Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

אלון צדוק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

HCJ 831/06 was decided on 25 June 2006.

The court's decision, in its own words.

העותר ישא בשכר טרחת עורך-דינו של המשיב 2, בסך של 5,000 ש"ח.

3 justices heard the case, and the ruling came on 25 June 2006.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 831/06
Opened
2006
Decided
25 June 2006
Length
3 pages

The panel

  • אילה פרוקצ'יה
  • סלים ג'ובראן
  • אליקים רובינשטיין

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 831/06 אלון צדוק נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (25.6.2006)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 831/06

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותר: אלון צדוק

נגד

המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה · 2. יוסף צור · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: עו"ד יגאל מזרחי

בשם המשיבים: עו"ד אסף אוסלקה

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותר, כי נבטל את פסק-הדין של המשיב 1, בית-הדין הארצי לעבודה, בתיק ע"ע 1556/04 מיום 25.12.2005, אשר דחה את ערעורו על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, בתיק ע"ב 8180/02 מיום 24.10.2004.

העותר מתאר בעתירתו, כי נתבע על-ידי המשיב 2 (להלן: המשיב) בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (ע"ב 8180/02), יחד עם החברה שבבעלותו ובניהולו, בה הועסק המשיב (להלן: החברה), לתשלומם של סכומים אשר המשיב טען שמגיעים לו בשל הפסקת עבודתו בחברה.

ביום 24.10.2004 קיבל בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו את תביעתו של המשיב ופסק, כי החברה והעותר חבים למשיב את הכספים ביחד ולחוד.

כנגד פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה, ערער העותר לבית-הדין הארצי לעבודה בטענה, כי שגה בית-הדין האזורי בהחלטתו לחייבו יחד עם החברה בתשלום למשיב.

ביום 25.12.2005 דחה בית-הדין הארצי לעבודה את הערעור בקובעו, כי לנוכח המצג אותו יצר העותר כלפי המשיב, יש לראות בעותר כחליפה של החברה ועל-כן עליו לחוב יחד עמה בתשלום הסכום המגיע למשיב.

או-אז, הגיש העותר את העתירה שבפנינו, וביקש להורות למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה, מיום 25.12.2005. לטענתו, קביעתו של בית-הדין, לפיה ניתן לחייבו ביחד עם החברה, עומדת בסתירה להלכה הקיימת בעניין חיובם של ערבים לחובות החברה.

בא-כוח המשיב מבקש לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותר בתשלום הוצאות.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, הלכה היא, כי בית-משפט זה, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, אינו מתערב בפסקי-דין של בית-הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים חריגים, כאשר פסק-הדין לוקה בטעות משפטית מהותית, שהצדק מחייב את תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ (1) 673, 693; בג"ץ 5618/01 יצחק צויזנר נ' בית-הדין הארצי לעבודה, (לא פורסם); בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל – ועד כבאים ואח' נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז (6) 810).

בענייננו, אין המדובר בשאלה משפטית בעלת השלכה כללית או במקרה חריג. מדובר במחלוקת בעניין נקודתי, אשר אינה מצדיקה התערבות בית-משפט זה. קביעתו של בית-הדין האזורי לעבודה, אשר אושרה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה, לפיה עולה מעובדות המקרה, שיש לראות בעותר משום חליפה של החברה, הינה קביעה הנמצאת היטב בתחום סמכותו ומומחיותו של בית-הדין האזורי ומשכך, איני רואה כל מקום להתערב בה.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

העותר ישא בשכר טרחת עורך-דינו של המשיב 2, בסך של 5,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ט בסיוון תשס"ו (25.6.2006).

שופטתשופטשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools