The full text of תקנות הנמלים (מניעת זיהום אוויר מכלי שיט), התשפ״ב–2022, in 138 sections.

בתקנות אלה –

”אזור בקרת פליטה“ – אזור שיש לנקוט בו אמצעי חובה לבקרת פליטה מכלי שיט לפי תקנות אלה, כדי למנוע, לצמצם ולשלוט בזיהום אוויר שמקורו בתחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית או חומר חלקיקי, כולם או חלקם, ובהשפעותיו השליליות של זיהום אוויר כאמור על בריאות האדם והסביבה;

”האזור הימי“ – כהגדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס״ו–2005;

”אימ״ו“, ”אתר אינטרנט“, ”המנהל“, ”הרשות“, ”חברת סיווג“, ”מי שיפוליים“, ו”מנהל הרשות“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר;

”אישור אספקת דלק“ (BDN – Bunker Delivery Note) – אישור מאת ספק דלק בדבר סוג הדלק שבו תדלק את כלי השיט, שנערך לפי תקנה 54;

”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר מניעת זיהום מאניות, 1973, שישראל צד לה, כפי שתוקנה בפרוטוקול מ־1978 וכפי שתוקנה בפרוטוקול 1997 על תיקוניו;

”אנייה“ ו־”מדינת הדגל“ – כהגדרתן בתקנות הנמלים בטיחות השיט;

”אנייה חדשה“ – אנייה שמתקיים לגביה אחד מאלה:

(1)חוזה בנייתה נחתם ב־1 בינואר 2013 או אחרי תאריך זה;

(2)בהעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה, או נמצאה בשלב בנייה דומה, ב־1 ביולי 2013 או אחרי תאריך זה;

(3)מסירתה התבצעה ב־1 ביולי 2015 או אחרי תאריך זה;

”אנייה קיימת“ – אנייה שאינה אנייה חדשה;

”אסדה“ – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

”ארגון מוכר“ – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין תקנות אלה לפי תקנה 134;

”בודק מוסמך“ – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר;

”בוצת שמן“ – בוצה הנוצרת מאחד או יותר מאלה: מפרידי דלק או שמן סיכה, שאריות של שמן סיכה ממכונות ראשיות ומכונות עזר, או שאריות שמן ממפרידים של מי שיפוליים, מציוד לסינון שמן או ממגשי דליפה;

”בעל כלי שיט“ – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט, בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”דלק“ – כל סוג של חומר שנמסר לכלי שיט ושמיועד למטרת בערה בהנעה או בהפעלה של כלי השיט, ובכלל זה גז, תזקיקי דלק ודלק שאריתי;

”הנחיות אימ״ו“ – החלטות, הנחיות או אמות מידה של אימ״ו שאליהן מפנות תקנות אלה, כפי שיעודכנו מזמן לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט;

”הנעה לא מקובלת“ – צורת הנעה שאינה הנעה מקובלת, לרבות הנעת דיזל חשמלית, הנעת טורבינה או מערכת הנעה משולבת (היברידית);

”הנעה מקובלת“ – צורת הנעה שהמניע העיקרי בה הוא מנוע שריפה פנימי מחזורי המחובר לציר הנעה, במישרין או באמצעות תיבת תמסורת;

”התקן“, לעניין חומר מדלל אוזון – מיתקן המצוי בכלי שיט, לרבות מערכת, ציוד, יחידה ניידת לכיבוי אש, חומר בידוד או חומר אחר בכלי שיט, ולמעט תיקון או מילוי מחדש של כל אחד מאלה;

”חומר מדלל אוזון“ – חומר מבוקר כהגדרתו בסעיף 1(4) לפרוטוקול מונטריאול שנכלל בנספחים A‏, B‏, C או E לפרוטוקול האמור, ולרבות כל אחד מאלה:

(1)Halon 1211 – ברומו־כלורו־דיפלואורו־מתן;

(2)Halon 1301 – ברומו־טריפלואורו־מתן;

(3)Halon 2402‏ – 1.2 דיברומו, 1.1.2.2 טטרפלואורואתן (ידוע גם בשם Halon 14B2);

(4)CFC-11 – טריכלורו־פלואורו־מתן;

(5)CFC-12 – דיכלורו־דיפלואורומתן;

(6)CFC-113‏ – 1.1.2 טריכלורו, 1.2.2 טריפלואורואתן;

(7)CFC-114‏ – 1.2 דיכלורו, 1.1.2.2 טטראפלואורואתן;

(8)CFC-115 – כלורו־פנטאפלואורואתן;

”יום השנה“ – היום והחודש של כל שנה שיתאימו לתאריך התפוגה של התעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP);

”כלי שיט“ – כלי מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה הימית, לרבות סנפירית, רחפת, כלי שיט תת־ימי, כלי שיט צף ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל על ידי צבא ההגנה לישראל;

”כלי שיט ישראלי“ – כל אחד מאלה:

(1)כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, לרבות כלי שיט החייב ברישום או שהופטר ממנו, לפי החוק האמור;

(2)למעט לעניין חלק ה׳ – כלי שיט הרשום או החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי חוק הספנות (כלי שיט זר בשליטה של גורם ישראלי), התשס״ה–2005;

”כלי שיט פרטי“ – כהגדרתו בתקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002;

”כלי שיט רתוק“ – כלי שיט הרתוק או הקשור בתחום נמל לאחד מאלה: רציף, מזח, מקשר ימי, מערכת עגינה או מיתקן אחר המשמש לריתוק;

”כלי שיט שנבנה“ – כלי שיט שהשדרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה דומה;

”מותקן“, לעניין מנוע דיזל ימי – כל אחד מאלה:

(1)מנוע דיזל ימי המותקן או המיועד להתקנה בכלי שיט;

(2)מנוע עזר דיזל ימי נייד, שמערכות התדלוק, הצינון או הפליטה שלו מותקנות בקביעות בכלי השיט ומהוות חלק בלתי נפרד ממנו;

(3)מנוע דיזל ימי המשמש להשלמה או להגברה של הספק המנוע שמותקן בכלי השיט, והמיועד להיות חלק בלתי נפרד ממנו;

”מיתקן קליטה“ – מיתקן מתאים לקליטה של חומר מדלל אוזון או התקן המכיל חומר כאמור או שיירי ניקוי של גזי פליטה, לפי העניין;

”מיתקן שריפה“ – מיתקן בכלי שיט המיועד בעיקר למטרת שריפה של פסולת בכלי שיט, שנוצרה בעת תפעולו הרגיל של כלי השיט;

”מנוע דיזל ימי“ – כל אחד מאלה:

(1)מנוע בערה פנימית בוכנאי, הפועל באמצעות דלק נוזלי או דלק נוזלי וגזי, לרבות באמצעות מערכת הגברת לחץ אם קיימת בכלי השיט;

(2)מנוע הפועל באמצעות גז, שהותקן בכלי שיט שנבנה ב־1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה;

(3)מנוע נוסף או מנוע חלופי שאינו זהה למנוע הקיים, הפועל באמצעות גז, ושהותקן בכלי שיט ב־1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה;

”מסמכים“ – כל אלה או חלקם: פנקס חומרים מדללי אוזון כמשמעותו בתקנה 7; פנקס תכולת גופרית כמשמעותו בתקנה 24(ב) עד (ה); תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות כמשמעותה בתקנה 32; קובץ טכני כמשמעותו בתקנה 67(ב); פנקס נתוני מנוע כמשמעותו בקוד הטכני לתחמוצות חנקן; קובץ שיטה מאושרת להגבלת פליטה; תוכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP) כמשמעותה בתקנה 75; אישור על בדיקה למניעת זיהום אוויר מכלי שיט כמשמעותו בתקנה 102;

”מעבדה“ – מעבדה העומדת בדרישות של תקן ISO/IEC 17025 (General requirements for the competence of testing and calibration laboratories) לעניין כשירות מעבדות, בדיקה וכיול, כתוקפו מזמן לזמן, שהוסמכה לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997;

”מפעיל רציף“, ”רציף“ ו”נמל בישראל“ – כהגדרתם בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, ולעניין נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;

”מפקח כלי שיט“ – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהוא עובד הרשות, או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות הספנות והנמלים;

”מפקח למניעת זיהום הים“ – כהגדרת מפקח הגנת הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011, שהוסמך לעניין פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן;

”הנספח“ – הנספח השישי לאמנה, שעניינו מניעת זיהום האוויר מאניות, לרבות תוספותיו;

”ספק דלק“ – מי שרשום ברשימת ספקי הדלק לפי תקנה 60;

”פליטה“ – שחרור של חומר, שחל עליו הנספח, מכלי שיט לאטמוספירה או לים;

”פעולה מתקנת“ – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי לפי תקנות 63, 89, 120 ו־122;

”פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן“ – פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980;

”פרוטוקול מונטריאול“ – פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדלדלים את שכבת האוזון מ־1987, שאומץ במסגרת האמנה הבין־לאומית להגנה על שכבת האוזון מ־1985 (אמנת וינה), המופקד לעיון הציבור במשרדי המנהל;

ראו תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס״ד–2004.

”קברניט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי השיט;

”הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים“ – הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים (IMDG – International Maritime Dangerous Goods Code) (International Maritime Dangerous Goods Code (4 Amend:37/14) – IMDG CODE SUPPLEMENT Ed. 2014.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”הקוד הבין־לאומי לכימיקלים בצובר“ – הקוד הבין־לאומי לבנייה ולציוד אניות המובילות כימיקלים בצובר (IBC – International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk‏) (International Code for the Construction & Equipment of Ships Carrying Dangerous Chemicals in Bulk, ed. 2007, IMO.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x – Nitrogen Oxides)“ – הקוד הטכני בדבר בקרת הפליטה של תחמוצות חנקן ממנועי דיזל ימיים (Technical Code on Control of Emissions of Nitrogen Oxides from Marine Diesel Engines‏) (MARPOL Annex VI.NTC 2008 with guidelines for implementation. ed. 2013.‎), לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן;

”רשימת ספקי דלק“ – רשימה של ספקי דלק המספקים בישראל דלק לכלי שיט כמפורט בתקנה 60;

”שיטה מאושרת להגבלת פליטה“ – שיטה להגבלת פליטה של תחמוצות חנקן לפי פרק 7 בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x), שאישר יצרן המנוע;

”שלב בנייה דומה“ – שלב בנייה של כלי שיט שמתקיימים לגביו שני אלה:

(1)מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי שיט מסוים;

(2)התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה 50 טונות לפחות או אחוז אחד מהמסה המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך מביניהם;

”שנה קלנדרית“ – התקופה שמיום 1 בחודש ינואר עד יום 31 בחודש דצמבר של שנה מסוימת;

”תיקון, שינוי או חידוש מהותי“ – תיקון, שינוי או חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על שיעור הפליטה, ובכלל זה תיקון, שינוי או חידוש של אחד מאלה: המבנה, הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים;

”תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות“ – תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות המותאמת למכלית מסוימת לפי תקנה 32;

”תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית“ – תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית (IEEC – International Energy Efficiency Certificate), שנוסחה מובא בתוספת הראשונה;

”תעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר“ – תעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP – International Air Pollution Prevention Certificate), שנוסחה מובא בתוספת השנייה;

”תעודות“ – תעודה בין־לאומית ליעילות אנרגטית ותעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר;

”תפוסה ברוטו“ – נפח האנייה הכולל שנקבע לפי מדידת התפוסה כאמור בתקנות הספנות (כלי שיט) (מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ״ג–1983;

”תקנות הנמלים בטיחות השיט“ – תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982;

”תקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט“ – תקנות הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ״ב–2022;

”תקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר“ – תקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים בצובר), התשע״ו–2016;

”תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן“ – תקנות מניעת זיהום מי הים בשמן (ביצוע האמנה), התשמ״ז–1987;

”תרכובת אורגנית נדיפה“ (VOC – Volatile Organic Compound) – חומר אורגני או תערובת של חומרים הכוללת חומר אורגני, שלחץ האדים שלו הוא 1 קילו פסקל (kPa) לפחות בתנאי לחץ אטמוספרי ובטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס.

תקנות אלה יחולו על –

(1)כלי שיט כשהוא בשטח ישראל, לרבות באזור הימי;

(2)כלי שיט ישראלי – גם כשהוא מחוץ לשטח ישראל.

לא יפלוט אדם פליטה של חומר מדלל אוזון מכלי שיט, לרבות פליטה מכוונת; בתקנה זו, ”פליטה מכוונת“ – לרבות פליטה במהלך תחזוקה, טיפול, תיקון או סילוק של התקן, ולמעט פליטה מזערית הכרוכה בלכידה מחדש או במחזור של חומר מדלל אוזון.

(א)לא יעשה אדם שימוש בהתקן המכיל חומר מדלל אוזון, למעט הידרו־כלורו־פלואורו־פחמנים (HCFC) (בתקנת משנה זו – ההתקן), בכלי השיט האלה:

(1)כלי שיט שנבנה ב־19 במאי 2005 או אחרי תאריך זה;

(2)כלי שיט שנבנה לפני התאריך האמור בפסקה (1), שתאריך המסירה של ההתקן לכלי השיט לפי החוזה שנחתם לגביו, ובהעדר חוזה – תאריך מסירתו בפועל, הוא 19 במאי 2005 או אחרי תאריך זה.

(ב)לא יעשה אדם שימוש בהתקן המכיל חומר מדלל אוזון, לרבות הידרו־כלורו־פלואורו־פחמנים (HCFC) (בתקנת משנה זו – התקן HCFC), בכלי השיט האלה:

(1)כלי שיט שנבנה ב־1 בינואר 2020 או אחרי תאריך זה;

(2)כלי שיט שנבנה לפני התאריך האמור בפסקה (1), שתאריך המסירה של התקן HCFC לכלי השיט לפי החוזה שנחתם לגביו, ובהעדר חוזה – תאריך מסירתו בפועל, הוא 1 בינואר 2020 או אחרי תאריך זה.

קברניט כלי השיט יוודא כי חומר מדלל אוזון והתקן המכיל חומר כאמור, יימסרו למיתקן קליטה בהתאם להוראות פרק ו׳ של חלק זה.

קברניט כלי שיט החייב בתעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר, ושבו התקן המכיל חומר מדלל אוזון, יוודא כי נערך רישום של כל התקן המכיל חומר מדלל אוזון בתוספת לתעודה האמורה.

(א)קברניט כלי שיט החייב בתעודה בין־לאומית למניעת זיהום אוויר, ושבו התקן המכיל חומר מדלל אוזון (בתקנה זו – ההתקן), יוודא כי בכלי השיט יימצא פנקס חומרים מדללי אוזון (בתקנה זו – הפנקס), וכי יירשמו בו הפרטים על אודות כל פעולה שבוצעה כמפורט להלן:

(1)טעינה, מלאה או חלקית, של ההתקן;

(2)תיקון או תחזוקה של ההתקן;

(3)שחרור מכוון או לא מכוון של חומר מדלל אוזון לאטמוספירה;

(4)מסירה של חומר מדלל אוזון למיתקן קליטה;

(5)אספקה של חומרים מדללי אוזון לכלי שיט.

(ב)הרשות תפרסם באתר האינטרנט פנקס לדוגמה.

(ג)רישום כאמור בתקנת משנה (א) ייערך במונחים של מסה של חומר ויוצג בקילוגרמים, ככל הניתן.

(ד)הרישום בפנקס של כלי שיט ישראלי ייעשה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של מחלוקת או אי־התאמה, יגבר הרישום בעברית.

(ה)בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי, המנהל רישום בפנקס בכמה שפות, יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאי כלי השיט להניף.

(ו)רישום בפנקס ייערך בלא דיחוי לאחר השלמת הפעולה הנוגעת בדבר.

(ז)כל רישום בפנקס ייחתם על ידי הקצין האחראי על הפעולה הנוגעת לרישום, ובשולי כל עמוד שבפנקס יחתום גם קברניט כלי השיט.

הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:

(1)ציוד אטום לחלוטין בכלי שיט, ובלבד שאין לו חיבור לטעינה של חומר קירור המכיל חומרים מדללי אוזון או לרכיב הניתן להסרה המכיל חומרים כאמור;

(2)כלי שיט פרטי.

בפרק זה –

”שינוי יסודי“ – שינוי במנוע דיזל ימי כמפורט להלן שנעשה ב־1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה, ואין לו אישור לפי הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x) לגבולות המותרים לפליטה כמפורט בטור ב׳ לתוספת השלישית, לעניין פרטים 1 עד 3:

(1)החלפת המנוע במנוע דיזל ימי או התקנה של מנוע דיזל ימי נוסף;

(2)שינוי אחר במנוע, כאמור בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x);

(3)הגברה של ההספק המרבי בפעולה רציפה של המנוע ביותר מ־10% מההספק המרבי כאמור כפי שמצוין באישור המקורי של המנוע.

הוראות פרק זה יחולו על אלה:

(1)מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 130 קילו־ואט (kW) שהותקן בכלי שיט שנבנה ב־1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה;

(2)מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 130 קילו־ואט (kW) שבוצע בו שינוי יסודי, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הבודק המוסמך, שהמנוע האמור הוא תחליף זהה למנוע שהוא מחליף.

על אף הוראות תקנה 10, הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:

(1)מנוע דיזל ימי המיועד לאחד מאלה:

(א)שימוש במצב חירום בלבד;

(ב)הפעלה של מיתקן או ציוד המיועדים לשימוש במצב חירום בלבד;

(ג)שימוש בסירת הצלה המותקנת או מחוברת לכלי השיט במצב חירום בלבד;

(2)מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט שמפליג רק בין נמלים ומסופים, במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים שלה או באזור הימי, ובלבד שכלי השיט האמור קיבל היתר מאת המנהל לפי תקנה 128;

(3)מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט פרטי.

על אף האמור בתקנה 10, המנהל רשאי לפטור כלי שיט שמותקן בו מנוע דיזל ימי מהוראות פרק זה, אם כלי השיט נבנה לפני 19 במאי 2005 או אם במנוע כאמור בוצע שינוי יסודי לפני התאריך האמור, ובלבד שכלי השיט מפליג רק בין נמלים ומסופים, במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי.

(א)הוחלף מנוע דיזל ימי במנוע שאינו זהה או הותקן מנוע דיזל ימי נוסף בכלי שיט, יחולו הוראות התוספת השלישית במועד החלפת המנוע או הוספתו, לפי העניין.

(ב)הותקן בכלי שיט מנוע חלופי ב־1 בינואר 2016 או אחרי תאריך זה, והפעלתו אינה מאפשרת עמידה ברמות המותרות של פליטת תחמוצות חנקן כמפורט בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 3, לפי הנחיית אימ״ו לעניין אי־תחולת הגבלות הפליטה הפליטה על מנוע חלופי שאינו זהה [MEPC.230(65)] (2013 Guidelines on non-identical replacement engines not required to meet the Tier III limit, adopted by the MEPC by resolution MEPC.230(65)) יחולו הגבלות כמפורט בטור ב׳ לתוספת האמורה לעניין פרט 2.

(ג)הותקן בכלי שיט מנוע דיזל ימי שבוצע בו שינוי יסודי לפי פסקאות (2) או (3) של ההגדרה האמורה, יחולו לגביו ההוראות כמפורט להלן:

(1)לעניין כלי שיט שנבנה לפני 1 בינואר 2000 – הגבלות הפליטה כאמור בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 1, החל במועד ההתקנה;

(2)לעניין כלי שיט שנבנה ב־1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה – הגבלות הפליטה כאמור בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרטים 2 ו־3, לפי העניין, החל במועד בנייתו.

(ד)האחריות לקיום הוראות תקנה זו חלה על בעל כלי השיט.

לא יפעיל אדם מנוע דיזל ימי המותקן בכלי שיט שנבנה בתקופות המנויות בפרטים 1 עד 3 לתוספת השלישית, אלא אם כן רמות הפליטה של תחמוצות החנקן מאותו מנוע אינן עולות על הרמות המפורטות לצידן בטור ב׳ לתוספת האמורה; בסימן זה, ”פליטה של תחמוצות חנקן“ – פליטה משוקללת כוללת של דו־תחמוצת החנקן ממנוע דיזל ימי.

(א)בפרק זה, ”אזור בקרת פליטה“ לעניין תחמוצות חנקן – כל אחד מאלה:

(1)האזור הצפון אמריקני, כמפורט בפרט (1) לתוספת הרביעית;

(2)אזור הים הקריבי של ארצות הברית, כמפורט בפרט (2) לתוספת הרביעית;

(3)אזור הים הבלטי, כמפורט בפרט (2) לתוספת הראשונה לתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

(4)אזור הים הצפוני, כמפורט בפרט (6) לתוספת הראשונה לתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

(5)אזור נוסף שהוכרז על ידי אימ״ו כאזור בקרת פליטה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים ימים מיום פרסום ההודעה.

(ב)על כלי שיט שפועל באזור בקרת פליטה שנבנה בתקופות המנויות בטור א׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 3 יחולו הגבלות הפליטה המפורטות לצידן בטור ב׳.

(ג)קברניט כלי שיט שפועל באזור בקרת פליטה יוודא כי מנוע הדיזל שמותקן בכלי השיט עומד בהגבלות הפליטה המפורטות בטור ב׳ לתוספת השלישית, לעניין פרט 2 או פרטים 2 ו־3, לפי העניין, וכן כי ייערך רישום של הפרטים האלה ביומן מכונאי ראשי, בסמוך למועד הכניסה לאזור האמור והיציאה ממנו:

(1)שלב של רמות פליטה (Tier);

(2)תאריך ושעה;

(3)מיקום כלי השיט;

(4)המצב התפעולי של המנוע (status on/off).

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ב), הוראות פרט 3 לתוספת השלישית לא יחולו על אלה:

(1)כלי שיט שמותקן בו מנוע דיזל ימי ומתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)אורכו (L) של כלי השיט, כהגדרתו בתקנה 18 לתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן, פחות מ־24 מטרים והוא תוכנן במיוחד ומשמש אך ורק למטרת שיט תענוגות;

(ב)הוא בעל הספק הנעה משולב של מנוע דיזל הנמוך מ־750 kW, והוכח, להנחת דעתו של הבודק המוסמך, כי הוא אינו עומד בהגבלות הפליטה בשל מגבלות תכנון או בנייה של כלי השיט;

(ג)מתקיימים לגביו כל אלה:

(1)תפוסתו ברוטו פחות מ־500 טונות;

(2)נבנה לפני 1 בינואר 2021;

(3)אורכו (L), כמוגדר בתקנה 18 לתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן, 24 מטרים או יותר;

(4)תוכנן במיוחד, ומשמש אך ורק למטרת שיט תענוגות;

(2)כלי שיט שהסתיימה בנייתו או שתוקן במספנה או במיתקן אחר המשמש לתיקונים, שנמצאים באזור בקרת פליטה (בתקנה זו – מספנה, מיתקן או האזור, לפי העניין), שנמסר לבעליו או לקברניט ושמפליג במישרין כמפורט להלן:

(א)מהמספנה או המיתקן אל היציאה מהאזור, ובלבד שכלי השיט עומד בתנאים המפורטים בפרט 2 לתוספת השלישית;

(ב)לעניין כלי שיט שמותקן בו מנוע דו־דלקי – מהמספנה או המיתקן אל מיתקן התדלוק הקרוב ביותר שמתאים לכלי השיט ושנמצא באזור או עד ליציאה מהאזור, ובלבד שכלי השיט עומד בתנאים המפורטים בפרט 2 לתוספת השלישית;

(3)כלי שיט שלא מותקן בו מנוע דו־דלקי, למעט כלי שיט כאמור בפסקה (2), שמפליג במישרין מהכניסה לאזור ועד למספנה או למיתקן, או מהם ועד ליציאה מהאזור, ובלבד שההפלגה נערכת לאחר ביצוע הסבה, תיקון או טיפול תחזוקה במנוע;

(4)כלי שיט שמותקן בו מנוע דו־דלקי, למעט כלי שיט כאמור בפסקה (2), שמפליג במישרין אל מספנה או מיתקן באזור, לצורך הסבה, תיקון או טיפול (בפסקה זו – תיקון), במועדים כמפורט להלן:

(א)אם כלי השיט נדרש שלא לשאת מטען גז או דלק גזי מסיבות בטיחותיות במהלך התיקון – החל מכניסתו לאזור ועד ליציאתו ממנו;

(ב)אם כלי השיט נושא מטען גז או דלק גזי – החל ממיתקן פריקת הגז הקרוב ביותר שמותאם לכלי השיט באזור ועד ליציאה ממיתקן התדלוק הקרוב ביותר שמותאם לכלי השיט באזור לאחר השלמת התיקון.

(ה)כלי שיט כאמור בתקנת משנה (ד)(1) יעמוד בהגבלות הפליטה כמפורט בפרט 2 לתוספת השלישית.

(ו)כלי שיט כאמור בתקנת משנה (ד)(2) עד (4) יעמוד בתנאים אלה:

(1)המנוע של כלי השיט יעמוד בהגבלות הפליטה כמפורט בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 2;

(2)כלי השיט לא יעמיס או יפרוק מטען;

(3)כלי השיט יקיים כל דרישות הניתוב כנדרש על ידי מדינת הנמל של המספנה או המיתקן.

(א)על אף האמור בתקנה 10(1), על כלי שיט שנבנה בתקופה שבין 1 בינואר 1990 ל־1 בינואר 2000, שהותקן בו מנוע דיזל ימי בעל הספק העולה על 5,000 קילו־ואט (kW) ונפח דחיקה לצילינדר של 90 ליטר או יותר (בתקנה זו ובתקנות 17 ו־18 – כלי השיט), יחולו הגבלות הפליטה כאמור בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 1, ובלבד שהמנהל אישר לכלי השיט לעשות שימוש בשיטה מאושרת להגבלת פליטה לעניין המנוע האמור, לפי תקנה 18 או שיש לו אישור כאמור בתקנת משנה (ב)(2).

(ב)בעל כלי השיט או קברניטו יוודא כי כלי השיט עומד בהגבלות הפליטה כאמור בתקנת משנה (א) ויוכיח זאת באמצעות אחד מאלה:

(1)התקנה של שיטה מאושרת להגבלת פליטה לפי תקנה 17(א) ורישום השיטה האמורה בתעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט לפי תקנה 17(ב)(1);

(2)אישור יצרן המנוע המאמת כי המנוע פועל לפי הגבלות הפליטה המפורטות בתקנת משנה (א) ורישום בדבר האימות האמור בתעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט לפי תקנה 17(ב)(2).

(א)בעל כלי השיט או קברניטו יוודא כי שיטה מאושרת להגבלת פליטה, שהמנהל אישר את השימוש בה לפי תקנה 18, תותקן בכלי השיט לא יאוחר מהמועד שבו נערכה בדיקת החידוש הראשונה לפי תקנה 86, ובלבד שהבדיקה האמורה תיערך לאחר שחלפו שנים עשר חודשים לפחות מיום שאימ״ו אישר את השיטה כשיטה מאושרת; על אף האמור, הוכיח בעל כלי השיט או הקברניט, להנחת דעתו של המנהל, כי שיטה כאמור לא הייתה זמינה לרכישה באופן מסחרי במועד האמור, תותקן שיטה כאמור בכלי השיט לא יאוחר מהמועד שבו תיערך לראשונה בדיקה שנתית לפי תקנה 84 לכלי השיט לאחר שהשיטה זמינה לרכישה.

(ב)בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי בתעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר של כלי השיט ייערך רישום מתאים של אחד מאלה, לפי העניין:

(1)בכלי השיט מותקנת שיטה מאושרת להגבלת פליטה, שהמנהל אישר את השימוש בה לפי תקנה 18;

(2)ניתן אישור יצרן המנוע לפי תקנה 16(ב)(2);

(3)התקנת שיטה מאושרת להגבלת פליטה אינה ישימה;

(4)שיטה מאושרת להגבלת פליטה אינה זמינה לרכישה באופן מסחרי כאמור בתקנת משנה (א).

(א)אישר אימ״ו שיטה מאושרת להגבלת פליטה לכלי שיט, יבקש בעל כלי השיט מהמנהל אישור לשימוש בשיטה האמורה; אישר המנהל כאמור יפרסם את האישור באתר האינטרנט.

(ב)אישור המנהל לפי תקנת משנה (א) יינתן לאחר שהתקיימו כל אלה:

(1)המתכנן של מנוע הדיזל הימי אישר כי ההשפעה המחושבת של השיטה המאושרת להגבלת פליטה לא תוריד את הספק המנוע ביותר מאחוז אחד, לא תגדיל את צריכת הדלק ביותר משני אחוזים ולא תשפיע לרעה על העמידות או האמינות של המנוע;

(2)אישור המתכנן לענין צריכת הדלק כאמור בפסקה (1), יינתן לפי מחזור הבדיקה המתאים ובהתאם למקדמי השקלול המפורטים בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x – Nitrogen Oxides);

(3)המנהל נוכח כי עלות הרכישה וההתקנה של השיטה המאושרת להגבלת פליטה, המיועדת להשגת רמות הפליטה המפורטות בטור ב׳ לתוספת השלישית לעניין פרט 1, סבירה ביחס לתועלת מההפחתה הצפויה בכמות תחמוצת החנקן (NO_x) באמצעות אותה שיטה; יחס עלות–תועלת כאמור ייחשב כסביר (Cost Effective), אם לא יעלה על 375 זכויות משיכה מיוחדות (SDR – Special Drawing Rights) לכל טונה של תחמוצות חנקן (NO_x), לפי הנוסחה שלהלן (MEPC.1/CIRC.678 – Definitions for the cost effectiveness formula in regulation 13.7.5 of the revised Marpol annex VI):

\mathrm{Ce} = \tfrac{ \text{Cost of Approved Method} \, \cdot \, 10^6 }{ P\text{(kW)} \, \cdot \, 0.768 \, \cdot \, 6000 \text{(hours/year)} \, \cdot \, 5 \text{(years)} \, \cdot \, \Delta\mathrm{NO_x}\text{(g/kWh)} }

לעניין זה, ”זכויות משיכה מיוחדות“ (Special Drawing Rights) – סל מטבעות שקובעת קרן המטבע הבין־לאומית, המפורסם באתר האינטרנט של קרן המטבע העולמית, שקישור אליו מצוי באתר האינטרנט של הרשות וניתן לעיין בו בלא תשלום.

(ג)אישור כאמור בתקנת משנה (א) ישמש לאימות העמידה של מנוע הדיזל הימי בהגבלות על תחמוצות החנקן לפי פרק זה.

מדידה של רמות פליטה של תחמוצות החנקן בפועל תיערך לפי הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x); מדידה כאמור תייצג את תנאי התפעול הרגיל של המנוע.

(א)לא יתקין אדם בכלי שיט מיתקן השבתה ולא יבצע פעולה לא רצויה לבקרת פליטה, אלא אם כן השימוש במיתקן כלול באופן מהותי בתהליך בדיקת הפליטה כמפורט בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x).

(ב)אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי למנוע את השימוש במיתקן עזר לבקרה.

(ג)בתקנה זו –

”מיתקן השבתה“ – מיתקן שמודד או חש את משתני התפעול המפורטים להלן, או מגיב עליהם: מהירות מנוע, טמפרטורה, לחץ יניקה או משתנה אחר, והכול למטרות של הפעלה, אפיון, השהיה או השבתה של פעולת מערכת בקרת הפליטה או של רכיב כלשהו בה, באופן שיעילות המערכת תהיה נמוכה מהיעילות שלה בתנאי תפעול רגילים;

”מיתקן עזר לבקרה“ – מערכת, אמצעי תפקוד או תוכנית פעולה לבקרה, המותקנים או מיושמים, לפי העניין, במנוע דיזל ימי ומשמשים להגנה על המנוע או על הציוד הנלווה למנוע מפני תנאי תפעול שתוצאתם עלולה לגרום נזק או תקלה, או המשמשים לסייע בהתנעת המנוע, ובכלל זה פעולה או אמצעי אחרים שהוכח לגביהם, להנחת דעתו של הבודק המוסמך, שאינם מיתקן השבתה;

”פעולה לא רצויה לבקרת פליטה“, לעניין מערכת בקרת הפליטה של כלי שיט – כל פעולה או אמצעי שמבוצעים בזמן שכלי השיט פועל בתנאי שימוש רגילים ושמפחיתים את היעילות של מערכת בקרת הפליטה בכלי השיט לרמה נמוכה מזו שנצפתה בבדיקת הפליטה כמפורט בקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x).

בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי השיט עומד באחד מאלה:

(1)תכולת הגופרית בדלק המצוי בכלי השיט או המשמש לתפעולו אינה עולה על ‎0.50% m/m;

(2)כלי השיט מצויד בחלופה שהותקנה לפי היתר המנהל, כאמור בתקנה 128, או היתר מאת רשות מוסמכת זרה של מדינת הדגל של כלי השיט, לפי העניין, ובלבד שהחלופה האמורה תאפשר לכלי השיט לעמוד ברמות הפליטה המתאימות לתכולת הגופרית כאמור בפסקה (1).

בפרק זה, ”אזור בקרת פליטה“ לעניין תחמוצות גופרית – כל אחד מאלה:

(1)האזור הצפון אמריקני, כמפורט בפרט (1) לתוספת הרביעית;

(2)אזור הים הקריבי של ארצות הברית, כמפורט בפרט (2) לתוספת הרביעית;

(3)אזור הים הבלטי, כמפורט בפרט (2) לתוספת הראשונה לתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

(4)אזור הים הצפוני, כמפורט בפרט (6) לתוספת הראשונה בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט;

(5)אזור נוסף שהוכרז על ידי אימ״ו כאזור בקרת פליטה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה לא יפחת משלושים ימים מיום פרסום ההודעה.

בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי תכולת הגופרית של דלק המשמש לתפעול של כלי שיט הפועל באזור בקרת פליטה, לא תחרוג מ־‎0.10% m/m.

(א)בעל כלי שיט או קברניטו, העושה שימוש, בזמן שכלי השיט נמצא באזור בקרת פליטה, בדלק שונה מהדלק המשמש את כלי השיט מחוץ לאזור כאמור, וזאת לצורך עמידה בהוראות תקנה 23, יקבע נוהל שיחול על צוות כלי השיט לעניין אופן ביצוע החלפת דלק בכניסה לאזור בקרת פליטה וביציאה ממנו; בנוהל כאמור ייקבע זמן מספיק לשטיפה מלאה של מערכת הדלק מכל דלק שחורג מתכולת הגופרית כאמור באותה תקנה, טרם כניסת כלי השיט לאזור בקרת פליטה; הקברניט יוודא כי צוות כלי השיט פועל לפי הנוהל האמור.

(ב)אחרי השלמת פעולה של החלפת דלק, לפני הכניסה לאזור בקרת פליטה או אחרי היציאה מאזור כאמור, יערוך הקצין האחראי לפעולה הנוגעת בדבר רישום של הפעולה האמורה בפנקס תכולת גופרית ויחתום בצד הרישום.

(ג)רישום כאמור בתקנת משנה (ב) יכלול את הפרטים האלה:

(1)כמות הדלק דל הגופרית בכל מכל דלק;

(2)התאריך והשעה שבהם בוצעה הפעולה;

(3)המיקום של כלי השיט.

(ד)בשולי כל עמוד בפנקס יחתום הקברניט.

(ה)הרשות תפרסם באתר האינטרנט דוגמה של פנקס תכולת גופרית.

בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי תכולת הגופרית של דלק המשמש לתפעול של כלי שיט רתוק לא תחרוג מ־‎0.10% m/m.

הוראות תקנה 25 לא יחולו אם מתקיים אחד מאלה:

(1)משך הריתוק המתוכנן של כלי השיט אינו עולה על שעתיים;

(2)כל המנועים של כלי השיט הרתוק וכל מיתקן שריפה אחר בו דוממים, והוא צורך חשמל ממקור חשמל שנמצא בחוף בזמן הריתוק.

(א)קברניט כלי שיט יוודא כי כלי שיט רתוק יחליף את הדלק המשמש אותו לדלק העומד בדרישה האמורה בתקנה 25, בהקדם האפשרי, בקרות אחד מאלה:

(1)עם ריתוקו של כלי השיט, ולא יותר משעה לאחר השלמת תמרונו בעזרת המנועים הראשיים (FWE – Finish with engines);

(2)בסמוך לסיום ריתוקו של כלי השיט, ולא יותר משעה לפני תחילת תמרונו בעזרת המנועים הראשיים (St. By ENG).

(ב)על ההליך של החלפת דלק כאמור בתקנת משנה (א) יחולו הוראות תקנה 24, בשינויים המחויבים.

(א)המנהל רשאי, לבקשת בעל כלי שיט, לפטור כלי שיט רתוק מהוראות תקנה 25 ולהתיר לו לעשות שימוש בחלופה כאמור בתקנה 128 שנועדה להפחית את פליטת הגופרית (בתקנה זו – החלופה), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1)הפחתת הפליטה שתושג באמצעות החלופה תהיה רציפה;

(2)שיעור הפחתת הפליטה באמצעות החלופה לא יפחת משיעור ההפחתה שהיה מתקבל אילו נצרך דלק דל גופרית בהתאם לתקנה 25;

(3)קברניט כלי השיט התחייב כי ייעשה שימוש בציוד ניטור קבוע ורצוף של הפליטה וכי ערכי הפליטה ירשמו בפנקס תכולת הגופרית לפי תקנה 24(ב) ו־(ד), בשינויים המחויבים.

(ב)ניתן היתר כאמור בתקנת משנה (א), יוודא הקברניט כי התנאים המנויים בפסקה (3) בתקנת המשנה האמורה מולאו.

בפרק זה –

”מכלית“ – כל אחת מאלה:

(1)כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה, שנבנה או הוסב בעיקרו לנשיאת שמן בצובר ובעת שהוא מוביל שמן, לרבות מובילה משולבת, כהגדרתה בתקנה 64;

(2)אנייה כהגדרתה בתקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר, שתפוסתה ברוטו 400 טונות ומעלה;

”מכלית רתוקה“ – מכלית הרתוקה לרציף בנמל בישראל;

”רציף“ – מזח, למעט מערכת עגינה בלב ים או מיתקן אחר שאינו מרותק למזח, ולרבות מקשר שמותקנת בו מערכת לבקרה על פליטת אדים כאמור בתקנה 31(ג).

פליטה של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) ממכלית רתוקה תעמוד בהגבלות כמפורט בפרק זה.

(א)בעל מכלית שהוראות פרק זה חלות עליה, יצייד את המכלית האמורה במערכת לקליטת אדים שאושרה כאמור בתקנת משנה (ב); הקברניט יוודא כי ייעשה שימוש במערכת האמורה בזמן טעינת מטענים המכילים תרכובות אורגניות נדיפות.

(ב)לא תותקן מערכת לקליטת אדים אלא לפי אישור מאת המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל של המכלית, לפי העניין, ובהתאם לתקני הבטיחות של אימ״ו הנוגעים בדבר, כפי שמתפרסם באתר האינטרנט של אימ״ו.

(ג)מפעיל של רציף או מספנה בנמל בישראל המקבלים מכלית המצוידת במערכת לקליטת אדים, יקצה, בין בעצמם ובין באמצעות אחר, מערכת לבקרה על פליטת אדים הנפלטים מהמכלית, לפי תוכנית שאושרה כאמור בתקנת משנה (ד).

(ד)מפעיל רציף או מפעיל מספנה בנמל בישראל לא יתקין מערכת לבקרה על פליטת אדים אלא לפי תוכנית שאישר לו המנהל מראש, לאחר התייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה; תוכנית כאמור תיערך לפי תקני הבטיחות של אימ״ו כאמור בתקנת משנה (ב).

(א)בעל מכלית המובילה נפט גולמי או קברניטה יצייד את המכלית בתוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל של המכלית, לפי העניין, ויוודא כי המכלית תופעל לפי תוכנית הניהול האמורה.

(ב)המנהל יאשר למכלית ישראלית המובילה נפט גולמי תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות, אם מצא כי התוכנית האמורה עומדת בתנאים לפי תקנת משנה (ג).

(ג)תוכנית לניהול תרכובות אורגניות נדיפות תעמוד בהנחיית אימ״ו לעניין פיתוח תוכנית כאמור [MEPC.1/Circ.719, MEPC.185(59), MEPC.1/Circ.680]‏ (MEPC.185(59) ”Guidelines for the development of VOC management plan“, MEPC.1/Circ.680 ”Technical information on systems and operation to assist development of VOC management plans“, MEPC.1/Circ.719 ”Technical information on a vapor pressure control system to facilitate the development and update of VOC management plans“‎) ותכלול, בין השאר, את אלה:

(1)נהלים כתובים למזעור הפליטה של תרכובות אורגניות נדיפות במהלך טעינה של מטען, הפלגה בים ופריקה של מטען;

(2)הוראות לביצוע שטיפה בנפט גולמי (COW – Crude Oil Washing) וניהול התרכובות האורגניות הנדיפות הנוספות הנוצרות במהלכה;

(3)שמו של האחראי ליישום התוכנית במכלית.

(ד)תוכנית ניהול תרכובות אורגניות נדיפות של מכלית ישראלית העוסקת בהפלגות בין־לאומיות, תיערך בשפה המדוברת בין הקברניט לקצינים באותה מכלית, ובלבד שאם השפה המדוברת כאמור אינה אנגלית, תכלול התוכנית גם תרגום לשפה האנגלית.

הוראות פרק זה יחולו על מובילת גז ומובילת גז טבעי נוזלי, כהגדרתן בתקנה 64, שנקבע לגביהן לפי הנחיית אימ״ו לעניין בנייה וציוד של אניות המובילות גזים נוזליים בצובר [MSC.370(93)‏] (MSC.370(93), ”International Code for the Construction and Equipment of Ships Carrying Liquefied Gases in Bulk“, chapter 5), כי מערכות הטעינה וההכלה שלהן מאפשרות אחסנה בטוחה של תרכובות אורגניות נדיפות והחזרתן הבטוחה לחוף.

המנהל יודיע לאימ״ו על תחילת התוקף של הוראות פרק זה, שישה חודשים לפני מועד תחילת התוקף כאמור.

לא יבצע אדם שריפה של חומר בכלי שיט אלא במיתקן שריפה בלבד.

(א)על אף האמור בתקנה 35, לא יבצע אדם שריפה של כל אחד מהחומרים האלה בכלי שיט:

(1)שיירי מטען שחלים לגביו תקנות למניעת זיהום מי ים בשמן, תקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר או הקוד הבין־לאומי הימי למטענים מסוכנים, לרבות חומר אריזה מזוהם הקשור לשיירים כאמור;

(2)בפינילים עתירי כלור Polychlorinated Biphenyls (PCBs);

(3)אשפה, כהגדרתה בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, המכילה יותר מעקבות (traces) של מתכות כבדות;

(4)תזקיקי נפט המכילים תרכובות של הלוגנים;

(5)בוצת ביוב או בוצת שמן שאינן מיוצרות בכלי השיט;

(6)שיירים ממערכת ניקוי גזי פליטה כאמור בתקנה 43.

(ב)לא יבצע אדם שריפה של פוליוויניל כלורידים (PVCs – polyvinyl chlorides) בכלי שיט, אלא אם כן השריפה מבוצעת במיתקן שריפה שעומד בהוראות תקנה 39(א).

(ג)לא יבצע אדם שריפה של בוצת ביוב או בוצת שמן שנוצרה בעת תפעולו הרגיל של כלי השיט, אלא אם כן שריפה של בוצה כאמור מבוצעת במערכת הכוח הראשית או המשנית של כלי השיט או בדוודים, ובלבד שהשריפה לא תתבצע במימי החופין של ישראל ובאזור הימי.

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות החוק למניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983, והתקנות לפיו.

לבקשת בעל כלי השיט או קברניטו, רשאי המנהל להתיר שימוש במיתקן תרמי לטיפול בפסולת בכלי שיט, כתחליף למיתקן שריפה, ובלבד שהמיתקן עומד בדרישות פרק זה.

(א)בעל כלי שיט או קברניטו יוודא כי מיתקן שריפה בכלי שיט שנבנה ב־1 בינואר 2000 או אחרי תאריך זה או מיתקן שריפה שהותקן בכלי שיט החל מהתאריך כאמור, מקיים את כל אלה:

(1)מתוכנן ובנוי לפי הנחיית אימ״ו לעניין המפרט שבתקן למיתקני שריפה בכלי שיט [MEPC.244(66) או MEPC.76(40), כפי שתוקנה בהחלטות אימ״ו MEPC.1/Circ 793 ו־MEPC.93(45)]‏ (2014 Standard specification for shipboard incinerators resolution MEPC.244(66) or Standard specification for shipboard incinerators Resolution MEPC.76(40), as amended by resolution MEPC.93(45), and MEPC.1/Circ 793, type approval of shipboard incinerators.‎);

(2)עמד בבדיקת דגם שנערכה בתנאים ובהגבלות כאמור בתוספת החמישית, במפעל שבו יוצר מיתקן השריפה או במיתקן בדיקה אחר שאישר המנהל או שאישרה רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל של כלי השיט, לפי העניין;

(3)ניתנה לו תעודה על אישור דגם מאת המנהל לפי תקנת משנה (ב) או מאת רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל או במדינה שבה יוצר המיתקן, לפי הנחיית אימ״ו לעניין תעודות אישור דגם ויישום הנספח [MEPC.59(33), כפי שתוקנה בהחלטת אימ״ו MEPC.92(45)]‏ (Type Approval Certificates issued in accordance with Revised guidelines for the implementation of annex V of Marpol 73/78 resolution MEPC.59(33) as amended by resolution MEPC.92(45) or Standard specification for shipboard incinerators MEPC.76(40) as amended by resolution MEPC.93(45) or 2014 Standard specification for shipboard incinerators resolution MEPC.244(66).‎) או לפי הנחיית אימ״ו לעניין מפרט בתקן למיתקני שריפה כאמור בתקנת משנה (א)(1).

(ב)המנהל ייתן לכלי שיט תעודה על אישור דגם למיתקן שריפה שהותקן בכלי השיט כאמור בתקנת משנה (א), אם נוכח כי מיתקן השריפה עומד בדרישות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) לתקנת המשנה האמורה.

(א)בעל כלי שיט שהותקן בו מיתקן שריפה כאמור בתקנה 39(א) או קברניטו של כלי שיט כאמור יוודא כי בכלי השיט יימצא מדריך תפעול של יצרן מיתקן השריפה, שיוחזק בסמוך למיתקן השריפה ושיכלול הוראות להפעלתו לפי ההגבלות המפורטות בפרט 2 לתוספת החמישית.

(ב)בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי אנשי הצוות האחראים על הפעלת מיתקן השריפה יקבלו הכשרה מתאימה להפעלתו ויפעילו אותו בהתאם להוראות מדריך התפעול.

קברניט כלי השיט יוודא כי במיתקן שריפה שחלות עליו הוראות תקנה 39(א), תנוטר הטמפרטורה של גזי השריפה ביציאה מתא השריפה, בכל זמן שהמיתקן פועל, ויחולו הוראות אלה:

(1)כשמיתקן השריפה פועל בשיטת ההזנה הרציפה, לא תוזן פסולת למיתקן כל עוד הטמפרטורה של גזי השריפה ביציאה מתא השריפה נמוכה מ־850 מעלות צלזיוס; לעניין זה, ”הזנה רציפה“ – תהליך של הזנה קבועה של פסולת לתוך מיתקן שריפה, בלא סיוע אדם, כשמיתקן השריפה נמצא בתנאי תפעול רגילים וכשטמפרטורת ההפעלה שלו היא בין 850 ל־1,200 מעלות צלזיוס;

(2)כשמיתקן השריפה פועל בשיטת הזנה שאינה הזנה רציפה, יתוכנן המיתקן כך שהטמפרטורה של גזי השריפה ביציאה מתא השריפה תגיע ל־600 מעלות צלזיוס בתוך חמש דקות מהתנעת המיתקן, ולאחר מכן תתייצב על טמפרטורה של 850 מעלות צלזיוס לפחות.

מפעיל של רציף או מספנה בנמל בישראל העוסקים בטיפול בכלי שיט הנושא חומר מדלל אוזון או התקן המכיל חומר כאמור, או העוסקים או מיועדים לתיקון כלי שיט כאמור, יקצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מיתקן מתאים לקליטה ואיסוף של חומר מדלל אוזון או התקן המכיל חומר כאמור עם הסרתו מכלי השיט; השירות של קליטה ואיסוף של חומר או התקן כאמור יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף או המספנה.

מפעיל של רציף או מספנה בנמל בישראל, העוסקים בטיפול בכלי שיט שמותקנת בו מערכת לניקוי גזי פליטה לפי הנחיית אימ״ו כאמור בתקנה 128, או העוסקים או מיועדים לתיקון כלי שיט כאמור, יקצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מיתקן מתאים לקליטה ואיסוף של שיירי ניקוי של גזי פליטה ממערכת כאמור; השירות של קליטה ואיסוף של שיירי ניקוי כאמור יינתן באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף או המספנה.

לא יגרוט אדם כלי שיט אלא לאחר שכל חומר מדלל אוזון או שיירי ניקוי של גזי פליטה הוסרו ממנו והועברו למיתקן קליטה מתאים כאמור בתקנות 42 או 43, לפי העניין.

מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאים, בכל עת, לאחר שהזדהו, להיכנס לכל מקום שבו חלה חובה להתקין או להקצות מיתקן קליטה לפי פרק זה או שבו נמצא מיתקן כאמור ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנסו למקום המשמש למגורים בלבד אלא לפי צו של בית משפט.

(א)קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן במיתקן קליטה חומר מדלל אוזון או שיירי ניקוי של גזי פליטה, יודיע למפעיל הרציף או המספנה בנמל בישראל שהוא עתיד לפקוד, עשרים וארבע שעות לפחות לפני מועד הפקידה, בדבר סוג החומר מדלל האוזון או שיירי הניקוי של גזי הפליטה שבכוונתו לרוקן והכמות המשוערת המיועדת לריקון כאמור.

(ב)הודעת הקברניט לפי תקנת משנה (א) תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס הודעה מוקדמת למיתקן קליטה [MEPC.1/Circ.644/Rev.1]‏ (MEPC.1/Circ.644/Rev.1 – Standard format for the advance notification form for waste delivery to port reception facilities.‎); הרשות תפרסם באתר האינטרנט טופס הודעה לדוגמה.

(א)מפעיל רציף או מפעיל מספנה בנמל בישראל לא יקצה מיתקן קליטה לפי פרק זה אלא לפי תוכנית מפורטת שאישר לו המנהל מראש, לאחר התייעצות עם מנהל היחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית שבמשרד להגנת הסביבה; תוכנית כאמור תיערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין מיתקני קליטה כנדרש לפי הנספח ומערכות לניקוי גזי פליטה [MEPC.199(62) – 2011; MEPC.1-Circ.834 providers and users; MEPC.259(68) – 2015]‏ (MEPC.199(62) – 2011 Guidelines for reception facilities under Marpol Annex. 6; MEPC.1-Circ.834 – Consolidated Guidance for port reception facility for providers and users (Secretariat); MEPC.259(68) – 2015 Guidelines for exhaust gas cleaning systems.‎).

(ב)לא הקצה מפעיל רציף או מפעיל מספנה מיתקן קליטה, או שהקצה מיתקן קליטה בלא אישור המנהל לפי תקנת משנה (א) או בניגוד לתוכנית שאישר המנהל כאמור, רשאי הממונה על הנמלים לנקוט כל פעולה הנראית לו דרושה למניעת זיהום מחומר מדלל אוזון או משיירי ניקוי של גזי פליטה בעת הסרתם מכלי שיט, להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות הרציף, המספנה או מיתקן הקליטה.

(ג)בנקיטת אמצעים כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול הממונה על הנמלים את מידת הנזק שלפי מיטב ידיעתו נגרם או עלול להיגרם עקב שחרור או השלכה של חומר מדלל אוזון או שיירי ניקוי של גזי פליטה.

רוקן או הושלך למיתקן קליטה חומר מדלל אוזון, התקן המכיל חומר כאמור או שיירי ניקוי של גזי פליטה, ינפיק מפעיל מיתקן הקליטה, לקברניט כלי השיט, אישור מודפס באנגלית וחתום בידו; אישור כאמור ייערך לפי הנחיית אימ״ו לעניין טופס לאישור הרקה למיתקן קליטה [MEPC.1-Circ.645-Rev.1]‏ (MEPC.1-Circ.645-Rev.1 – Standard format for the waste delivery receipt following a ship's use of port reception facilities.‎) ויכלול את הפרטים האלה לפחות: פרטי מיתקן הקליטה, פרטי כלי השיט, ההתקן וכמות החומר או השיירים שרוקנו למיתקן הקליטה; הרשות תפרסם באתר האינטרנט אישור הרקה לדוגמה.

פרק זה יחול על כלי שיט החייב בתעודות.

מצא המנהל שכלי שיט אינו עומד בהוראה מהוראות סימן ב׳ לפרק זה, רשאי הוא להורות לקברניט כלי השיט לפעול כמפורט להלן, ובלבד שאין בכך כדי לגרום לכלי השיט לסטות מנתיב ההפלגה המיועד או לעכב שלא לצורך את ההפלגה:

(1)להציג תיעוד של הפעולות שננקטו לשם עמידה בהוראות סימן ב׳ האמורות;

(2)להביא ראיות בדבר פעולות שננקטו לרכישת דלק העומד בדרישות התקנות ושיתאימו לתוכנית ההפלגה של כלי השיט, ובהעדר דלק מתאים כאמור – מאמצים שננקטו לאיתור מקורות חלופיים לאספקתו.

קברניט כלי שיט שעתיד לפקוד נמל בישראל יודיע למנהל, ואם מדובר בכלי שיט ישראלי – גם לרשות המוסמכת הזרה בנמל היעד של כלי השיט, על כל מקרה שבו אין באפשרות כלי השיט לרכוש דלק העומד בדרישות כאמור בתקנות אלה; דיווח כאמור יימסר בסמוך ככל הניתן למועד שבו נודע לקברניט על העדר אפשרות לרכישת דלק כאמור.

(א)בלי לגרוע מהוראות תקנות אלה, בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי דלק למטרות שריפה המופק באמצעות זיקוק נפט, שיסופק לכלי שיט וישמש אותו, יעמוד בכל התנאים האלה:

(1)יורכב מתערובות של פחמימנים המופקים מזיקוק נפט; אין באמור כדי למנוע שילובן של כמויות קטנות של תוספים לשיפור ביצועים מסוימים של הדלק, לפי אמות המידה המקובלות בתחום;

(2)לא יכיל חומצה אנאורגנית;

(3)לא יכיל חומר נוסף, למעט כאמור בפסקת משנה (1), או פסולת כימית, שמתקיים לגביהם אחד מאלה לפחות:

(א)מסכנים את הבטיחות של כלי השיט או משפיעים לרעה על ביצועי המכונות שבו;

(ב)מזיקים לבריאות צוות כלי השיט;

(ג)יגרמו לזיהום אוויר נוסף על זיהום האוויר שנגרם משריפת דלק שאינו מכיל חומר נוסף או פסולת כימית כאמור.

(ב)בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי דלק למטרות שריפה המופק שלא באמצעות זיקוק נפט שיסופק לכלי שיט וישמש אותו, יעמוד בכל התנאים האלה:

(1)לא יחרוג מתכולת הגופרית שנקבעה בפרק ג׳ של חלק ב׳;

(2)לא יגרום למנוע של כלי השיט לחרוג מהגבלות הפליטה של תחמוצות החנקן (NO_x) כאמור בסימן ג׳, בפרק ב׳ לחלק ב׳;

(3)לא יכיל חומצה אנאורגנית;

(4)לא יסכן את הבטיחות של כלי השיט או ישפיע לרעה על ביצועי המכונות שבו;

(5)לא יזיק לבריאות צוות כלי השיט;

(6)לא יגרום לזיהום אוויר נוסף על זיהום האוויר שנגרם משריפת דלק כאמור בתקנת משנה (א).

(ג)בתקנה זו, ”פסולת כימית“ – שארית של חומר כימי או חומר נוזלי מזיק, כהגדרתו בתקנות הנמלים חומרים נוזליים מזיקים בצובר, שמיועדת לסילוק.

(א)הוראות פרק זה לא יחולו על פחם בצורתו המוצקה או על דלק גרעיני.

(ב)הוראות תקנות 54(א), 55 עד 59 ו־61 לא יחולו על דלק גזי לרבות גז טבעי נוזלי (LNG), גז טבעי דחוס (CNG) וגז פחממני מעובה (LPG – Liquefied Petroleum Gas).

(א)ספק דלק המספק לכלי שיט דלק למטרות שריפה, ירשום את פרטי הדלק שסיפק כאמור באישור אספקת דלק (BDN); אישור כאמור יכלול את הפרטים המנויים בתוספת השישית, לפחות; הרשות תפרסם טופס אישור לדוגמה באתר האינטרנט.

(ב)ספק דלק המספק לכלי שיט דלק גזי לצורך שריפה יתעד ברשומותיו את תכולת הגופרית בדלק שסיפק לכלי השיט.

(א)רישום כאמור בתקנה 54 לגבי דלק שסופק לכלי שיט ישראלי ייעשה בשפות העברית והאנגלית; במקרה של מחלוקת או אי־התאמה, יגבר הרישום בעברית.

(ב)בכלי שיט שאינו ישראלי יגבר הרישום בשפה הלאומית הרשמית של המדינה שאת דגלה רשאי כלי השיט להניף.

קברניט כלי השיט יוודא כי אישור אספקת הדלק (BDN) יישמר בכלי השיט במקום שבו יהיה זמין לבדיקה; אישור כאמור יישמר לתקופה של שלוש שנים ממועד אספקת הדלק לכלי השיט.

(א)בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים רשאי לבדוק את אישור אספקת הדלק (BDN) של כל כלי שיט, לערוך העתק של כל רישום באישור האמור ולדרוש מקברניט כלי השיט לאשר כי העתק זה הוא העתק נאמן למקור, וכן לאמת את תוכנו של אישור כאמור בהתייעצות עם הגורם שהנפיק את האישור, וזאת במהירות האפשרית בנסיבות העניין ובלא לגרום לעיכוב שלא לצורך של כלי השיט.

(ב)כל העתק של רישום באישור אספקת דלק (BDN), שקברניט כלי השיט אישר אותו כהעתק נאמן למקור כאמור בתקנת משנה (א), יהיה קביל בכל הליך משפטי כראיה לעובדות המצוינות ברישום.

(א)קברניט כלי שיט יוודא כי לאישור אספקת דלק (BDN) תצורף דגימה מייצגת של הדלק שסופק, שניטלה לפי הנחיית אימ״ו לעניין נטילת דגימת דלק לקביעת עמידת הדלק בדרישות הנספח [MEPC.182(59)‏] (MEPC.182(59), ”Guidelines for the Sampling of Fuel Oil for Determination of Compliance with Annex VI of MARPOL 73/78“.‎) (בסימן זה – דגימת דלק).

(ב)בסיום תהליך התדלוק, תיאטם דגימת הדלק ותיחתם בידי הנציג של ספק הדלק והקברניט או הקצין האחראי בכלי השיט על העברת הדלק.

(ג)קברניט כלי השיט יוודא כי דגימת הדלק תישמר בכלי השיט עד לסיום תקופת השימוש בדלק שממנו נלקחה הדגימה, ובכל מקרה לתקופה שלא תפחת משניים עשר חודשים ממועד אספקת הדלק לכלי השיט.

(א)המנהל רשאי להורות על קיום בדיקה של דגימת הדלק במעבדה כדי לקבוע אם הדלק עומד בדרישות כאמור בתקנות אלה (בתקנה זו – הבדיקה).

(ב)הורה המנהל כאמור בתקנת משנה (א), יעביר קברניט כלי השיט או מי שהסמיך לכך את דגימת הדלק למעבדה בלא דיחוי.

(ג)קברניט כלי השיט והמעבדה יעבירו למנהל עותק מכל בדיקה שבוצעה לפי תקנה זו.

(ד)בעל כלי השיט יישא בהוצאות הבדיקה.

(א)המנהל יערוך רשימה של ספקי דלק המספקים בישראל דלק לכלי שיט שתפוסתם ברוטו 400 טונות ומעלה ויפרסם אותה באתר האינטרנט.

(ב)ספק דלק שמבקש לספק דלק לכלי שיט ולהיכלל ברשימת ספקי הדלק, יגיש למנהל בקשה חתומה בחתימת ידו של מורשה מטעם ספק הדלק על גבי הטופס שבתוספת השביעית; הבקשה תכלול הצהרה של ספק הדלק ולפיה ידועות לו החובות המוטלות עליו לפי התקנות והוא מתחייב לעמוד בהן במלואן; ההצהרה תאומת בפני עורך דין ותהיה בנוסח המופיע בתוספת האמורה.

(ג)ספק דלק שרשום ברשימת ספקי הדלק, שמבקש להפסיק לספק דלק לכלי שיט ולהימחק מהרשימה, יגיש על כך הודעה בכתב למנהל.

(א)לא ירכוש אדם דלק לשימוש של כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה, מספק דלק שאינו כלול ברשימת ספקי הדלק.

(ב)ספק דלק לא יספק דלק לכלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה אלא אם כן הוא כלול ברשימת ספקי הדלק והדלק שהוא מספק עומד בדרישות לפי תקנות אלה.

(ג)הוצג לפני ספק הדלק היתר מאת המנהל לפי תקנה 128 או מאת רשות מוסמכת זרה של מדינת הדגל, לפי העניין, וכלי השיט שבעבורו נדרש הדלק מצויד בחלופה שלגביה ניתן היתר כאמור, רשאי הוא לספק לכלי השיט דלק מתאים.

(ד)ספק דלק ינפיק לכלי השיט אישור אספקת דלק (BDN) ויתעד בו את תכולת הגופרית בדלק כאמור בתקנות 21(1) ו־23; ספק הדלק ישמור העתק של אישור אספקת דלק (BDN) למשך תקופה שלא תפחת משלוש שנים מיום אספקת הדלק, והעתק כאמור יהיה זמין לבדיקה ואימות על ידי בודק מוסמך או מפקח למניעת זיהום הים ורשויות זרות של מדינת הנמל, לפי דרישתם.

(ה)ספק דלק יספק לכלי השיט דגימת דלק, ויאשר, באישור אספקת הדלק, כי הדלק עומד בדרישות המפורטות בפרק ג׳ לחלק זה ובהוראות פרק זה.

בעל כלי שיט, קברניטו וספק דלק ידווחו למנהל, בלא דיחוי, על כלי שיט שמסופק לו דלק שאינו עומד בדרישות המפורטות בפרק ג׳ לחלק זה ובהוראות פרק זה.

נודע למנהל שסופק לכלי שיט בישראל דלק שאינו עומד בדרישות המפורטות בתקנות אלה, ולעניין כלי שיט ישראלי – אף אם הדלק סופק לו מחוץ לשטח ישראל, לרבות באזור הימי, יורה המנהל לכלי השיט, מייד לאחר שהדבר נודע לו, על נקיטה של פעולה מתקנת להחלפת הדלק בדלק שיעמוד בדרישות התקנות, כפי שיורה; על הוראת המנהל יחולו תקנות 89 עד 91 לתקנות אלה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: בכל מקום, במקום ”הבודק המוסמך“ יבוא ”המנהל“.

בחלק זה –

”אניית גלנוע נוסעים (RO-RO (Roll-on/Roll-off) Passenger Ship)“ – אניית נוסעים שיש בה מחסנים לניטול מטען גלנוע;

”אניית מטען גלנוע (Ro-Ro (Roll-on/Roll-off) Cargo Ship)“ – אנייה המתוכננת להובלה של מטען גלנוע;

”אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) (RO-RO (Roll-on/Roll-off) Cargo Ship (Vehicle Carrier)‎)“ – אניית מטען גלנוע בעלת גוף רב־סיפוני המתוכננת להובלה של מכוניות ומשאיות ריקות מתכולה;

”אניית מטען כללי“ – אנייה בעלת גוף רב־סיפוני או חד־סיפוני המתוכננת בעיקר להובלה של מטען כללי, למעט אנייה שמתמחה בהובלה של מטען יבש בלבד כגון: בעלי חיים, אסדות, מטען כבד, יאכטות או דלק גרעיני;

”אניית מטען שוברת קרח“ – אניית מטען בעלת יכולת עצמאית לשבירה של שכבת קרח אחידה במהירות של 2 קשר לפחות, כאשר עובי הקרח הוא 1 מטר לפחות וכוח הכפיפה שלו 500 קילו פסקל (kPa) לפחות;

”אניית מכולות“ – אנייה המתוכננת להובלה של מכולות, כהגדרתן בתקנות הנמלים, התשל״א–1971, שמצויות במחסני האנייה ועל סיפונה בלבד;

”אניית נוסעים“ – אנייה המובילה או מיועדת להוביל יותר מ־12 נוסעים;

”אניית שיט תענוגות (Cruise Passenger Ship)“ – אניית נוסעים שאין בה סיפון למטען, המיועדת להובלה של נוסעים בתנאי מגורים ולינה בלבד;

”מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI – Energy Efficiency Design Index) נדרש“ או ”מדד EEDI שנדרש“ – הערך המרבי המותר של יעילות אנרגטית לפי תקנה 69, בהתאם לסוג האנייה ולגודלה;

”מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI) שהושג“ או ”מדד EEDI שהושג“ – מדד תכנון היעילות האנרגטית שהושג על ידי אנייה יחידה כאמור בתקנה 67;

”מובילה בצובר“ – אניית מטען המיועדת בעיקר להובלה של מטען יבש, לרבות אנייה המובילה עפרות בצובר;

”מובילה משולבת“ – אניית מטען המתוכננת להטענה, במעמסה מלאה, של מטען נוזלי ושל מטען יבש בצובר;

”מובילת גז“ – אניית מטען, למעט מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid Natural Gas), שנבנתה או שהותאמה להובלה של גז נוזלי בצובר ומשמשת לשם כך;

”מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid Natural Gas)“ – אניית מטען שנבנתה או שהותאמה להובלה של גז טבעי נוזלי בצובר ומשמשת לשם כך;

”מובילת מטען בקירור“ – אניית מטען המתוכננת אך ורק להובלה של מטענים במחסני קירור;

”מטען גלנוע“ – רכב על גלגליו או מטען על גבי נגרר או משאית, שמגיע לנמל ויוצא ממנו על גבי הנגרר או המשאית כאמור;

”מכלית“ – כל אחת מאלה:

(1)אנייה שהיא מכלית שמן כהגדרתה בתקנות למניעת זיהום מי ים בשמן, לרבות מכלית כאמור שמובילה מטען של חומר נוזלי מזיק בצובר (NLS), כולו או חלקו;

(2)אניית מטען שוברת קרח;

(3)אנייה שנבנתה או שהוסבה בעיקר להובלת מטען של חומר נוזלי מזיק (מכלית חומרים נוזלים מזיקים);

”שינוי יסודי“, לעניין חלק זה – שינוי באנייה שהוא אחד מאלה:

(1)שינוי של הממדים, המעמסה או עוצמת המנוע של האנייה שיש בו כדי להשפיע על היעילות האנרגטית שלה (major conversion);

(2)שינוי סוג האנייה;

(3)שינוי שמטרתו, לפי אישור מאת המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, להאריך את חיי האנייה באופן ניכר;

(4)כל שינוי שנעשה באנייה חדשה;

(5)שינוי, שלפי אישור מאת המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, הוא שינוי ניכר ביעילות האנרגטית של האנייה, לרבות שינוי העלול לגרום לאנייה לחרוג ממדד תכנון היעילות האנרגטי (EEDI) הנדרש, כאמור בתקנה 69;

”שינוי יסודי מקיף“ – כל שינוי שבעקבותיו, לפי אישור מאת המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, נחשבת האנייה כאנייה חדשה.

הוראות חלק זה יחולו על אנייה שתפוסתה ברוטו 400 טונות ומעלה, למעט אניות כמפורט להלן:

(1)אנייה ישראלית העוסקת אך ורק בהפלגות בין נמלים או מסופים במימי החופין של ישראל, במים הפנימיים של ישראל או באזור הימי, ובלבד שקיימת באנייה תוכנית לניהול יעילות אנרגטית כאמור בתקנה 75;

(2)אנייה שמונעת באמצעים שאינם מכניים;

(3)אסדה, לרבות אסדה המשמשת להפקה, אחסון ופריקה של דלק או גז (FPSO – Floating production storage and offloading) או אסדה המשמשת לאחסון ופריקה של דלק או גז (FSU – Floating storage unit).

(א)הוראות פרק ג׳ לחלק זה לא יחולו על אנייה שנמסרה שהיא אחת מאלה:

(1)אנייה המונעת בהנעה לא מקובלת, למעט אניית שיט תענוגות שמסירתה התבצעה ב־1 בספטמבר 2019 או אחרי תאריך זה;

(2)אניית מטען שוברת קרח;

(3)מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid Natural Gas).

(ב)על אף האמור ברישה של תקנה 65, המנהל רשאי לפטור אנייה שתפוסתה ברוטו 400 טונות ומעלה מקיום הדרישות המפורטות בפרק ג׳ לחלק זה, לאחר ששקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים לסוג האנייה, אזורי ההפלגה שלה והמיתקנים או הציוד המיוחדים שבה, ובלבד שלא מתקיים לגבי האנייה אחד מאלה:

(1)חוזה בנייתה נחתם ב־1 בינואר 2017 או אחרי תאריך זה;

(2)בהעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה או נמצאה בשלב בנייה דומה ב־1 ביולי 2017 או אחרי תאריך זה;

(3)מסירתה התבצעה ב־1 ביולי 2019 או אחרי תאריך זה;

(4)האנייה היא אנייה חדשה או אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי ב־1 בינואר 2017 או אחרי תאריך זה, וחלה עליה חובה לעבור בדיקה כאמור בתקנה 95.

(ג)בתקנה זו, ”אנייה שנמסרה“ – אנייה שמסירתה התבצעה ב־1 בספטמבר 2019 או אחרי תאריך זה, ועומדת באחד מאלה:

(1)חוזה בנייתה נחתם ב־1 בספטמבר 2015 או אחרי תאריך זה;

(2)בהעדר חוזה בנייה – השדרית שלה הונחה, או שנמצאה בשלב בנייה דומה, ב־1 במרס 2016 או אחרי תאריך זה.

(א)בעל האנייה יוודא כי יבוצע חישוב של מדד תכנון יעילות אנרגטית (EEDI) שהושג כאמור בתקנת משנה (ב), באנייה מהסוג כמפורט להלן:

(1)אנייה חדשה;

(2)אנייה חדשה שעברה שינוי יסודי;

(3)אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף, שהיא אחת מאלה:

(א)מובילה בצובר;

(ב)מובילת גז;

(ג)מכלית;

(ד)אניית מכולות;

(ה)אניית מטען כללי;

(ו)מובילת מטען בקירור;

(ז)מובילה משולבת;

(ח)אניית נוסעים;

(ט)אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) (RO-RO (Roll-on/Roll-off) Cargo Ship (Vehicle Carrier)‎);

(י)אניית מטען גלנוע (RO-RO (Roll-on/Roll-off) Cargo Ship);

(יא)אניית גלנוע נוסעים (RO-RO (Roll-on/Roll-off) passenger ship);

(יב)מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid Natural Gas);

(יג)אניית שיט תענוגות.

(ב)מדד EEDI שהושג יציין את התפקוד המשוער של האנייה במונחים של יעילות אנרגטית; חישוב המדד שהושג יתבצע לפי הנחיית אימ״ו לעניין שיטת חישוב של מדד יעילות אנרגטית [Mepc.245(66), כפי שתוקנה בהחלטות Mepc.263(68) ו־Mepc.281(70‏)] (2014 Guidelines on the methods of calculation of the energy efficiency designed index for new ships, resolution Mepc.245(66) as amended by resolution Mepc.263(68) and Mepc.281(70).‎) ויתלווה אליו קובץ טכני שיכלול את המידע הדרוש לחישוב כאמור.

(ג)קברניט האנייה יוודא כי חישוב מדד EEDI שהושג והקובץ הטכני כאמור בתקנת משנה (ב) יישמרו על סיפון האנייה במקום שבו יהיו זמינים לבדיקה.

בודק מוסמך יבדוק את חישוב מדד EEDI שהושג ואת הקובץ הטכני כאמור בתקנה 67(ב) לפי הוראות תקנות 93 עד 97.

(א)בעל האנייה יוודא כי לאנייה מהסוגים המפורטים להלן הותאם מדד יעילות אנרגטית (EEDI) נדרש לפי תקנת משנה (ב), וכי המדד הנדרש כאמור נרשם בתעודה הבין־לאומית ליעילות אנרגטית:

(1)אנייה חדשה;

(2)אנייה חדשה שעברה שינוי יסודי;

(3)אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף, שהיא אחת מאלה:

(א)מובילה בצובר;

(ב)מובילת גז;

(ג)מכלית;

(ד)אניית מכולות;

(ה)אניית מטען כללי;

(ו)מובילת מטען בקירור;

(ז)מובילה משולבת;

(ח)אניית מטען גלנוע (מובילת כלי רכב) (RO-RO (Roll-on/Roll-off) Cargo Ship (Vehicle Carrier)‎);

(ט)אניית מטען גלנוע (RO-RO (Roll-on/Roll-off) cargo ship);

(י)אניית גלנוע נוסעים (RO-RO (Roll-on/Roll-off) passenger ship);

(יא)מובילת גז טבעי נוזלי (LNG – Liquid Natural Gas);

(יב)אניית שיט תענוגות.

(ב)מדד EEDI נדרש יותאם כמפורט להלן:

\text{Attained EEDI} \le \text{Required EEDI} = \left\{ 1 - \left( X/100 \right) \right\} * \text{Reference line value};

X הוא מקדם ההפחתה למדד EEDI הנדרש כאמור בתוספת השמינית, בהשוואה ל־Reference line value (ערך קו ההתייחסות) המחושב כאמור בתקנה 71.

מדד EEDI נדרש לגבי אנייה חדשה או אנייה קיימת שעברה שינוי יסודי מקיף, שתקנה 69(א)(3) חלה עליה, יחושב כאמור בתקנה 69(ב); מקדם ההפחתה ייקבע בהתייחס לסוג האנייה, גודלה ומועד בנייתה לפי שלב ההפחתה המתאים כמפורט בתוספת השמינית.

חישוב ערך קו ההתייחסות לעניין תקנה 69(ב) ייערך כמפורט להלן:

\text{(Reference line value)} = \mathrm{a}*\mathrm{b}^{-\mathrm{c ;

המשתנים a‏, b ו־c הם כמפורט בתוספת השמינית.

לעניין אנייה המתאימה לשני סוגים או יותר מסוגי האניות המפורטים בתקנה 69(א)(3), יחול מדד EEDI נדרש לפי הנמוך מבין הערכים הקבועים בתוספת השמינית.

בעל אנייה או קברניטה יוודא כי ההספק של מנועי ההנעה של אנייה שפרק זה חל עליה לא יפחת מהספק ההנעה הנדרש לקיום יכולת התמרון של האנייה בתנאים קשים, כמפורט בהנחיית אימ״ו לעניין קביעת הספק מינימלי [MEPC.232(65)‏] (MEPC.232(65) – Interim Guidelines for determining minimum propulsion power to maintain the maneuverability of ships in adverse conditions.‎).

בעל האנייה או קברניטה יוודא כי מדד EEDI שהושג לאנייה כאמור בתקנה 67 לא יעלה על מדד EEDI נדרש שהותאם לאנייה כאמור בתקנה 69.

(א)בעל אנייה שהוראות חלק זה חלות עליה או קברניטה יוודא כי קיימת באנייה תוכנית לניהול יעילות אנרגטית (SEEMP), שהוכנה באופן ייחודי בעבורה (בפרק זה – התוכנית); התוכנית יכול שתיכלל במערכת ניהול הבטיחות כמפורט בפרט 1 לתוספת השבע עשרה בתקנות הנמלים בטיחות השיט לעניין קוד ISM.

(ב)בעל אנייה או קברניטה יוודא כי –

(1)התוכנית תימצא באנייה בכל עת;

(2)התוכנית תהיה ערוכה לפי הנחיית אימ״ו לעניין פיתוח תוכנית יעילות אנרגטית (SEEMP‏) [MEPC.282(70) 2012‏] (MEPC.282(70) 2012 Guidelines for the Development of ship energy efficiency management plan (SEEMP).‎);

(3)אם נדרש לפי תקנות 76 או 77 – התוכנית תכלול נוהל שגיבשו בעל האנייה או קברניטה לעניין איסוף נתונים של תצרוכת דלק ודיווח עליהם (בחלק זה – הנוהל);

(4)הונפק לאנייה אישור כאמור בתקנה 94(ג).

במהלך כל שנה קלנדרית יאסוף קברניט של אנייה שהיא כלי שיט ישראלי ושתפוסתה ברוטו 5,000 טונות ומעלה (בפרק זה – האנייה), את נתוני תצרוכת הדלק של האנייה, כמפורט בתוספת התשיעית, וירכז את הנתונים האמורים בתום אותה שנה (בפרק זה – שנת הדיווח); איסוף הנתונים יתבצע לפי הנוהל.

(א)בעל האנייה או קברניטה ידווח למנהל על נתוני תצרוכת הדלק שנאספו ורוכזו כאמור בתקנה 76; דיווח כאמור יימסר באמצעות תקשורת אלקטרונית במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה העוקבת לשנת הדיווח (בתקנה זו ובתקנות 78 ו־79 – השנה העוקבת), למעט במקרים האלה:

(1)לפני העברת האנייה לדגל זר;

(2)לפני העברת הבעלות על האנייה במרשם הישראלי.

(ב)לאחר ביצוע העברה כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) של תקנת משנה (א), ידווח בעל האנייה או קברניטה למנהל, בלא דיחוי, על נתוני תצרוכת הדלק כפי שנאספו בשנה הקלנדרית עד למועד ביצוע העברה כאמור, וימסור למנהל כל נתון אחר לפי דרישתו.

(ג)בעל האנייה או קברניטה יוודא כי העתק הדיווח על נתוני תצרוכת דלק כאמור בתקנות משנה (א) או (ב) יישמר על סיפון האנייה לתקופה שלא תפחת משנים עשר חודשים שלאחר תום שנת הדיווח.

(א)המנהל יבדוק את הנתונים שדווחו כאמור בתקנה 77 וינפיק לאנייה אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק, במועדים המפורטים להלן:

(1)לעניין דיווח שנמסר לפי תקנה 77(א) – בתוך חמישה חודשים מתחילת השנה העוקבת;

(2)לעניין דיווח שנמסר לפי תקנה 77(ב) – בסמוך לאחר קבלת הדיווח על ידי המנהל, ולא יאוחר מחודשיים מיום שהתקבל הדיווח.

(ב)אישור כאמור בתקנת משנה (א) יהיה ערוך כמפורט בתוספת העשירית, ייעשה בשפה העברית, ויכלול תרגום של האמור בו לשפה האנגלית; במקרה של מחלוקת או אי־התאמה יגבר הרישום בעברית.

(א)אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק לפי תקנה 78(א)(1) יהיה בתוקף ממועד הענקתו ועד תום חמשת החודשים הראשונים שלאחר השנה העוקבת.

(ב)אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק לפי תקנה 78(א)(2) יהיה בתוקף ממועד הענקתו ולמשך שנים עשר חודשים.

בעל אנייה או קברניטה יוודא כי אישור בדבר דיווח על נתוני תצרוכת דלק יישמר על סיפון האנייה עד תום תוקפו כאמור בתקנה 79 לפחות.

(א)כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 82 ייבדק בידי בודק מוסמך, כמפורט בפרק זה.

(ב)התקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו לערוך בדיקות כאמור בחלק זה וכן יסמיכו, בין השאר, לפעול כמפורט להלן:

(1)לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו תיקונים בכלי השיט;

(2)לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו לבצע בדיקות אם התקבלה בקשה מהרשות המוסמכת הזרה במדינת נמל שאותו פוקד כלי השיט.

בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו של כלי שיט ישראלי שהוא אחד מאלה (בחלק זה – כלי שיט ישראלי), יעמידו לבדיקה לפי פרק זה:

(1)כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה;

(2)אסדה או יחידת קידוח המפליגה אל נמל או מסוף של מדינה שהיא צד לאמנה או עוגנת בנמל או מסוף כאמור;

(3)כלי שיט המועסק במתן שירותי נמל לכלי השיט הפוקדים את הנמל או בביצוע עבודות ימיות בשטח ישראל לרבות באזור הימי.

כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה ראשונית לפני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP) לפי הוראת תקנה 101 (בפרק זה – התעודה) מונפקת בפעם הראשונה (בפרק זה ובחלק ה׳ – בדיקה ראשונית); הבדיקה הראשונית תכלול בדיקה מלאה של הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם מקיימים במלואם את דרישות תקנות אלה.

(א)כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה כללית אחת לשנה, בתוך שלושה חודשים שלפני או אחרי יום השנה של התעודה (בפרק זה ובחלק ה׳ – בדיקה שנתית); הבדיקה השנתית תכלול בדיקה כללית של הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם תוחזקו לפי תקנה 98 ונמצאים במצב תקין.

(ב)הבודק המוסמך יאמת את ביצוע הבדיקה השנתית בתעודה.

(א)כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת ביניים, בתוך שלושה חודשים שלפני או אחרי יום השנה השני או יום השנה השלישי של התעודה (בפרק זה ובחלק ה׳ – בדיקת ביניים); בדיקת הביניים תכלול בדיקה מלאה של הציוד והסידורים, כדי לוודא שהם מתאימים במלואם לדרישות המפורטות בחלק ב׳ ונמצאים במצב תקין.

(ב)בדיקת הביניים תבוא במקום אחת הבדיקות השנתיות.

(ג)הבודק המוסמך יאמת את ביצוע בדיקת הביניים בתעודה.

כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקת חידוש בסמוך לפני מועד תום תוקף התעודה כאמור בתקנה 101 ובכפוף לתקנות 107, 108 ו־111 עד 113 (בפרק זה ובחלק ה׳ – בדיקת חידוש); בדיקת החידוש תכלול בדיקה מלאה של הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים, כדי לוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה.

כלי שיט ישראלי ייבדק בידי בודק מוסמך בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה תיקון, שינוי או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מתאונה או פגם מהותי לפי תקנה 100 (בפרק זה ובפרק ו׳ – בדיקה נוספת); בדיקה כאמור נועדה לוודא כי התיקונים, השינויים או החידושים כאמור שנעשו בפועל עומדים בדרישות התקנות.

בדיקת מנוע דיזל ימי וציוד לפי פרק ב׳ של חלק ב׳ תיערך לפי הקוד הטכני לתחמוצות חנקן (NO_x).

מצא בודק מוסמך בבדיקה לפי פרק ב׳, שמצב כלי השיט אינו תואם במידה מהותית את פרטי התעודה הבין־לאומית למניעת זיהום אוויר (IAPP) שניתנה לו (בפרק זה – התעודה) –

(1)יורה הבודק המוסמך על נקיטת פעולה מתקנת באופן מיידי;

(2)בעל כלי השיט או קברניטו ימלא אחר הוראות הבודק המוסמך כאמור בפסקה (1).

(א)לא ננקטה פעולה מתקנת באופן מיידי –

(1)יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט; הבודק המוסמך ימציא לבעל כלי השיט או קברניטו הודעה על ביטול התעודה;

(2)נמצא כלי השיט בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשות מוסמכת זרה במדינת הנמל.

(ב)בעל כלי השיט או קברניטו, שהומצאה לו הודעה על ביטול התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור על ביטול התעודה לפני מנהל הרשות בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.

(ג)מנהל הרשות ייתן את החלטתו בערר בתוך 24 שעות ממועד קבלת הערר.