אגודת מהנדסים - בודקים מוסמכים בישראל ואח' נ' שר התעשיה, המסחר והתעסוקה ואח'

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עיקרה של עתירה זו בבקשת העותרת לסעד אשר יורה למשיב 1 למנוע את כניסתו של המשיב 3 לתפקיד מפקח עבודה ראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, או להפסיק את העסקתו, אם כבר החל בתפקידו. כן מתבקש בית המשפט להורות למשיב 2 לבטל את המלצת ועדת האיתור, ולקיים הליך בחירה מחודש לתפקיד מפקח עבודה ראשי.

2.לעותרת, אגודת מהנדסים בודקים מוסמכים בישראל טענות שונות כנגד הליך בחירתו של המשיב 3 לתפקיד מפקח עבודה ראשי. בין מכלול טענותיה, היא גורסת כי נפלו פגמים חמורים בהליכי ועדת האיתור שהמליצה לשר התמ"ת על המועמד למשרה, ובהם – הרכב חסר של הועדה, ניגוד עניינים של אחד מחברי הועדה, אשר לא גילה את דבר היכרותו הקודמת עם המשיב 3, ואי הבאת תלונותיה של העותרת בעניינו של המשיב 3 לידיעת הועדה הן בנושא ניגוד העניינים והן בענין אי התאמתו הנטענת של המועמד לתפקיד.

3.המשיבים הגישו את תגובותיהם המיקדמיות לעתירה.

4.דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי.

סעיף 24(א)(1א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע:

סמכות בית דין איזורי

(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו.

5.הוראת הסמכות הנדונה מתפרשת על הנושא שבמחלוקת הנדון בעתירה שלפנינו, ולפיכך הוא נתון לסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה. קיומו של סעד חלופי כאמור אמנם אינו שולל את סמכותו המקבילה של בית המשפט הגבוה לצדק, אך בהעדר טעמים מיוחדים, הוא מהווה עילה לדחייה על הסף של העתירה מתוך הנחה כי דינה להתברר בערכאה המיוחדת שהוסמכה לכך.

ואכן –

כעקרון, מן הראוי הוא שסכסוכים שעילתם בקבלת אדם לעבודה, כמו גם שאר העניינים הנדונים בסעיף 24(1א) לחוק בית הדין לעבודה – יתבררו בבית הדין לעבודה. לו הכלים הראויים להכרעה בסכסוך. הוא יעשה כן על יסוד דיני העבודה מזה, והילכות המשפט המינהלי מזה. אכן, בדונו בתובענה שעילתה קבלת אדם לעבודה, המבוססת על החלטה של רשות שלטונית, יבחן בית הדין לעבודה את חוקיות פעולתה של הרשות השלטונית על פי אותן אמות מידה שבית המשפט הגבוה לצדק היה נוקט בהן אילו הוא היה דן בענין. זוהי אותה "דואליות נורמטיבית" "המאפיינת את דיוניה של כל ערכאה שיפוטית במדינה בענין בעל היבט שלטוני"... (בג"צ 6163/92 איזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פד"י מז(2) 229).

6.אמת הדבר, כי במקרים חריגים עשוי בית משפט זה להיזקק לעתירה גם מקום שעניינה מצוי בסמכות ערכאה שיפוטית אחרת. מקרים חריגים אלה מתרחשים, בין היתר, כאשר אין צורך בבירור מחלוקת עובדתית של ממש, וכאשר עולה בעיה משפטית קשה וחשובה, הראויה להתברר בערכאה השיפוטית העליונה (פרשת איזנברג, שם).

7.הענין שלפנינו נוגע לקבלת אדם לעבודה, והוא מצוי בגדר סמכותו של בית הדין האזורי לעבודה. נושא העתירה על פי מהותו אינו נכלל בגדר אותם מקרים חריגים בהם ראוי כי הענין יתברר בבית משפט זה מה גם שהמחלוקת מעלה, בין היתר, שאלות עובדתיות המצריכות בירור ראייתי, המתאימות לבחינה בערכאה דיונית. יתירה מזו, מתשובת המדינה עולה כי היבטים מסוימים הקשורים בהליך הבחירה הקונקרטי לתפקיד מפקח עבודה ראשי מתבררים בפועל בפני בית הדין לעבודה, וחלק מהטענות העולות בעתירה זו נשמעות בפני בית הדין לעבודה נכון לעת זו (ע"ב 1968/08; בש"א 1376/08 ורדה אדוארדס נ' ח"כ אלי ישי).

8.היותה של העותרת "עותרת ציבורית" אינו מהווה מחסום לקיום דיון בנושא העתירה בבית הדין לעבודה (ע"ע 1233/01 אוריאלי נ' עירית הרצליה, פד"ע לז עמ' 508).

9.מהטעמים האמורים, דין העתירה להידחות על הסף.

ניתנה היום, י"ז בטבת תשס"ט (13.1.09).