Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, הגדרות.
This section is in חלק א׳: עקרונות ופרשנות / פרק ב׳: הגדרות
4. הגדרות
תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו
בחוק זה –
”אורגנים“, של תאגיד – אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;
”בית משפט“ –
(1)לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא תאגיד – בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו רשום התאגיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו;
(2)לעניין הליכים לפי חוק זה לגבי חייב שהוא יחיד – בית משפט השלום כמשמעותו בסעיף 353, במחוז שבאזור שיפוטו מתגורר היחיד או שבו מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור – בית משפט השלום בירושלים;
”הגנה הולמת“ –
(1)לגבי נכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס שיש לגביו זכות עיכבון – שמירת הערך המובטח לנושה בבטוחה, בהתחשב, בין השאר, ברמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, ”הערך המובטח לנושה בבטוחה“ – התמורה שהיה מקבל הנושה ממימוש הנכס אילו בית המשפט היה מאפשר לו, במועד הגשת הבקשה שבמסגרתה נבחנה טענת ההגנה ההולמת, לממש את הנכס באופן עצמאי, שלא במסגרת הפעלת התאגיד לפי פרק ז׳: הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי, לחלק ב׳, ולעניין חייב שהוא יחיד – שלא במסגרת הפעלת עסקו כאמור בסעיף 157;
(2)לגבי נכס הכפוף לשיור בעלות – הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס אך לא יותר מהתמורה שהיתה מתקבלת בעד הנכס אילו היה נמכר בידי בעליו במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת;
”הוצאות הליכי חדלות הפירעון“ – כמשמעותן בסעיף 233;
”החלטה מינהלית“ – החלטה של רשות מינהלית במילוי תפקידה הציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל;
”הליך גבייה“ – הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, לפי פקודת המסים (גבייה), או לפי חוק אחר המקנה סמכויות גבייה מקבילות לסמכויות המוקנות בהליכים אלה;
”הליך מינהלי“ – הליך שמנהלת רשות מינהלית, במילוי תפקידה הציבורי לפי דין, וכן הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה מינהלית;
”הליכי חדלות פירעון“ – הליכים לפי חוק זה החל במועד הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים עד למועד כמפורט להלן, ואם בוטל הצו קודם לכן – עד לביטולו:
(1)לעניין חייב שהוא תאגיד – מועד אישור התכנית לשיקום כלכלי או מועד חיסולו;
(2)לעניין חייב שהוא יחיד – מועד ההפטר;
”הסדר חוב“ – כמשמעותו בחלק י׳: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;
”הפטר“, לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותו בפרק ט׳: הפטר, לחלק ג׳;
”הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים“ – הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לפי דין או הסכם, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”הקפאת הליכים“ –
(1)לגבי חייב שהוא תאגיד – כמשמעותה בפרק ה׳: הקפאת הליכים, לחלק ב׳;
(2)לגבי חייב שהוא יחיד – כמשמעותה בסעיף 121(א)(3);
”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”חבר התאגיד“ –
(1)בחברה – בעל מניה;
(2)בשותפות – שותף;
”חברה“ – חברה וחברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות;
”חדלות פירעון“ – כמשמעותה בסעיף 2;
”חוב“ – חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע;
”חוב בדין קדימה“ – כמשמעותו בסעיף 234;
”חוב דחוי“ – כמשמעותו בסעיף 237;
”חוב כללי“ – כמשמעותו בסעיף 235;
”חוב מובטח“ – חוב עבר שלהבטחת פירעונו שועבד נכס של החייב, בין בשעבוד קבוע ובין בשעבוד צף, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס;
”חוב עבר“ – חוב, לרבות תשלום עונשי, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)החייב חב בו במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לרבות באופן מותנה;
(2)הוא נובע ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם החוב נוצר לאחר מתן הצו;
(3)הוא נובע מהפרת התחייבות שהחייב התחייב בה לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, גם אם ההפרה נעשתה לאחר מתן הצו, ובלבד שההפרה נובעת מהליכי חדלות הפירעון;
(4)חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(5)הפרשי הצמדה, ריבית ותוספת פיגורים שנוספו לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (4), עד למועד פירעונו בפועל;
”חובות שאינם בני הפטר“ – כמשמעותם בסעיף 175;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”חוק ההוצאה לפועל“ – חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק המשכון“ – חוק המשכון, התשכ״ז–1967;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חייב“ – יחיד או תאגיד החב חוב;
”הממונה“ – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי שמונה לפי סעיף 266;
”המרשם“ –
(1)לגבי חברות – מרשם החברות המתנהל לפי חוק החברות;
(2)לגבי שותפויות – הפנקס המתנהל לפי פקודת השותפויות;
”נאמן“ – מי שמונה לפי סעיף 33 או 125;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, ולגבי שותפות – כל הממלא תפקיד דומה בשותפות וכן שותף כללי;
”נושה“ – מי שהחייב חב לו חוב;
”נושה מובטח“ – כמשמעותו בסעיף 243 או 253;
”נכס“ – מיטלטלין, מקרקעין או זכויות;
”נכס הכפוף לשיור בעלות“ – כמשמעותו בסעיף 251;
”נכסי קופת הנשייה“ – כמשמעותם בפרק ב׳: קופת הנשייה, לחלק ד׳;
”סדר הפירעון“ – כמשמעותו בסעיף 231;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”פקודת פשיטת הרגל“ – פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980;
”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”צו לפתיחת הליכים“ – כמשמעותו בסעיף 3;
”צו לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא יחיד – צו ובו תכנית לפירעון חובותיו ולשיקומו הכלכלי של יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותו בפרק ח׳: צו לשיקום כלכלי, לחלק ג׳;
”קרוב“ –
(1)לגבי יחיד – בן זוג, הורה, הורה הורה, סב או סבתא של הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, נין או נינה, או בני זוגם של כל אחד מאלה, וכל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד;
(2)לגבי תאגיד – כל אחד מאלה:
(א)חבר בני אדם הנשלט על ידו, בעל שליטה בו או חבר בני אדם הנשלט בידי בעל השליטה בו;
(ב)נושא משרה בתאגיד או קרובו;
(ג)לגבי חברה ציבורית כהגדרתה בחוק החברות – בעל מניה מהותי כהגדרתו בחוק האמור;
(ד)לגבי שותפות מוגבלת ציבורית – שותף כללי וכן שותף מוגבל המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מיחידות ההשתתפות; לעניין זה, ”שותפות מוגבלת ציבורית“, ”שותף כללי“, ”שותף מוגבל“ ו”יחידת השתתפות“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־65א לפקודת השותפויות;
(ה)לגבי כל תאגיד שאינו מנוי בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) – חבר התאגיד;
”ריבית בסיסית“ – הריבית לפי דין או הסכם שחלה כל עוד החייב משלם את התשלומים שהוא חב בהם במועדם;
”רשות מינהלית“ – רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין;
”הרשם“ – רשם החברות לפי חוק החברות או רשם השותפויות לפי פקודת השותפויות, לפי העניין;
”שותפות“ – כהגדרתה בפקודת השותפויות;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”שעבוד צף“ – כהגדרתו בפקודת החברות;
”שעבוד קבוע“ – שעבוד שאינו שעבוד צף;
”שיקום כלכלי“, של תאגיד – שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי;
”תוספת פיגורים“ – חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם על הריבית הבסיסית, שהחייב נדרש לשלם בשל אי־תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם, וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה דמי פיגורים כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”תאגיד“ –
(1)חברה, למעט חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 345א לחוק החברות;
(2)שותפות;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תכנית לשיקום כלכלי“, לגבי חייב שהוא תאגיד – תכנית לשיקומו הכלכלי של תאגיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, כמשמעותה בסימן ג׳: תכנית לשיקום כלכלי, לפרק ז׳ בחלק ב׳;
”תשלום עונשי“ – קנס, עיצום כספי וכל תשלום אחר שהוטל כעיצום על החייב בידי רשות שיפוטית או רשות מינהלית בשל הפרה של חיקוק, ולמעט תוספת פיגורים שהתווספה לתשלום שאינו עונשי;
”השר“ – שר המשפטים.
The text on this page is adapted from the entry חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.