Skip to main content

Law1981

Section 22ג of חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, עיצום כספי.

This section is in פרק ה׳1: אכיפה מינהלית / סימן א׳: עיצום כספי

22ג. עיצום כספי

תיקון: תשע״ד־4, תשע״ד־6, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ז־4, תשע״ז־5, תשע״ח, תשע״ח־4, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ג־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, [י״פ הודעות], תשפ״ו־2

(א)הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 22,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 25,950 ש״ח), ואם העוסק אינו תאגיד – בסכום של 7,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 8,260 ש״ח):

(1)הודיע או הציב שלט המודיע שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1);

(2)הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו, ולא סייג את הודעתו בהתאם להוראות סעיף 2(ב2);

(3)לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו, בהתאם להוראות לפי סעיף 4(א)(3);

(4)לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(1) לגבי אותיות בחוזה אחיד או בתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן;

(5)לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4א(2) לעניין ההבלטה ואופן הניסוח של תנאים מהותיים בחוזה אחיד או לעניין צירוף מסמך נפרד לגביהם;

(6)לא גילה לצרכן את שמו ואת מספר הזהות שלו בהתאם להוראות סעיף 4ב;

(7)לא השיב לצרכן את התמורה שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 4ג(ב) או (ג);

(8)לא קיים את ההוראות לפי סעיף 4ד לעניין הקצאת שטח מכירה ייעודי למצרכי מזון בפיקוח;

(9)לא ערך חוזה בכתב עם הצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 5(א) או לא נתן לצרכן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה או לא מסר לו עותק כאמור בסעיף 5(ב);

(10)קבע מחיר באשראי בעסקה עם צרכן, בלי שמסר לצרכן הודעה מראש בהתאם להוראות לפי סעיף 9;

(10א)התנה תשלום בכרטיס חיוב, או באמצעי תשלום אחר אם נקבע, בסכום רכישה מזערי, בניגוד להוראות לפי סעיף 12א;

(11)לא הודיע לצרכן, בתקופת ההודעה, על מועד סיום העסקה או ההתחייבות בהתאם להוראות סעיף 13א(ב);

(12)לא שלח לצרכן פירוט תשלומים או העתקי חשבוניות בהתאם להוראות לפי סעיף 13ב(א);

(13)לא שלח לצרכן הודעה ובה פירוט חיובים שנתי בהתאם להוראות סעיף 13ב(ב1);

(13א)גבה תשלום קבוע, כהגדרתו בסעיף 13ב(ב3), בעסקה מתמשכת ולא פירט בחשבונית או בהודעת התשלום שנשלחה לצרכן את מרכיבי התשלום הקבוע ואת סכומם, בניגוד להוראות אותו סעיף;

(14)לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום בהתאם להוראות סעיף 13ב1;

(14א)לא שלח לצרכן הודעת חוב או תיעוד המאשר את קיומה של עסקה, בהתאם להוראות סעיף 13ב2(א) או (ה);

(14ב)נקט פעולה שמטרתה גביית חוב או חייב בהוצאות גבייה בניגוד להוראות סעיף 13ב2(ב) או (ג);

(15)לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 13ג(ב);

(16)לא כלל את הפרטים האמורים בסעיף 13ג(ב) במסמך לפי הוראות סעיף 14ג(ב) או בחוזה שנחתם עם צרכן, או שלא מסר לצרכן מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים, בהתאם להוראות סעיף 13ג(ג);

(17)(נמחקה);

(18)עשה עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 13ה(ב);

(19)גבה מצרכן עמלה לגבי שירותים או טובין מפוקחים, בניגוד להוראות סעיף 13ח(ב);

(20)לא אפשר לצרכן לשלם בעד שירותים או טובין מפוקחים בעסקה מתמשכת באחת הדרכים המנויות בסעיף 13ח(ג);

(21)בעסקה ברוכלות, לא מסר לצרכן פרטים שהיה עליו למסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 14(ד);

(22)עשה עסקה בעניין רכישה של יחידות נופש, בלי שהתקיימו התנאים לפי סעיף 14א(א);

(23)חייב לקוח, בניגוד להוראות סעיף 14ב;

(24)לא גילה לצרכן פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 14ג(א);

(25)לא סיפק לצרכן מסמך בכתב בהתאם להוראות סעיף 14ג(ב);

(25א)בעסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות כאמור בסעיף 14ג2 –

(א)הציע לצרכן חלופות כאמור באותו סעיף ולא גילה לו פרטים שהיה עליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 14ג2(ב) ו־(ג);

(ב)לא פעל בהתאם למדיניות הביטול של נותן שירות התיירות מחוץ לישראל כאמור בסעיף 14ג2, אם הצרכן בחר בחלופה של מדיניות הביטול כאמור באותו סעיף;

(26)לא החזיר לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות לפי סעיף 14ו;

(27)לא נתן לצרכן שובר זיכוי או שובר מתנה (בסעיף זה – שובר) בשל ביטול עסקה בהתאם להוראות סעיף 14ז(א) או (ד) או לא אפשר לצרכן לממש את השובר בהתאם להוראות אלה;

(28)לא ציין על גבי השובר את הפרטים האמורים בסעיף 14ז(ב);

(29)לא נתן לצרכן שמימש שובר עודף במזומן בהתאם להוראות סעיף 14ז(ג);

(30)הנפיק תו קנייה בניגוד להוראות סעיף 14ח(ב) ו־(ג);

(31)לא אפשר שימוש בשובר זיכוי שניתן כעודף בשל מימוש תו קנייה בהתאם להוראות סעיף 14ח(ד);

(31א)לא אפשר לצרכן למסור לו הודעה על ביטול עסקה בכל אחת מהדרכים המנויות בסעיף 14ט(א) ו־(ב), לפי הוראות אותו סעיף;

(31ב)לא גילה לצרכן מידע שהיה עליו לגלותו בהתאם להוראות סעיף 14ט(ד) ו־(ה);

(32)הודיע ברבים או במקום העסק על מכירה מיוחדת ולא הבהיר את הפרטים או התנאים האמורים בסעיף 15(א) או שלא החזיק מלאי סביר של טובין בהתאם להוראות סעיף 15(ב2);

(33)הודיע ברבים על מכירה מיוחדת ולא כלל בפרסום את הפרטים שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 15(ב1);

(34)המשיך לפרסם ברבים או במקום העסק הודעה שפרסם על מכירה מיוחדת, בניגוד להוראות סעיף 15(ב3);

(35)לא כלל בהודעה על מכירה בהנחה או במחיר מיוחד, את סיבת ההנחה או המחיר המיוחד, בניגוד להוראות סעיף 16;

(35א)ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות סעיף 16א(ב)(1);

(35ב)לא אפשר לצרכן לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות סעיף 16א(ב)(2);

(35ג)ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית הטבות כאמור ולא שלח לצרכן הודעה בהתאם להוראות סעיף 16א(ג)(1);

(35ד)לא אפשר לצרכן לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות סעיף 16א(ג)(2);

(35ה)שלח לצרכן הודעות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 16א(ה) או (ו)(1);

(36)לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות לפי סעיף 17;

(37)לא הציג על גבי טובין או על גבי אריזתם את מחירם הכולל בהתאם להוראות סעיף 17ב(א), (ב) ו־(ג);

(38)חייב צרכן במחיר הגבוה מהמחיר המחייב של טובין, בניגוד להוראות סעיף 17ב(ד);

(39)לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח, בהתאם להוראות לפי סעיף 17ב(ה);

(40)לא הציג את המחיר הכולל הנדרש בעד מתן שירות או עשייתו בהתאם להוראות לפי סעיף 17ג;

(41)פרסם או נקב מחיר של נכס או שירות שלא בהתאם להוראות סעיף 17ד;

(42)לא כלל במחיר המוצג את שיעור ההגדלה או ההפחתה של מס, אגרה או תשלום חובה בהתאם להוראות סעיף 17ה;

(43)קבע מחיר במטבע ישראלי לנכס או לשירות כמפורט בחלק ב׳ של התוספת הראשונה, שמחירו הוצג, פורסם או ננקב במטבע חוץ, שלא לפי שער החליפין הקבוע בתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 17ז(ב);

(43א)לא הציב מכשיר שקילה במקום עסקו, בניגוד להוראות לפי סעיף 17ח;

(44)מכר או החזיק למטרת מכירה, טובין שלא קוימה לגביהם חובה מכוח פרק ד׳, בניגוד להוראות סעיף 18;

(45)לא נתן לצרכן שירות או תעודת אחריות, או לא הדביק או לא מסר מדבקת אחריות, בהתאם להוראות לפי סעיף 18א;

(46)לא סיפק שירות טלפוני חינם בהתאם להוראות לפי סעיף 18ב(א)(1) או (ב);

(47)לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 18ב(א)(2);

(47א)לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 18ב(א1) או (ב);

(48)פנה טלפונית לצרכן שלא בהתאם להוראות סעיף 18ג(ב).

(ב)הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 45,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 53,070 ש״ח), ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2015; בשנת 2026, 29,490 ש״ח):

(1)עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) או (ג);

(2)מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);

(3)הפעיל השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב), למעט פסקאות (5) עד (7) שבו;

(4)לא גילה לצרכן פרטים שעליו לגלותם בהתאם להוראות סעיף 4(א)(1) או (2);

(5)פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 7(ג);

(6)פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 7א;

(7)מתקיים בו אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 7ב(ב) והוא הציג או פרסם את עצמו, במישרין או בעקיפין, כמי שמטרתו היחידה היא להגן על הצרכן או לייעץ לו, או קרא או כינה את עצמו בשם שמשתמע ממנו כי הוא פועל למטרה כאמור, בניגוד להוראות סעיף 7ב(א);

(8)המשיך לחייב צרכן בתשלומים, בניגוד להוראות סעיף 13א(ג);

(9)לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה מהסוג המנוי בתוספת הרביעית, בדרך ובתנאים המפורטים בה, בניגוד להוראות סעיף 13א1 או סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 37), התשע״ד–2014;

(10)המשיך לחייב צרכן בתשלומים בעד טובין או שירותים שניתנו לאחר מועד הביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג);

(11)לא השיב לצרכן סכום עודף בחיוב עסקה מתמשכת בהתאם להוראות סעיף 13ד1(א);

(12)התקשר עם צרכן לתקופה העולה על שנה, בעסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה שהיא עסקה לתקופה קצובה, בניגוד להוראות סעיף 13ה(ה);

(13)גבה מצרכן דמי ביטול, בניגוד להוראות סעיף 13ו(א)(1) או (2);

(14)לא השיב לצרכן חלק ממחיר העסקה או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 13ז;

(15)לא השיב לצרכן את התמורה ששילם בהתאם להוראות סעיף 14(ב);

(16)לא החזיר לצרכן את החלק ממחיר העסקה ששולם על ידו או לא ביטל את חיובו של הצרכן בהתאם להוראות סעיף 14ה;

(16א)ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד);

(16ב)פנה בפנייה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, בניגוד להוראות סעיף 16ג;

(16ג)(החל מיום 22.3.2027): לא הקליט שיחה בינו או בין אחר מטעמו לבין הצרכן, בניגוד להוראות סעיף 16ד(א)(1) או להוראות לפי סעיף 16ד(ז);

(16ד)(החל מיום 22.3.2027): לא הודיע לצרכן בתחילת שיחה כאמור בסעיף 16ד(א)(1) כי השיחה מוקלטת וכי הוא זכאי לקבלה, בניגוד להוראות סעיף 16ד(א)(2) או להוראות לפי סעיף 16ד(ז);

(16ה)(החל מיום 22.3.2027): לא שמר שיחה מוקלטת, בניגוד להוראות סעיף 16ד(א)(3) או להוראות לפי סעיף 16ד(ז);

(16ו)(החל מיום 22.3.2027): לא מסר שיחה מוקלטת או פירוט מועד שיחה לצרכן שביקש זאת, בניגוד להוראות לפי סעיף 16ד(א)(4) או להוראות לפי סעיף 16ד(ז);

(16ז)(החל מיום 22.3.2027): גבה תשלום בעד מסירת שיחה מוקלטת או פירוט מועד שיחה, בניגוד להוראות סעיף 16ד(ג) או (ד) או להוראות לפי סעיף 16ד(ז);

(17)הפר תנאי מהתנאים הנוספים שנכללו בכתב התחייבות שהגיש לממונה, שעליו לעמוד בהם בהתאם להוראות סעיף 22טז(ג).

(ב1)הפעיל עוסק השפעה בלתי הוגנת כאמור בסעיף 3(ב)(5) או (6), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 69,120 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 75,620 ש״ח), ואם הוא אינו תאגיד – בסכום של 38,415 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2026, 42,030 ש״ח).

(ב2)(החל מיום 22.3.2027): עוסק שלא מסר לממונה או למפקח מסמך שנדרש למסור לפי סעיף 21(2), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום השווה למחצית הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לתאגיד או למי שאינו תאגיד, לפי העניין; ואולם, לא יוטל עיצום כספי לפי סעיף קטן זה בשל אי־מסירת מידע כאמור בסעיף קטן (ד)(2).

(ג) (1)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1), הפר עוסק צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בסעיף 21ג, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של פי שלושה מסכום העיצום הכספי בשל ההפרה שבשלה הוצא הצו, ולעניין הפרת צו מינהלי כאמור שהוצא בשל הפרת סעיף 3(א) – פי שלושה מסכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 22ג(ב).

(2)הוטל עיצום כספי בשל הפרה של צו מינהלי להפסקת הפרה כאמור בפסקה (1), ייפסק מניין ימי ההפרה הנמשכת של ההפרה שבשלה הוצא הצו ביום שבו הוצא, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרה נמשכת של הפרה זו על התקופה שלאחר מכן.

(ד) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ג), הפר עוסק צו הפסקה מינהלי להפסקת הפרה כאמור בסעיף 21ג, בשל הפרת הוראות סעיף 3א, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של חמישה אחוזים ממחזור המכירות שלו בשנת הכספים שקדמה לביצוע ההפרה, לעניין כל סוג טובין או שירות שלגביהם בוצעה הפרה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 10,586,720 ש״ח) לכל סוג טובין או שירות.

(2)לא היה בידי הממונה מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר, בהודעה בכתב, מידע ופרטים נוספים הדרושים לשם כך, בתוך תקופה שקבע בהודעה.

(3)לא מסר העוסק את הנדרש לפי הוראות פסקה (2), בתוך התקופה שנקבעה בהודעה, רשאי הממונה לקבוע את מחזור המכירות של העוסק לפי מיטב שפיטתו ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת השמינית, ובלבד שבהודעה כאמור יפורטו סכומי העיצום הכספי שהממונה רשאי להטיל על עוסק שלא מסר מידע בדבר מחזור המכירות.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring