ח'ליל סמאהר עוסמאן ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

1.עתירה זו עניינה בבקשת העותרת 1, שהיא אזרחית ישראלית, ליתן לעותר 2, הרשות הפלשתינית הנשוי לה, "אישור לשהיית קבע בישראל ו/או תעודת זהות ישראלית ו/או אזרחות ישראלית". במסגרת העתירה נתבקש גם צו ביניים המונע את גירוש העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

2.בעתירה נטען, בין היתר, כי "העותר מס' 2 הנו בעל עבר פלילי נקי תקין ואין הוא מהווה סיכון בטחוני במובן כלשהו...". כמו-כן נטען בעתירה, כי המשיבה לא טרחה ליתן תשובה לבקשת איחוד המשפחות. דא עקא, בתשובת המדינה נטען, כי לעותרת נמסר – ולא פעם אחת – שבקשתה נדחתה מטעמים ביטחוניים. המכתבים שנשלחו לעותרת, בעניין זה, לא צורפו לעתירה אולם צורפו לתגובת המשיב.ולא זו בלבד, אלא שמסתבר כי לחובתו של העותר 2 עומדות הרשעות בעבירות פליליות שונות, שבגינן נידון לעונשי מאסר – עובדה העומדת בסתירה חזיתית לאמור בעתירה.

הנה, אפוא, העותרים העלימו מבית המשפט עובדות מהותיות הקשורות בעתירתם, ואף כללו בעתירה עובדות שאינן נכונות. די בכך כדי להביא לדחיית על הסף של עתירתם (ראו למשל בג"צ 1156/03 אלסעדי נ' שר הפנים (טרם פורסם)).

3.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, ה' באב תשס"ג (3.8.2003).