הנוסח המלא של כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע״א–2011, ב-165 סעיפים.

בכללים אלה –

”אומדן של מהנדס החברה“ – הערכה של מהנדס החברה בדבר צריכת מים לפי סעיף 11א;

”אמצעי משלוח אלקטרוני“ – דואר אלקטרוני וכל טכנולוגיה אחרת שהחברה הגדירה באתר האינטרנט שלה, שמבטיחה העברת מידע לצרכן ומספקת חיווי לחברה על שליחתו לנמען;

”אתר אינטרנט של הרשות“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו www.water.gov.il;

”אתר בנייה“ – אתר שבו מבוצעות עבודות הנדסה בנאיות כהגדרתן בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969;

”בור ספיגה“, ”בור רקב“, ”ביובית“, ”שפכים“ – כהגדרתם בתקנות המים (מניעת זיהום) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992;

”בכתב“ – בפנייה או בהודעה לחברה – לרבות באמצעות שיחת טלפון שהוקלטה למוקד השירות של החברה או באמצעות ערוצי שירות מקוונים;

”דוח שנתי“ – כמשמעותו בסעיף 81;

”המחלקה לשירותים חברתיים“, ”מיצוי הליכי גבייה“, ”נכס אחר“, ”נכס של צרכן ביתי“, ”צרכן ביתי“, ”פעולת ניתוק אספקת מים“ - כהגדרתם בכללי הניתוק;

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של חברה;

”הפסקת מים מתוכננת“ – הפסקת מים שאינה הפסקת מים לצורך תיקון תקלות והיא לצורך טיפול, שדרוג ותחזוקה של תשתיות המים והביוב של החברה או במקרים שבהם דרש מהחברה ספק תשתיות אחר לעשות כן לצורך טיפול, שדרוג ותחזוקה בתשתיותיו המצויות בסמוך או קשורות בעקיפין או במישרין לתשתיות המים והביוב;

”הפסקות מים לצורך תיקון תקלות“ – הפסקת מים הנדרשת לצורך תיקון תקלה או בעיה שתיקונה אינו סובל דיחוי או שנדרש בתוך פחות מ־48 שעות;

”הפרשי מדידה“ – ההפרש בין הכמות שעברה, בתקופה מסוימת, במד המים הראשי בנכס, לבין סך כל הכמויות שעברו בכל מדי המים המשויכים בנכס, כפי שנמדדו באותה תקופה או כפי שהוערכו, אם בוצעה הערכת צריכה לפי סעיף 8;

”הפרשי מדידה חריגים“ – הפרשי מדידה השווים או עולים על 150% מהפרשי המדידה הרגילים;

”הפרשי מדידה רגילים“ – הפרשי המדידה בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובלבד שהצריכה באותה תקופה במד־המים הראשי בנכס מהווה צריכה רגילה, ובהעדר תקופה מקבילה כאמור – הכמות הממוצעת של הפרשי מדידה בשתי התקופות האחרונות שהצריכה בהן במד־המים הראשי בנכס מהווה צריכה רגילה;

”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה בחוק המים, התשי״ט–1959;

”הוועדה המייעצת“, ”חוב שוטף“ – כהגדרתם בכללי הניתוק;

”חברה“ – כהגדרתה בחוק;

”חברת ניהול“ – תאגיד המספק שירותי ניהול ואחזקה של הרכוש המשותף בנכס;

”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”חשבון תקופתי“ – הודעת חיוב של חברה בעד שירותי מים, שירותי ביוב או שניהם גם יחד שניתנו לצרכן במהלך תקופת חיוב;

”חשש לנזילה“ – אחד מאלה:

(1)במד־מים משויך, למעט בנכס שמתאפיין בצריכה רציפה של מים או שלא ניתן לקבל לגביו חיווי על צריכה רציפה – מדידה של צריכת מים רציפה במשך פרק זמן העולה על 24 שעות;

(2)בכל מד־מים אחר – לפי אמות מידה שקבעה החברה לפי סעיף 13ב(א);

”יום עסקים“ – יום א׳ עד ה׳, למעט ערבי חג וחגים;

”כללי אירוע פגיעה במים“ – כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023;

”כללי דמי הקמה“ – כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015;

”כללי הניתוק“ – כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים), התשע״ה–2015;

”כללי התעריפים“ – כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כללי חישוב עלות“ – כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כללי כמות מוכרת“ – כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016;

”כללי מערכות מדידת מים“ – כללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ״ב–2022;

”כללי שפכי מפעלים“ – כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכות ביוב), התשע״ד–2014;

”מבדקה“ – (נמחקה);

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מד מים“ – כהגדרתו בכללי מערכות מדידת מים;

”מד מים משויך“ – מד מים, אחד או יותר, המודד את כל צריכת המים של צרכן מסוים בנכס מסוים ושהחברה משייכת לאותו צרכן;

”מד מים ראשי“ – מד מים המודד את כמויות המים המסופקות לנכס שיש בו יותר ממד מים משויך אחד;

”מד עם מנגנון השבתה“ – מד קריאה מרחוק עם מנגנון להשבתה מוחלטת של פעילותו החשמלית בימי השבת ומועדי ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;

”מד קריאה מרחוק“ – מד מים, לרבות מד מים עם יחידת תקשורת נפרדת, המאפשר שידור תדיר של נתוני קריאה ממד המים אל החברה;

”מועד החיוב“ – המועד האחרון לתשלום חיוב כמשמעותו בסעיף 30;

”מוסד חינוך מוכר“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

”מוסד פטור“ – כמשמעותו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

”מוסד רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;

”מעבדה“ – כהגדרתה בכללי מערכות מדידת מים;

”מערכת קריאה מרחוק“ – מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממד־מים אל החברה;

”משכיר נכס“ – (נמחקה);

”נכס“ – כל קרקע או בניין המחוברים למערכת המים או מערכת הביוב של החברה או צורכים שירותי מים או ביוב ממנה;

”נציג שירות לקוחות“ – כמשמעותו בסעיף 71;

”ערוצי שירות מקוונים“ – כמשמעותם בסעיף 66א(א);

”פקודת המסים גבייה“ – פקודת המסים (גבייה);

”צריכה גבוהה“ – כמות המים שנמדדה במד־מים משויך, ובמד־מים ראשי – הפרשי המדידה שנמדדו, השווה או העולה על 130 אחוזים אך נמוכה מ־150 אחוזים מהצריכה הרגילה או מהפרשי המדידה הרגילים, לפי העניין;

”צריכה חריגה“ – כמות המים שנמדדה במד־מים משויך, ובמד־מים ראשי – הפרשי המדידה שנמדדו, השווה או העולה על 150 אחוזים מהצריכה הרגילה או מהפרשי המדידה הרגילים, לפי העניין;

”צריכה חריגה מאוד“ – כמות המים שנמדדה במד־מים משויך, ובמד מים ראשי – הפרשי המדידה שנמדדו, השווה או העולה על 200 אחוזים מהצריכה הרגילה במד־המים או מהפרשי המדידה הרגילים, לפי העניין;

”צריכה רגילה“ – הכמות שעברה במד מים משויך או במד המים הראשי בנכס, לפי העניין, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובלבד שלא התקיימו לגביה נסיבות חריגות ובהעדר תקופה מקבילה כאמור – הכמות הממוצעת שעברה בשתי תקופות החיוב האחרונות אשר בהן נקרא מד המים המשויך או מד המים הראשי בנכס, לפי העניין, שלא התקיימו לגביהן נסיבות חריגות; לעניין זה, ”נסיבות חריגות“ – אם הוגשה לגבי התקופה בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה לפי סעיף 15 או בקשה לעריכת בירור לפי סעיפים 43 או 52א(א)(3), או שהמנהל הכללי החליט כי התקיימו לגביה נסיבות חריגות שבשלן לא ניתן לראות בה צריכה רגילה;

”צרכן“ – מי שרשום בפנקסי החברה כמקבל מהחברה שירותי מים, שירותי ביוב או שניהם גם יחד בנכס מסוים;

”צרכן־בעלים“ – כהגדרת ”בעל נכס“ בכללי דמי הקמה;

”צרכן זכאי“ – צרכן שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 88;

”ריבית החשב הכללי“ ו”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – (נמחקו);

”שירותי פינוי“ – שירותי ריקון בור רקב או בור ספיגה המחובר לבור הרקב, באמצעות ביובית;

”תושב“ – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965;

”תקופת חיוב“ – תקופת חיוב חודשית או דו־חודשית, שנקבעה לפי סעיף 36;

”תקופת חיוב דו־חודשית“ – תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה לפי סעיף 8, שלא תפחת מ־56 ימים ולא תעלה על 66 ימים;

”תקופת חיוב חודשית“ – תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה לפי סעיף 8, שלא תפחת מ־26 ימים ולא תעלה על 36 ימים;

”תקנות הזכאים“ – תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים 2014), התשע״ד–2014.

(א)הממונה, באישור מנהל הרשות, רשאי לתת לחברה הקלה מהוראות על כללים אלה, באופן חד–פעמי או לפרק זמן מסוים שלא יעלה על 30 ימים, אם מצא שבשל התקיימותן של נסיבות מיוחדות, לרבות אחת או יותר מהנסיבות האלה, אין בידי החברה למלא אחר הוראות הכללים שלגביהן התבקשה הקלה כאמור:

(1)שיבוש באפשרות החברה לתת שירות לצרכנים בנסיבות הנוגעות לתהליכי תפעול ותחזוקה מקובלים;

(2)מלחמה או מצב מלחמתי אחר, לרבות מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;

(3)שביתה או השבתה;

(4)פגיעה חמורה במערכת מחשב או מערכת תפעולית אחרת שמשמשת את החברה;

(5)אירועי טבע חריגים, לרבות שריפה;

(6)הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת בריאות העם;

(7)מצב חירום שהכריזה הממשלה, למעט הכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק־יסוד: הממשלה;

(8)אירוע שהכריז עליו מנהל הרשות אירוע פגיעה במים או אירוע שמנהל האגף הודיע שחל לגביו מצב הפעלה כהגדרתו בכללי אירוע פגיעה במים.

(א1)הממונה ידווח מדי שנה למועצת הרשות הממשלתית על אישורים שנתן לפי סעיף קטן (א).

(א2)הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית, רשאי לתת לחברה הקלה מהוראות כללים אלה אם שוכנע כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין ובלבד שהתועלת ממתן ההקלה עולה על הפגיעה הצפויה בצרכנים, ובלבד שמשך ההקלה שעליה החליט מנהל הרשות לא יעלה על 3 חודשים; מנהל הרשות רשאי להתנות את החלטתו בתנאים ולתת לחברה הוראות לעניין מימוש ההקלה.

(ב)אישר מנהל הרשות הקלה או שינוי לחברה כאמור, תביא החברה את החלטת מנהל הרשות לידיעת הצרכנים הנוגעים בדבר, ואם מדובר בכלל צרכני החברה, יפרסמו הרשות אישר מנהל הרשות הקלה או שינוי לחברה כאמור, תביא החברה את החלטת מנהל הרשות לידיעת הצרכנים הנוגעים בדבר, ואם מדובר בכלל צרכני החברה, יפרסמו הרשות הממשלתית והחברה את ההחלטה באתרי האינטרנט שלהן.

מטרות כללים אלה –

(1)להבטיח הספקת שירות נאות לכלל הצרכנים;

(2)לעודד כניסה של טכנולוגיות לשירות הצרכנים;

(3)לאפשר לחברות להתאים את השירות לצרכניהן לפי מאפייניהם הייחודיים.

קיימים בנכס הפרשי מדידה בעלי ערך חיובי, תחלק אותם החברה בין הצרכנים בנכס, כמפורט להלן:

(1)לפי הוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין, אם הציגה נציגות הבית המשותף את המסמכים האלה:

(א)בבית הרשום כבית משותף:

(1)פנייה בכתב, חתומה על ידי נציגות הבית המשותף, לחלוקת הפרשי המדידה בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין;

(2)כתב מינוי נציגות הבית המשותף;

(3)נסח רישום מרוכז של הבית המשותף;

(ב)בבית שאינו רשום כבית משותף – המסמכים המפורטים בפסקה (א)(1) ו־(2) בצירוף אישור בדבר שטחי הדירות בנכס מטעם הרשות המקומית או מטעם הקבלן בונה הבית, ובהיעדר אישורים כאמור, מטעם מודד מוסמך;

(2)בחלוקה שווה בין כלל הצרכנים בנכס, כל עוד לא הציגה נציגות הבית המשותף את הפרטים הנדרשים בפסקה (1);

(3)לעניין סימן זה, ”צרכן“ – לרבות צרכן שנותק משירותי מים וביוב.

קיימים בנכס הפרשי מדידה בעלי ערך שלילי, תחלק אותם החברה בין הצרכנים בנכס, באופן זהה לחלוקת הפרשי המדידה בעלי ערך חיובי, כפי שנקבעה בסעיף 2.

(א)על אף האמור בסעיף 3, חברה רשאית שלא לזכות צרכן בהפרשי מדידה שליליים אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)אם הפרשי המדידה השליליים אינם עולים על 5% מהכמות שנמדדה במד־המים הראשי –

(א)מד־המים הראשי בבית המשותף הותאם לקוטר מזערי העומד בדרישות כיבוי אש;

(ב)לא בוצעו הערכות צריכה לפי סעיף 8 במדי־המים המשויכים בבית המשותף;

(ג)מדי־המים בבית המשותף תקינים ועומדים בכל הוראות הדין;

(2)אם הפרשי המדידה השליליים עולים על 5% מהכמות שנמדדה במד־המים הראשי – מהנדס החברה, או נציג מטעמו בעל הכשרה מתאימה, ביקר בנכס, בדק את כל מדי־המים בבית המשותף ומהנדס החברה אישר בכתב כי מתקיימים כל אלה:

(א)מתקיימים כל תנאי סעיף קטן (א)(1);

(ב)מדידת מדי־המים משקפת נאמנה את השימושים והצריכות בנכס.

(ב)באישור יפרט מהנדס החברה את מועדי הביקור בנכס, ממצאי הבדיקה ונימוקיו לכך שמדידת מדי־המים משקפת נאמנה את השימושים והצריכות בנכס.

(ג)אישור לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה תקף למשך עד 3 תקופות חיוב, וכל עוד לא נודע לחברה כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים שעל בסיסם ניתן האישור.

(ד)החליטה חברה שלא לזכות צרכן בהפרשי מדידה שליליים, תודיע לו על כך בחשבון התקופתי.

אין באמור בסעיפים 2 ו־3 כדי לשלול את האפשרות של הצרכן לדרוש בדיקה של מד המים הראשי; נמצא כי מד המים הראשי אינו תקין, תבוצע הערכת צריכה בהתאם להוראות סעיף 8 והפרשי המדידה יחושבו בהתאם.

הכמות החיובית או השלילית המיוחסת לכל צרכן בשל הפרשי המדידה תצטרף, בכל תקופת חיוב, לסך הצריכה המיוחסת לו, בחיוב או בזיכוי, לפי העניין, הן בעבור שירותי המים והן בעבור שירותי הביוב; חישוב החיוב ייעשה בהתבסס על הכמות הכוללת המיוחסת לכל צרכן, לאחר הוספת הפרשי המדידה בהתאם לאמור בסעיף זה.

שינתה החברה את אופן חלוקת הפרשי המדידה בנכס, תשלח לצרכניה הודעה בדבר אופן חלוקת הפרשי המדידה בנכס; ההודעה תישלח לכתובת שאליה שולחת החברה את הודעת החיוב.

(א)חברה תקרא לפחות פעם אחת בחודשיים את כל קריאי מדי המים הראשיים ואת כל קריאי מדי המים המשויכים שבתחומה ותחייב את צרכניה לפי הכמויות שנמדדו במדי המים.

(ב)רישום קריא מד־המים יעוגל לעשירית מטר מעוקב הקרובה ביותר.

(א)חברה המפעילה מערכת קריאה מרחוק תבדוק את נכונות הקריאה המשודרת אליה לעומת קריא מד־המים בכל אחד ממדי־המים הראשיים ומדי־המים המשויכים שבתחומה, פעם בשנה לפחות.

(ב)נוכחה חברה כי קריא מד־המים קטן מהקריאה המשודרת שבעדה חויב הצרכן, תזכה את הצרכן בהפרש הקריאה.

(א)חברה תפעיל מערכת קריאה מרחוק ותתקין אצל צרכן אך ורק מד קריאה מרחוק; החברה תשלים עד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) התקנת מדי קריאה מרחוק לכל צרכניה.

(ב)נקבע תקן ישראלי לפרוטוקול תקשורת של מערכת קריאה מרחוק, לא תתקין חברה אלא מד קריאה מרחוק העומד בדרישותיו.

(א)על אף האמור בסעיף 7, חברה רשאית שלא לקרוא קריא של מד מים מסוים ולבצע הערכה של הכמות שנצרכה באותו נכס (להלן – הערכת צריכה), באחד או יותר מהמקרים האלה ובכפוף לאמור להלן:

(1)מד המים נפגע באופן שעלול לפגוע באמינות המדידה או שמד המים אינו ניתן לקריאה – פעם אחת בלבד ולגבי תקופת חיוב אחת;

(2)מד המים אינו מראה צריכה כלשהי – פעמיים לכל היותר ובתנאי שהערכת הצריכה תתייחס לתקופת חיוב אחת בכל פעם ושבכל אחת מתקופות החיוב לא נמדדה צריכה כלשהי;

(3)לא ניתן להגיע אל מד המים או שלא ניתן להתקין מד מים בשל נסיבות שאינן תלויות בחברה – כל עוד מתקיימות הנסיבות האמורות;

(3א)נמצאה צריכה שהחברה לא מדדה ולא חלות עליה הוראות הפרק השישי;

(4)במקרים המפורטים בסעיף 50 ובפרק השישי;

(5)באישור המנהל הכללי של החברה לפי סעיף 52א.

(ב)התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) תבצע החברה הערכת צריכה לפי המפורט להלן:

(1)קיימים בידי החברה נתונים לצורך קביעת צריכה רגילה של הצרכן, תבוצע הערכת הצריכה על פיה;

(2)בכפוף לאמור בסעיף 9, לא קיימים בידי החברה נתונים לצורך קביעת צריכה רגילה של הצרכן, תעמוד הערכת הצריכה של הצרכן על 15 מטרים מעוקבים לחודש; ואולם במקרים שבהם נוכחה החברה כי צריכת המים של הצרכן בנכס אינה משקפת את הערכת הצריכה כאמור, רשאית החברה לבצע הערכת צריכה בנכס לפי אומדן מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לכך מטעמה;

(3)לא קיימים בידי החברה נתונים לצורך קביעת צריכה רגילה לגבי מד מים ראשי, הערכת הצריכה תעמוד על מכפלת 25 מטרים מעוקבים לחודש במספר הצרכנים הרשומים בנכס וחישוב הפרשי המדידה ייעשה בהתאם להערכת צריכה זו; ואולם במקרים שבהם ראתה החברה כי צריכת מד־המים הראשי אינה משקפת את הערכת הצריכה כאמור, רשאית החברה לבצע הערכת צריכה במד־המים הראשי לפי אומדן מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לכך מטעמה;

(4)במקרים המפורטים בפרק השישי תבצע החברה הערכת צריכה לפי אומדן של מהנדס החברה.

(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא איפשר צרכן לנציג החברה גישה למד המים הנמצא בחצריו במשך יותר מתקופת חיוב אחת, והחברה לא הצליחה, במאמץ סביר, לתאם עם הצרכן ביקור בחצריו לפי סעיף 54, תבצע החברה הערכת צריכה לפי אומדן של מהנדס החברה.

(ג)מצאה החברה, כי יש לבצע הערכת צריכה בנסיבות האמורות בסעיף 8(א)(1), תחליף החברה את מד המים.

(ד)מצאה החברה, כי יש לבצע הערכת צריכה בנסיבות האמורות בסעיף 8(א)(2) וחלפה תקופת השירות שנקבעה לדגם מד המים לפי סעיף 5 לכללי מערכות מדידת מים, תחליף החברה את מד המים מיד לאחר ביצוע הערכת הצריכה הראשונה; טרם חלפה תקופת השירות האמורה מאז הוחלף מד המים האמור, תחליף החברה את מד המים לאחר ביצוע הערכת הצריכה השנייה.

(ה)צרכן שחויב על בסיס הערכת צריכה שנעשתה בהתאם להוראות סעיף 8(א)(2) רשאי להציג לפני החברה הוכחות לכך שאכן לא היתה צריכה בנכס בתקופה האמורה; הוצגו הוכחות כאמור, תתקן החברה את החיוב לצרכן בהתאם.

(ו)החברה תנהל רישום שנתי מפורט בדבר מספר מדי המים שלא קראה במשך 6 חודשים רצופים או יותר, משך הזמן שביצעה הערכת צריכה לגבי כל אחד מהם ואת הפעולות שנקטה כדי לבצע קריאה שלהם ולצמצם את כמות מדי המים שלא נקראו כאמור; החברה תגיש לרשות הממשלתית, לפי דרישתה, דוח הכולל את המידע.

(ו1)חברה תיידע צרכן, שאין לגביו נתונים לצורך קביעת צריכתו הרגילה, על השינוי הצפוי באופן ביצוע הערכת הצריכה על ידה כאמור בסעיף קטן 8(ב)(2), בהודעה נפרדת מחשבון המים.

(ז)אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מן החברה לחייב בעד צריכת שירותי מים וביוב שנעשתה שלא כדין.

(א)ביצעה החברה הערכת צריכה, תחייב את הצרכן לפי הכמויות שנקבעו בהערכת הצריכה ובלבד שסך כל הצריכה המחויבת של כל מדי המים המשויכים בנכס לא תעלה על הכמות שנמדדה במד המים הראשי או על הערכת הצריכה במד המים הראשי, לפי העניין.

(ב)בוצעה הערכת צריכה במד מים ראשי או במד מים משויך ייערך חישוב הפרשי המדידה בהתבסס על הכמות שנקבעה בהערכת הצריכה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), בוצעה הערכת צריכה במד־מים ראשי בנכס לפי סעיף 8(ב)(3) ובשל כך עלתה כמות המים שנמדדה במדי המים המשויכים על הכמות שנקבעה לחיוב במד־המים הראשי, יעמדו הפרשי המדידה על אפס.

בוצעה הערכת צריכה במועד המאוחר למועד קריאת כל מדי המים בנכס משותף, תתקן החברה את החיוב בהפרשי מדידה לכלל הצרכנים שצריכת המים שלהם נמדדת במד המים הראשי.

(א)ערכה החברה חשבון תקופתי המתבסס על הערכת צריכה, תודיע לצרכן בחשבון התקופתי כי החשבון מבוסס על הערכת צריכה ואת הסיבה לביצוע הערכת צריכה; בוצעה הערכת צריכה בשל האמור בסעיף 8(א)(3), תפרט החברה לצרכן, במסמך שיצורף לחשבון המים הראשון או בחשבון המים, כי הוא נערך על בסיס סעיף 8(א)(3) ומהי המניעה שהתגלתה ואת אופן עריכת החשבון עד להסרת המניעה.

(ב)ביצעה החברה הערכת צריכה לפי אומדן מהנדס – תצרף לחשבון התקופתי הסבר בדבר אופן עריכת האומדן והנתונים ששימשו את מהנדס החברה בביצועו.

(א)מהנדס החברה או עובד החברה שהמהנדס הרשה לכך, יעריך את הצריכה בנכס, למעט אתר בנייה, בהתחשב, בין השאר, במאפייני הנכס והשימושים בו, לפי העניין, ובכלל זה:

(1)מספר הנפשות המתגוררות בנכס;

(2)גודל הנכס;

(3)היקף הגינון בנכס;

(4)שימושי המים בנכס.

(ב)מהנדס החברה יאשר הערכה לפי סעיף קטן (א) שלא נעשתה בידו.

(ג)מהנדס החברה יעריך את הצריכה באתר בנייה, בהתחשב, בין השאר, בכל אלה:

(1)היקף הבנייה;

(2)סוג הבנייה;

(3)שלבי הבנייה בתקופה שלגביה נעשה האומדן.

(בוטל).

(א)החברה תבדוק לאחר קבלת נתוני הקריאה של כל מד מים משויך או של מד מים ראשי בנכס, אם הכמות, שנמדדה במד מים משויך גבוהה מכמות הצריכה הרגילה, וכן מממוצע הצריכה בשש תקופות החיוב האחרונות, ובמד־מים ראשי – אם הפרשי המדידה גבוהים מהפרשי המדידה הרגילים (בסימן זה – בדיקה השוואתית).

(ב)נוכחה החברה לדעת בבדיקה ההשוואתית, כי הכמות שנמדדה או הפרשי המדידה, מהווים צריכה גבוהה או יותר ובלבד שצריכה זו או הפרשי המדידה, מהווים, 130 אחוזים לפחות, מהצריכה הממוצעת או מהפרשי המדידה הממוצעים, לפי העניין, בשש תקופות החיוב האחרונות, תודיע לצרכן בחשבון התקופתי הקרוב, בכתב מודגש, במקום המיועד להודעות, כי צריכתו גבוהה מצריכתו הרגילה ותפרט בהודעה את שיעור הגידול בצריכה.

(ג)נוכחה החברה לדעת בבדיקה ההשוואתית, כי מתקיימים כל התנאים המפורטים להלן, תודיע לצרכן בהודעה בנוסח המפורט בטופס מספר 1 שבתוספת הראשונה, כי צריכתו גבוהה מצריכתו הרגילה ותפרט את שיעור הגידול בצריכה; הודעה כאמור, תישלח לא יאוחר מ־10 ימי עסקים ממועד קריאת מד־המים:

(1)הכמות שנמדדה או הפרשי המדידה, מהווים צריכה חריגה;

(1א)צריכה זו מהווה 150 אחוזים לפחות מהצריכה הממוצעת או מהפרשי המדידה הממוצעים, לפי העניין; לעניין זה –

”הפרשי מדידה ממוצעים“ – ממוצע הפרשי המדידה בכל תקופת החיוב בשנה האחרונה ושלא הוגשו לגביהן בקשות כאמור;

”צריכה ממוצעת“ – ממוצע הצריכה בכל תקופות החיוב בשנה האחרונה שבהן נקרא מד־המים המשויך, ושלא הוגשה לגביהן בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה לפי סעיף 15 או בקשה לעריכת בירור לפי סעיפים 43 או 52א(א)(3);

(2)ההפרש בין צריכה זו לבין צריכתו הרגילה עולה על 9 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב חודשית או על 18 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב דו־חודשית, ובמד־מים ראשי – הפרשי המדידה עולים על 5 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב חודשית או 10 מטרים מעוקבים בתקופת חיוב דו־חודשית.

(ג1)נוכחה החברה בבדיקה ההשוואתית, כי הכמות שנמדדה במד־מים משויך מהווה צריכה חריגה מאוד, תפעל החברה כאמור בסעיף קטן (ג) וכן, אם יש ברשותה מספר טלפון של הצרכן, תעשה מאמץ סביר להודיע לו בלא דיחוי, בטלפון או באמצעות מסרון, כי צריכתו חריגה מאוד; בהודעה תפרט החברה את הכמות שנמדדה ואת שיעור הגידול בצריכה; חברה לא תפנה באמצעות מסרון אם הודיע לה הצרכן כי אינו מעוניין לקבל הודעות בדרך זו.

(ד)נוכחה החברה בבדיקה ההשוואתית כי הפרשי המדידה במד המים הראשי בנכס מהווים צריכה חריגה מאוד, תפעל החברה כאמור בסעיף קטן (ג) וכן תשלח בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום עסקים אחד נציג לנכס שיוודא שלא נפלה טעות בקריאה ושמד המים תקין ככל שניתן לראות; מצא הנציג, כי לא נפלה טעות וכי מד המים תקין, יתלה הודעה, בלוח המודעות בכניסה לנכס, ולפיה במד המים הראשי בנכס נמדדה צריכה חריגה מאוד ואת שיעורה; בהעדר לוח מודעות יתלה הנציג הודעה במקום בולט לעין בכניסה לנכס; כמו כן, ינסה הנציג, ככל שניתן, לאתר צרכנים בנכס ולהודיע להם על קיומה של צריכה חריגה מאוד; הנציג יתעד את תליית המודעה, פעולות האיתור שביצע וממצאי הביקור בנכס.

(ה)הודעה לפי סעיף קטן (ג) לגבי הפרשי מדידה במד המים הראשי בנכס תישלח לכל אחד מהצרכנים באותו הנכס.

(ו)הוראות סעיף זה יחולו רק על צרכן או מד מים ראשי, שקיימים לגביהם נתונים לצורך חישוב צריכה רגילה או הפרשי מדידה רגילים, לפי העניין.

(ז)פעולת חברה לפי סעיף זה לא תעכב את משלוח החשבון במועד.

(א)חברה המפעילה מערכת לקריאה מרחוק, שנוכחה כי קיים חשש לנזילה בצנרת הפרטית או בצנרת המשותפת בנכס המחובר למערכת לקריאה מרחוק –

(1)אם יש ברשותה מספר טלפון של הצרכן, תעשה מאמץ סביר להודיע לו בתוך שני ימי עסקים, בטלפון או באמצעות מסרון, על קיומו של חשש לנזילה; חברה לא תפנה באמצעות מסרון אם הודיע לה הצרכן כי אינו מעוניין לקבל הודעות בדרך זו;

(2)תשלח לצרכן הודעה בנוסח המפורט בטופס 1א שבתוספת הראשונה בדבר חשש לנזילה, לא יאוחר מהמועדים האלה, ובלבד שבמועד המשלוח עדיין קיים חשש לנזילה:

(א)אם אין ברשותה מספר טלפון של הצרכן – 3 ימי עסקים מהמועד שבו נודע לה על קיומו של חשש לנזילה;

(ב)אם לא קיבלה אישור על קבלת ההודעה לפי פסקה (1) – 3 ימי עסקים מהמועד שבו שלחה את ההודעה;

(ג)אם קיבלה אישור על קבלת ההודעה לפי פסקה (1) – 7 ימי עסקים ממועד קבלת האישור.

(ב)סעיף 13 לא יחול על חברה שפעלה לפי סעיף קטן (א).

(א)חברה המפעילה מערכת קריאה מרחוק תחליט על אמות מידה להתקיימות חשש לנזילה במד־מים שאינו נכלל בפסקה (1) להגדרה חשש לנזילה, בהתבסס על מאפייני הצריכה בנכס.

(ב)חברה המפעילה מערכת קריאה מרחוק תפרסם באתר האינטרנט שלה את התנאים לקיומו של חשש לנזילה במד־מים שנכלל בפסקה (1) להגדרה חשש לנזילה ואת אמות המידה שעליהן החליטה לקיומו של חשש לנזילה במד־מים אחר לפי סעיף קטן (א).

צריכה חריגה הנובעת מנזילה תוכר אם התקיימו התנאים האלה:

(1)לגבי מד מים משויך ומד מים ראשי –

(א)כמות המים שנמדדה במד־המים המשויך, ובמד־מים ראשי – הפרשי המדידה שנמדדו, בתקופת החיוב מהווים צריכה חריגה;

(ב)הצרכן הצהיר, כי הצריכה החריגה נגרמה כתוצאה מנזילה שתוקנה;

(ג)טרם חלפו שישה חודשים מתום תקופת החיוב האחרונה שבגינה מתבקשת ההכרה;

(2)לגבי מד מים ראשי, לא הוכרה בנכס האמור צריכה חריגה הנובעת מנזילה בשנים עשר החודשים שקדמו למועד תקופת החיוב הראשונה שבעבורה מבוקשת ההכרה;

(3)לגבי מד מים משויך, לא הוכרה בנכס האמור צריכה חריגה הנובעת מנזילה יותר מפעם אחת בשניים עשר החודשים שקדמו למועד תקופת החיוב הראשונה שבעבורה מבוקשת ההכרה.

צרכן המבקש הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה יגיש בקשה הערוכה לפי טופס מספר 1 שבתוספת הראשונה ויצרף אליה הצהרה בנוסח המפורט בו ואסמכתאות המעידות על תיקון הנזילה; הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה תינתן, לכל היותר, לגבי שתי תקופות חיוב רצופות, שבכל אחת מהן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14.

(א)ביקש הצרכן הכרה בצריכה חריגה כצריכה חריגה הנובעת מנזילה והתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14, תכיר החברה בצריכה החריגה כצריכה חריגה הנובעת מנזילה.

(ב)המנהל הכללי של חברה או מי שמינה לכך, רשאים לאשר הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה גם אם לא התקיים תנאי האמור בסעיף 14(1)(ג), (2) או (3), וכן לגבי יותר משתי תקופות חיוב רצופות לפי סעיף 15, אם לדעתו מתקיימות נסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, לאופן היווצרותו או לאופי הנכס המצדיקות זאת; החברה תתעד החלטה כאמור ואת הנימוקים לה.

(א)הוכרה צריכה חריגה הנובעת מנזילה יחויב הצרכן לפי התעריפים הקבועים לעניין זה בכללי חישוב עלות.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל הכללי של החברה, או עובד בכיר הכפוף לו במישרין, רשאי להחליט כי הצרכן יחויב בעד אותה כמות מים –

(1)אם היה לו יסוד סביר להניח שלא היתה נזילה – לפי התעריפים הקבועים בסעיף 25(1) בכללי חישוב עלות;

(2)אם היה לו יסוד סביר להניח שהנזילה לא תוקנה בזמן סביר מהמועד שבו נודע לצרכן על קיומה – לפי התעריפים הקבועים בסעיף 25(1) ו־(2) בכללי חישוב עלות.

(א)הוראות סימן זה יחולו גם לגבי צרכן שאין לגביו נתונים לקביעת צריכה רגילה; ביקש צרכן כאמור הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה, תוערך הצריכה הרגילה של הצרכן, כאמור בסעיף 8(ב)(2).

(ב)(נמחק).

(א)החברה תתקין מד מים משויך אחד נוסף לכל צרכן אם יש צורך ביותר ממד מים אחד כדי למדוד את כל צריכת המים המסופקת לנכס מסוים, ובלבד שדרש הצרכן מהחברה התקנת מד מים נוסף וביצע את הפעולות הדרושות בתשתית המים הפרטית לצורך התקנתו במקום נגיש לקריאה.

(ב)ביקש הצרכן מהחברה להתקין יותר משני מדי מים כדי למדוד את כל צריכת המים המסופקת לנכס מסוים, רשאית החברה להתקין יותר משני מדי מים לצרכן ובלבד שהצרכן ביצע את הפעולות הדרושות בתשתית המים הפרטית לצורך התקנתו במקום נגיש לקריאה.

(ג)הותקן מד מים נוסף בהתאם להוראת סעיף קטן (א) או (ב) צריכתו הפרטית של הצרכן תהיה סך כל הצריכה שנמדדה במדי המים המשויכים המותקנים בנכס המסוים.

התעריף בעבור התקנת כל מד מים נוסף והתעריף השוטף בעבור קריאת כל מד מים נוסף כאמור בסעיף 19 יהיו לפי כללי התעריפים.

(א)חברה תתקין התקן מיגון למד־מים בכל אחד מאלה:

(1)במד־מים משויך – לבקשת הצרכן;

(2)במד־מים ראשי – לבקשת נציגות הבית המשותף או חברת ניהול שנרשמה כצרכן לפי סימן ח׳.

(ב)חברה רשאית להתקין, על חשבונה, התקן מיגון למד־מים במקרים שבהם סברה כי קיים חשש לשיבוש במזיד של מדידת צריכת המים במד־מים.

התעריף בעד התקנת התקן מיגון למד־מים לפי סעיף 20א(א) יהיה לפי פרט (15) בתוספת השנייה לכללי התעריפים.

(א)ביקש צרכן־בעלים לחבר נכס לראשונה כמפורט בסעיף 26ב(א), לאחר שהציג לפני החברה מסמכים המעידים על בעלות או זיקה לנכס, לפי העניין, תרשום אותו החברה בפנקסיה כצרכן־בעלים, ותכלול ברישום את הפרטים האלה:

(1)כתובת הנכס;

(2)מספר מד המים;

(3)שמו המלא של הצרכן־בעלים;

(4)מספר זהות ישראלי, או מספר דרכון לגבי מי שאינו אזרח ישראלי; אם הצרכן תאגיד – מספר הרישום ברשם התאגידים;

(5)מספר טלפון, אם יש;

(6)כתובת למשלוח הודעות בדואר;

(7)כתובת דואר אלקטרוני, אם יש;

(8)מועד הגשת הבקשה.

(ב)לבקשה יצורף צילום של תעודת זהות או רישיון נהיגה ישראלי או דרכון ישראלי של הצרכן־בעלים, ואם מדובר באזרח זר שאינו תושב – של דרכון, או של תעודת ההתאגדות אם מדובר בתאגיד.

(ג)החברה תרשום את המבקש כצרכן־בעלים בספריה בתוך 7 ימי עסקים מהמועד שבו הוגשה הבקשה במלואה והוצגו המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (ד); החברה רשאית לבצע רישום כאמור במועד אחר אם ביקשו זאת הצרכן־בעלים העוזב והצרכן־בעלים הנכנס.

(ד)ביקש אדם להירשם בתור צרכן־בעלים בנכס שבו רשום צרכן־בעלים אחר, יציג לפני החברה מסמכים המעידים על זכויותיו בנכס, להנחת דעתה של החברה.

(ה)רשמה החברה צרכן־בעלים בנכס, תשלח לו ולצרכן־בעלים העוזב ולצרכן, אם ישנם, הודעה על ביצוע הרישום, מועד התחילה, וכן את קריאת מד המים האחרונה, אם בוצעה, ומועד ביצועה.

(ו)ביקש צרכן־בעלים לבטל את רישומו בפנקסי החברה, והציג לפני החברה את המסמכים הנדרשים לפי סעיף קטן (ד), ולא נרשם אחר במקומו וכן לא רשום צרכן אחר בנכס – תפעל החברה כאמור בסעיף 21ב(ב)(3) ותחייב את הצרכן־בעלים העוזב בתעריף הניתוק.

(ז)ביטלה החברה רישום של צרכן־בעלים בנכס, תשלח לו ולצרכן, אם ישנו, הודעה על ביצוע ביטול הרישום.

(ח)חברה רשאית לפעול לאיתור מידע בנוגע לזהות בעל נכס שהיא מספקת לו שירותים.

(ט)אותר בעל הנכס באמצעות מסמך רישום בפנקסי המקרקעין ברשם המקרקעין – תודיע לו החברה על כוונתה לרשום אותו בתור צרכן־בעלים בתוך 10 ימי עסקים, ותאפשר לו להשיג לפניה בתקופה זו על החלטתה; קיבלה החברה השגה כאמור, תחליט אם לרשום אותו בתור צרכן־בעלים; על החלטתה כאמור יחולו הוראות סעיף 108 לחוק.

(א)חברה תרשום צרכן־בעלים בתור צרכן, אלא אם כן הוגשה לה בקשה לרשום אדם אחר כצרכן.

(ב)אדם המבקש להירשם בתור צרכן, יגיש לחברה בקשה בכתב; הבקשה תכיל את הפרטים האלה:

(1)כתובת הנכס;

(2)מספר מד מים, או מספר חוזה של הצרכן הקודם, אם ישנו;

(3)שם מלא;

(4)מספר זהות, או מספר דרכון לתושב זר, או מספר ברשם התאגידים, לפי העניין;

(5)מספר טלפון נייד ונייח, אם יש;

(6)כתובת למשלוח הודעות, אם שונה מכתובת הנכס;

(7)כתובת דואר אלקטרוני אם קיים;

(8)מועד הכניסה לנכס.

(ג)לבקשה יצורף צילום של תעודת זהות או רישיון נהיגה ישראלי או דרכון ישראלי של הצרכן, ואם מדובר באזרח זר שאינו תושב – של דרכון, או של תעודת ההתאגדות אם מדובר בתאגיד.

(ד)חברה תרשום צרכן בתוך 7 ימי עסקים מקבלת פנייה מלאה לפי סעיף קטן (ב), ותשלח לו ולצרכן העוזב וכן לצרכן־בעלים, אם ישנם, הודעה על ביצוע הרישום, על המועד שממנו יחול השינוי ואת נתוני הקריאה האחרונים של מד המים והאופן שבו נקראו.

(ה)רשמה חברה צרכן בנכס שבו מותקן מד עם מנגנון השבתה – תציין זאת החברה בהודעה כאמור בסעיף קטן (ד) ותצרף לצרכן הסבר על כך שבמהלך ימי מנוחה וחג מד המים לא יראה על צריכה.

(ו)מועד רישום הצרכן החדש יהיה מועד הכניסה לנכס שנמסר לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שיהיה בתוך תקופת החיוב שהוגשה בה הבקשה במלואה.

(ז)חברה רשאית לדרוש מאדם המבקש להירשם בתור צרכן, ביטחונות כמפורט בסימן ו׳ לפרק השלישי.

(א)צרכן המבקש לבטל את רישומו בפנקסי החברה יגיש לחברה בקשה בכתב, ואם אין בנכס מד קריאה מרחוק או לפי בקשת החברה – יצרף קריאה של מד המים; החברה תודיע לצרכן על ביטול רישומו בפנקסי החברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד קבלת בקשה מלאה.

(ב)קיבלה החברה בקשה לפי סעיף קטן (א) תפעל כלהלן:

(1)רשום בנכס צרכן־בעלים – החברה תודיע לו על ביטול הרישום של הצרכן ועל רישומו של הצרכן־בעלים בתור צרכן בנכס במקום הצרכן שעזב;

(2)לא רשום בנכס צרכן־בעלים – החברה תבקש מהצרכן את פרטי בעלי הנכס לרבות שם הבעלים, מספר טלפון וכתובת למשלוח הודעות, ורשאית היא לבקש מהצרכן להציג אסמכתה לסיום הסכם השכירות בנכס; החברה לא תסרב לבטל רישום צרכן בשל אי–הצגת אסמכתה כאמור;

(3)לא אותר בעל הנכס או החליטה החברה שלא לרשום אדם בתור צרכן־בעלים של הנכס בפנקסי החברה כאמור בסעיף 21(ט), רשאית החברה לנתק את הנכס מהספקת שירותי מים אם מצאה כי הדבר דרוש לצורך מניעת צריכה בלא תמורה ויחול סעיף 117(ב) ו־(ג).

ביקש בעל נכס, הרשום כצרכן בנכס שאין לו מד מים משויך, להחליף את שם הצרכן בפנקסי החברה, יותנה ביצוע הפעולה בהתאם להוראות סעיף 21(א) בכך שבעל הנכס הוכיח לחברה כי ביצע את ההכנות הנדרשות לצורך התקנת מד מים משויך.

ביקש צרכן בנכס מושכר בלא מד מים משויך לבטל את רישומו בפנקסי החברה כצרכן והתקיימו הוראות סעיף 21(ב), יירשם הצרכן־בעלים כצרכן בנכס; נעשה השינוי האמור, שלא בהסכמת הצרכן־בעלים, תודיע החברה לצרכן־בעלים על דבר רישומו כצרכן ועל האפשרות לשנות את הרישום האמור אם יוכיח לחברה כי ביצע את ההכנות הנדרשות לצורך התקנת מד מים משויך.

אין באמור בסימן זה כדי למנוע מן הצרכן או מבעל הנכס לטעון לקיומה של מניעה הנדסית כמשמעותה בסעיף 26ג; הוכרה בנכס מניעה הנדסית תבצע החברה את השינוי המבוקש גם אם לא הותקן מד מים משויך.

(א)על אף האמור בסימן זה, בתקופה שבה קיימת מניעה מביצוע רישום צרכן או צרכן־בעלים או ביטול רישומם כאמור בשל הנפקת הודעות חיוב, לא תיכלל תקופה זו בגדר התקופה האמורה לביצוע הפעולה.

(ב)החיוב בתשלום בעד שירותי המים והביוב שניתנו עד למועד הגשת בקשה לפי סעיפים 21א או 21ב יחול על הצרכן הרשום עד לאותו המועד.

חברה לא תתקין בנכס מד מים שהוסר מנכס אחר, אלא לאחר שנבדק במעבדה ונמצא תקין.

חברה תחליף מד־מים שמותקן בנכס לא יאוחר מתום תקופת השירות שניתן לדגם מד מים באישור הדגם לפי סעיף 5 לכללי מערכות מדידת מים.

(א)אדם המבקש לחבר לראשונה נכס בתחום החברה למערכת המים יגיש לחברה בקשה על כך בכתב וישלם את התעריף לחיבור מד־מים בנכס שחובר לראשונה, הקבוע בתוספת השנייה לכללי התעריפים; לבקשתו יצרף תכניות של תשתית המים הפרטית וכן את כל האישורים הנדרשים על פי דין לחיבור הנכס למערכת המים.

(ב)חברה תתקין מד־מים ותחבר את הנכס למערכת המים בתוך 7 ימי עסקים ממועד קבלת הבקשה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהתקבלו עמה כל התכניות והאישורים האמורים בו ומהנדס החברה אישר כי בוצעו בתשתית המים הפרטית כל הפעולות הדרושות לשם חיבורה למערכת המים.

(ג)בנכס המאוכלס לראשונה ואשר מותקן בו מד־מים ראשי, רשאית החברה להתנות חיבור מד־מים בהתקנה וחיבור של כל מדי־המים שבנכס בו־זמנית.

(א)לעניין כללים אלה יראו כמניעה הנדסית נכס שבו לא ניתן להתקין מד־מים משויך מסיבות שאינן תלויות בחברה, בצרכן ובצרכן־בעלים (להלן – מניעה הנדסית).

(ב)החברה, לפי בקשת הצרכן או הצרכן־בעלים, רשאית לבחון את קיומה של מניעה הנדסית; הצרכן או הצרכן־בעלים יצרף לבקשתו חוות דעת מקצועית מתאימה בדבר קיומה של מניעה הנדסית כאמור.

(ג)קבעה החברה כי לא קיימת מניעה הנדסית, רשאי הצרכן או הצרכן־בעלים להשיג על קביעת החברה לפני הרשות הממשלתית, שתברר את התלונה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 108 לחוק.

(א)החליפה חברה מד מים משויך לנכס, תודיע על כך לצרכן באותו נכס.

(ב)החליפה חברה מד מים ראשי בנכס, תודיע על כך לכל הצרכנים בנכס.

(ג)ההודעה תיכלל בחשבון התקופתי הראשון שנערך לאחר החלפת מד המים ויפורטו בה קריא מד המים שהוחלף וקריא מד המים החדש במועד ההחלפה.

(א)קודם להתקנה ראשונה בנכס של מד קריאה מרחוק חלף מד מים משויך שאינו מד קריאה מרחוק, תודיע חברה, בהודעה לצרכן־בעלים, ואם אין ברשות החברה פרטיו – בהודעה שתצורף לחשבון התקופתי שיישלח לצרכן 45 ימים לפחות לפני מועד ההתקנה, על האפשרות לבקש להתקין מד עם מנגנון השבתה, כדי להתחשב בזכותו של הצרכן לקיים את ימי המנוחה לפי דתו או עדתו, בלא עלות נוספת.

(ב)בהודעה לפי סעיף קטן (א) יפורטו מועד ההתקנה הצפוי והמועד האחרון להגשת בקשה כאמור, שיהיה 15 ימים לפחות לפני מועד ההתקנה הצפוי, וכן משמעות הפעלת מנגנון ההשבתה על היכולת להתריע לפני הצרכן על חשש לנזילה.

(ג)חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה פרטים על פעילותה להתקנת מדי קריאה מרחוק, לרבות מועדי ההתקנה הצפויים ומשמעות הפעלת מנגנון ההשבתה כאמור בסעיף קטן (א) על היכולת להתריע לפני הצרכן על חשש לנזילה.

(ד)בקשת צרכן־בעלים או צרכן, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א) תיעשה בכתב, ובכלל זה באמצעות דואר אלקטרוני וטופס מקוון.

צרכן־בעלים או צרכן רשאי לבקש מחברה להחליף מד קריאה מרחוק משויך המותקן בנכס למד עם מנגנון השבתה או להפך, לפי העניין, בתשלום התעריף הקבוע בפרט (4א) בתוספת השנייה לכללי התעריפים.

הסירה חברה מד מים בנכס, תשמור צילום של קריא מד המים במועד ההסרה למשך תקופה של 7 שנים.

(א)חברת ניהול המבקשת להירשם כצרכן בנכס, תגיש לחברה בקשה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת הראשונה, ותצרף אליה אישור של נציגות הבית המשותף להסכמה לרישומה כצרכן.

(ב)חברה תרשום כצרכן בנכס חברת ניהול שהגישה בקשה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי התקיימו כל אלה:

(1)נציגות הבית המשותף אישרה שרישומה של חברת הניהול כצרכן בנכס לגבי צריכת מים ברכוש המשותף והפרשי מדידה אושר לפי סעיף 71(ב) לחוק המקרקעין;

(2)לכל הצרכנים בנכס מותקנים מדי־מים משויכים;

(3)אין בנכס מד־מים שלגביו מתקיים האמור בסעיף 8(א)(3).

(ג)רשמה חברה חברת ניהול כצרכן בנכס, תודיע על כך לחברת הניהול וכן לכל הצרכנים בנכס לא יאוחר מהחשבון התקופתי הראשון שלאחר הרישום; בהודעה תצוין תקופת החיוב הראשונה שממנה תחויב חברת הניהול כצרכן בעד הפרשי מדידה.

(א)נרשמה חברת ניהול כצרכן בנכס, תחויב בהפרשי המדידה בנכס.

(ב)על חברת ניהול שנרשמה כצרכן בנכס לא יחולו סעיפים 21 עד 25, 32 ו־33.

(ג)על צרכנים בנכס שחברת ניהול נרשמה בו כצרכן לא יחולו סעיפים 2, 3, 5 ו־13(ד) ו־(ה).

(א)לא שילמה חברת ניהול את החשבון התקופתי ולא הגישה בקשה לעריכת בירור עד המועד האחרון להגשתה לפי סעיף 43, תשלח על כך החברה הודעה לכל הצרכנים בנכס, ערוכה לפי טופס 2ב שבתוספת הראשונה, ובלבד שעד מועד משלוח ההודעה לא הסדירה חברת הניהול את התשלום.

(ב)לא שילמה חברת ניהול את החשבון התקופתי בתוך 30 ימים ממועד משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (א), רשאית החברה לממש את הביטחונות ולבטל את רישומה של חברת הניהול כצרכן בנכס; ביטלה החברה את הרישום –

(1)תחלק את הפרשי המדידה ואת צריכת המים במד־המים ששויך לחברת הניהול, שאת תמורתם לא שילמה חברת הניהול, בין הצרכנים בנכס, לפי החלוקה שנקבעה בסעיף 2 עובר לרישומה של חברת הניהול כצרכן בנכס;

(2)תשלח על כך הודעה לכלל הצרכנים בנכס, ערוכה לפי טופס 2ג שבתוספת הראשונה.

(א)חברת ניהול שמבקשת לבטל את רישומה כצרכן בנכס, תשלח על כך הודעה לחברה, ערוכה לפי טופס 2ד לתוספת הראשונה; בהודעה תצהיר חברת הניהול כי הודיעה לכל הצרכנים בנכס על ביטול רישומה כצרכן בנכס.

(ב)נציגות בית משותף שמבקשת לבטל את רישומה של חברת ניהול כצרכן בנכס, תשלח על כך הודעה לחברה, ערוכה לפי טופס 2ה לתוספת הראשונה; בהודעה תצהיר נציגות הבית המשותף כי החלטה התקבלה כנדרש לפי סעיף 71(ב)(2) לחוק המקרקעין וכי מסרה על כך הודעה לחברת הניהול.

(ג)קיבלה חברה בקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב), תבטל את הרישום של חברת ניהול כצרכן בנכס, החל מתקופת החיוב הראשונה שלאחר מועד קבלת הבקשה, ותשלח על כך הודעה לחברת הניהול ולכל הצרכנים בנכס, ערוכה לפי טופס 2ו [צ״ל: לתוספת הראשונה].

אין ברישומה של חברת ניהול כצרכן בנכס כדי לגרוע מחובתם של הצרכנים בנכס לתשלום בעד צריכת המים ברכוש המשותף והפרשי המדידה, אם לא שולמו בידי חברת הניהול.

(א)חברה תתקין באתר בנייה מד־מים שמחובר למערכת לקריאה מרחוק והתקן מיגון למד־המים.

(ב)נציג החברה יהיה נוכח בעת התקנת מד־המים והתקן המיגון וייוודא כי ההתקנה בוצעה באופן תקין.

על אף האמור בסעיף 36, חברה תקבע את תקופת החיוב שלגביה היא שולחת חשבונות תקופתיים לאתרי בנייה; תקופת החיוב יכול שתהיה חודשית או דו–חודשית.

התעריף בעד התקנה באתר בנייה של מד־מים שמחובר למערכת לקריאה מרחוק והתקן מיגון למד־מים יהיה לפי פרט (16) בתוספת השנייה לכללי התעריפים.

חברה תספק שירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.

המועד האחרון לתשלום חיוב שנקבע בהודעת חיוב יהיה אם נשלחה בדואר או על ידי שליח – 18 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן, ואם נשלחה באמצעי משלוח אלקטרוני – 15 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן.

לא שולם תשלום המגיע לחברה עד מועד החיוב, תיווסף עליו ריבית פריים + 1% לשנה, שתצורף לקרן בתום כל רבעון, בחישוב יומי, ממועד החיוב עד תשלומו בפועל או עד תחילת הסדר תשלומים, לפי העניין.

(א)חברה רשאית לקבוע הסדר לפירעונו של חוב לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד תחילת ההסדר (להלן – הסדר תשלומים), או לתקופה ארוכה יותר בנסיבות חריגות הנוגעות להיקף החיוב, לאופן היווצרותו או למצבו הכלכלי של הצרכן.

(ב)כל תשלום לפי הסדר תשלומים, ישולם בתוספת ריבית פריים הידועה במועד הסדר התשלומים, בחישוב יומי, ממועד תחילת ההסדר עד יום תשלומו בפועל.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), תשלום לפי הסדר תשלומים שלא שולם בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע לתשלומו, ישולם בתוספת ריבית שנקבעה לפי סעיף 31, בחישוב יומי, ממועד תחילת ההסדר עד תשלומו בפועל.

(ד)לא פרע אדם שני תשלומים לפי הסדר תשלומים שנעשה עמו או לא שילם את החשבון התקופתי השוטף, רשאית החברה לבטל את ההסדר עמו; יתרת החוב שלא שולמה תשולם בתוספת ריבית שנקבעה לפי סעיף 31, בחישוב יומי, ממועד תחילת ההסדר עד תשלומו בפועל.

(ה)(פקע).

נקבע לצרכן הסדר תשלומים, לא תנקוט נגדו החברה בפעולות גבייה כל עוד עמד בהסדר התשלומים.

(א)צרכן שהגיש בקשה לעריכת בירור רשאי, עד שהחברה תשלים את הבירור, לשלם לחברה בעד תקופת החיוב שלגביה הוגשה הבקשה לעריכת בירור תשלום חלקי, שיחושב לפי הערכת הצריכה בתקופת החיוב (להלן – התשלום החלקי); החברה תודיע לצרכן על סכום התשלום החלקי.

(ב)יתרת סכום החוב מעבר לסכום התשלום החלקי ששילם הצרכן, תהיה צמודה לשיעור העלייה במדד מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני האחד בחודש שבו הודיעה החברה לצרכן על השלמת הבירור ושלחה לו הודעת חיוב מעודכנת.

(א)בסעיף זה –

”הודעת הצרכן“ – הודעת הצרכן, בכתב, לחברה על חיובו בתשלום יתר, בצירוף מסמכים המאמתים את הודעתו, ככל שנדרש לפי נסיבות העניין;

”מועד ההחזר“ – היום הראשון שלאחר תום 30 ימים מיום הודעת הצרכן;

”תשלום יתר“ – תשלום ששילם צרכן לחברה בלא שחב בו, או יתר תשלום כאמור ששילם על סכום שהוא חב בו, וכן תשלום שהתברר שהוא תשלום עודף בעקבות עדכון חיוב לפי כל דין.

(ב)שילם צרכן תשלום יתר תחזיר לו החברה את התשלום בהקדם באמצעות תשלומו בפועל או על ידי קיזוזו בחשבון התקופתי הקרוב לכל המאוחר.

(ג)החברה תחזיר את תשלום היתר בתוספת הפרשים לפי שיעור העלייה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני יום תשלומו של כל תשלום מתשלומי היתר עד המדד שפורסם סמוך לפני האחד בחודש שבו הוחזר לצרכן.

(ג1)ביצעה החברה החזר תשלום יתר לצרכן – תשלח לו הודעה על ביצוע החזר התשלום ואופן ביצועו.

(ד)לא הוחזר תשלום היתר עד מועד ההחזר או על ידי זיכויו בחשבון התקופתי הקרוב שלאחר הודעת הצרכן, לפי המאוחר, תחזיר החברה את התשלום שהצטבר כאמור בסעיף קטן (ג) ממועד ההחזר, בתוספת ריבית שנקבעה לפי סעיף 31, בחישוב יומי, ממועד ההחזר עד יום החזרתו בפועל.

(א)חברה תקבע את תקופת החיוב שלגביה היא שולחת חשבונות תקופתיים; תקופת החיוב יכול שתהיה חודשית או דו־חודשית.

(ב)חברה רשאית לשנות את תקופת החיוב בחשבון התקופתי הראשון בשנה, ובלבד שלא שינתה את תקופת החיוב בשנתיים שקדמו למועד השינוי.

(ג)החברה תודיע לצרכן על שינוי תקופת החיוב בחשבון התקופתי הקודם לשינוי.

חברה תשלח לצרכן חשבון תקופתי –

(1)אחת לחודש – אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה חודשית;

(2)אחת לחודשיים – אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה דו־חודשית.

(א)חברה תשלח לצרכן את החשבון התקופתי לא יאוחר מ־25 ימי עסקים מתום תקופת החיוב של אותו חשבון.

(ב)יראו את החשבון התקופתי כנשלח לצרכן, אם נשלח בדואר או על ידי שליח – במועד מסירתו לשליח או בבית הדואר, ואם נשלח באמצעי משלוח אלקטרוני – במועד שיגורו.

החשבון התקופתי יחולק לארבעה חלקים לפי הפירוט הזה:

(1)בחלק הראשון תוצג תמצית החשבון לצרכן בצורה בולטת, בהפרדה גרפית ומבנית בין תמצית החשבון לשאר חלקי החשבון; תמצית החשבון תכלול את הפרטים האלה:

(א)שם הצרכן;

(ב)כתובת הנכס;

(ג)מספר הימים שנכללו בתקופת החיוב, תאריך תחילתה ותאריך סיומה;

(ד)כמות המים שנצרכה בתקופת החיוב;

(ה)הסכום הסופי לתשלום לתקופת החיוב;

(ו)סכום יתרת החובה של הצרכן לחברה, אם קיימת;

(ז)מידע אינפו־גרפי השוואתי על צריכת המים התקופתית של הצרכן בהשוואה לתקופות חיוב קודמות ולצריכה של צרכנים דומים לו, אם ניתן;

(2)בחלק השני יוצגו הודעות שיש לכלול בחשבון התקופתי לפי כללים אלה ולפי כל דין;

(3)בחלק השלישי יוצג המידע הזה:

(א)כתובת הצרכן לצורך משלוח דברי דואר;

(ב)הפרטים שלהלן בדבר הנכס והצרכן:

(1)מספר הנכס בספרי החברה;

(2)מספר הצרכן בספרי החברה;

(3)מספר חיבור מערכת המים לנכס בספרי החברה (מספר כרטיס המים);

(4)סיווג מטרת הצריכה או השימוש במים;

(5)מספר הנפשות הרשומות בספרי החברה כמתגוררות בנכס, ומספר הזכאים להטבה לפי תקנות הזכאים, אם ישנם;

(ג)הנתונים האלה לגבי כל מד מים משויך:

(1)בוצעה הערכת צריכה – כמות המים לחיוב לפי הערכת הצריכה ופרטים אחרים הנדרשים לפי סעיף 11;

(2)הוחלף מד מים בתקופת החיוב – יצוינו מועד ההחלפה וכמות המים שנצרכה לפני ההחלפה ואחריה, לגבי אותה תקופת חיוב;

(ד)הנתונים האלה לגבי צריכת המים הכוללת בנכס בתקופת החיוב:

(1)הצריכה הכוללת במדי המים המשויכים, לרבות הערכת צריכה, אם בוצעה, ופרטים אחרים הנדרשים לפי סעיף 11;

(2)הפרשי מדידה;

(3)סך כל הצריכה לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב);

(ה)הנתונים האלה בדבר חיובים בעד שירותי מים ושירותי ביוב לתקופת החיוב, לגבי כל סוג תעריף:

(1)סוג התעריף;

(2)התעריף למטר מעוקב;

(3)כמות המים לחיוב;

(4)סכום החיוב;

(5)שונה התעריף למטר מעוקב במהלך תקופת חיוב, יוצגו בנפרד הפרטים שבסעיף ביחס לכל אחד מהתעריפים, ותינתן, בכתב מודגש, במקום המיועד להודעות בחלק הרביעי של החשבון, הודעה בדבר שינוי התעריפים והמועד שבו שונו;

(ו)סך כל החיובים והזיכויים בחשבון התקופתי, תוך הבחנה בין חיובים בעד צריכת שירותי מים ושירותי ביוב ובין חיובים וזיכויים אחרים;

(ז)תאריך הדפסת החשבון התקופתי, המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי וסך כל הסכום לתשלום;

(ח)שובר תשלום לגבי תקופת החיוב או הודעה על גבייה באמצעות הוראת קבע לפי סעיף 41;

(ט)פרטי ההתקשרות עם החברה, לרבות כל אלה:

(1)כתובת מרכז שירות הלקוחות של החברה ושעות קבלת קהל;

(2)מספר הטלפון של מוקד השירות הטלפוני של החברה ושעות המענה הטלפוני;

(3)כתובת דואר אלקטרוני לצורך הגשת פניות בקשר לחשבון התקופתי;

(4)כתובת אתר האינטרנט של החברה;

(5)מספר טלפון לדיווח על תקלות;

(6)ערוצי שירות מקוונים נוספים, אם הגדירה החברה לפי סעיף 66א;

(י)הפניה לדף האינטרנט של החברה שבו מופיע הסבר לחשבון התקופתי;

(יא)ציון זכותו של הצרכן לפנות לחברה לצורך בירור החשבון התקופתי וזכותו להגיש תלונה לרשות הממשלתית למים ולביוב, והפניה לכתובת אתר האינטרנט של הרשות;

(יב)פרט נוסף שמנהל הרשות אישר את הכללתו בחשבון התקופתי, לבקשת החברה;

(4)בחלק הרביעי יפורטו הנתונים האלה לגבי יתרת חובה של הצרכן, אם קיימת:

(א)יתרת החוב שטרם שולמה עד למועד עריכת החשבון;

(ב)הבהרה כי החוב נושא ריבית פיגורים עד לפירעונו המלא וכי אי־תשלומו יגרור פעולות אכיפה וגבייה לפי דין לרבות באמצעות פקודת המסים גבייה, ועד ניתוק אספקת המים לנכס;

(ג)הסבר בדבר האפשרות לבקש הסדר תשלומים;

(ד)הסבר בדבר הדרכים לתשלום יתרת החובה, לרבות שובר לתשלום יתרת החוב שטרם שולמה; על פסקת משנה זו תחול פסקה (3)(ט);

(5)החברה תחליט מהו הסדר שבו יופיעו החלקים המפורטים בפסקאות (2) עד (4) בחשבון התקופתי.

(א)חברה תשלח לצרכן, לבקשתו, העתק של חשבון תקופתי לתקופה שאינה עולה על שבע שנים ממועד פנייתו.

(ב)(בוטל).

(א)חברה תאפשר לצרכן לשלם את החשבון התקופתי וכל חוב אחר, לרבות לפי הסדר תשלומים, בכל אחת מהדרכים האלה:

(1)במשרדי החברה, בכרטיס אשראי או בשיק שמועד פירעונו לא יהיה מאוחר מן המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי או החוב;

(2)בהסדר הוראת קבע בבנק מסחרי או בכרטיס אשראי;

(3)בכרטיס אשראי באמצעות הטלפון במוקד תשלומים ובאמצעות אתר האינטרנט של החברה; החברה תפרסם על גבי החשבון התקופתי את מספר הטלפון של מוקד התשלומים;

(4)במזומן – בכל בנק מסחרי או בבנק הדואר.

(ב)חברה רשאית לאפשר לצרכן לשלם את החשבון התקופתי בכל דרך אחרת נוספת או במקום אחר שעליהם תודיע בחשבון התקופתי, לרבות באמצעות האינטרנט.

(א)צרכן המשלם את החשבון התקופתי באמצעות הוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי, רשאי לשלמו בשני תשלומים חודשיים שווים, בלא ריבית ובלא הפרשי הצמדה.

(ב)צרכן המבקש לשלם את החשבון התקופתי לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך לחברה.

(ג)אם סכום החיוב בחשבון התקופתי של צרכן שנקבעה לו כמות מוכרת לפי סעיף 2 לכללי כמות מוכרת המשלם את החשבון התקופתי באמצעות הוראת קבע כאמור בסעיף 41, מעל לסכום שתקבע החברה לפי מדיניות שתפרסם באתר האינטרנט שלה, תודיע החברה לצרכן באמצעות הטלפון או אמצעי משלוח אלקטרוני, על החיוב הצפוי, ותציע לו להיכנס בתוך תקופה של שבעה ימים מיום מתן ההודעה, להסדר תשלומים לגבי סכום החיוב הצפוי של החשבון התקופתי המדובר או לגבי יתרת חוב של הצרכן, אם קיימת, לפי בחירת הצרכן.

(א)צרכן רשאי לדרוש מחברה לערוך בירור של חיוב בעד צריכת מים בתקופת חיוב כלשהי, לא יאוחר משלושים ימים מהמועד האחרון שנקבע לתשלום החשבון התקופתי המתייחס לתקופת החיוב (להלן – בקשה לעריכת בירור), אם סבר שהחשבון התקופתי שגוי.

(ב)(נמחק).

(ג)קיבלה חברה בקשה לעריכת בירור, תבדוק את כל אלה:

(1)אופן קביעת החיוב – לפי קריא מד מים או לפי הערכת צריכה;

(2)פרק הזמן שחלף ממועד התקנת מד המים לראשונה;

(3)האם מד המים נבדק במעבדה, אם נדרש לפי סעיף 26, ונמצא תקין;

(4)בבדיקת מד מים ראשי – דגם מד המים, קוטרו, כמות המים שמדד וצריכת המים שנמדדה במדי המים המשויכים באותו נכס;

(5)בבדיקת מד מים משויך – דגם מד המים, קוטרו וכמות המים שמדד.

מצאה החברה, לאחר שבדקה את אופן קביעת החיוב לפי סעיף 43(ג)(1), כי על אף שלא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 8(א), נקבע החיוב לצרכן לפי הערכת צריכה, תקרא את קריא מד המים בלא דיחוי, ותתקן את החיוב לצרכן בהתאם.

מצאה החברה, לאחר שערכה בדיקות לפי סעיף 43(ג)(2) ו־(3), כי מד המים לא נבדק במעבדה לפי סעיף 26 או הסתיימה תקופת השירות הקבועה באישור דגם מד המים לפי סעיף 5 לכללי מערכות מדידת מים, תחליף את מד המים בלא דיחוי.

מצאה החברה, לאחר שערכה בדיקה לפי סעיף 43(ג)(4), כי באחד או יותר ממדי המים המשויכים בנכס התקיים האמור בסעיף 8(א)(1) או (2), ולא בוצעה הערכת צריכה לפי סעיף 8, תבצע הערכת צריכה לאותם צרכנים ותתקן את החיוב לכל הצרכנים בנכס לפי סעיף 9.

(בוטל).

(א)(בוטל).

(ב)קיבלה חברה דרישה לעריכת בירור לפי סעיף 43(א), תבדוק גם את כל אלה:

(1)האם נערכו עבודות תחזוקה לצנרת בקרבת הנכס או בצינורות המספקים מים לאזור שבו מצוי הנכס ויש יסוד סביר להניח כי העבודות השפיעו על המדידה במד המים;

(2)האם מדי המים בנכס הוצלבו בין צרכנים;

(3)האם מד המים הותקן באופן הנדרש לפי סעיף 34 לכללי מערכות מדידת מים;

(4)כל בדיקה נוספת שלדעת מהנדס החברה נדרשת, בנסיבות העניין, לצורך בירור של החיוב בעד צריכת מים.

צרכן רשאי לבקש מחברה לשלוח את מד המים לבדיקה במעבדה וישלם בעד בדיקה זו את התעריף בעד בדיקת מד מים הקבוע בפרט (1) בתוספת השנייה לכללי התעריפים.

(א)על אף האמור בסעיף 7, חברה תבצע הערכת צריכה לפי סעיף 8 ותחייב את הצרכן לפי סעיף 9, בהתקיים אחד או יותר מהמקרים האלה:

(1)נדרש מד המים לבדיקה במעבדה לפי סעיף 26, אך לא נבדק;

(2)מד המים נבדק במעבדה ונמצא לא תקין;

(3)חלפה תקופת השירות הקבועה באישור דגם מד המים לפי סעיף 5 לכללי מערכות מדידת מים;

(3א)הספקת המים נמדדה במד מים מכני, כהגדרתו בכללי מערכות מדידת מים, בקוטר 15 מילימטר עד 20 מילימטר, שמנה למעלה מ־2,000 מ״ק;

(4)מד המים לא הותקן באופן הנדרש לפי סעיף 34 לכללי מערכות מדידת מים;

(5)נערכו עבודות כאמור בסעיף 48(ב)(1), ומהנדס החברה קבע כי יש יסוד סביר להניח כי העבודות השפיעו על המדידה במד המים;

(6)בבדיקות שנערכו לפי סעיף 48(ב)(4) נמצא כי התקיימו נסיבות אחרות שבאחריות החברה שבגללן חויב הצרכן בחיוב עודף.

(ב)הערכת צריכה לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3א) תיעשה מראשית התקופה שלגביה הגיש הצרכן בקשה לעריכת בירור עד מועד החלפת מד המים.

(ג)הערכת צריכה לפי סעיף קטן (א)(4) תיעשה מראשית התקופה שלגביה הגיש הצרכן בקשה לעריכת בירור עד מועד תיקון ההתקנה.

(ד)הערכת צריכה לפי סעיף קטן (א)(5) תיעשה לתקופות החיוב שבהן נערכו עבודות כאמור בסעיף 48(ב)(1).

(ה)הערכת צריכה לפי סעיף קטן (א)(6) תיעשה לתקופות החיוב שבהן התקיימו נסיבות כאמור.

(ו)מצאה החברה כי מדי המים בנכס הוצלבו בין צרכנים, תתקן החברה את החיוב לצרכנים שביניהם התרחשה הצלבה, לפי צריכתם בפועל בתקופות החיוב שבהן הוצלבו מדי המים, ובלבד שהתקופות לא יקדמו למועד שבו קיבלה החברה רישיון לפעילות חיונית בשטח שבו נמצא הנכס; לא יחויב צרכן בעקבות תיקון החיוב לפי סעיף קטן זה בהפרשים כספיים הנוגעים ליותר מ־6 תקופות חיוב אחרונות.

התקיים המקרה המנוי בסעיף 50(א)(2), יוחזר לצרכן הסכום ששילם בעד בדיקת מד המים במעבדה.

חברה תודיע לצרכן בכתב, בתוך 28 ימי עסקים ממועד קבלת דרישה לעריכת בירור או לבדיקת מד המים במעבדה, על תוצאות הבירור שערכה לפי סעיפים 43, 48, או בדיקת מד המים במעבדה, לפי העניין, ותכלול בהודעה את הפרטים האלה:

(1)תוצאות הבדיקות שערכה לפי סעיפים 43, 48(ב) או 49, לפי העניין, ועל הפעולות שנקטה בעקבותיהן, אם ננקטו, לרבות מתן הסבר בדבר הבדיקות שנערכו;

(2)על זכותו של הצרכן להשיג על ממצאי הבדיקות לפני הרשות הממשלתית לפי סעיף 108 לחוק, בתוך 30 ימים מיום קבלתן;

(3)המלצה לצרכן על ביצוע בדיקות לאיתור נזילות או גורמים אחרים לעלייה בצריכה במערכת המים הפרטית או במערכת המים המשותפת, אם לא התבררה הסיבה לצריכה הגבוהה או החריגה בבירור שנערך לפי סעיפים 43 ו־48(ב);

(4)על זכותו של הצרכן לפנות לחברה בבקשה לפי סעיף 52א, ובלבד שכמות המים שנמדדה מהווה צריכה חריגה.

(א)על אף האמור בסעיף 7, המנהל הכללי של החברה רשאי, לבקשת צרכן, לחייב אותו לפי סעיף 9 על בסיס הערכת צריכה לפי סעיף 8 בהתקיים כל אלה:

(1)במד־המים המשויך לצרכן או במד־המים הראשי בנכס נמדדה בתקופת החיוב צריכה חריגה ובלבד שלא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים בחודש במד־מים משויך, ולגבי הפרשי המדידה בנכס – מ־20 מטרים מעוקבים בחודש;

(2)הצרכן פנה לחברה בבקשה לעריכת בירור בשל צריכה חריגה (להלן בסעיף זה – בקשה לבירור חיוב חריג), ערוכה לפי נוסח טופס 3א שבתוספת הראשונה, והצהיר בבקשה כי לא ידועה לו כל סיבה לצריכה החריגה;

(3)לבקשה לבירור חיוב חריג צורף אישור, שנחתם ביד שרברב או אישור אחר להנחת דעתה של החברה, כי לא נמצאו בנכס סימנים לנזילה, חיבור שלא כדין למערכת המים או שימוש באמצעים לשיבוש מדידת המים בנכס; באישור שנחתם ביד שרברב יובאו פרטי השרברב שבדק את הנכס, מועד הבדיקה ופירוט הבדיקות שערך;

(4)הצרכן התחייב לאפשר לנציג של החברה לבקר בנכס, אם יידרש, לצורך בירור של החיוב החריג בעד צריכת המים;

(5)הצרכן שילם את התעריף לעריכת בדיקות נוספות הקבוע בפרט (7) בתוספת השנייה לכללי התעריפים והחברה ערכה את כל הבדיקות שבסעיפים 43(ג) ו־48(ב) ולא מצאה הסבר מספק לצריכה החריגה מאוד;

(6)נציג של החברה בדק כי אין סימנים לנזילה בנכס או לשינוי במאפייני צריכת המים של הצרכן וערך כל בדיקה נוספת בנכס הנדרשת בנסיבות המקרה לבירור של החיוב בעד צריכת המים;

(7)המנהל הכללי שוכנע, לאור מכלול הבדיקות והנתונים הקיימים, לרבות כמויות המים שנמדדו במד־המים בתקופת החיוב העוקבת לתקופות החיוב נושא הבקשה לבירור חיוב חריג, שיש יסוד סביר להניח כי הכמויות הנקובות בהודעת החיוב הן בלתי סבירות ואינן משקפות את כמויות המים שסופקו לנכס; בין השאר, יבחן המנהל הכללי של החברה את השיקולים האלה:

(א)אם חלפה יותר משנה מהמועד שלגביו מוגשת הבקשה;

(ב)אם אושרה לצרכן בקשה לפי סעיף זה במהלך השנה האחרונה;

(ג)אם משך הזמן המבוקש לזיכוי עולה על שתי תקופות;

(ד)אם בדיקת שרברב או בירור שנערך לדרישת הצרכן לפי סעיפים 43 או 48(ב) העלו כי לא נמצאו בנכס סימנים לנזילה או חיבור שלא כדין או שימוש באמצעים לשיבוש מדידת המים בנכס;

(ה)משך הזמן שחלף ממועד הודעת החברה לצרכן על תוצאות עריכת הבירור ועד להגשת הבקשה;

(ו)אם הצרכן אפשר לנציג של החברה לבקר בנכס.

(ב)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(ד)(בוטל).

(ה)המנהל הכללי יחליט בבקשה לבירור חיוב חריג ויודיע על כך לצרכן בכתב בתוך 60 ימים ממועד הגשתה; החליט המנהל הכללי לדחות את הבקשה – יפרט בהודעה את נימוקי הדחייה ואת זכותו של הצרכן להשיג על ההחלטה לפני הרשות הממשלתית לפי סעיף 108 לחוק בתוך 30 ימים מקבלתה, לפי סעיף 53.

(ו)היה למנהל הכללי של החברה או לקרובו עניין אישי באישור הבקשה, לא ידון בה המנהל הכללי, והיא תועבר להחלטת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; החברה תודיע לצרכן על מניעת המנהל הכללי לדון בעניין עקב עניין אישי, ועל העברתו להחלטת הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”עניין אישי“ ו”קרוב“ – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ״ט–1999.

(א)המנהל הכללי של החברה רשאי, בהחלטה בכתב, לתת לצרכן הקלה בחיוב במקרים חריגים שאינם מנויים בכללים, אם שוכנע כי קיימים נימוקים מיוחדים לכך; על החלטת המנהל יחול סעיף 52א(ו).

(ב)הקלה לפי סעיף קטן (א) בהיקף כספי גדול או למספר גדול של צרכנים, טעונה אישור של מנהל הרשות.

(ג)בקשה לאישור לפי סעיף קטן (ב) תכלול את הנימוקים למתן ההקלה בחיוב ואת אופן חישובה.

צרכן רשאי להביא את השגותיו על ממצאי הבדיקות שערכה החברה לפי סעיפים 43(ג) ו־48(ב) ועל החלטת המנהל הכללי של החברה לפי סעיף 52א לפני הרשות הממשלתית, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעה לפי סעיף 52; הרשות הממשלתית תברר את התלונה בהתאם לסמכותה לפי סעיף 108 לחוק.

חברה תדווח לרשות הממשלתית אחת לשנה ולא יאוחר מתום חודש פברואר של השנה העוקבת, על כל אלה:

(1)הבקשות לבירור חיוב חריג שאושרו לפי סעיף 52א; בדיווח יפורטו זהות מקבל ההקלה, הבדיקות הנוספות שנעשו לפי סעיפים 48(ב)(4) ו־52א(א)(6), כמות המים שנמדדה במד־המים, ההפרש הכספי בין החיובים בעקבות תיקון חיוב וההפרש בכמויות המים;

(2)החלטות על הקלה בחיוב שקיבל לפי סעיף 52ב; בדיווח יפורט סכומי ההקלה שניתנו ויצורפו לו החלטות המנהל הכללי של החברה; לדיווח תצורף הצהרה של המנהל הכללי כי אין לו או לקרובו עניין אישי בבקשות שבהן דן לפי סעיפים 52א ו־52ב, כאמור בסעיף 52א(ו).

(א)חברה רשאית לדרוש ביטחונות בסכום של עד פי שלוש מממוצע החשבון התקופתי בשש תקופות החיוב האחרונות בנכס שקדמו לדרישה, מכל אחד מאלה:

(1)מחברת ניהול שנרשמה כצרכן בנכס לפי סעיף 28א;

(2)מצרכן שאינו תושב ישראל;

(3)מהצרכן־בעלים או ממי שמבקש להירשם כצרכן, בנכס שיש בו תחלופה של צרכנים וקיים לגביו חוב שלא הוסדר במועד ההחלפה, אם היסטוריית התשלומים של הנכס מצביעה על דפוס התנהגות חוזר של אי־תשלום, ובהתחשב בגובה החוב.

(א1)חברה רשאית לדרוש ביטחונות בסכום של עד פי שלושה מממוצע החשבון התקופתי בשש תקופות החיוב האחרונות של הנכס או של המבקש להירשם כצרכן שקדמו לדרישה מהמבקש, אם קיימת לגבי המבקש תחלופה תדירה של נכסים וקיים לגביו חוב לאותה חברה שלא הוסדר במועד ההחלפה, אם היסטוריית התשלומים של המבקש מצביעה על דפוס התנהגות חוזר של אי–תשלום לאותה חברה ובהתחשב בגובה החוב.

(ב)כבטוחה יכול לשמש כל אחד מאלה, לפי בחירת הצרכן־בעלים או המבקש להירשם כצרכן, לפי העניין:

(1)ערבות של ערב תושב ישראל;

(2)שיק משוך על בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

(3)כל בטוחה אחרת שהחברה הסכימה לקבל.

(א)דרשה חברה ביטחונות לפי סעיף 53ב(א)(1) או (2), היא רשאית להתנות את רישום הצרכן בנכס במסירתן.

(ב)לא קיבלה חברה ביטחונות שדרשה לפי סעיף 53ב, היא רשאית לרשום את הצרכן־בעלים כצרכן עד למסירתן.

ביקשה חברה לממש בטוחה תודיע על כך למי שמסר לה את הבטוחה, 7 ימי עסקים לפחות קודם למימושה.

(א)לא היה ניתן להיכנס לחצרי צרכן בשל נסיבות שאינן תלויות בחברה במקרים המנויים בכללים אלה, תפנה החברה לצרכן ותודיע לו את כל אלה:

(1)הנסיבות שבשלהן לא היה ניתן להיכנס לחצריו;

(2)האפשרות העומדת לפני הצרכן להסיר את המניעה לכניסה לחצריו; לעניין זה, אם המניעה נובעת מחצר נעולה, יראו גם הפקדת מפתח החצר בידי החברה כהסרת המניעה;

(3)האפשרות לתיאום ביקור והתעריף הקבוע לביקור מתואם;

(3א)האפשרות העומדת לפני הצרכן לדווח לחברה על קריא מד־המים לפי סעיף 54א חלף תיאום ביקור, והוראות בדבר אופן הדיווח והעברתו לחברה;

(4)את ההשלכות אם לא יסיר את המניעה לכניסה לחצריו, לא ידווח על קריא מד־המים או יסרב לתאם ביקור בחצריו.

(ב)התעריף בעד ביקור לפי סעיף קטן (א) יהיה כקבוע בתוספת השנייה לכללי התעריפים.

(ג)הפקיד צרכן בידי החברה את מפתח חצרו לפי סעיף קטן (א)(2) תנקוט החברה את אמצעי הזהירות הנדרשים לצורך שמירה על המפתח שהופקד בידה, ותמסור לידי הצרכן אישור חתום על קבלת המפתח לידה; אישור כאמור יכלול את תאריך המסירה ואת שם נציג החברה שקיבל לידיו את המפתח.

(א)צרכן רשאי, בהסכמת החברה, לשלוח לחברה, חלף תיאום ביקור לפי סעיף 54, דיווח מקוון של קריא מד־המים ומועד הקריאה, בצירוף צילום של מד־המים שבו ניתן לראות בבירור את קריא מד־המים ואת מספר הזיהוי שלו; צרכן ישלח את הדיווח לפי הוראות החברה ובתיאום עמה.

(ב)חברה רשאית שלא לקבל קריאת מד־מים שנמסרה לה בדיווח מקוון אם קיים חשש סביר שקריאת מד־המים משובשת.

(ג)לא יקרא מד־מים בדרך של דיווח מקוון יותר מחמש תקופות דיווח ברציפות.

חברה תתאם ביקור בחצרי צרכן, אם הביקור נדרש לדעתה, לשם עריכת בירור לפי סעיף 48(ב).

על תיאום ביקור של נציג החברה בחצרי צרכן יחולו הוראות סעיף 18א(ג), (ד) ו־(ו) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, בשינויים המחויבים.

לא איפשר צרכן לנציג החברה לבקר בחצריו לאחר שתואם עמו ביקור, רשאית החברה לחייבו בתעריף הקבוע לביקור בתוספת השנייה לכללי התעריפים, ובלבד שהצרכן לא הודיע מבעוד מועד על ביטול הביקור.

(א)חברה תשלח לצרכן את החשבון התקופתי והודעות אחרות לכתובת הנכס שאליו מתייחס החשבון התקופתי, ואם מסר הצרכן כתובת שונה לצורך משלוח דברי דואר – לכתובת שמסר.

(ב)צרכן רשאי לשנות את הכתובת לצורך משלוח דברי דואר, בכל עת, על ידי מתן הודעה בכתב לחברה.

(ג)חברה תגדיר אמצעי אחד לפחות למשלוח אלקטרוני שיוצע לצרכן, ובלבד שאחד מהאמצעים שהוגדרו יהיה דואר אלקטרוני.

(ד)חברה תציע לצרכן, וכן צרכן רשאי לבקש מחברה לשלוח לו את החשבון התקופתי והודעות אחרות שעליה לשלוח לפי כללים אלה, באמצעי משלוח אלקטרוני, אחד או יותר, מבין אלה שהגדירה החברה; על אף האמור בסעיף קטן (א), הסכים הצרכן להצעת החברה או ביקש כי המשלוח יהיה באמצעי משלוח אלקטרוני, תשלח לו החברה באמצעי משלוח אלקטרוני שבחר, אלא אם כן נקבע אחרת בכללים.

(ה)צרכן רשאי לבטל או לשנות את הסכמתו או בקשתו למשלוח החשבון התקופתי והודעות אחרות באמצעי משלוח אלקטרוני, בכל עת, באמצעות מתן הודעה בכתב לחברה.

(ו)הודעות שחברה שולחת באמצעי משלוח אלקטרוני יהיו בפורמט דיגיטלי הניתן לקריאה באמצעים אלקטרוניים מקובלים.

(בוטל).

(בוטל).

(א)חברה תפעיל מרכז קבלת קהל בכל אחת מן הרשויות המקומיות בתחום החברה שמתקיים בהן אחד מאלה:

(1)מספר הצרכנים שבה עולה על 5,000, ואם אין בתחום החברה רשות מקומית כאמור, הרשות המקומית שמספר הצרכנים שבה הוא הגדול ביותר (להלן – סניף ראשי);

(2)מספר הצרכנים ברשות המקומית עולה על 2,500;

(3)מספר הצרכנים ברשות המקומית עולה על 1,000 ומרחקה מסניף ראשי עולה על 10 קילומטרים;

(4)מרחק הרשות המקומית מסניף ראשי עולה על 30 קילומטרים.

(ב)מרכז קבלת קהל יהיה נגיש לתחבורה ציבורית בזמנים שמתקיימת בו קבלת קהל.

(ג)(בוטל).

(א)על קבלת קהל בסניף ראשי יחולו כל אלה:

(1)מספר שעות קבלת הקהל לא יפחת מ־28 שעות בשבוע;

(2)מספר ימי קבלת קהל לא יפחת מ־4 ימים בשבוע;

(3)פעם בשבוע לפחות תתקיים קבלת קהל במשך שעתיים לפחות לאחר השעה 16:00;

(4)בימים שמתקיימת בהם קבלת קהל בשעות הבוקר, היא תחל לא יאוחר מן השעה 8:30.

(ב)במרכז קבלת קהל שאינו סניף ראשי לא יפחת מספר שעות קבלת הקהל מ־8 שעות בשבוע, מתוכן שעתיים לפחות לאחר השעה 16:00.

(א)חברה תפעיל בכל סניף ראשי מערכת ממוחשבת לניהול תורים לקבלת קהל והכוונת לקוחות; המערכת תמדוד את משך הזמן שממועד הנפקת פתקית עם מספר תור ללקוח עד מועד קבלת השירות מנציג שירות לקוחות (להלן – זמן המתנה).

(ב)בתשעים וחמישה אחוזים לפחות מימי קבלת קהל בשנה, לא יעלה הממוצע היומי של זמן ההמתנה על 20 דקות.

(א)חברה תפעיל מוקד שירות טלפוני מאויש לבירור חשבונות וטיפול בפניות צרכנים (להלן – מוקד שירות טלפוני).

(ב)(בוטל).

חברה תפעיל את מוקד השירות הטלפוני 45 שעות לפחות בשבוע, מתוכן יומיים בשבוע לפחות עד השעה 19:00 או, לחלופין, יום אחד בשבוע עד השעה 19:00 וביום שישי או שבת, ובתנאי שאינו יום המנוחה השבועי לפי פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, למרבית האוכלוסייה בתחום פעילות החברה.

(א)חברה תפעיל מוקד חירום לדיווח על תקלות במערכת המים והביוב ולטיפול בהן (להלן – מוקד חירום).

(ב)מוקד החירום יפעל 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה.