Section 2 of חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, הגדרות ופרשנות.

(א)בחוק זה –

”ארגון טרור“ – כל אחד מאלה:

(1)חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שמבצע מעשי טרור או פועל במטרה שיבוצעו מעשי טרור, ובכלל זה חבר בני אדם כאמור שעוסק באימונים או בהדרכה לביצוע מעשי טרור או שעושה פעולה או עסקה בנשק לביצוע מעשי טרור, בין שהוכרז ארגון טרור לפי פרק ב׳ ובין שלא;

(2)חבר בני אדם בתבנית מאורגנת ומתמשכת, שפועל, במישרין או בעקיפין, כדי לסייע לארגון כאמור בפסקה (1), או במטרה לקדם את פעילותו של ארגון כאמור, ובכלל זה לממנו, והכול באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, ובלבד שהוכרז ארגון טרור לפי פרק ב׳;

(3)ארגון שהוכרז מחוץ לישראל ארגון טרור, ובלבד שהוכרז כאמור לפי פרק ב׳;

לעניין הגדרה זו –

(א)”תבנית מאורגנת ומתמשכת“ – תבנית שאינה אקראית ושנועדה להתקיים פרק זמן, אף אם אין מדרג בין החברים ואין להם תפקידים מוגדרים;

(ב)אין נפקא מינה אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו, אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה, אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;

(ג)יראו פלג, סניף, סיעה או מוסד של חבר בני אדם כאמור וכל גוף הכפוף לו, כחלק מארגון הטרור, גם אם כינוים שונה;

”ארגון טרור מוכרז“ – חבר בני אדם שהוכרז, לפי הוראות סעיפים 4, 6 או 11, כי הוא ארגון טרור;

”ארגון ציבורי בין־לאומי“ – ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר;

”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 14;

”ועדת השרים“ – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס״א–2001;

”חבר בארגון טרור“ – אדם הנמנה עם ארגון טרור, ובכלל זה –

(1)מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור או פועל כנציג או כשלוח מטעם ארגון טרור;

(2)מי שהביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור, לפני מי שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נמנה עם ארגון טרור או נציג או שלוח מטעמו;

לעניין הגדרה זו –

(א)מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון טרור; עורר נאשם ספק סביר לעניין חברותו בארגון טרור, יפעל הספק לטובתו;

(ב)מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו; ואולם אם לא נטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור ולא פעל כנציג או כשלוח מטעם ארגון טרור, ועורר ספק סביר לעניין חברותו בארגון הטרור, יפעל הספק לטובתו;

(ג)לא ייחשב חבר בארגון טרור מי שהוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור; לעניין זה, ”היה מודע“ – לרבות חשד ונמנע מלברר;

”חבר בני אדם“ – חבר בני אדם בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;

”חומר מזיק“ – חומר כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי לרבות גרעיני, העלול לפי טיבו, סוגו או כמותו להמית אדם או לגרום לפגיעה חמורה לגוף, לרכוש, לתשתיות או לסביבה;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק איסור מימון טרור“ – חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005;

”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”מיתקן רגיש“ – מקום, לרבות מבנה, מכל או כלי תחבורה, המשמש לייצור, לעיבוד, להחזקה, לאחסנה, לסילוק או להובלה, של חומר מזיק או להפקת אנרגיה מחומר כאמור;

”מעשה טרור“ – מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה כאמור, שמתקיימים לגביהם כל אלה:

(1)הם נעשו מתוך מניע מדיני, דתי, לאומני או אידאולוגי;

(2)הם נעשו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לאלץ ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית אחרת של מדינה זרה, או ארגון ציבורי בין־לאומי, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה;

(3)במעשה שנעשה או במעשה שאיימו בעשייתו, היה אחד מאלה, או סיכון ממשי לאחד מאלה:

(א)פגיעה חמורה בגופו של אדם או בחירותו;

(ב)פגיעה חמורה בבטיחות הציבור או בבריאותו;

(ג)פגיעה חמורה ברכוש, שבנסיבות שבהן בוצעה יש אפשרות ממשית שתגרום לפגיעה חמורה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) ושנעשתה במטרה לגרום לפגיעה כאמור;

(ד)פגיעה חמורה בקודשי דת; לעניין זה, ”קודשי דת“ – מקום פולחן או קבורה ותשמישי קדושה;

(ה)פגיעה חמורה בתשתיות, במערכות או בשירותים חיוניים, או שיבוש חמור שלהם, או פגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בסביבה;

לעניין הגדרה זו –

(א)נעשה המעשה או האיום כאמור בפסקה (3)(א) תוך שימוש בנשק או בסכין, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2);

(ב)נעשה המעשה או האיום תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, בחומר מזיק או במיתקן רגיש, או תוך פגיעה במיתקן רגיש, העלולים לפי טיבם או סוגם לגרום לפגיעה חמורה בשטח גדול או בציבור גדול, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (2) או (3);

(ג)נעשה המעשה או האיום על ידי ארגון טרור או על ידי חבר בארגון טרור, חזקה כי התקיים האמור בפסקאות (1) ו־(2); עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;

(ד)אין נפקא מינה אם המניע או המטרה המנויים בפסקאות (1) ו־(2) היו המניע או המטרה הבלעדיים או העיקריים למעשה או לאיום;

(ה)נשק – למעט חלק ואבזר כאמור בסעיף 144(ג) לחוק העונשין;

”נשק“ – כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, לרבות נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי;

”נשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי“ – נשק המסוגל לפלוט חומר מזיק לרבות קרינה רדיואקטיבית;

”עבירה“ – עבירה מסוג עוון או פשע;

”עבירת ביטחון חמורה“ – עבירת טרור חמורה, וכן עבירה שנעברה בנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ובזיקה לפעילות טרור שהיא עבירה כמפורט להלן:

(1)עבירה לפי סימן ב׳ או סימן ד׳ בפרק ז׳ לחוק העונשין, למעט סעיפים 102(ב), 103, 111 סיפה לעניין גרם ברשלנות של מסירת ידיעה, 113א ו־115(א) רישה;

(2)עבירה לפי סעיפים 107, 143, 144, 300, 301א, 305, 329, 330, 369 עד 375, 454, 456 ו־497 לחוק העונשין;

(3)עבירה לפי סעיפים 2, 2א, 3, 4, 5, 6 ו־8 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954;

”עבירת טרור“ – עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;

”עבירת טרור חמורה“ – כל אחת מאלה:

(1)עבירה לפי סעיפים 20, 21, 22(ב) ו־(ג), 23, 25, 28, 29, 30 או 31;

(2)עבירה המהווה מעשה טרור שדינה, לאחר החמרת הענישה לפי סימן ב׳ בפרק ג׳, מאסר חמש שנים או יותר;

”פומבי“, ”פרסום“ ו”פרסם“ – כהגדרתם בסעיף 34כד לחוק העונשין;

”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;

”פעילות“, של ארגון טרור – לרבות פעילות חוקית או פעילות למטרות חוקיות;

”פקודת הראיות“ – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;

”ציבור“ – לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;

”ראש רשות ביטחון“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)לעניין שירות הביטחון הכללי – ראש השירות;

(2)לעניין המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – ראש המוסד;

(3)לעניין צבא הגנה לישראל – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;

(4)לעניין משטרת ישראל – המפקח הכללי של משטרת ישראל;

”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;

”רכוש הקשור לעבירה“ – רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, קידם ביצוע עבירה או סייע או יועד לביצוע עבירה;

(2)הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכול במישרין או בעקיפין;

”רכוש טרור“ – כל אחד מאלה:

(1)רכוש של ארגון טרור;

(2)רכוש הקשור לעבירה שהיא עבירת טרור;

”רכוש של ארגון טרור“ – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;

”רכוש של הנידון“ – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר;

”רשות ביטחון“ – כל אחד מאלה:

(1)שירות הביטחון הכללי;

(2)המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(3)צבא הגנה לישראל;

(4)משטרת ישראל.

(ב)בכל מקום בחוק זה שבו נאמר ”מטרה“, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.