ישראל רשטניק נ' שר התחבורה ואח'

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העתירה שבפנינו מכוונת כנגד הוראה שהוציאו המשיבים, ולפיה לשם תכנון רמזורים יש לעשות שימוש בתוכנה הידועה בשם "ענבר" (עיצוב וניהול בקרת רמזורים). העותר הינו מהנדס העוסק בתכנון רמזורים ובנוסף לכך הוא פיתח תוכנה המכונה ""SIPLAN, שאף היא משמשת לתכנון רמזורים. טענות העותר הן שלא הייתה סמכות בידי המשיבים להטיל חובה שתכנון רמזורים יעשה באמצעות תוכנת ענבר, התוכנה האמורה אינה מתאימה ופיתוחה של התוכנה נעשה תוך עקיפה של החובה לערוך מכרז.

2.רמזור הינו תמרור שמטרותיו העיקריות הן שתיים: ראשית, להגביר את הבטיחות של התנועה בדרכים, על דרך צמצום החשש של מפגש בין כלי רכב הבאים מכיוונים שונים וכן של פגיעה בהולכי רגל בעת החצייה. שנית, ויסות של תנועת כלי הרכב בצורה מושכלת על מנת שניתן יהיה להעביר במקום מסוים מספר מירבי של כלי רכב. מתברר, כי כבר בשנות ה-80 פותחה על ידי גורם פרטי תוכנה שמסייעת בתכנון הפעולה של רמזורים. בשנת 1995 התקשר משרד התחבורה בחוזה עם הטכניון על מנת שתפותח תוכנה חדשה לתכנון רמזורים. התוכנה שפותחה - תוכנת ענבר - הינה נשוא העתירה. לאחר הגשתה של העתירה המקורית (שהוגשה בחודש אוקטובר 2001) ולפני הגשתה של העתירה המתוקנת (בחודש מרץ 2002), הורה המשיב 2 לכל רשויות התמרור המקומיות שתוכנת ענבר תשמש כמכשיר היחידי לתכנון תוכניות הפעלה של רמזורים (בכפוף למקרים חריגים). יצויין, כי משרד התחבורה מממן את העלות המלאה של רמזורים המוקמים על ידי מחלקת עבודות ציבוריות (מע"צ), בעוד שהוא נותן מימון בשיעור 70% מעלות ההקמה של רמזורים בתחומי הרשויות המקומיות.

3.המשיבים הם האחראים לנושא התעבורה היבשתית בארץ; המשיב 1 הינו השר המופקד על התחום מכוח הוראות שונות בדין (למשל, סעיף 70 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]), ואילו המשיב 2, כמפקח הארצי על התעבורה, רשאי לקבוע תמרורים והסדרי תנועה (תקנה 16 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - התקנות)). המפקח הארצי על התעבורה הוא אף "רשות תימרור מרכזית", כהגדרת הדיבור האחרון בתקנה 1 לתקנות. ככזה, רשאי הוא ליתן הוראות לרשות תימרור מקומית בעניין הסדרי תנועה (תקנה 17 לתקנות). המונח "הסדר תנועה", המוגדר בתקנה 1 לתקנות, כולל, בין היתר, תמרור. בתקנה 1 מוצאים אנו אף הגדרה של המושג "תמרור", והנה בגדרו נכלל רמזור. מכאן, שהמפקח על התעבורה רשאי לקבוע הוראות בעניין רמזורים. כך הוא עשה משקבע שיש לעשות שימוש בתוכנה אחת - תוכנת ענבר - לשם תכנונם של רמזורים. אף אם תועלה טענה, כי הסמכות הקבועה בתקנות 16 ו-17 אינה כוללת באופן ישיר הסמכה ליתן הוראה מעין זו שניתנה, ברי שהסמכות האמורה תבוא בגדר סמכות עזר (מכוח סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981).

4.העותר מוסיף וטוען, כי אף אם רשאים היו המשיבים ליתן את ההוראה לחייב עשיית שימוש בתוכנת ענבר, הרי התוכנה הינה מסורבלת וגורמת לבזבוז זמן למשתמש בה. בפעולתו כמהנדס תנועה, העוסק בתכנון רמזורים, מוצא הוא עצמו חייב לעשות שימוש בתוכנת ענבר על אף חסרונותיה. זאת ועוד, בתור מי שפיתח תוכנה דומה - SIPLAN - מוצא העותר, שהמשיבים מתחרים בו באמצעות תוכנת ענבר ואף מחייבים את כל העוסקים בנושא הרימזור להשתמש בתוכנת ענבר. למעשה אומר העותר כי ההחלטה עליה הוא קובל הינה בלתי סבירה.

מן ההוראות שנזכרו לעיל עולה, כי למשיבים נתונה סמכות מקיפה ורחבה בענייני תעבורה, לרבות בנושא הרמזורים. לפיכך, אין פגם בכך שהגורמים המוסמכים החליטו, כי תכנונם של רמזורים יעשה בצורה אחידה, באמצעות תוכנה אחת. ראוי לזכור, כי לרמזורים יש אף היבט בטיחותי. גם אם נקבל שהתוכנה מסורבלת ואינה בגדר מוצר מושלם, כטענת העותר, הרי אין די בטענה האמורה על מנת שבית המשפט יתערב בשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות המופקדות על הנושא. עצם קיומם של חילוקי דעות בין מומחים, אינו תנאי מספיק על מנת שנאמר, כי ההחלטה לחייב את העוסקים בתחום לעשות שימוש בתוכנת ענבר הינה בלתי סבירה בעליל (למשל, בג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גילת נ' שר החינוך התרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2, 23-20). זאת ועוד, ההחלטה בדבר הצורך בהכנתה של תוכנה שתפקידה לתכנן רמזורים נתקבלה לפני שנים. כבר בשנת 1995 נערך הסכם עם הטכניון על מנת שיכין את התוכנה. מכאן שהעתירה לוקה בשיהוי. על כן, אף אין צורך לבחון את טענתו של העותר, שלא פורטה כלל, כי חובה היה להוציא מכרז טרם נעשתה ההתקשרות בין משרד התחבורה לבין הטכניון.

5.סיכומו של דבר הוא שלא נמצאה עילה להתערב בהחלטתם של המשיבים בדבר החובה להשתמש בתוכנת ענבר לשם תכנונם של רמזורים. לפיכך, העתירה נדחית. בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

ש ופט

השופטת ד' ביניש:

אני מסכימה.

שופ ט ת

השופטת א' פרוקצ'יה:

אני מסכימה.

שופ ט ת

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' גרוניס.

ניתן היום, ו' באייר תשס"ג (8.5.03).