקוב אחר מזון וחומרי גלם ששימשו לייצורו או חומר אחר המיועד או הצפוי להיות משולב במזון, והכול בכל אחד מהשלבים של הייצור, הייבוא או המכירה ולרבות היכולת לעקוב אחר בדיקות, מפרטים ואישורים, מגורמים בישראל ובחוץ לארץ, ומגורמים שהחזיקו, אחסנו, הובילו או עיבדו בכל דרך שהיא את חומרי הגלם או המזון;

”פעילות טיפול בתוצרת חקלאית“ – כל אחת מאלה:

(1)איסוף, מיון ואריזה של ביצים טריות ובקליפתן, וכן סימון על גבי ביצים כאמור; לעניין זה ”טריות“ – לאחר ההטלה, בלא טיפול כלשהו, למעט שטיפה, שימון או ציפוי;

(2)גידול וטיפוח בעלי חיים שבשרם או תוצרתם מיועדים למאכל אדם, המתתם ושחיטתם;

(3)גידול, קטיף, איסוף, מיון, אריזה וסימון של תוצרת חקלאית מן הצומח, טרייה לאחר הקטיף או האיסוף ובלא עיבוד, וכן פעולות הבחלה או חיתוך שמתבצעות בבית אריזה של ירקות או פירות לפי חוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, התשע״א–2011;

(4)דיג ומיון של דגים, לרבות סרטנים ורכיכות, בסמוך לאחר הדיג;

(5)ציד;

(6)חליבה, אחסון חלב גולמי והובלתו עד שער המחלבה;

(7)כל השלבים של ייצור דבש בכוורת עד רדייתו מהכוורת;

(8)טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177;

”פקודת בריאות הציבור (מזון)“ – פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;

”פקודת ההסגר“ – פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981;

”פקודת הייבוא והייצוא“ – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”פקודת מחלות בעלי חיים“ – פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;

”פקודת הרוקחים“ – פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;

”רופא מחוזי“ – רופא הממונה על לשכת בריאות מחוזית;

”רופא ממשלתי“ – כל אחד מאלה:

(1)רופא מחוזי, רופא הממונה עליו ורופאים הכפופים לו במחוז או בנפה;

(2)רופא וטרינר שהוסמך כרופא ממשלתי על ידי מנהל היחידה הווטרינרית, והוא אחד מאלה: עובד המדינה, עובד רשות מקומית או עובד התאגיד; לעניין פסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו בסעיף 177;

(3)בתקופת המעבר כהגדרתה בסעיף 223 – גם רופא וטרינר שהוא עובד רשות מקומית או רופא וטרינר כאמור בסעיף 230(א)(2);

”רישיון אחסנה“ – רישיון לאחסון בטמפרטורה מבוקרת לפי סעיף 150(א)(1);

”רישיון הובלה“ – רישיון להובלה בטמפרטורה מבוקרת שניתן לפי סעיף 149(1);

”רישיון ייצור“ – רישיון לייצור מזון שניתן לפי סעיף 29;

”רישיון עסק“ – רישיון, היתר, לרבות היתר זמני או אישור לפי חוק רישוי עסקים, שעניינו מזון, לרבות הובלת מזון או אחסון מזון;

”רשות מקומית“ – עירייהאו מועצה מקומית, או איגוד ערים לרבות איגוד ערים לשירותים וטרינריים;

”הרשם“ – רשם של יבואני מזון שמונה לפי סעיף 102(א);

”שיווק קמעונאי“ – מכירת מוצר ישירות לצרכנים;

”שירות הסגר“ – כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

”שירות המזון“ – שירות המזון הארצי במשרד הבריאות;

”תבלין“ – צמח או חלקי צמחים המוספים למזון לשיפור טעמו או ריחו בלבד, בין שעברו תהליך של עיבוד פיסיקלי כגון ייבוש ובין שלא עברו תהליך כאמור, ובלבד שלא עברו תהליך של פירוק כימי;

”תווית“ – סימון המופיע על מזון, צמוד אליו, קשור אליו, ארוז עמו או כחלק בלתי נפרד מהאריזה ומתייחס למזון או לכלי קיבול המכיל אותו;

”תוסף מזון“ – חומר שאינו נצרך ככלל כמזון כשלעצמו, ואינו משמש כרכיב אופייני של המזון, בין אם יש לו ערך תזונתי ובין אם לאו, והוספתו למזון היא למטרה טכנולוגית בייצור, בהובלה או באחסון, והוא, תוצרי הלוואי שלו או תוצרי הפירוק שלו, נועדים, צפויים או הופכים למרכיב במזון, באופן ישיר או עקיף, או נותרים במזון באופן המשפיע בצורה אחרת על תכונות המזון, ולמעט מזהם, חומר טעם וריח וחומר המוסף למזון כרכיב תזונה;

”תוסף תזונה“ – ויטמין, מינרל, חומצת אמינו, צמח או מזון אחר, לרבות תמצית, מיצוי, רכיב, תוצר פירוק, נגזרת או תערובת של כל אחד מאלה, ודרך צריכתם המקובלת וייעודם הם להשלמת תזונה באמצעות מקור מרוכז של רכיבי תזונה, ולמעט –

(1)תכשיר רשום כפי שנרשם בפנקס התכשירים המתנהל לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים;

(2)צמח מרפא לפי פקודת הרוקחים, ובלבד שאינו נצרך כמזון שגרתי;

”תחנת הסגר“ – מקום בנמל או בסמוך לו שיש בו שירות הסגר, כמשמעותו בסעיף 1 לפקודת ההסגר;

”תנאי ייצור נאותים“ – תנאי בקרה, לרבות בקרת איכות ובטיחות, לפי תקנים בין־לאומיים מקובלים שנועדו להבטיח את התקיימותם של התנאים, התקנים או ההוראות המהותיים החלים על ייצור ושיווק המזון, לרבות לפי הוראות ותנאים שהורה היצרן בעניינים אלה;

”תעודות“ – כל אחת מאלה:

(1)אישור מוקדם לייבוא;

(2)אישור קבלת הצהרה;

(3)תעודת יבואן רשום;

(4)תעודת שחרור;

”תעודת יבואן רשום“ – כמשמעותה בסעיף 102;

”תעודת שחרור“ – תעודה שמנפיק שירות ההסגר ליבואן לשם שחרור של משלוח מזון מתחנת הסגר, לפי הוראות סעיף 81;

”תקנים בין־לאומיים מקובלים“ – התקנים בתחום הבטיחות במזון המנויים להלן, הכוללים הליך מובנה וקבוע של זיהוי כשלים בתהליכי הייצור, היבוא וההובלה של המזון, ניתוח סיכון לנקודות פיקוח קריטיות (HACCP – Hazard Analysis Critical Control Points), ואמצעים לשמירה על עקיבות המוצרים ואיסוף יזום שלהם מן השוק:

(1)תקנים של המכון הבין־לאומי לתקינה The International Organization for Standardization (ISO)‎;

(2)תקני ה־Food Hygiene Basic Texts של Codex Alimentarius;

(2א)תקנים של BRC – British Retail Consortium;

(2ב)תקנים של FSSC 22000 – Food Safety System Certification;

(2ג)תקנים של IFS – International Featured Standards;

(3)כל תקן בין־לאומי או אסדרה בין־לאומית אחרים המקובלים בקרב המדינות המפותחות, שקבע השר לעניין זה;

”השר“ – שר הבריאות.

(א)השר, באישור הוועדה, רשאי להתקין תקנות לשם הגנה על בריאות הציבור, ובכלל זה הוראות בדבר נקיטת אמצעים למניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון או מעיסוק במזון, למניעת חשש לסכנה לבריאות הציבור כאמור או למניעת מעשה או מחדל העלולים להביא לחשש כאמור.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ״ג–1983.

ראו גם תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009.

(ב)השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות לשם שמירה על בטיחותו של מזון, איכותו ותקינותו, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)בטיחותו, איכותו, מהותו ותכונותיו של מזון, לרבות פירוט של דרישות או תקנים שיחולו בנוגע למזון;

(2)סימון נאות של מזון, לרבות סימון תזונתי של סוכרים במזון, הימצאות גלוטן במזון, חובת סימון אזהרת חנק על גבי אריזות של מוצרים מסוימים וסימון אזהרה בשלט במקום הממכר נוסף על אזהרה על אריזת מוצרים, לרבות בדרך של פרסום, וכן לעניין שפת הסימון;

(3)נטילת דוגמאות מזון ובדיקתן;

(4)אריזת מזון וחומרים הבאים במגע עם מזון.

פורסמו תקנות בריאות העם (רמת האיכות (סטנדרד) של צרכי אוכל), 1935.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון), 1935.

פורסמו תקנות בריאות העם (בשר המובא מחו״ל), 1938.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש״י–1950.

פורסם צו ההגנה (הוצאת בשר ודגים מבית קירור), תשט״ו–1955.

פורסם צו ההגנה (הובלת חלב), תשט״ז–1956.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), תשי״ח–1958.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), תשי״ח–1958.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות), תש״ך–1959.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), תשכ״א–1960.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), תשכ״א–1960.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), תשכ״א–1960.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), תשכ״ג–1963.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), תשל״ו–1975.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל״ו–1975.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), תשל״ו–1975.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (חמרי אריזה), תשל״ז–1977.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל״ח–1978.

פורסמו תקנות בריאות העם (בדיקת מזון מיובא), תשל״ח–1978.

פורסמו תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פיסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת כספית בדגים), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור שימוש בשאריות מזון), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור אריזה), תשל״ט–1979.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (בדיקת דגים), התשמ״א–1981.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (תכולת היסטמינים בדגים), התשמ״ג–1983.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש), התשמ״ד–1983.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ״ד–1984.

פורסם צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר ומוצרי דגים), התשמ״ד–1984.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ״ה–1985.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (דגים טחונים, מוצריהם, עיבודם ושיווקם), התשמ״ו–1985.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (מזון דיאטתי וממתיקים), התשמ״ז–1987.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תחליף לחלב־אם), התש״ן–1990.

פורסמו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חמרי הדברה), התשנ״א–1991.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), התשנ״ג–1992.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ״ג–1993.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (אריזת מזון המכילה חפץ), התשנ״ה–1995.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), התשנ״ו–1996.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו–1996.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ״ז–1997.

פורסמו צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי מזון), התשס״א–2001.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס״ו–2006.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (מניעת הטעיה באריזות מזון), התשע״ג–2012.

פורסמו תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימוש בשמן מינרלי בעת ייצור לחם), התשע״ד–2014.

פורסמו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח–2017.

פורסמו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון מזון המכיל ממתיק מסוגים מסוימים), התשע״ט–2018.

(ג)תקנות לפי סעיף זה יכול שיהיו דרך כלל או ביחס לאזור או למקום שיפורטו, וכן יכול שיהיו כלליות או לקבוצות או לסוגים שונים של מזון או למזון מסוים, לרבות לאוכלוסייה שלה מיועד המזון, ויכול שיאסרו, יגבילו או יתירו סימון או פרסום לגבי עניין מסוים שנקבע בהן במפורש.

(ד)במקרה של סתירה בין תקנות לפי חוק זה, בנושאים המפורטים להלן, ובין הוראות תקן רשמי החל על מזון או חומרים הבאים עמו במגע, יגברו הוראות התקנות:

(1)מזהמים כימיים;

(2)מזהמים ביולוגיים;

(3)שאריות חומרי הדברה;

(4)תוספי מזון;

(5)חומרי טעם וריח;

(6)חומרים מסייעי ייצור;

(7)טמפרטורה מבוקרת;

(8)אורך חיי מדף מרביים;

(9)סימון מזון שעניינו הרכב המזון, השימוש בו או צריכתו, הנדרש לצורך בטיחות המזון ובריאות הציבור;

(10)מזון ייחודי.

(ה)תקנות בעניין טיפול בבשר גולמי המתבצע במפעל לבשר גולמי כהגדרתו בסעיף 177, טעונות התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, למעט אם התקנות מסדירות שיווק של בשר או מסדירות את תהליך הייצור של מזון מסוים או סוג מסוים של מזון, והפעילות היא חלק משיווק הבשר או מתהליך הייצור, לפי העניין.

(ו)(בוטל).

(ז)התקנת תקנות לפי סעיף זה, שעניינן אורך חיי מדף של מזון המיוצר על ידי יצרן מזון שהוא יצרן נאות כמשמעותו בסעיף 23, טעונה גם אישור של ועדת החריגים לפי הוראות סעיף 313א.

(א)הוראות האיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א׳, יחולו בישראל על מזון, ועל עניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, בהחרגות, בתנאים, בשינויים או בהרחבות הקבועים לגביהן בטורים א׳ עד ג׳ באותה תוספת ובכפוף להוראות סעיף זה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיפים קטנים (ד)(1) או (ט) או שנקבעו בהודעה או בצו לפי סעיף קטן (ד1) (בחוק זה – ההוראות המאומצות).

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), ההוראות שלהלן לא יהיו הוראות מאומצות, אלא בכפוף לאמור להלן או אם נקבע במפורש אחרת בטור ג׳ בתוספת השנייה א׳, ולעניין פסקה (2) – גם בהתאמות שייקבעו באותו טור:

(1)התייחסות או הפניה להוראת האיחוד האירופי שאינה הוראה מאומצת, המופיעה בהוראה המנויה בתוספת השנייה א׳;

(2)הוראת האיחוד האירופי שעניינה הטלת חובה על מוסדות האיחוד האירופי, ובכלל זה על הנציבות או על המדינות החברות, לרבות לעניין חובתן לדווח, לקיים היוועצות, להתקין תקנות משלימות או לעניין יחסי הגומלין ביניהן.

(א2)בכל הנוגע למזון או לעניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, יחולו לגבי התייחסות או הפניה כאמור בפסקה (1) לסעיף קטן (א1) שלא נקבע לגביה במפורש כי היא חלה כאמור באותו סעיף קטן, ולגבי עניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד האירופי בטור א׳ בתוספת השנייה א׳, הוראות חקיקת המזון המקומית.

(א3)עניינים המנויים בטור ב׳ בתוספת השנייה א׳ אינם הוראות מאומצות ולא יחולו לגביהם הוראות חקיקת המזון המקומית או הוראות דין ישראלי אחר שצוין באותו טור.

(א4)נקבעו בטור ג׳ בתוספת השנייה א׳, שינויים או תנאים בהוראות האיחוד האירופי או הרחבות להוראות כאמור, יחולו ההוראות האמורות בתנאים, בשינויים או בהרחבות כאמור; לעניין זה, ”הרחבה“ – החלה על חומרים, מוצרי מזון או תהליכים נוספים של הוראות האיחוד האירופי וכן קביעת תנאים והוראות נוספים לגבי חומרים, מוצרי מזון ותהליכים שלגביהם חלות הוראות האיחוד האירופי.

(א5)נקבעה בהוראות המאומצות חובה על עוסק במזון לדווח לרשויות המוסמכות, תחול במקומה חובה לדווח למנהל שירות המזון או למי שהוא הסמיכו לכך, לפי דרישתו.

(ב)הנוסח המחייב של הוראות האיחוד האירופי יהיה הנוסח בשפה האנגלית; הנוסח בשפה האנגלית וכן תרגום מהימן ומקצועי שלו לעברית יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט באופן שיאפשר גם תיעוד ונגישות למעקב אחר מועד החלתן בישראל, לרבות מועד החלת כל עדכון שלהן; בפרסום כאמור יפורטו גם ההחרגות, התנאים, השינויים וההרחבות להוראות האיחוד האירופי הקבועים לגביהן בתוספת השנייה א׳.

(ג)תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה – השינוי), יפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ולגבי שינוי שאינו בנספח (Annex) – גם את עיקריו; מנהל שירות המזון ימסור ליועץ המשפטי לממשלה העתק מההודעה, אלא אם כן מדובר בהחלת שינוי בנספח (Annex) להוראות המאומצות בלבד כאמור בסעיף קטן (ד1) (בסעיף זה – שינוי בנספח).

(ד) (1)חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה – העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום מהימן ומקצועי לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו.

(2)מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון – לא יאוחר משנתיים מאותו מועד.

(3)בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר –

(א)לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון;

(ב)(נמחקה).

(4)בלי לגרוע מהוראות פרק ז׳, ניתן צו לפי סעיף קטן זה, יהיה אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון.

לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות בתוספת שנייה א׳.

(ד1)לעניין שינוי בנספח, יחולו הוראות סעיף קטן (ד) בשינויים אלה:

(1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), החלת שינוי בנספח תיקבע בידי מנהל שירות המזון, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים לכל המאוחר מיום כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף, ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף; לא ניתנה הודעה עד המועד כאמור, רשאי המנהל הכללי של המשרד לפרסם הודעה כאמור בתוך 60 ימים מתום ששת החודשים כאמור, אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכות השר לתת צו בעניין זה גם לאחר תום התקופה האמורה;

(2)(נמחקה);

(3)לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח, לפני תחילתם של צו או של הודעה לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(א)פעולתו נעשתה לאחר הכניסה לתוקף של השינוי בדין האירופי;

(ב)מנהל שירות המזון טרם פרסם הודעה לציבור כאמור בסעיף קטן (ג) על השינוי, ואם פרסם הודעה כאמור, היא אינה כוללת כוונה שלא להחיל את השינוי או להחריגו בהחרגות או בהגבלות;

(ג)שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי סעיף 313א(ה) סיפה, על פנייה לוועדת חריגים לעניין אי־החלת השינוי או החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו את הפעולה.

לרשימת הצווים וההודעות ראו הוראות האיחוד האירפאי המנויות בתוספת שנייה א׳.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין.

(ו)השר רשאי, בצו –

(1)לשנות את התוספת השנייה א׳, ובכלל זה להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי ובלבד שאין בשינוי כאמור כדי לגרוע הוראה מחייבת כאמור מההוראות המאומצות; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה);

(2)לקבוע החרגות, תנאים, שינויים והרחבות להוראות המאומצות, בתוספת השנייה א׳, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.

(ז)צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי, הרחבה או החרגה, והכול באופן המשנה את התוספת השנייה א׳, טעון גם אישור הוועדה, ובצו כאמור תתוקן בהתאם התוספת השנייה א׳ כאמור בהוראות סעיף 313.

(ז1)על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו־(ו), הרחבה המתירה או המאפשרת שימוש בתהליך, במוצר מזון, בחומר או בכמויות מעבר למה שמותר לפי נספח להוראה מאומצת, טעונה התייעצות של השר עם הוועדה המקצועית המייעצת לפי סעיף 3ב, במקום המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א.

(ח) (1)צו לתיקון התוספת השנייה א׳ הנוגע לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע לפרט 4 לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים.

(2)צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.

(ט)ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו או ההודעה כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין:

(1)לבטל צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין;

(2)לקבוע החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות לגבי צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין;

(3)אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) – לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור;

על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין.

(י)במקרה של סתירה בין ההוראות המאומצות ובין חקיקת המזון המקומית בנושאי האסדרה שבהם עוסקות ההוראות המאומצות, יגברו ההוראות המאומצות.

(יא) (1)לא ייקבעו עבירות או עונשים בשל ההוראות המאומצות ולא תוטל אחריות פלילית על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות.

(2)לא ייקבעו הפרות של הוראות מאומצות שניתן להטיל בשלהן עיצום כספי ולא יוטל עיצום כספי על מי שהפר הוראה מההוראות המאומצות, אלא אם כן ההפרות מנויות בתוספת שנייה ב׳ ובהתאם להוראות לפי פרק י״א.

(יב)(בוטל).

(א)השר ימנה ועדה מקצועית מייעצת לעניין הרחבה כאמור בסעיף 3א(ז1) שלגביה לא תידרש המלצת ועדת חריגים כאמור באותו סעיף.

(ב)חברי הוועדה המקצועית המייעצת יהיו בעלי תואר אקדמי בתחום המזון או בעלי ידע וניסיון משמעותיים בתחום זה, והם:

(1)מנהל שירות המזון ושני עובדי שירות המזון, ואחד מהם, לפי קביעת מנהל שירות המזון, יהיה היושב ראש;

(2)נציג שר הבריאות מקרב עובדי משרדו;

(3)נציג שר הכלכלה והתעשייה מקרב עובדי משרדו;

(4)נציג שר החקלאות וביטחון המזון מקרב עובדי משרדו;

(5)נציגים מקרב הציבור כלהלן:

(א)שניים עד שישה מומחים;

(ב)נציג של ארגון יצרני מזון;

(ג)נציג של ארגון משווקי מזון;

(ד)נציג של ארגון יבואני מזון;

(ה)נציג של ארגון חקלאים.

(ג)תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקצועית המייעצת תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות; הודעה על מינוי חבר הוועדה המקצועית המייעצת תפורסם ברשומות.

(ד)הוועדה המקצועית המייעצת רשאית לזמן לדיוניה מומחים ובעלי ידע בנושאים מקצועיים או לבקש מהם חוות דעת, אם ראתה שהדבר דרוש לשם גיבוש עמדתה.

(ה)חמישה מבין חברי הוועדה ובהם היושב ראש וחבר אחד לפחות כאמור בסעיף קטן (ב)(5)(א), יהיו מניין חוקי לישיבותיה ובלבד שכל חברי הוועדה הוזמנו לישיבה.

(ו)עוסק במזון וחבר הוועדה המקצועית המייעצת רשאים לפנות לוועדה המקצועית המייעצת בבקשה להרחבה לפי סעיף 3א(ז1), בהתאם להנחיות שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט.

(ז)הוועדה המקצועית המייעצת תקבע את סדרי עבודתה; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים – יכריע יושב ראש הוועדה.

(ח)החלטות הוועדה המקצועית המייעצת לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(ט) (1)חבר הוועדה המקצועית המייעצת לא יטפל בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בוועדה ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(2)נודע לחבר הוועדה המקצועית המייעצת שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בפסקה (1), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין ולא יטפל בנושא האמור.

(3)על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המקצועית המייעצת להביא בחשבון גם את עניינם של הגוף או האוכלוסייה שהוא נציגם, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

(4)לעניין זה –

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לישיבות הוועדה המקצועית המייעצת;

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;

”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה של האדם, לרבות בן משפחה כאמור שהוא שלוב (חורג) וכן כל אדם הסמוך על שולחנו, וכן שותף, מעסיק או עובד שלו.

עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון בניגוד לחיקוק המנוי בפסקה (1א) להגדרה ”חקיקת המזון“, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחיקוק כאמור.

(א)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)המזון אינו ראוי למאכל אדם;

(2)המזון יוצר, יובא או נמכר בתנאי תברואה בלתי נאותים;

(3)יש במזון גורם רעיל או מזיק, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות או בתקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון, ובמידה שהותרה כאמור; ואולם, לעניין גורם רעיל או מזיק שלגביו חלות ההוראות המפורטות בתוספת השנייה א׳, תחול הוראת פסקה זו רק על מזון מסוג שהוחרג מתחולת אותן הוראות בטור א׳ לאותה תוספת או על נושאים שהוחרגו מתחולתן בטור האמור;

(4)(נמחקה);

(5)נמצא במזון גוף זר שאינו חלק מהחומרים המשמשים באופן שיטתי בייצור אותו מזון;

(6)אריזת המזון נפגמה באופן העלול לחשוף את המזון בתוכה לזיהום, לגורמי סיכון סביבתיים או לרקב;

(7)המזון התקלקל, ובלבד שהקלקול אינו על פי אופיו והרכבו של המזון, ולרבות כל אחד מאלה:

(א)אריזתו התנפחה;

(ב)יש בו עובש נראה לעין;

(ג)רכיב בו תסס או החמיץ.

(ב)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שלא בהתאם להוראות שחלות עליו, לפי העניין, לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים.

(ג)(בוטל).

(ד)בסעיף זה, ”גורם רעיל או מזיק“ – אחד מאלה:

(1)מזהם כימי מסוג כמפורט בחלק א׳ לתוספת הראשונה;

(2)מזהם ביולוגי;

(3)גורם רעיל או מזיק מסוג אחר, כמפורט בחלק ב׳ לתוספת הראשונה.

עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון שיש בו ליקוי מהליקויים המפורטים להלן במידה העלולה לגרום לפגיעה בתקינות המזון או בבטיחותו:

(1)המזון רקוב או שיש בו רקב;

(2)המזון עבר שינוי לא אופייני של צבע, מרקם, ריח או טעם שלא כחלק שיטתי מתהליך ייצורו;

(3)המזון הושחת;

(4)נמצא במזון או התווסף לו או לאריזתו, חומר רעיל או מזיק, דבר אחר שלא צריך להימצא בו, או מזהם, ובכלל זה מזהם ביולוגי או כימי;

(5)חסר בו רכיב או חומר שצריך להימצא בו, כולו או חלקו, והכול בין שהרכיב או החומר מופיע ברכיבי המזון על גבי התווית ובין אם לאו.

לא יציע אדם לציבור מזון שאינו ראוי למאכל אדם או שהוא פגום מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת, והכול אם הוא עלול לפגוע בבריאות של אדם.

(א)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח, אלא אם כן השר קבע כי התוסף או החומר מותרים לשימוש ובתנאים שקבע.

(החל מיום 1.1.2028): השר רשאי לקבוע תוספי מזון וחומרי טעם וריח שיהיו אסורים בשימוש במזון או לקבוע תנאים לעניין תוספי מזון או חומרי טעם וריח שיותרו בשימוש במזון.

(ב)(יבוטל ביום 1.1.2028):

(1)לא ייצר יצרן מזון תוך שימוש בחומר מסייע ייצור שנקבעו לגביו הוראות בתקנות, אלא בהתאם לאותן הוראות.

(2)לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון הכולל חומר כאמור בפסקה (1) אלא בהתאם להוראות כאמור באותה פסקה.

(ג)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ושיווק של תוספי מזון, חומרי טעם וריח וחומרים מסייעי ייצור או שימוש בהם בייצור מזון.

(א)בסעיף זה –

”בהמות“ – רשימת הבהמות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;

”בעלי חיים החיים במים“ – דגים, לרבות סרטנים ורכיכות;

”בשר“ – חלקים ניתנים לאכילה של בהמות, עופות ובעלי חיים החיים במים, עם עצמות או בלעדיהן ועם עור או בלעדיו;

”בשר טרי“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על ארבע מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו הטבעיים של הבשר;

”בשר מיושן“ – שרירי שלד של בשר בהמות טרי שעברו תהליך של הבחלה טבעית בטמפרטורה שלא עלתה על שתי מעלות צלסיוס ולא פחתה ממעלת צלסיוס אחת מתחת לאפס במשך ארבעה עשר ימים רצופים לפחות;

”בשר מיושן קפוא“ – בשר מיושן שהוקפא לאחר תהליך ההבחלה;

”בשר קפוא“ – בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט הקפאה בטמפרטורה פנימית שלא עלתה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;

”מוצר בשר מעובד“ – מוצר המיוצר מבשר טרי או מבשר קפוא שעבר עיבוד, ושאינו מוכן לאכילה, לרבות מוצר המכיל בשר;

”עופות“ – רשימת העופות כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת מחלות בעלי חיים;

”עיבוד“ – עיבוד מכל סוג שהוא של בשר, לרבות הוספת מים, תבלינים, חומרי כבישה או חומרים אחרים, וכן הפשרה וכבישה, ולמעט טיפול בבשר גולמי.

(ב)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור בשר כבשר טרי, כבשר מיושן, כבשר מיושן קפוא או כבשר קפוא, אלא אם כן הוא בשר טרי, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא או בשר קפוא, בהתאמה.

(ג)עוסק במזון לא יוסיף למוצר בשר מעובד בתהליך עיבודו חומר מכל סוג שהשר קבע לגביו הגבלות או איסורים לפי הוראות סעיף קטן (ו)(1).

(ד)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר מעובד אלא אם כן הוא מסומן במילים ”מוצר בשר מעובד“, ”מוצר עוף מעובד“ או ”מוצר דג מעובד“, בהתאמה, למעט אם קבע השר אחרת לעניין סימון מוצר כאמור ששיעור הבשר שהוא מכיל נמוך משיעור שיקבע.

(ה)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מוצר בשר קפוא שהופשר אלא אם כן הוא ארוז מראש ומסומן במילים ”מוצר בשר מעובד מופשר“.

(ו)השר, באישור הוועדה, יקבע בתקנות את כל אלה, ורשאי הוא לקבוע הוראות כלליות או לסוגים שונים של מוצר בשר מעובד:

(1)סוגי חומרים שאסור להוסיפם למוצר בשר מעובד והגבלות על הוספת חומרים למוצר כאמור ועל אופן שיווקו;

(2)אופן סימון שיעור המים שמכיל מוצר בשר מעובד שלא עבר טיפול בחום, ודרכי חישוב של שיעור המים המוסף במוצר בשר מעובד מסוים;

(3)אופן סימון מוצר בשר טרי, בשר מעובד, בשר מיושן, בשר מיושן קפוא, ובשר קפוא, לרבות אופן סימון החומרים והמים שהוספו במהלך העיבוד, גודל האותיות, וכללים נוספים בדבר האריזה.

(ז)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת הוראות שנקבעו לפי סעיף 8.

לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון שאריזתו, החומרים שמהם היא עשויה, תכונותיה או דרכי החזקתה וכן חפץ או חומר הנלווה למזון בתוך אריזתו, נאסרו או הוסדרו בחקיקת המזון, אלא כאמור בחקיקה האמורה.

(א)בסעיף זה, ”שאריות“ – מזון שניטש, הושלך או נזרק, לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם.

(ב)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון ופורסמו ברשומות.

(ג)מנהל שירות המזון רשאי להורות, בהוראה שתפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט, כי מה שנותר ממזון לאחר עיבודו ייחשב שאריות לעניין סעיף זה; הוראה לפי סעיף זה יכול שתהיה, בין השאר, בנוגע למזון מסוים או בנוגע לדרך עיבוד מסוימת.

(א)לא ייבא יבואן ולא ימכור משווק מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שקבע היצרן, חלף.

(ב)לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון לשימוש בו כפי שקבע היצרן של אותו מזון, חלף.

(ג)לא יעשה יצרן שימוש במזון שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו כפי שקבע יצרן המזון האמור, חלף, ואולם בעל רישיון ייצור רשאי לעשות שימוש בתהליך ייצור בחומר גלם שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי ושהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו חלף אם התקיימו ביצרן כל אלה:

(1)בידיו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב);

(2)הוא קיבל את אישורו בכתב של יצרן חומר הגלם להארכת תקופת השימוש מעבר לתאריך האחרון המומלץ לשימוש כפי שיקבע, ובלבד שהאישור ניתן לפני אותו תאריך, או שיש לו נוהל להארכת חיי מדף במסגרת אישור ייצור נאות או במסגרת יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בפסקה (1);

(3)(נמחקה);

(4)הוא שומר כל מסמך הנדרש לפי פסקה (2), כל עוד המזון המיוצר לא הועבר לאחר.

(ד)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא יראו באחסנה או בהובלה של מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו או שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, חלף, הפרה של הוראות סעיף זה, אם המזון כאמור מאוחסן במחסן או באמצעי ההובלה בנפרד מיתר המזון ומסומן באופן ברור ובולט כי הוא אינו מיועד למכירה אלא להשמדה או להחזרה ליצרן או ליבואן, לפי העניין.

(ה)על אף האמור בסעיף זה, השר רשאי, באישור הוועדה, לקבוע תנאים לעניין שימוש במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, או מכירתו, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי סוגי מזון שונים ולגבי עוסקים שונים במזון.

לא ייחס אדם למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף או אחד מאיבריו או מערכותיו, או של מניעת מחלה, ריפוי שלה, הקלה או סיוע בהתמודדות עמה או עם תסמיניה, בדרך של סימון, או פרסום, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון.

(א)לא ייצר יצרן ולא ייבא יבואן מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון, אלא אם כן הותר הדבר בחקיקת המזון.

(ב)לא ימסור ולא יפרסם יצרן או יבואן מידע הנוגע למזון שהוא מייצר או מייבא, לפי העניין, ושאינו תואם את המזון, ובכלל זה מידע הנוגע לתהליך ייצור המזון, מהותו, רכיביו או תכונותיו.

(ג)לא ימסור ולא יפרסם משווק מידע –

(1)בנוגע למזון שאינו ארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון;

(2)בנוגע למזון הארוז מראש בידי היצרן – אם המידע אינו תואם את המזון בפרט מהותי העשוי לסכן את בריאות הציבור.

(א)יצרן או יבואן יסמן את המזון או את אריזתו, לפי העניין, בהתאם לחיקוקים אלה ולא יאוחר מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) או בסעיף 90, לפי העניין, ובכפוף להוראות סעיף 3א(י):

(1)הוראות לעניין סימון שנקבעו לפי חוק זה;

(2)סימונים כפי שנקבעו באחד או יותר מאלה:

(א)תקנים רשמיים לפי חוק התקנים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(ב)תקנות או צווים, שהותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות או בהסכמתו, לפי סעיף 37(ב) לחוק הגנת הצרכן;

(ג)צווים לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים החלים על מזון, לרבות על חומרים או מוצרים הבאים במגע עם מזון;

(ד)הוראות סימון לפי ההוראות המאומצות;

(3)הוראות לפי פסקה (1) להגדרה ”חקיקת המזון“, שעניינן סימון מזון.

(ב)יצרן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א) בטרם הובלת המזון למחסן שנמצא מחוץ לאתר הייצור או למשווק, אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון הייצור שלו.

(ג)יבואן ישלים את עמידתו בסימונים לפי סעיף קטן (א), בהתאם להוראות סעיף 90.

(ד)משווק יסמן את המזון או את אריזתו בהתאם להוראות כאמור בסעיף קטן (א) החלות על פעולתו כמשווק או נוגעות למקום ממכר המזון.

(א)לא ישנה אדם סימון שנדרש לפי חקיקת המזון וסומן על גבי מזון, ובכלל זה, לא יסתירו, לא יסירו, לא יוסיף על גביו ולא יימחקו, אלא אם כן הדבר הותר לפי חקיקת המזון.

(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הוספת סימון שנדרש לפי דין אחר או סימון שאין לגביו הוראות בחקיקת המזון, ובלבד שאין בהוספת הסימון כדי להפר את הוראות סעיף קטן (א).

(ג) (1)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), מנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להתיר ליצרן או ליבואן, בכתב, לבקשתו, לשנות סימון כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות שבהיתר, אף אם לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה לעניין שינוי סימון כאמור.

(2)ההיתר יכול שיינתן במקרים של טעות בסימון, של חשש כי סימון קיים עשוי להטעות את הציבור או אם הוברר, מטעמים מיוחדים, כי יש צורך בהבטחת התאמה של המידע בסימון למזון.

(3)ההיתר יפורסם באתר האינטרנט בהשמטת פרטי המבקש או המוצר, אלא אם כן סבר מנהל שירות המזון כי מדובר בהיתר שאין בו עניין לציבור או לעוסקים אחרים במזון.

(א)עוסק במזון לא יעשה אחד מאלה במטרה להטעות את מקבל המזון בנוגע למהותו או לאיכותו של מזון:

(1)לעניין יצרן – הוספת חומר או רכיב למזון בעת ייצורו או הכנתו, טיפול במזון או עיבודו בדרך כלשהי, באופן המשנה או מסווה את מהותו או איכותו, או מגדיל את הנפח, המשקל או המידה של המזון;

(2)לעניין יצרן, יבואן או משווק – סימון מזון בניגוד להוראות סעיפים 15 ו־16, או תיאור מזון באמצעות תווית, מסמך, פרסומת או הצגה אחרת של מידע באופן שאינו תואם את המזון או את תכונותיו;

(3)לעניין משווק – מכירת מזון שהוסף לו חומר או רכיב או שטופל או עובד כאמור בפסקה (1), או מזון שסומן או תואר כאמור בפסקה (2).

(ב)עוסק במזון לא יסמן מזון כמזון שיש לו אישור משרד הבריאות.

(א)עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון ייחודי, אלא אם כן הותר הדבר לפי חקיקת המזון ובתנאים שהותר.

(ב)יצרן או יבואן רשאי להגיש למנהל שירות המזון או מי שהוא הסמיכו לכך בקשה להכרה במזון כמזון חדש.

(ג)רשימת מזונות שהוכרו כמזונות חדשים לפי סעיף זה תפורסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט.

(ד)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ייצור, ייבוא ומכירה של מזון ייחודי, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:

(1)בקשות להכרה בסוגי מזון כמזון חדש כאמור בסעיף קטן (ב), תנאים לאישורן, ואגרות בעד בקשות להכרה כאמור;

(2)סימון מזון ייחודי, ייצורו, ייבואו או מכירתו.

(א)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה הדרישה להעדר עבר פלילי, בשינויים ובתנאים שיקבע.

פורסמו תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ״ה–2025.

(ב)השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרישה כי יצרן משקאות משכרים יהיה בעל האישורים הנדרשים כדין לצורכי מס.

(ג)הוראות לפי סעיף זה בעניין ייצוא משקאות משכרים ייקבעו בהתייעצות עם שר הכלכלה.

לא ייצר אדם מזון, אלא בהתאם לדרישות לפי חקיקת המזון והוראות חוק זה.

(א)לא ייצר אדם מזון, אלא אם כן יש בידיו רישיון ייצור תקף לאתר ייצור המזון.

(ב)לא ייצר אדם מזון אלא לפי סוג פעילות הייצור או סוג המזון שהותר לו לייצר ברישיון הייצור.

(בוטל).

(א)יצרן מזון יסמן את המזון שייצר בהתאם לדרישות חקיקת המזון החלות על אותו המזון; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות סימון לפי כל דין אחר.

(ב)נקבעה בחקיקת המזון הוראה לגבי אורך חיי מדף, יסמן יצרן מזון את המזון שאותו ייצר בהתאם להוראה זו; לא נקבעה בחקיקת המזון הוראה כאמור – יקבע יצרן המזון את אורך חיי המדף של המזון שאותו ייצר ויסמן אותו אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת אותו; בסעיף קטן זה, ”יצרן מזון“ – למעט יצרן שבידו אישור ייצור נאות ויצרן שבידו אישור הגשת התחייבות ליישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב) (בחוק זה – יצרן נאות).

(ב1)נקבעו בתקנות לפי סעיף 3(ז) הוראות לעניין אורך חיי מדף שהוחלו במפורש על יצרן נאות או נקבעה הוראה מאומצת לפי סעיף 3א לעניין אורך חיי מדף – יסמן יצרן נאות את המזון שייצר בהתאם לתקנות או להוראה המאומצת כאמור, לפי העניין; לא נקבעו תקנות או הוראה כאמור – יקבע יצרן נאות את אורך חיי המדף של המזון שייצר ויסמן אותו, אלא אם כן חקיקת המזון פוטרת מחובת סימון כאמור.

(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיף 15 ו־23(א), קבע יצרן מזון כי נדרש להחזיק את המזון בטמפרטורה מוגדרת לצורך שמירה על בטיחות המזון, יסמן זאת על גבי המזון.

(א)על אף האמור בסעיף 21, ביצוע פעילות ייצור במזון שהיא פעילות הכנה או אריזה לקראת מכירתו לצרכן, על ידי המשווק באתר המכירה לצרכן (בסעיף זה – פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן), אינה טעונה רישיון ייצור, ואולם לא יבצע אדם פעילות כאמור אלא אם כן ניתן לו אישור פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן ובהתאם לתנאיו.

(ב)על מתן אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן יחולו הוראות סימן ב׳ לפרק זה, בשינויים המחויבים, ובשינויים נוספים שהשר רשאי לקבוע.

(ג)מנהל שירות המזון יפרסם ברשומות הודעה על –

(1)פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן שאינה טעונה אישור לפעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן, ורשאי הוא לקבוע בהודעה תנאים לעניין ביצוע פעילות בלא אישור כאמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט;

(2)סוגי פעילויות שבנסיבות האמורות בהודעה ייחשבו פעילות יצרנית באתר המכירה לצרכן.

(א)על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון בבית אוכל אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקה לגופים אחרים שאינם הסועדים לשם צריכה מחוץ לבית האוכל.

(ב)בסעיף זה, ”בית אוכל“ – עסק שבו מכינים ומגישים מזון המיועד דרך כלל לאכילה במקום העסק ובסמוך למועד הכנתו, ובכלל זה בית קפה, מסעדה, מזנון ועסק של מזון מהיר.

(א)על אף האמור בסעיף 21, הכנת מזון במטבח מוסדי אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, ובלבד שלא יותר מ־30% מהמזון שמכינים בו, בממוצע, בשבוע, נועד להספקתו לגופים אחרים שאינם הסועדים, לשם צריכה מחוץ למוסד או לעסק, או שהוא מספק לגופים אחרים כאמור 1,000 ארוחות לפחות בממוצע, ביום עבודה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ראה השר כי הדבר דרוש לשם שמירה על בריאות הציבור, רשאי הוא, באישור הוועדה, לקבוע כי מטבח מוסדי יהיה טעון רישיון מטבח מוסדי בהתאם לתנאים שיקבע; קביעה כאמור יכול שתהיה לפי סוג המטבח המוסדי, סוגי המזון שמכינים בו, היקף פעילותו או מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, ורשאי הוא לקבוע כאמור הוראות לעניין בקשה לקבלת רישיון או חידושו, לרבות דרך הגשת בקשה כאמור, המסמכים שיש לצרף לה, אופן הטיפול בה, תוקף הרישיון והנסיבות והדרך לביטול רישיון כאמור, התלייתו או הגבלתו.

(ג)תקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו –

(1)לעניין מטבח מוסדי במלון – בהתייעצות עם שר התיירות;

(2)לעניין מוסד חינוך או מעון יום – בהתייעצות עם שר החינוך או שר הכלכלה, לפי העניין.

(ד)קבע השר כי מטבח מוסדי טעון רישיון מטבח מוסדי, לא ייצר אדם מזון במטבח מוסדי אלא אם כן קיבל רישיון כאמור ובהתאם לתנאיו.

(ה)בסעיף זה, ”מטבח מוסדי“ – בית אוכל במוסד או בעסק, שמכינים ומגישים בו מזון המיועד לצריכת העובדים המועסקים באותו מוסד או עסק או לצריכת קבוצה מוגדרת של אנשים השוהים באותו מוסד או עסק, ובכלל זה מטבח של גן אירועים, אולם אירועים, מלון, מוסד רפואי, מוסד חינוך או בית אבות.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות פטור אלה:

(1)פטור מחובת רישיון ייצור או מהחובה לקבל אישור ייצור נאות למטרות מסוימות וכן לסוגים מסוימים של פעילות ייצור או של מזון, ורשאי הוא לקבוע תנאים לפטור כאמור, ובכלל זה עמידת הזכאי לפטור בתנאים הקבועים לפי פרק זה;

(2)פטור או הקלות מחובות לפי פרק זה בייצור מזון כחלק ממחקר ופיתוח של מזון, ובלבד שאינו מיועד למכירה.

(א)המבקש רישיון ייצור או חידוש רישיון ייצור יגיש, ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו התבקש הרישיון, בקשה בצירוף מסמכים, פרטים וטפסים (בסעיף זה – מסמכים), בהתאם לתקנות לפי סעיף 49, ובצירוף אישור על תשלום האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה.

(ב)מי שמייצר מזון ביותר מאתר ייצור אחד, יגיש בקשה נפרדת לכל אחד מאתרי ייצור המזון, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג).

(ג)לא ייקבע תנאי שונה לשני אתרי ייצור שאין שוני מהותי ביניהם בשים לב לסוג המזון המיוצר בהם, גודלם, תהליכי הייצור והיקפם, אלא באישור מנהל שירות המזון.

(ד)נותן רישיון ייצור רשאי לדרוש ממבקש רישיון הייצור או חידושו מסמכים נוספים הנחוצים לו לשם החלטה בדבר עמידת המבקש בתנאים לפי סעיף 30.

(ה)החלטה בבקשה למתן רישיון ייצור או לחידושו תינתן בתוך 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה המלאה ללשכת הבריאות המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה כלל המסמכים שנדרש לצרף לבקשה; לעניין זה, יראו בהגשת בקשה לאחר החלטה על דחיית בקשה למתן רישיון ובה מסמכים המעידים על השלמת דרישות שניתנו בהחלטה כאמור, כהגשת בקשה חדשה, והחלטה בבקשה החדשה תינתן בתוך 45 ימים ממועד הגשתה, למעט בנסיבות חריגות שבהן סבר נותן רישיון הייצור כי נדרשות השלמות שמהותן אינה מאפשרת השלמת הבדיקה בתוך תקופה כאמור.

(ו)בקשה לחידוש רישיון ייצור לפי סעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר מ־90 ימים לפני מועד פקיעת הרישיון; הוגשה הבקשה במועד כאמור בצירוף המסמכים הנדרשים להחלטה ושולמה האגרה המפורטת בתוספת העשירית בעד הגשת הבקשה ולא ניתנה החלטה בבקשה עד מועד פקיעתו, יראו את הרישיון כאילו הוארך תוקפו עד למועד ההחלטה בבקשה.

(א)נותן רישיון ייצור ייתן רישיון ייצור למבקש או יחדש רישיון כאמור לאחר שמצא כי –

(1)הוא עומד בתנאים לייצור מזון לפי סימן זה ולפי סעיף 3;

(2)הוא עומד בהוראות שחלות עליו לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים;

(3)הוא, ובתאגיד – הוא או נושא משרה בתאגיד, לא הורשע בעבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שלדעת נותן רישיון הייצור, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להחזיק ברישיון מטעמים של שמירה על בריאות הציבור; מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותני רישיון הייצור לעניין סעיף זה.

(ב)ברישיון ייצור יצוינו סוג פעילות הייצור וסוגי המזון שבעל רישיון הייצור רשאי לייצר.

(ג)מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימה של בעלי רישיון ייצור תקף, בהתאם לסוג פעילות הייצור וסוג המזון שלגביהם ניתן הרישיון.

(א)נותן רישיון ייצור רשאי להתנות רישיון ייצור בתנאים, ובכלל זה תנאים מיוחדים הנדרשים לעניין ייצור המזון שניתן לגביו הרישיון, ככל שלא נקבעו לפי סעיפים 3, 3א או 49 או לפי סעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות סעיף 28(ג);

(ב)מנהל שירות המזון רשאי לקבוע הנחיות לעניין התנאים שייקבעו ברישיון ייצור בהתאם לסוג המזון המיוצר; נקבעו הנחיות כאמור, לא ייקבעו ברישיון הייצור תנאים בניגוד להנחיות אלה, אלא באישור מנהל שירות המזון.

(ג)נקבעו הנחיות לפי סעיף קטן (ב) לעניין סוג מזון מסוים וביקש נותן רישיון ייצור להתנות את רישיון הייצור של המזון המסוים בתנאי נוסף שלא לבעל רישיון מסוים, לא יעשה זאת אלא באישור מנהל שירות המזון.

(ד)אין באמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) כדי לגרוע מסמכות נותן רישיון הייצור לקבוע תנאים נוספים ברישיון בהתאם לסעיף קטן (א) במקרים שבהם הדבר נדרש לאתר ייצור מסוים בהתאם למאפייניו.

(ה)תנאים נוספים לגבי רישיון ייצור קיים ייקבעו בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(א)תוקפו של רישיון ייצור יהיה שנתיים, ואולם בחידוש רישיון רשאי נותן רישיון הייצור לחדשו לתקופה שבין שלוש לחמש שנים, והכול בשים לב, בין השאר, לסוג המזון המיוצר, סוג פעילות הייצור, היקף הייצור, השאלה אם יש בידו אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי סעיף 41(ב), מערכות בקרת האיכות שהוא מפעיל, התקופה שבה הרישיון נמצא בידי בעל הרישיון והקפדתו על מילוי הוראות לפי חקיקת המזון במהלך תקופה זו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נותן רישיון הייצור, בהחלטה מנומקת, לקבוע כי תקופת הרישיון או רישיון שחודש, לפי העניין, תהיה קצרה מהאמור בסעיף קטן (א), אך לא תפחת משלושה חודשים, אם ראה צורך בכך לשם שמירה על בריאות הציבור.

(ג)מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.

(ד)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקופת תוקפם של רישיונות שחודשו לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה לפי סוג המזון או סוג פעילות הייצור.

(א)השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את המסמכים ואת פרטי המסמכים, לרבות בדיקות, מפרטים ואישורים, הנדרשים לשם עקיבות המזון, שיישמרו אצל היצרן משלב חומרי הגלם ששימשו לייצור המזון בכל שלבי הייצור והשלבים שהמזון מצוי אצלו וכל עוד המזון לא הועבר לשם מכירה; תקנות כאמור יכול שיקבעו דרישות שונות לגבי סוגי מזון מסוימים בהתחשב, בין השאר, בתנאי ייצורם, הובלתם ואחסונם.

(ב)יצרן ישמור את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (א), בנוגע לכל אצוות מזון שייצר, למשך תקופה שלא תפחת משנה ממועד תום חיי המדף של המזון או, בהעדר סימון של מועד כאמור – משנה ממועד העברת המזון לאחר כפי שמצוין בתעודת המשלוח.

חל שינוי במסמכים שנכללו בבקשה לרישיון ייצור כמשמעותם בסעיף 28, ידווח המבקש או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, על השינוי ללשכת הבריאות המחוזית שלה הגיש את הבקשה לרישיון ייצור, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־14 ימי עבודה.

(א)נותן רישיון ייצור רשאי להגביל רישיון ייצור, להתלותו, לבטלו, לסרב לחדשו אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב;

(2)הרישיון ניתן על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה, אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון, לא היה נותן את הרישיון;

(3)חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון;

(4)מבקש רישיון הייצור או חידושו, בעל רישיון הייצור או נושא משרה בתאגיד שהוא מבקש או בעל רישיון, הפר תנאי מתנאי הרישיון, לרבות חובה, הגבלה או תנאי שנקבעו לפי פרק זה, או הוראה מהוראות לפי חקיקת המזון;

(5)בעל רישיון הייצור או אחראי מטעמו סירב לשתף פעולה עם בירור חשד כאמור בסעיף 36;

(6)בעל רישיון הייצור או האחראי מטעמו על הייצור, גילה חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בחקיקת המזון באופן העלול להביא לסכנה לבריאות הציבור (בפסקה זו – ליקוי); ואולם נותן הרישיון לא יורה על ביטול רישיון ייצור, על סירוב לחדשו או על התלייתו לפי פסקה זו אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקבוע לגביו תנאים שקיומם יביא לתיקון הליקוי, ובכלל זה דרישה כי בעל הרישיון או אחד לפחות מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה לעניין אבטחת איכות ובטיחות המזון, כפי שיקבע השר;

(7)השתנה פרט במסמכים, בטפסים או במידע שנמסרו לפי סעיף 28 אשר לו היה עומד לפני נותן רישיון הייצור במועד מתן הרישיון לא היה נותן את הרישיון לפי סימן זה;

(8)היצרן אינו מקיים את התחייבותו ליישם את תכנית בטיחות המזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף 41(ב).

(ב)מנהל שירות המזון רשאי להנחות את נותן רישיון הייצור לעניין החלטות לפי סעיף זה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), נותן רישיון ייצור רשאי להתנות את החלטתו בתיקון ההפרה בתוך מועד שיקבע, במקרים המתאימים לכך, ובתנאים שיקבע.

הוראה על התליית רישיון ייצור לפי סעיף 34 תינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואולם נותן רישיון הייצור, באישור מנהל שירות המזון, רשאי להאריך התליה כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלושה חודשים נוספים, ורשאי הוא לקבוע תנאים לסיום ההתליה.

(א)חשד נותן רישיון ייצור כי המזון שלגביו ניתן הרישיון אינו עומד בהוראות שנקבעו בחקיקת המזון או בהוראות שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הוא להתלות או להגביל את הרישיון עד לבירור החשד האמור אם הדבר דרוש עקב חשש לפגיעה בבריאות הציבור או בבטיחות המזון.

(ב)התליה או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה עד לבירור החשד אך תוקפה לא יעלה על חודש; ואולם מנהל שירות המזון רשאי, בנסיבות מיוחדות, להאריך תקופה זו בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על חודש אחד נוסף.

לא יקבל נותן הרישיון החלטה לפי סעיפים 34, 35 או 36 אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

על אף האמור בסעיף 37 ובלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף 34, היה לנותן רישיון הייצור יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל רישיון הייצור עילה מהעילות האמורות בסעיפים 34 או 36(א), וסבר כי קיים צורך דחוף ומיידי להתלות את רישיונו לאחר ששוכנע כי קיים חשש לסכנה חמורה לבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון לאלתר, בהחלטה מנומקת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ־14 ימים ממועד ההחלטה.

(א)הודעה מנומקת על החלטת נותן רישיון ייצור לפי סעיפים 34, 35, 36 או 38 תימסר בכתב לבעל הרישיון.

(ב)נותן רישיון ייצור יפרסם באתר האינטרנט הודעה על החלטה לבטל רישיון ייצור או לסרב לחדשו; תוקף הפרסום יהיה כל עוד לא ניתן רישיון ייצור חדש אך לא יותר מארבע שנים.

(ג)החליט נותן רישיון ייצור על התליית רישיון ייצור או על הגבלתו לפי סעיפים 34, 36 או 38, רשאי הוא לפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט לתקופה שלא תעלה על תקופת תוקף ההתליה או ההגבלה, לפי העניין.

בוטל רישיון ייצור מטעמים שפורטו בסעיף 34, לא תידון בקשה של בעל רישיון הייצור שבוטל למתן רישיון ייצור חדש אלא בתום תקופה של 12 חודשים מיום הביטול; ואולם נותן רישיון ייצור רשאי לקצר תקופה זו, לבקשת בעל הרישיון, מנימוקים שיירשמו.

(א)בלי לגרוע מחובתו לקבל רישיון ייצור, בעל רישיון ייצור לא ייצר מזון אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות מאת מנהל שירות המזון או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה.

(א1)לא ייצר אדם מזון המנוי בתוספת האחת עשרה אלא אם כן יש בידו אישור ייצור נאות.

(א2) (1)מי שבידו אישור ייצור נאות לא ייצר מזון אלא בהתאם לתנאים של אישור ייצור נאות.

(2)מי שבידו אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לגבי מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה לא ייצר את המזון אלא בהתאם לתוכנית כאמור.

(א3)מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור ייצור נאות לבעל רישיון ייצור אם מצא שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הייצור במפעל מתנהל בתנאי ייצור נאותים;

(2)בעל רישיון הייצור התקשר עם אחד מהגופים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב) של סעיף 42(ב1)(2), בהסכם לביצוע בקרה שוטפת בידי אותו גוף על יישום תוכנית בטיחות מזון המבוססת על אחד מהתקנים הבין־לאומיים המקובלים כאמור באותו סעיף, המעיד כי המפעל מיישם תוכנית כאמור;

(3)מתקיים בו תנאי נוסף שקבע השר בתקנות.

(ב) (1)בעל רישיון ייצור של מזון שאינו מנוי בתוספת האחת עשרה רשאי להגיש ללשכת הבריאות המחוזית התחייבות כי מיושמת במפעלו תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי הוראות סעיף קטן זה, ואם הגיש התחייבות כאמור – תנפיק לו הלשכה אישור הגשת התחייבות.

(2)התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית לפי פסקה (1) תוגש ללשכת הבריאות המחוזית במחוז שבו נמצא אתר הייצור שבעבורו הוגשה ההתחייבות, בצירוף כל אלה:

(א)תכנית בטיחות המזון המבוססת על עקרונות HACCP‏ (Hazard Analysis Critical Control Points) לכל סוג מזון מסוים שהוא מייצר, הכוללת נהלים לזיהוי והערכת הסיכונים הנוגעים לתהליך ייצור המזון האמור, אמצעי בקרה לנקודות קריטיות בתהליך הייצור, סקר סיכונים ובו התייחסות להרכב המזון, בטיחותו, סימונו, תנאי הובלתו, אחסונו ומכירתו, להבטחת עקיבות ולנקיטת פעולות לתיקון ליקויים ומניעת הישנותם, והכול בהתאם לתהליכי בקרת איכות ובטיחות הקבועים בתקנים בין־לאומיים מקובלים;

(ב)התחייבות שלפיה הוא מיישם את תכנית בטיחות המזון כאמור בפסקת משנה (א) בעבור מזון המיוצר באתר הייצור.

(3)(נמחקה).

(4)תוקפה של התחייבות לפי סעיף קטן זה עד תום תוקפו של רישיון הייצור.

(ג)מנהל שירות המזון יפרסם באתר האינטרנט רשימות של בעלי אישור ייצור נאות וושל מי שבידם אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית כאמור בסעיף קטן (ב) ויעדכן ברשימה זו החלטות בעניין ביטול אישור כאמור, סירוב לחדשו או החלטה על התלייתו.