חוק1955הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 513יח לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ח׳1 – זכויות נפגעי עבירה / פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי
513יח. זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון
תיקון: תשע״ח
(א)נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי סעיף 513ח(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם – זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בעניין, בעל־פה או בכתב, לפני פרקליט צבאי, לפני קבלת החלטה בעניין.
(ב)זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון:
(1)עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בחלק ב׳ לתוספת הרביעית;
(2)עבירה לפי סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין.
(ג)נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת החמישית, שקיבל הודעה לפי סעיף 513ח(ג)(2), על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון, לפני פרקליט צבאי, בעל־פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון.
(ד)בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית הדין הצבאי הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית הדין הצבאי אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות אם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
(ה)הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט צבאי, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
(ו)המועדים והדרכים למימוש זכות נפגע העבירה לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות.
כאן נמצא סעיף 513יח בין 724 הסעיפים של הטקסט.
- 225
- 226
- 226א
- 227
- 227א
- 227א1
- 228
- 229
- 230
- 231
- 232
- 233
- 234
- 234א
- 235
- 236
- 237
- 237א
- 237א1
- 237ב
- 237ג
- 238
- 239
- 240
- 240א
- 241
- 241א
- 242
- 243
- 243א
- 243ב
- 243ג
- 244
- 245
- 245א
- 245א1
- 245ב
- 246
- 247
- 248
- 248א
- 249
- 250
- 250א
- 250ב
- 250ג
- 251
- 252
- 253
- 254
- 255
- 256
- 257
- 258
- 259
- 260
- 261
- 262
- 263
- 264
- 265
- 266
- 267
- 268
- 269
- 270
- 271
- 272
- 273
- 274
- 275
- 276
- 277
- 278
- 279
- 280
- 281
- 282
- 282א
- 282ב
- 283
- 284
- 285
- 286
- 287
- 288
- 289
- 290
- 291
- 292
- 293
- 294
- 295
- 296
- 297
- 298
- 298א
- 298ב
- 298ג
- 298ד
- 298ה
- 298ו
- 298ז
- 298ח
- 298ט
- 298י
- 298יא
- 299
- 300
- 301
- 302
- 303
- 304
- 305
- 305א
- 306
- 307
- 308
- 309
- 310
- 311
- 312
- 313
- 314
- 315
- 316
- 317
- 318
- 319
- 320
- 321
- 322
- 323
- 324
- 325
- 325א
- 325ב
- 325ג
- 325ד
- 326
- 326א
- 326ב
- 327
- 328
- 329
- 330
- 330א
- 331
- 332
- 333
- 334
- 335
- 336
- 337
- 338
- 339
- 340
- 341
- 342
- 343
- 344
- 345
- 346
- 347
- 348
- 349
- 350
- 351
- 352
- 353
- 354
- 355
- 356
- 357
- 358
- 358א
- 359
- 360
- 361
- 362
- 363
- 364
- 365
- 366
- 366א
- 367
- 368
- 369
- 370
- 371
- 372
- 373
- 373א
- 374
- 375
- 376
- 377
- 378
- 379
- 380
- 381
- 382
- 382א
- 383
- 384
- 385
- 386
- 387
- 387א
- 388
- 389
- 390
- 391
- 392
- 393
- 394
- 395
- 396
- 397
- 398
- 399
- 400
- 401
- 402
- 403
- 404
- 404א
- 405
- 406
- 407
- 408
- 409
- 410
- 410א
- 411
- 412
- 412א
- 412ב
- 412ב1
- 412ג
- 412ד
- 412ה
- 412ו
- 413
- 414
- 415
- 415א
- 416
- 417
- 418
- 419
- 420
- 421
- 422
- 423
- 424
- 425
- 426
- 427
- 428
- 429
- 430
- 431
- 432
- 433
- 434
- 435
- 435א
- 436
- 437
- 438
- 439
- 440
- 440א
- 440ב
- 440ב1
- 440ב2
- 440ג
- 440ד
- 440ה
- 440ו
- 440ז
- 440ח
- 440ט
- 441
- 442
- 443
- 444
- 444א
- 445
- 446
- 447
- 448
- 449
- 450
- 451
- 452
- 453
- 454
- 455
- 456
- 456א
- 457
- 458
- 459
- 460
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.