The full text of חוק השפוט בארצות נכר, 1890, in 19 sections.

מותר לה להוד מלכותה המלכה להשתמש בכל שפוט שיש לה עתה או שיהא לה בעתיד בארץ נכריה, וליהנות ממנו בצורה מלאה ושלמה כאילו רכשה הוד מלכותה אותו שפוט מכוח ויתור על הארץ ההיא או מכוח כיבושה של אותה ארץ.

ארץ נכריה שאינה כפופה לממשלה שהוד מלכותה המלכה יכולה לקבל מידה שפוט בצורה האמורה בחוק זה הרי בתוקף חוק זה יהא להוד מלכותה שפוט על נתיני הוד מלכותה המתגוררים באותה שעה באותה ארץ או השייכים לה, ואותו שפוט יהא שפוט של הוד מלכותה בארץ נכריה בגדר שאר הוראות שבחוק זה.

כל פעולה או דבר שנעשו לפי כל שפוט שיש להוד מלכותה בארץ נכריה, כוחם יפה כאילו נעשו לפי החוק המקומי שהיה נוהג באותה שעה באותה ארץ.

(1)משפט, בין פלילי ובין אזרחי, העומד לבירור בפני בית משפט באחת מושבות הוד מלכותה, או המתכנס בהורמנא של הוד מלכותה, שנתעוררה בו שאלה בענין קיומו או היקפו של כל שפוט של הוד מלכותה בארץ נכריה, הרי לפי בקשת בית המשפט ישלח מזכיר ממלכה לבית המשפט תוך עת מתאמת את החלטתו בשאלה ולכל צרכי המשפט תהא החלטתו סופית.

(2)בית המשפט ישלח למזכיר הממלכה במסמך שישא את חותמת בית המשפט או שיהא חתום ע״י שופט של בית המשפט שאלות שנוסחו בצורה שיש בה כדי לעורר את השאלה כתקונה, ומזכיר הממלכה ישיב תשובות מספיקות על שאלות אלה לבית המשפט, ועם הראיתן של תשובות אלה תשמשנה התשובות הוכחה מכרעת על הדברים האמורים בהן.

(1)מותר לה להוד מלכותה במועצה, אם יישר בעיניה, להורות בדבר מלך כי החוקים המתוארים בתוספת הראשונה לחוק הזה, אף כל חוק שיהא נוהג באותה שעה ואשר יבוא לתקן אותו חוק או אשר יבוא במקומו יחולו על כל ארץ נכריה שיש להוד מלכותה שפוט באותה שעה עליה, בין באותם יוצאים מן הכלל, התאמות או שנויים שיהיו נזכרים בצו, ובין בלעדיהם.

(2)מאז ואילך יחולו אותם חוקים, עד לשעור אותו שפוט, כאילו היתה אותה ארץ מושבה בריטית וכאילו היתה הוד מלכותה במועצה הסמכות המחוקקת של אותה מושבה.

(1)מי שנאשם בעברה הנידונה בפני שופט בריטי בארץ נכריה, הרי כל אדם שיש לו סמכות לכך שנתקבלה מהוד מלכותה, רשאי לצוות בצו שהנאשם יישלח למשפט לכל מושבה בריטית שנקבעה באותה שעה לכך בדבר מלך במועצה, ומשהגיע הנאשם למושבה הבריטית רשאי בית המשפט לפשעים שבאותה מושבה שהורשה לכך בדבר מלד במועצה, ואם אין בית משפט שהורשה לכך, רשאי בית המשפט העליון שבאותה מושבה, לצוות להחזיקו במשמר בטוח ועם האפשרות הראשונה רשאי הוא לחקור בעברה, לדון בה, וליתן פסק על העברה ובצאת העברין חייב בדינו, רשאי אותו בית משפט לענוש אותו לפי החוקים הנוהגים באותה שעה באותה מושבה ממש כאילו נעשתה העברה בתוך תחומי השפוט של אותו בית משפט לפשעים.

בתנאי –

(א)שמי שנאשם כך רשאי, בטרם יישלח למשפט, להביא לחקירה לבית משפט בריטי בארץ הנכריה שבה נעשתה העברה, כל עד מוסמך שהוא מוצא את עדותו חשובה להגנתו ואשר, כפי שהוא טוען, אין ביכולתו להביאו למשפט במושבה הבריטית:

(ב)במקרה זה ינהג בית המשפט הבריטי בארץ הנכריה, לגבי החקירה והחקירה שכנגד של העד, כאילו הובא העד למשפט בפני אותו בית המשפט ויצוה שהעדות שנגבתה כד תהא ערוכה בכתב, וישלח לבית המשפט הפלילי של המושבה הבריטית שידון באיש שנאשם, העתקה מן העדות שתאושר כהעתקה נכונה בחותמת בית המשפט שבפניו נגבתה העדות, או בחתימת שופט של אותו בית משפט:

(ג)מאז ואילך, יתיר בית המשפט של המושבה הבריטית שבפניו ייערך המשפט לקרוא ולקבל כעדות חוקית במשפט אותו חלק מן העדות שנגבתה כך שהיה מותר לקבלו לפי החוק והמנהג של אותו בית משפט:

(ד)בית המשפט של המושבה הבריטית יקבל ויתן תוקף לחוק שהעברין היה נידון על פיו ע״י בית המשפט הבריטי בארץ הנכריה שבה עבר את העברה, במדה שאותו חוק נוגע לפליליותה של הפעולה שעשה או למהותה או לדרגתה של העברה או לעונש החל עליה, אם בבחינות אלה שונה החוק מן החוק הנוהג באותה מושבה בריטית.

(2)שום דבר האמור בסעיף זה לא ישנה ולא יבטל כל חוק או מנהג שמכוחם מותר לחקור בכל עברה שנעשתה מחוץ למושבות הוד מלכותה, לקבוע, ולהטיל עונש עליה בתוך מושבות הוד מלכותה, או חלק מהן, מבלי קשר עם החוק הזה.

עברין שנתחייב בפני בית משפט בריטי בארץ נכריה ואותו בית משפט חרץ עליו משפט מות, עבודת פרך, עונש מאסר או כל עונש אחר, מוציאין את הפסק לפועל באותו מקום שדבר מלך במועצה יקבענו ולפי הוראות שתנתנה בדבר מלך במועצה והחיוב והפסק יהא להם אותו תוקף במקום שבו יוצא הפסק לפועל כאילו ניתנו הפסק המחייב והפסק דין ע״י בית משפט מוסמך באותו המקום.

כשדבר מלך במועצה שניתן עפ״י חוק זה מתיר לכל בית משפט בריטי בארץ נכריה לצוות להעתיק או לגרש כל אדם מאותה ארץ, הרי אותה העתקה או אותו גירוש וכל מעצר לצורך זה, לפי הוראות דבר המלך במועצה, יהיו חוקיים ממש כאילו היה צו בית המשפט עומד להיות מוצא לפועל כולו באותה ארץ.

מותר להוד מלכותה במועצה להעביר ולהקנות, עפ״י דבר מלך, לכל בית משפט שבמושבה בריטית או המתכנס בהורמנא של הוד מלכותה, כל שפוט, אחד פלילי ואחד אזרחי, בין כבית משפט מקורי ובין כבית משפט לערעורים, אשר מותר להעבירו או להקנותו עפ״י כל דבר מלך לכל בית משפט בריטי בארץ נכריה, ולהתקין אותן הוראות ותקנות שיישרו בעיני הוד מלכותה במועצתה, בענין איכופם וביצועם של פסקי דין וצוויים ופקודות של כל בית משפט ובענין ערעורים עליהם.

מותר להוד מלכותה במועצה לתקן או לשנות כל דבר מלך במועצה שניתן עפ״י חוק זה.

כל דבר מלך שניתן עפ״י חוק זה יושם בפני שני בתי הפרלמנט מיד לאחר הנתנו אם היה הפרלמנט מכונס אז לישיבה, ואם לאו – מיד לאחר תחילתו של המושב הבא של הפרלמנט ויהא לו תוקף כאילו הוחק בחוק זה.

(1)דבר מלך במועצה שניתן עפ״י חוק זה בנוגע לארץ נכריה הסותר בבחינה מן הבחינות כל הוראה של חוק פרלמנט החל על נתיני הוד מלכותה באותה ארץ, או הסותר כל צו או תקנה שניתנו מכוחו של חוק כזה או שיש לו אותו תוקף ואותו כוח של חוק כזה באותה ארץ, קוראין אותו מתוך התחשבות באותו חוק, צו או תקנה, ודבר המלך יהא בטל במדה שהוא סותר אותו חוק, אותו צו או אותה תקנה, אך לא יותר מזה.

(2)דבר מלך במועצה שניתן לפי חוק זה לא יהא ולא יחשב בטל מפאת היותו עומד בסתירה עם חוק אנגליה אלא אם כן היה סותר את הוראותיו של חוק פרלמנט, צו או תקנה כאמור.

(1)אין להגיש משפט או מו״מ משפטי נגד אדם על כל פעולה שעשה בהתאם לחוק זה או כדי להוציא לפועל חוק זה או כל חוק שבוטל ע״י חוק זה או כל דבר מלך שניתן עפ״י חוק זה או של כל שפוט של הוד מלכותה המוזכר בחוק זה או מחמת כל רשלנות בהוצאה לפועל של חוק זה או של דבר מלך או שפוט כאמור לעיל –

(א)בכל בית משפט במושבות הוד מלכותה, אלא אם כן הוחלו תוך ששה חדשים לאחר המעשה או אי־המעשה או הרשלנות שקובלים עליהם או, כשההיזק או החבלה נמשכים, במשך ששה חדשים למיום הפסקתם של ההיזק או החבלה, או כשגרם התביעה נתעורר מחוץ למושבות הוד מלכותה, תוך ששה חדשים מן היום שבו היו בעלי הדין בתוך תחומי השפוט של בית המשפט שהמשפט או התביעה הוגשו בפניו;

(ב)בפני כל בית משפט של הוד מחוץ למושבות הוד מלכותה, אלא אם כן נתעורר גרם המשפט בתוך תחומי השפוט של אותו בית המשפט והוחל המשפט תוך ששה חדשים לאחר הפעולה, הרשלנות או אי הפעולה שקובלים עליהן ואילו כשההיזק או החבלה נמשכים, תוך ששה חדשים לאחר הפסקתם.

(2)בכל משפט או תביעה ממין זה, מותר לטעון לפני התחלתם, כי מציעים הצעה לסיפוק התביעה בין במקום טענה אחרת ובין נוסף לכל טענה אחרת. אם הוחלו המשפט או התביעה לאחר שניתנה ההצעה, או אם המשיכו בהם לאחר ששולם לבית המשפט כל סכום לסילוק תביעתו של התובע, ואם אין התובע גובה יותר מן הסכום שהוצע או ששולם, הרי לא יגבה כל הוצאות שהוצאו לאחר ההצעה או התשלום, והנתבע יהא זכאי לקבל את ההוצאות שתוטלנה על העורך דין ושולחו, למיום ההצעה או התשלום. ואולם הוראה זו לא תפגע בהוצאות המשפט שהוצאו על צו לא תעשה במשפט או בתביעה.

מותר לה להוד מלכותה במועצתה לחוק כל חוק שיישר בעיניה בענין נתיני הוד מלכותה המצויים בכל ספינה במרחק של לא יותר ממאה מילים מחוף סין או יפן, ולחוק זה יהא אותו תוקף שהיה לכל חוק שהוד מלכותה במועצתה יכלה לחוק בענין נתיני הוד מלכותה שבסין או ביפן.

אם דבר מלד במועצה שניתן עפ״י חוק זה חל על אנשים הנהנין מחסותה של הוד מלכותה, הרי יכלול בטוי זה את כל הנתינים של הנסיכים השונים והמדינות השונות שבהודו.

בחוק זה –

המונח ”מדינה נכרית“ פירושו כל ארץ או מקום שמחוץ למושבות הוד מלכותה:

המונח ”בית משפט בארץ נכריה“ פירושו כל בית משפט בריטי שיש לו שפוט מחוץ למושבות הוד מלכותה בתוקף דבר מלד במועצה, בין שניתן לפי כל חוק ובין שניתן בצורה אחרת:

”שפוט“ כולל סמכות.

מותר להוד מלכותה לשנות או לבטל בדבר מלך במועצה את החוקים הנזכרים בתוספת השניה.

בזה מבוטלים החוקים הנזכרים בתוספת השלישית עד למדת הביטול הנזכרת בטור השלישי שבאותה תוספת:

בתנאי –

(1)שכל דבר מלך במועצה, ייפוי כוח, או הודאות שהוצאו לפי חוק שבוטל ע״י חוק זה, אם יש להם תוקף בשעת חקיקת חוק זה, יוסיף להיות להם תוקף עד שישונו או יבוטלו ע״י הוד מלכותה, כאילו הוחקו עפ״י חוק זה; ולצורך חוק זה דינם כאילו הוצאו או ניתנו עפ״י חוק זה ובהתאם לו;

(2)שכל חוק, דבר מלך או מסמך המזכיר כל חוק שבוטל עפ״י חוק זה יפורש כאילו הוא מזכיר את החוק המקביל לחוק זה.

(1)חוק זה ייקרא ”חוק השפוט בארצות נכר, 1890“.

(2)החוקים ששמותיהם הקצרים מובאים בתוספת הראשונה לחוק זה, ייקראו כל חוק לפי השם המובא בתוספת.