יוסף לוי ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ביניש:

בעתירה שבפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשרד הפנים ליתן טעם מדוע לא תינתן לעותרת אזרחות ישראלית. כן מבקשים העותרים כי תושב להם אגרת שהות היתר ששולמה על ידם.

העותר הינו אזרח ישראל והעותרת הינה אזרחית בלרוס. העותרת נכנסה לישראל ביום 6.5.99 באשרת ביקור לשבוע ימים. על פי הנטען בעתירה, מנהלים העותרים חיים משותפים מאז שהגיעה העותרת לארץ. במאי 2000 פנו העותרים לראשונה למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדה של העותרת. בקשת העותרים סורבה נוכח העובדה שלא היו נשואים באותה עת והם נדרשו לשלם אגרת שהות יתר בגין התקופה בה שהתה העותרת בארץ שלא כדין. ביום 3.12.02 נישאו העותרים ולאחר נישואיהם הגישו בקשה חדשה להסדרת מעמדה של העותרת בישראל. ביום 18.5.03 אושרה בקשתם ונקבע כי במועד זה תתחיל העותרת בהליך המדורג, אשר בסופו תקבל אזרחות ישראלית.

העותרים טוענים כי על משרד הפנים היה לקבוע כי ההליך המדורג לגביהם החל עוד בשנת 1999, בעת שהחלו לחיות יחד כזוג וכי הטיפול בבקשתם להסדרת מעמדה של העותרת התעכב. כן טוענים העותרים כי על משרד הפנים להשיב להם את אגרת שהות היתר ששולמה על ידם.

מנגד, טוענים המשיבים כי ההליך המדורג לגבי העותרת החל מיד כשהושלמה בקשתם של העותרים ותקופת שהותה של העותרת בארץ שלא כדין אינה מייתרת את הצורך להמתין ארבע שנים, כפי שנדרש על פי ההליך המדורג. כן טוענים המשיבים כי טענת העותרים באשר לאגרת שהות היתר ששולמה על ידם נבדקת כעת על ידי משרד הפנים וכי מכל מקום על טענה זו להתברר בבית המשפט האזרחי המוסמך ולא בבית משפט זה.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובת המדינה הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. משרד הפנים פעל בהתאם לנהליו הפנימיים כאשר קבע כי ההליך המדורג לגבי העותרת יתחיל ממועד השלמת בקשת העותרים להסדרת מעמדה. ככל שטענותיהם של העותרים מופנות נגד התנהלות משרד הפנים בעת הטיפול בבקשתם הרי שהן לוקות בשיהוי, נוכח העובדה שבקשת העותרים אושרה כבר בחודש מאי 2003. באשר לטענת העותרים בדבר אגרת שהיית היתר ששילמו, הרי שהמשיבים הודיעו כי הם בודקים טענה זו לגופה בימים אלו. אם הבדיקה לא תניח את דעתם של העותרים, תעמוד להם זכותם לפנות בענין זה לבית המשפט המוסמך.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' באדר ב' התשס"ה (15.3.2005).