The full text of חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, in 130 sections.

(א)מטרותיו של חוק זה הן:

(1)ליצור תנאים לפיתוח ענף הגז הטבעי בישראל באמצעות המגזר הפרטי ולקיום תחרות בענף זה, בהתאם למדיניות הממשלה בתחומי הכלכלה והאנרגיה;

(2)להסדיר את הפעילות במשק הגז הטבעי באופן שיאפשר השקעות בו ומתן שירותים ברמת איכות, אמינות וזמינות נאותים, ובשים לב לשיקולי יעילות;

(3)להבטיח שמירה על הבטיחות בפעילויות במשק הגז הטבעי,

והכל בתחומים המפורטים בחוק זה.

(ב)לשם השגת מטרותיו של חוק זה תיקבע חובת רישוי להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה, רשת חלוקה ומיתקן אחסון של גז טבעי, ולהקמה ולהפעלה של מיתקן גט״ן, ותוקם במשרד התשתיות הלאומיות רשות גז טבעי שתפקח על מילוי תנאי הרישיונות, תקבע תעריפים ואמות מידה לשירות שייתנו בעלי הרישיונות, ותטפל בנושא בטיחות משק הגז הטבעי.

בחוק זה –

”האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל“ – רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופין עד למרחק של 200 מיילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף, או עד למרחק קטן יותר שנקבע בהתאם לכללי המשפט הבין־לאומי או לפי הסכם עם מדינה אחרת, לרבות קרקע הים באותה רצועה;

”אחסון“ – אחסון של גז טבעי, למעט אלה: אחסון גט״ן, אחסון לצריכה עצמית ואחסון במערכת הולכה וברשת חלוקה;

”אישור בהליך מהיר“ – אישור או אישור בתנאים של בקשה, שניתן לפי סעיף 26ה או 26ו;

”אמצעי שליטה“, ”שליטה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכל מונח בהגדרות אלה יפורש לפי אותו חוק;

”בעל המקרקעין“ – בעל המקרקעין, מי שזכאי להירשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 – החוכר, ולרבות מחזיק כדין במקרקעין;

”בעל זיקה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:

(1)מי שמחזיק בעשרה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בתאגיד;

(2)מי שזכאי, בין מכוח מניות ובין מכוח הסכם, למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בתאגיד שאינו חברה, או למנוע מינוי כאמור; לענין זה חזקה כי –

(א)מי שמינה דירקטור בחברה או בעל תפקיד דומה בתאגיד שאינו חברה, הוא בעל הזכות למנותו;

(ב)תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בחברה או לבעל תפקיד דומה בתאגיד שאינו חברה, הוא בעל הזכות למנותו;

”בעל חזקה“ – בעל שטר חזקה לפי חוק הנפט או בעל רישיון לפי החוק האמור הזכאי לקבל חזקה לפי אותו החוק;

”בעל רישיון“ – מי שיש לו רישיון בר תוקף לפי חוק זה;

”גורם קשור למזקק נפט“ – כל אחד מאלה:

(1)בעל שליטה במזקק נפט או בעל זיקה בו;

(2)תאגיד שבעל שליטה במזקק נפט או בעל זיקה במזקק נפט הוא בעל שליטה או בעל זיקה בו;

(3)תאגיד שמזקק נפט מחזיק בו אמצעי שליטה, במישרין או בעקיפין;

”גז טבעי“, ”גז“ – תערובת של גזים פחמימניים ולא־פחמימניים המכילה כמרכיב משמעותי גז מתאן (CH₄) אשר בטמפרטורה של 15°C ובלחץ אטמוספרי נמצאת במצב צבירה של גז;

”גז טבעי נוזלי“, ”גט״ן“ – גז טבעי כאשר הוא נמצא במצב צבירה של נוזל;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”הולכה“ – העברת גז טבעי בלחץ גבוה דרך קווי צינורות;

”הממונה“ – הממונה על הבטיחות שמונה לפי סעיף 61;

”המנהל“, ”מנהל הרשות“ – מנהל רשות הגז הטבעי שמונה לפי סעיף 59;

”המועצה“ – המועצה שמונתה לפי סעיף 63;

”התכניות למערכת ההולכה“ – תכניות מיתאר ארציות שמספרן 37א1, 37א2 או 37ב, אף אם טרם אושרו ביום תחילתו של חוק זה;

”ועדת ערר“ – ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבניה;

”חברה ממשלתית“ – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;

”חוק הגז (בטיחות ורישוי)“ – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”חוק הנפט“ – חוק הנפט, התשי״ב–1952;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”חוק משק החשמל“ – חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חלוקה“ – העברת גז טבעי בלחץ נמוך דרך קווי צינורות;

”לחץ גבוה“ – לחץ שמעל 16 בר (bar);

”לחץ נמוך“ – לחץ של 16 בר (bar) או פחות;

”מזקק נפט“ – מי שעוסק בישראל בזיקוק נפט בשיעור העולה על עשרה אחוזים מכלל כמות הנפט המזוקקת בישראל;

”מיתקן אחסון“ – מיתקן לאחסון גז טבעי, בין מעל פני הקרקע ובין מתחת לפני הקרקע;

”מיתקן גז“ – מיתקן המשמש לקליטה, להולכה, לחלוקה, להספקה, לאחסון, למדידה או לשינוי לחץ של גז, לרבות צינורות, מבנים, מכונות, מכשירים, אבזרים וציוד גז קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן כאמור ואינם לשימוש ביתי, וכן מיתקן גט״ן;

”מיתקן גט״ן“ – מיתקן המשמש לפריקת גז טבעי נוזלי ממכלית גט״ן, לקליטתו, לאחסונו ולהפיכתו לגז טבעי במצב צבירה של גז, לרבות צינורות, מבנים, מכונות, מכשירים, אבזרים וציוד גז קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן כאמור, עד לנקודת חיבורו למערכת הולכה;

”מכר“ – מכירת גז טבעי למי שעוסק בשיווק, והרוכש אותו שלא לצריכה עצמית שלו;

”מערכת הולכה“ – קווי צינורות להולכה של גז טבעי בלחץ גבוה, ביבשה ובמימי החופין, ומיתקני הגז הקשורים אליהם, לרבות מיתקנים להפחתת הלחץ ללחץ נמוך לצורך חיבור רשת חלוקה או מיתקן גז של אחר אליהם, והכל עד למונה כאמור בסעיף 37(א), לרבות המונה עצמו, למעט צינורות איסוף כאמור בסעיף 35(ב) לחוק הנפט;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, ובתאגיד שאינו חברה – בעל תפקיד דומה;

”ספק גז טבעי“, ”ספק“ – מי שמספק גז טבעי המיועד לצריכה בישראל ומביאו, בעצמו או באמצעות אחרים, לנקודת כניסה למערכת ההולכה, לרבות בעל חזקה המספק גז כאמור;

”ספק חשמל“ – בעל רישיון ספק שירות חיוני כהגדרתו בחוק משק החשמל, וכן מי שנקבע לפי סעיף 18(ב) לחוק האמור;

”עבודת גז“ – תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה והפעלה של מיתקן גז, למעט הפעלה של מיתקן גז ביתי, ובקרה על ביצוע עבודות כאמור;

”פקודת הקרקעות“ – פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943;

”צו בטיחות“ – צו לפי סעיף 2 לחוק הגז (בטיחות ורישוי) לגבי גז טבעי;

”צינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה“ – קו צינור ומיתקני הגז הקשורים אליו, שמתקיימים בהם כל אלה:

(1)הקמתם והפעלתם נעשות בידי מי שאינו בעל חזקה לפי חוק הנפט;

(2)הם משמשים להולכה למטרות ייצוא;

(3)הם עוברים באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל;

(4)הם אינם עוברים כלל במימי החופין של מדינת ישראל;

”צרכן“ – מי שרוכש גז לצריכה עצמית שלו ומי שרוכש שירותים מבעל רישיון, לרבות רוכש שהוא בעל רישיון;

”הרשות“, ”רשות הגז הטבעי“ – רשות הגז הטבעי שהוקמה לפי סעיף 56;

”רישיון אחסון“ – רישיון להקמה ולהפעלה של מיתקן אחסון;

”רישיון הולכה“ – רישיון להקמה ולהפעלה של מערכת הולכה, לרבות רישיון לפי סעיף 10;

”רישיון לצינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה“ – רישיון להקמה ולהפעלה של צינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה;

”רישיון חלוקה“ – רישיון להקמה ולהפעלה של רשת חלוקה;

”רישיון למיתקן גט״ן“ – רישיון להקמה ולהפעלה של מיתקן גט״ן;

”רישיון“ – כל אחד מאלה: רישיון הולכה, רישיון חלוקה, רישיון אחסון, רישיון לצינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה ורישיון למיתקן גט״ן, ואם תחול חובת רישוי לפי סעיף 5 – גם רישיון שיווק בכפוף לסעיף 5(ג);

”רישיונות ראשונים“ – הרישיונות הראשונים להולכה ולחלוקה שניתנו כאמור בסעיף 104;

”רשת חלוקה“ – קווי צינורות להעברה של גז טבעי בלחץ נמוך ומיתקני הגז הקשורים אליהם, והכל ממערכת הולכה עד למונה כאמור בסעיף 37(ב), לרבות המונה עצמו;

”שיווק“ – מכירת גז טבעי המיועד לצריכתו העצמית של הרוכש;

”תעריפים“ – כל סוגי התשלומים לפי חוק זה שמשלם צרכן, ספק גז טבעי או בעל רישיון, לבעל רישיון אחר בעד שירותים הניתנים לפי חוק זה, לרבות תשלומים בעד תשתית, פיתוח, גיבוי, יתירות, וצרכים מערכתיים של משק הגז הטבעי וכן תשלומים בעד פעולות שעל בעל רישיון לבצע לפי חוק זה; לעניין זה, ”לבעל רישיון“ – לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר הפועל בהתאם להוראות לפי חוק זה;

”השר“ – שר התשתיות הלאומיות;

”השרים“ – השר ושר האוצר.

(א)לא יעסוק אדם בפעילות מן הפעילויות האלה, אלא על פי רישיון שנתן לו השר לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו:

(1)הקמה והפעלה של מערכת הולכה או חלק ממנה;

(2)הקמה והפעלה של רשת חלוקה או חלק ממנה;

(3)הקמה והפעלה של מיתקן גט״ן;

(4)הקמה והפעלה של מיתקן אחסון;

(5)הקמה והפעלה של צינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה.

(ב)רישיון יינתן לאחת מן הפעילויות האמורות בסעיף קטן (א), ויכול שיהיה למקום או לאזור מסוים שיוגדר ברישיון.

(א)לא יעסקו במכר או בשיווק של גז טבעי –

(1)בעל רישיון הולכה;

(2)ספק חשמל;

(3)מי שהוא בעל שליטה או בעל זיקה במי מהמנויים בפסקאות (1) ו־(2);

(4)תאגיד שבעל רישיון הולכה הוא בעל שליטה או בעל זיקה בו, למעט תאגיד שהשר התיר לו לעסוק במכר או בשיווק לפי הוראות סעיף קטן (ג1), וכן תאגיד שספק חשמל הוא בעל שליטה או בעל זיקה בו;

(5)תאגיד שבעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה בבעל רישיון הולכה הוא בעל שליטה בו; בסעיף זה, ”דבוקת שליטה“ – כהגדרתה בחוק החברות;

(6)תאגיד שבעל שליטה בספק חשמל הוא בעל שליטה בו.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רישיון הולכה לפי סעיף 10.

(ג)בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה לפי סעיף 10 רשאים לעסוק גם במכר ובשיווק, בכפוף לתנאי רישיונם, ובלבד שעיסוק כאמור יהיה באמצעות תאגיד נפרד ובאופן שתהיה הפרדה ניהולית וכספית בין התאגידים.

(ג1)ניתן רישיון חלוקה לפי הוראות סעיף 11א, ומצאו השרים כי אין גורם מהמגזר הפרטי העוסק או המעוניין לעסוק במכר או בשיווק של גז טבעי לצרכנים מסוימים, רשאי השר, על אף הוראות סעיף קטן (א)(5) ובלי לגרוע משאר הוראות סעיף קטן (א), להתיר לבעל רישיון החלוקה או לתאגיד שבעל רישיון החלוקה הוא בעל שליטה או בעל זיקה בו לעסוק במכר או בשיווק של גז טבעי לאותם צרכנים, אף שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), בתנאים שיקבע.

(ד)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע –

(1)מבעל רישיון הולכה לרכוש ולמכור גז בכמויות ובמועדים הנדרשים לצרכים התפעוליים של מערכת ההולכה לרבות איזון הלחצים בה ושמירה על תפקודה התקין;

(2)מספק חשמל להתקשר עם בעל רישיון הולכה או רישיון אחסון לשם אספקת גז בכמויות ובמועדים הנדרשים לצרכים התפעוליים שלו או של בעל רישיון ההולכה או רישיון האחסון;

(3)(נמחקה);

(4)מספק חשמל למכור ולשווק, באישור המנהל, עודפי גז הנובעים מכך שצריכתו העצמית היתה נמוכה מזו שנחזתה על ידו באופן סביר כדרושה לצורך פעילות הייצור שלו ולצורכיו התפעוליים; המנהל רשאי ליתן אישור לפי פסקה זו לתקופה או לכמות מסוימת וכן לקבוע תנאים לאישור;

(5)מספק חשמל לשווק גז, באישור השרים, ליצרן חשמל פרטי כהגדרתו בחוק משק החשמל;

(6) (א)מתאגיד, שבעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה בבעל רישיון הולכה הוא בעל שליטה בו, לעסוק במכר ובשיווק של גז טבעי, ובלבד שכמות הגז הטבעי שתשווק על ידו לא תעלה על שליש הכמות שניתן להעביר במערכת ההולכה;

(ב)תאגיד כאמור בפסקת משנה (א) יהיה רשאי לשווק כמויות גז נוספות מעבר לשליש האמור בפסקת משנה (א), ובלבד שבמועד כל התקשרות נוספת שלו לשיווק גז, לא תעלה כמות הגז הטבעי הכוללת שהוא משווק על מחצית מכלל תצרוכת הגז בישראל הידועה באותה עת; בחישוב כלל תצרוכת הגז כאמור לא תובא בחשבון כמות הגז אשר חברת החשמל לישראל צורכת במועד ההתקשרות הנוספת;

(ג)המנהל, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להתיר לתאגיד כאמור בפסקת משנה (א) לשווק כמויות נוספות של גז טבעי, מעבר לאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), אם ראה כי הדבר דרוש מטעמים של פיתוח ענף הגז הטבעי וטובת הצרכנים, ובשים לב למצב התחרות במשק הגז הטבעי ולמספר המשווקים האחרים המשווקים גז טבעי באותה עת;

(7)מבעל רישיון לניהול מערכת לפי חוק משק החשמל, לשווק גז טבעי לשם מילוי תנאי רישיונו, בהתאם לכללים שתקבע הרשות.

(ה)מי שמנוי בפסקאות משנה (1) עד (4) של סעיף קטן (ד), ידווח למנהל על עסקאות כאמור באותן פסקאות משנה במועדים ולפי הפירוט שיורה לו המנהל, ואם לא הורה – אחת לשנה במועד הגשת הדוחות הכספיים השנתיים.

(ו)בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 5, מזקק נפט או גורם קשור למזקק נפט רשאי למכור או לשווק גז טבעי, בהתקיים תנאים אלה:

(1)הוא לא יתנה מכר או שיווק של גז טבעי בקניית שירות או מוצר אחר ממנו או מאדם אחר, או באי־רכישתו של שירות, מוצר או גז טבעי מאדם אחר;

(2) (א)הוא לא יפעיל ולא ינהל תחנות תדלוק שניתן לתדלק בהן באמצעות גז טבעי, לא יהיה בעל זכות למכור או לשווק להן גז טבעי באופן בלעדי או לא יחזיק בהן אמצעי שליטה, אם מספר תחנות התדלוק כאמור עולה על עשרים או אם שיעורן עולה על 25 אחוזים ממספר תחנות תדלוק כאמור בישראל, לפי הגבוה, והכול בין לבדו ובין יחד עם אחר שהוא מזקק נפט או גורם קשור למזקק נפט, לפי העניין;

(ב)במניין תחנות התדלוק כאמור בפסקת משנה (א) יובאו בחשבון כל התחנות שמזקק נפט או גורם קשור אליו מפעיל, מנהל, בעל זכות למכור או לשווק להן גז טבעי או מחזיק בהן אמצעי שליטה כאמור באותה פסקת משנה;

(3)הוא עומד בתנאים נוספים ככל שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(א)העיסוק במכר ובשיווק של גז טבעי אינו טעון רישיון לפי חוק זה ולפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), ואולם השר רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשמירה על עניני הצרכנים בתחום שיווק הגז, לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי לתקופה שיקבע, עיסוק בשיווק גז טבעי, יהיה טעון רישיון מאת השר לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו (בחוק זה – רישיון שיווק); קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתהא לגבי סוגי משווקים.

(ב)בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו הוראות בדבר הליכי הרישוי והתנאים לקבלת רישיון שיווק, לרבות הוראות לגבי מי שעסק בשיווק לפני תחילתן של התקנות; אין בקביעה כאמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 4(א) ו־(ג).

(ג)הותקנו תקנות לפי סעיף זה, יחולו על רישיון שיווק ועל בעל הרישיון ההוראות לפי חוק זה כפי שהן חלות על רישיון אחר ועל בעלו, למעט לפי סעיפים 9, 15(א), 17(ג), 24 עד 30 ו־42 עד 55; ואולם רשאי השר לקבוע אחרת.

(ד)נקבעה בתקנות לפי סעיף זה חובת רישוי לשיווק גז, זכאים בעל חזקה ובעל רישיון חלוקה, וכן מי שרשאי לעסוק בשיווק של גז לפי סעיף 4(ד)(1) ו־(2) ו־4(ו), ומי שקיבל אישור לפי פסקאות (4) או (5) לסעיף 4(ד) האמור, לקבל רישיון שיווק בכפוף לעמידתם בתנאים לקבלת הרישיון שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו עליהם ועל הרישיון שיקבלו ההוראות לפי סעיף קטן (ג).

(א)ביקש אדם לקבל יותר מרישיון אחד, רשאי השר, בהתייעצות עם המנהל, להתנות את הרישיונות בתנאים, לרבות בתנאי שהפעילות על פי כל רישיון תתנהל בחברה נפרדת ובאופן שתהיה הפרדה ניהולית וכספית בין החברות, ורשאי הוא להתנות כאמור בכל עת גם לאחר מתן הרישיונות והוראות סעיף 18 לא יחולו.

(ב)לא התנה השר כי הפעילות על פי כל רישיון תתנהל בחברה נפרדת, ינהל בעל הרישיונות מערכת חשבונות נפרדת לגבי פעילותו על פי כל אחד מן הרישיונות; המנהל רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו על דרכי הפרדת החשבונות.

השר, לאחר שנתן לספקי הגז הטבעי ולבעלי הרישיונות הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, בהסכמת השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע מפרט להרכב הגז הטבעי שמותר להכניסו למערכת ההולכה.

(א)רישיון יינתן רק לחברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות.

(ב)לא יינתן רישיון למי שהוא אחד מאלה:

(1)חברה ממשלתית;

(2)מזקק נפט או גורם קשור למזקק נפט, ואולם אם תחול חובת רישוי לפי סעיף 5, הוראה זו לא תחול לעניין רישיון שיווק;

(3)ספק חשמל, בעל שליטה בספק חשמל, או חברה המצויה בשליטתו של מי מאלה.

(ג)נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן רישיון הולכה למי שהוא אחד מאלה:

(1)ספק גז טבעי, בעל שליטה בספק גז טבעי, או חברה המצויה בשליטתו של ספק גז טבעי;

(2)חברה שספקי גז טבעי, בעלי שליטה בהם או תאגידים המצויים בשליטתם של ספקי גז טבעי, מחזיקים בשליטה בה או ביותר מ־26% מאמצעי השליטה בה, בין בנפרד ובין יחדיו.

(ד)נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן רישיון חלוקה למי שהוא אחד מאלה:

(1)בעל רישיון הולכה, בעל שליטה בו, וחברה שבעל רישיון הולכה שולט בה או הוא בעל זיקה בה;

(2)חברה שספק חשמל או מזקק נפט הוא בעל זיקה בה.

(ה)במגמה לקדם את התחרות ולהביא לריבוי הגורמים המעורבים במתן שירותים בתחום האנרגיה, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, לגבי מתן רישיון, הגבלות נוספות על אלה האמורות בסעיף זה, שענינן החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון, מגבלות על שליטה במספר בעלי רישיונות, וגורמים שלהם לא יינתן רישיון.

(א)על מתן רישיון הולכה יחולו הוראות סעיפים 2, 4 ו־5א לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, ותקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993 (בסעיף זה – התקנות), בשינויים המחויבים, בשינויים הנדרשים בנסיבות הענין שעליהם יחליטו השרים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכן בשינויים אלה:

(1)הסמכויות הנתונות לועדת המכרזים וועדת הפטור, כמשמעותן בתקנות, יהיו נתונות לועדת מכרזים בין־משרדית כמשמעותה בתקנות, ובלבד שתכלול מספר שווה של נציגים ממשרד האוצר וממשרד התשתיות הלאומיות (בסעיף זה – הועדה);

(2)בלי לגרוע מסמכויותיה כאמור בפסקה (1), הועדה רשאית לקבוע את הליכי המכרז, לרבות עריכת מכרז סגור אף שלא מתקיימים התנאים לעריכתו בתקנות; ואולם הועדה תקבע הליך של מכרז פומבי ככל שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות הענין.

(ב)השר ייתן את הרישיון למי שעליו הוחלט בהתאם לסעיף קטן (א), ואם ניתן הרישיון על פי מכרז – בהתאם לתנאי המכרז.

(א)על אף האמור בסעיפים 8(ג) ו־9, רשאי השר, בהתייעצות עם הממונה כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הנפט, לתת לספק גז טבעי, בלא מכרז, רישיון הולכה שיוגבל להקמה ולהפעלה של קווי צינורות ומיתקני גז הקשורים אליהם שישמשו אך ורק להעברת גז טבעי שלו ושל ספקי גז טבעי אחרים למיתקן לעיבוד הגז או לנקודת חיבור למערכת הולכה של בעל רישיון הולכה אחר.

(ב)השר רשאי, בהתייעצות כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע ברישיון כאמור באותו סעיף קטן תנאים להבטחת מטרותיו של חוק זה ולקיום הוראות לפיו, לרבות לענין קיבולת הצינור שתשמש ספקי גז טבעי אחרים ולענין הקמת צינורות בעבור ספקים אחרים, ובלבד שייקבעו ברישיון הוראות בענין החזר העלויות של הקמת הצינורות הנוספים.

(ג)בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) חייב לאפשר לספק גז טבעי אחר להתחבר לקווי הצינורות והמיתקנים שהקים ולהעביר בהם גז טבעי, בהתאם לתנאים שנקבעו לענין זה ברישיונו.

(א)השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי, בין השאר בהתאם למדיניות הממשלה, לתת לתאגיד, בלא מכרז, רישיון לצינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה, לתקופה שיקבע ברישיון, בהתקיים כל אלה:

(1)התאגיד שהגיש את הבקשה (בסעיף זה – מבקש הרישיון), תאגיד ששולט בו (בסעיף זה – התאגיד השולט) או תאגיד אחר שבשליטת התאגיד השולט, התקשר בהסכם לרכישת גז טבעי שמתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – ההסכם):

(א)מוסדרת בו התקשרות ארוכת טווח לרכישת גז טבעי בהיקף משמעותי למטרת ייצוא;

(ב)הגז הטבעי הנרכש במסגרתו יופק משטח החזקה לפי חוק הנפט שאל המיתקנים המשמשים את הפעילות לפי החזקה יחובר הצינור שלגביו ניתן הרישיון לפי סעיף זה;

(ג)השר אישר מראש את ההתקשרות שפרטיה מוסדרים בהסכם;

(2)כל אלה התאגדו כדין בישראל או במדינה שאינה מדינת אויב, בהתאם לדין החל באותה מדינה:

(א)מבקש הרישיון;

(ב)בעל שליטה במבקש הרישיון – אם הוא תאגיד;

(ג)תאגיד אחר שבשליטת התאגיד השולט, שהתקשר בהסכם כאמור בפסקה (1), ככל שהתקשר;

(3)אם בעל שליטה במבקש הרישיון אינו תאגיד – הוא אינו אזרח מדינת אויב;

(4)בעל החזקה שאל המיתקנים המשמשים את הפעילות לפי החזקה יחובר הצינור, מחזיק באישורים הנדרשים מאת הממונה לפי כל דין, לצורך ייצוא גז טבעי באמצעות הצינור.

(ב)על רישיון לצינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה יחולו הוראות סעיף 10(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים, ולא יחולו הוראות סעיפים 8(א) ו־15.

(ג)על אף האמור בסעיף 22(א), רישיון לצינור ייצוא של מי שאינו בעל חזקה או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא בהתקיים כל אלה:

(1)התקיימו התנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון, ורשאי השר לקבוע ברישיון תנאים לעניין הקשר בין רוכש הגז למטרת ייצוא לבין מי שהרישיון הועבר אליו במסגרת הליכי מימוש שעבוד, ככל שהוא אינו עומד בתנאי סעיף קטן (א)(1);

(2)ניתן לכך אישור מראש ובכתב של המנהל והתקיימו התנאים שקבע באישור, ובלבד שתנאים כאמור לא יעמדו בסתירה לתנאים שקבע השר לפי פסקה (1), ככל שקבע.

(ד)בסעיף זה, ”בעל חזקה“ ו”הממונה“ – כמשמעותם בחוק הנפט.

השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע דרכים ותנאים למתן רישיון חלוקה, לרבות דרישות בדבר אלה:

(1)חוסנה הכספי ויכולתה הארגונית של החברה המבקשת;

(2)הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשות החברה המבקשת.

פורסמו תקנות משק הגז הטבעי (דרכים ותנאים למתן רישיון חלוקה), התשס״ח–2008.

(א)על אף הוראות סעיף 8(ב)(1), מצאו השרים כי קיימים צרכים דחופים של משק האנרגיה, רשאי השר לתת רישיון לחברה ממשלתית, שתהיה מוסמכת לפעול רק לבצוע פעולות התואמות את מטרות חוק זה, ובלבד שרישיון הולכה יינתן לפי הוראות סעיף קטן זה רק לאחר שנוכחו השרים כי הליך שנערך לפי הוראות סעיף 9 לא הביא לבחירת בעל רישיון; חברה ממשלתית כאמור בסעיף קטן זה לא תהיה רשאית להקים מערכת הולכה באמצעות מי שאינו רשאי להיות בעל רישיון בהתאם להוראות סעיף 8(ב) עד (ד), אלא באישור הממשלה.

(ב) (1)על אף הוראות סעיף 8(ב)(1) ו־(ד)(1) וההוראות לפי סעיף 11, ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון חלוקה, לרבות להקמה או להפעלה של רשת חלוקה, לגבי רשת חלוקה מסוימת, לבעל רישיון הולכה שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) או לחברה בבעלותו המלאה (בפסקה זו – החברות), ובלבד שהשרים השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה, אין זה נכון בנסיבות העניין לתת רישיון להקמה או להפעלה של רשת החלוקה האמורה לגורם מהמגזר הפרטי, ובכלל זה לבעל רישיון חלוקה או למי שהיה בעל רישיון חלוקה, וכי הקמה או הפעלה כאמור באמצעות אחת החברות תהיה מתאימה יותר באותן הנסיבות.

(1א)לא יינתן רישיון חלוקה לפי פסקה (1) לגבי אזור מסוים, אם בשל כך יעלה מספר האזורים שבאותה העת יש לגביהם רישיון חלוקה בתוקף לפי אותה פסקה על שלושה או על מחצית מכלל האזורים שבאותה העת יש לגביהם רישיון חלוקה בתוקף, לפי הגדול; ואולם, השר רשאי לשנות את המספר או השיעור כאמור; שינוי כאמור טעון את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, והגדלת המספר או השיעור טעונה גם את הסכמת שר האוצר.

(2)רישיון חלוקה לפי סעיף קטן זה יינתן בתנאים שיאפשרו את הפעלת רשת החלוקה בעתיד על ידי גורם מהמגזר הפרטי שיהיה מעוניין להפעיל את רשת החלוקה האמורה ושיעמוד בדרישות שנקבעו לפי סעיף 11.

(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 8(ב)(2) ו־(3), (ג) ו־(ד)(2).

(ד)על רישיון שניתן לפי סעיף זה ועל בעל הרישיון יחולו, בכפוף להוראות סעיף זה, ההוראות לפי חוק זה כפי שהן חלות על רישיון מסוגו ועל בעליו, ולענין רישיון הולכה – ההוראות החלות על רישיון כאמור שניתן לפי סעיף 9 ועל בעליו.

(א)רישיון אחסון ורישיון גט״ן יינתנו על פי מכרז או על פי הליך פומבי אחר שעליו יחליט המנהל, באישור המועצה; ואולם השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המועצה, להחליט כי רישיון אחסון או רישיון מיתקן גט״ן יינתן, בלא מכרז או הליך פומבי כאמור, לבעל רישיון הולכה לפי סעיף 9.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 3(א)(4), רשאי בעל חזקה, כל עוד החזקה בתוקף, לאחסן גז שהופק על ידו במאגר שבשטח החזקה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר לתת לבעל חזקה, בלא מכרז או הליך פומבי אחר וכל עוד החזקה בתוקף, רישיון לאחסון גז שלא הופק על ידו במאגר שבשטח החזקה; תקופת הרישיון תיקבע בו ולא תעלה על יתרת תקופת החזקה.

(ד)השר רשאי להורות לבעל חזקה, כל עוד החזקה בתוקף, לתת לאחרים שירותי אחסון במאגר שבשטח החזקה ולקבוע את תנאי מתן השירותים, לאחר שנתן לבעל החזקה הזדמנות להשמיע את טענותיו; ניתנה הוראה כאמור, יראו את בעל החזקה כבעל רישיון אחסון ויחולו עליו ההוראות לפי חוק זה.

(א)הודעה על מתן רישיון ועל תנאים והגבלות שנקבעו בו לפי סעיפים 22(ג) ו־23(ב), והחלטות לפי סעיף 12, יפורסמו ברשומות.

(ב)כל אדם רשאי לעיין ברישיון במשרדי הרשות ובמשרדי בעל הרישיון בשעות העבודה המקובלות.

(א)בעל רישיון לא יעסוק אלא בפעילויות הקבועות ברישיון שניתן לו לפי חוק זה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), ובכפוף להוראות סעיף 4(א), השר, בהתייעצות עם המועצה, רשאי לתת לבעל רישיון היתר לעסוק בעיסוקים נוספים, אם ראה שאין בכך כדי לפגוע בפעילויותיו על פי הרישיון או בפיקוח על מילוי חובותיו לפי חוק זה, ורשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתנות את ההיתר בתנאים, לרבות בתנאי שהעיסוק כאמור יהיה באמצעות תאגיד נפרד ובאופן שתהיה הפרדה ניהולית וכספית בין התאגידים; לא התנה השר כי העיסוק הנוסף יהיה בתאגיד נפרד, ינהל בעל הרישיון מערכת חשבונות נפרדת לגבי פעילותו על פי הרישיון ולגבי העיסוק הנוסף, והמנהל רשאי לקבוע כללים בדבר דרכי הפרדת החשבונות.

(א)השר יקבע ברישיון את תקופת תוקפו, ובלבד שלא תעלה על 30 שנים, ואין להאריכה; אין בהוראה זו כדי למנוע מבעל הרישיון להשתתף במכרז שייערך למתן הרישיון החדש.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי השר:

(1)שלא להגביל בזמן רישיון חלוקה, ואם הגבילו בזמן רשאי הוא להאריך את תקופת תוקפו או לבטל את הגבלת הזמן ולהתנות ברישיון תנאים לגבי כל החלטה כאמור;

(2)להאריך את תקופת תוקפו של רישיון הולכה שניתן לפי סעיף 11א(א) לתקופה אחת נוספת של 15 שנים.

השר רשאי לקבוע ברישיון הולכה לפי סעיף 9 כי לבעל הרישיון נתונה זכות בלעדית לעסוק בהולכה; בכפוף להוראות סעיף 9(ב), הבלעדיות יכול שתינתן לתקופה, למקום או לאזור שיוגדרו ברישיון; נקבע כאמור, לא יינתן במשך תקופת הבלעדיות ובתחומה רישיון הולכה נוסף אלא במקרים ובתנאים שנקבעו ברישיון; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 10.

(א)השר, בהתייעצות עם המנהל, רשאי לקבוע ברישיון תנאים להבטחת מטרותיו של חוק זה ולקיום הוראות לפיו, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא הרישיון.

(ב)בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), ניתן לקבוע ברישיון תנאים בענינים אלה:

(1)מיתקני הגז שעל בעל הרישיון להקים, אופן הקמתם, מיקומם והתקופות לכך;

(2)ערבויות והתחייבויות שעל בעל הרישיון או בעלי שליטה בו להמציא להבטחת מילוי תנאי הרישיון ולקיום הוראות לפי חוק זה, ואופן חילוטן או הפעלתן;

(3)הביטוחים שעל בעל הרישיון לעשות;

(4)חובות בעל הרישיון כלפי הצרכנים לסוגיהם וזכויותיהם כלפיו והדרכים להבטחתן.

(ג)הוראות ותנאים ברישיון שענינם הקמת מיתקני גז ומיקומם ייקבעו בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה.

(ד) (1)השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע ברישיון שניתן על פי מכרז חובת תשלום תמלוגים או דמי רישיון לאוצר המדינה, ודרכי חישובם ותשלומם, ואם דבר מאלה היה נושא להצעות במכרז – בהתאם לתוצאות המכרז.

(2)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע חובת תשלום תמלוגים על בעל רישיון שרישיונו לא ניתן על פי מכרז.

(ה)השר רשאי לקבוע ברישיון –

(1)כי משרדו הרשום, מקום עסקיו והניהול השוטף של בעל הרישיון יהיו בישראל;

(2)כי, מטעמי ביטחון, נושאי משרה ובעלי תפקידים מסוימים בבעל הרישיון יהיו אזרחים ישראלים או תושבי ישראל, וכי כולם או חלקם יהיו בעלי סיווג ביטחוני מתאים, הכל כפי שיקבע ברישיון.

(א)השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המועצה, ובכל הנוגע לסעיף 17(ג) – גם עם השר לאיכות הסביבה, רשאי לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים של רישיון, אם קיים צורך חיוני בכך לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה או לשם קיום אמנה בין־לאומית הנוגעת לענין, שישראל צד לה, ובהתחשב בשינויים טכנולוגיים, משקיים וסביבתיים שחלו מאז שניתן הרישיון, ולאחר שניתנה הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.

(ב)השרים רשאים להחליט כי לבעל רישיון שרישיונו ניתן לו על פי מכרז יינתן פיצוי בשל שינוי תנאי ברישיון, אם כתוצאה מן השינוי תוטל על בעל הרישיון הכבדה כספית מהותית; הפיצוי יינתן בדרך של העלאת תעריפים או בדרך אחרת, כפי שיורו השרים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בדבר שיעור הפיצוי ודרך נתינתו, ושהוראה על פיצוי בדרך של העלאת תעריפים תינתן באישור המועצה לאחר שנתנה למי שרואה עצמו נפגע מהעלאת התעריף הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה; נחלקו השרים בדעותיהם או התנגדה המועצה להצעת השרים, יובא הענין להכרעת הממשלה; השרים רשאים לאצול את סמכותם לפי סעיף קטן זה.

(ג)(בוטל).

(א)המנהל, בהתייעצות עם המועצה ובאישור השר, ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי לבטל בכל עת רישיון, אם התקיים אחד מאלה:

(1)בעל הרישיון לא גילה לועדת המכרזים או לשר מידע שנדרש לגלותו בקשר להשתתפות במכרז או לבקשת הרישיון, או שמסר מידע לא נכון, והכל בענין מהותי;

(2)בבעל הרישיון התקיים סייג מן הסייגים לקבלת הרישיון או חדל להתקיים בו תנאי מתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון, והדבר לא תוקן בתוך תקופה שהמנהל קבע בהודעה ששלח לבעל הרישיון;

(3)ניתן צו לפירוקו של בעל הרישיון או שמונה לו כונס נכסים והצו או המינוי לא בוטל בתוך תקופה שהמנהל קבע בהודעה ששלח לבעל הרישיון;

(4)בעל הרישיון לא קיים הוראה לתיקון ליקויים או לביצוע פעולות שניתנה לו לפי סעיף 72 או הפר הוראה מהותית ברישיון וההפרה אינה ניתנת לתיקון, ואם ההפרה ניתנת לתיקון לא תיקנה בתוך התקופה שקבע המנהל או הממונה בהודעה ששלח לבעל הרישיון לפי סעיף 72, ואם הגיש בעל הרישיון השגה לפי סעיף 74 – בתוך התקופה שנקבעה בהחלטה בהשגה, ואם הגיש בעל הרישיון עתירה לפי סעיף 75 – לא מילא אחר החלטת בית המשפט;

(5)בעל הרישיון הפר, הפרה נמשכת, הוראה לפי חוק זה או ברישיון או תנאי ברישיון והוראות פסקה (4) יחולו;

(6)התקיימה עילה אחרת שנקבעה ברישיון כעילה לביטולו.

(ב)המנהל, בהתייעצות עם המועצה ובאישור השר, ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי בכל עת להגביל רישיון לענין תקופת תוקפו, המקום או האזור שבו יוכל בעל הרישיון לפעול, או כל הגבלה אחרת, אם התקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(4) עד (6).

(א)הופסקה פעילותו של בעל רישיון, או מצא השר כי קיים חשש ממשי שפעילותו עלולה להיפסק, רשאי השר לתת הוראה לשם קיום רצף בביצוע הפעילות או חידושה, לרבות הוראות שעל בעל רישיון לקיים גם לאחר ביטול הרישיון או הגבלתו.

(ב)הופסקה פעילותו של בעל רישיון או מצא המנהל, כי קיים חשש ממשי שבעל רישיון לא יוכל להמשיך לקיים את פעילותו רשאי הוא, באישור השר, למנות ממונה לביצוע הפעילות עד לחלוף העילה שגרמה לחשש האמור או עד להענקת רישיון לאחר שימשיך את הפעילות ושאליו יועברו נכסים של בעל הרישיון כאמור בסעיף 21, ולקבוע את תפקידיו וסמכויותיו של הממונה (בסעיף זה – הממונה).

(ג)מינוי הממונה ייעשה לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, אלא אם כן הנסיבות מחייבות, לדעת המנהל, מינוי דחוף.

(ד)הממונה ימונה לתקופה שיקבע המנהל ושלא תעלה על שנה אחת; המנהל, באישור השר, רשאי להאריך את המינוי לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, וכן להחליף את הממונה בכל עת.

(ה)לממונה יהיו כל הסמכויות הדרושות להבטחת ביצוע הפעילות, לרבות הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה בעלת הרישיון, לדירקטוריון שלה ולועדות הדירקטוריון, ואלה לא ימלאו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם כל עוד מינוי הממונה בתוקף, והכל בכפוף להוראות שייתן המנהל; עובדי החברה ימלאו אחר הוראות הממונה; בעל הרישיון ישלם לממונה שכר כפי שיורה המנהל.

(ו)כל עוד מינוי הממונה בתוקף, לא תקבל החברה בעלת הרישיון או אסיפה של בעלי מניותיה או בעלי זכויות אחרים בה, החלטה על פירוקה מרצון, אלא בהסכמת הממונה בכתב.

(א)בסעיף זה, ”נכסים“ – מיתקני גז ונכסים אחרים, בין שהם מוחשיים ובין שאינם מוחשיים, וכן זכויות, הדרושים להפעלת מיתקני הגז.

(ב)בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בוטל רישיון, או פג תוקפו ולא הוארך, או מונה לבעל הרישיון מפרק או מפרק זמני, או מונה כונס נכסים לבעל הרישיון או לנכסיו העיקריים, לא יועברו לאחר נכסים ששימשו לפעילותו, לא תוקנה בהם זכות שימוש, ולא ישתמש בהם אחר, אלא באישור המנהל, ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות הפעילות.

(ג)בוטל רישיון או פג תוקפו ולא הוארך, יועברו הנכסים, באותו מועד, לבעלות המדינה, אלא אם כן הורה השר לבעל הרישיון לגבי הנכסים, כולם או חלקם, כי לא יועברו כאמור; הורה השר כאמור – ייתן הוראות לבעל הרישיון לענין הנכסים שלא הועברו למדינה, לרבות בדבר האופן שעליו לנהוג בנכסים כדי שלא יהוו סיכון או מטרד.

(ד)ניתן רישיון במקום רישיון שבוטל או שפג תוקפו ולא הוארך, רשאי השר ליתן הוראות לבעל הרישיון הקודם בענין העברת הנכסים, כולם או חלקם, לבעל הרישיון החדש, וכן רשאי הוא להחליט וליתן הוראות על העברה כאמור גם לענין הנכסים שהבעלות בהם עברה למדינה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג).

(ה)העברת נכסים כאמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד) תהיה בלא תמורה אלא אם כן נקבע אחרת ברישיון; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי למנוע מהמדינה לדרוש תשלום מבעל הרישיון החדש בעבור העברת הנכסים אליו.

(ו)נכסים שייקבע לגביהם מראש בתנאי הרישיון כי יועברו בתמורה, יהיה בעל הרישיון זכאי לתשלום בעדם מהמדינה או מבעל הרישיון החדש, בהתאם לכללים שנקבעו לענין זה ברישיונו; המנהל, בהתייעצות עם המועצה, יחליט בהתאם לכללים האמורים, על סכום התשלום ומועדי תשלומו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הקודם הזדמנות להשמיע את טענותיו.

(ז)(בוטל).

(ח)הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הגבלת רישיון.

(א)רישיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא.

(ב)ערבויות והתחייבויות שהמציא בעל רישיון או בעל שליטה בו לפי סעיף 17(ב)(2), וכספים שהתקבלו ממימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

(ג)מיתקני גז של בעל הרישיון וכן נכסים שנקבעו ברישיון כדרושים לביצוע הפעילות לפי הוראות הרישיון, אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, בכל דרך שהיא, אלא באישור המנהל בכתב ומראש, ובתנאים שיקבע; בעל הרישיון יפעל לרישומן בפנקסים ובמרשמים המתנהלים לפי כל דין של המגבלות האמורות בסעיף קטן זה לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, וימציא למנהל אישורים על הרישומים שבוצעו.

(ד)פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקניית זכות במיתקן גז או בנכס כאמור בסעיף קטן (ג) לאדם אחר, אף אם בעל הרישיון לא פעל לרישום המגבלות כאמור בסעיף קטן (ג); מי שקיבל לידיו מיתקן גז או נכס כאמור חייב להשיבו לבעל הרישיון, ובעל הרישיון ישיב לו את מה שקיבל תמורתו או את שוויו; קבע המנהל כי השבת מיתקן הגז או הנכס אינה אפשרית בנסיבות הענין, ישיב מי שקיבל את מיתקן הגז או הנכס את שוויו לבעל הרישיון.

(א)לא ירכוש אדם ולא יחזיק שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון בניגוד להוראות לפי סעיף 8, או הוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); המחזיק שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון לא יעבירם לאחר בניגוד להוראות לפי סעיף 8, או בניגוד להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).

(ב)השר רשאי לקבוע בתקנות או ברישיון תנאים והגבלות (בסעיף זה – הוראות) להעברה או לרכישה של שליטה ושל אמצעי שליטה בבעל רישיון, ולשעבוד של אמצעי שליטה כאמור, ככל הדרוש לדעתו להבטיח את ענינם של הצרכנים ולשמירה על הוראות לפי סעיף 8; נקבע כאמור כי העברה, רכישה או שעבוד טעונים אישור, יינתן האישור בידי השר בהסכמת המועצה.

(ג)המחזיק באמצעי שליטה בניגוד להוראות לפי סעיף 8 או להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב) אינו רשאי להפעיל את הזכויות מכוחם.

(ד)השר רשאי לקבוע בתקנות או ברישיון כי שינוי מבני או ארגון מחדש בבעל הרישיון, לרבות מיזוג, פיצול, פשרה, הסדר או פירוק מרצון, טעונים אישור השר בהסכמת המועצה.

(ה) (1)בעל ענין בבעל רישיון ידווח לבעל הרישיון על הקניית זכות לאחר באמצעי השליטה שבהחזקתו, כולם או חלקם; לענין זה, ”בעל ענין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(2)בעל רישיון ידווח למנהל, לפי מיטב ידיעתו, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום במרשם בעלי המניות שלו, וכן על כל מידע אחר שקיבל לפי פסקה (1).

(3)דיווח כאמור בסעיף קטן זה ייעשה בתוך 3 ימי עסקים לאחר מועד הקניית הזכות כאמור בפסקה (1) או לאחר שנודע לבעל הרישיון על השינוי כאמור בפסקאות (1) ו־(2), לפי הענין.

(ו)קביעות השר לפי סעיף זה שלא נקבעו מראש בתנאי הרישיון, ייעשו לאחר שניתנה לבעלי הרישיונות הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(א)לא יקים בעל רישיון מיתקן גז ולא יעשה בו שינוי אלא על פי מפרט כאמור בסעיף קטן (ב) (בפרק זה – מפרט) שאישרו המנהל והממונה.

(ב)בעל רישיון המבקש להקים מיתקן גז או לעשות בו שינוי, יכין ויגיש לרשות מפרט, שיכלול את התכניות ההנדסיות ותיאור העבודות להקמת המיתקן, ואת תיאור המקרקעין הדרושים לו ופרטי הבעלות בהם, והכול כפי שקבע השר בתקנות או ברישיון; השר רשאי לקבוע בתקנות או ברישיון פרטים ומסמכים נוספים שייכללו במפרט.

פורסמו תקנות משק הגז הטבעי (מפרט למיתקן גז של רשת חלוקה), התשע״ח–2017.

(ב1)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין –

(1)אגרה בעד הגשת מפרט או שינויים למפרט;

(2)דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקביעת ריבית פיגורים.

(ג)מצאו המנהל והממונה כי המפרט עומד בתנאים שנקבעו בצווי בטיחות, בתקנות שהותקנו לפי חוק זה ובתנאי הרישיון, יאשרו את המפרט; מצא המנהל או הממונה כי המפרט אינו עומד בתנאים כאמור, רשאי הוא לדרוש מבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את המפרט או למלא הוראות שייתן כדי להבטיח כי המפרט יעמוד בהם.

(ג1)לעניין מפרט שהוגש בנוגע להקמה או לשינוי של רשת חלוקה, יודיעו המנהל והממונה על החלטתם לפי סעיף קטן (ג) בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת המפרט, ובלבד שהמפרט עמד בדרישות לפי סעיף קטן (ב); הוגש מפרט העונה לדרישות כאמור ונדרש המגיש לבצע השלמות במפרט, יודיעו המנהל והממונה על החלטתם כאמור בתוך 7 ימי עבודה מההגשה החוזרת של המפרט.

(ד)המנהל רשאי לקבוע בכללים סוגי שינויים במיתקן גז שאינם טעונים הגשת מפרט ואישור לפי סעיף זה; הכללים לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

(ה)אישור לפי סעיף זה בא להוסיף על אישור או היתר הנדרש לפי כל דין, ובכלל זה לפי חוק התכנון והבניה, ואין בו כדי להקנות זכויות במקרקעין או את הזכות לדרוש את רכישת הזכויות במקרקעין.

(א)בחוק זה –

”רשות הרישוי“ – רשות הרישוי למיתקני גז טבעי כמשמעותה בסעיף 119ו לחוק התכנון והבנייה;

”תכנית עבודה“ – תשריט הכולל סימון מיקומו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה, וכן הוראות בכתב.

(ב)תכנית עבודה תאושר על ידי רשות הרישוי; רשות הרישוי לא תתנה את הגשתה של תכנית עבודה באישור מפרט לפי סעיף 24, ובלבד שלא תאושר תכנית עבודה אלא לאחר אישור המפרט.

(ג)הוגשה תכנית עבודה לאישור רשות הרישוי בהתאם לתקנות לפי סעיף קטן (טו), תחליט רשות הרישוי בתוך 30 ימים מיום הגשתה אם לפרסמה להשגות הציבור, להתנות תנאים לפרסומה כאמור או לדחותה.

(ד)לא תתנה רשות הרישוי את פרסומה של תכנית עבודה להשגות בתנאים, אלא אם כן סברה שניתן לקיים את התנאים או שצפוי שיתקיימו בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על החלטתה למגיש תכנית העבודה.

(ה)רשות הרישוי תודיע למגיש תכנית העבודה על החלטתה לפי סעיף קטן (ג), בתוך שלושה ימים ממועד ההחלטה.

(ו)החליטה רשות הרישוי לפרסם את תכנית העבודה בתנאים, רשאי מגיש התכנית להגיש לה, בתוך עשרה ימים ממועד קבלת ההחלטה, בקשה לשינוי או לביטול תנאים שהוא סבור כי לא יהיה ניתן לקיימם בתוך 30 ימים כאמור בסעיף קטן (ד); הוגשה בקשה כאמור, רשאית רשות הרישוי, בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה ולאחר ששקלה הבקשה, להותיר את החלטתה על כנה, לשנות את התנאים לפרסום או לדחות את תכנית העבודה.

(ז)רשות הרישוי תודיע למגיש תכנית העבודה על החלטתה לפי סעיף קטן (ו), בתוך שלושה ימים ממועד ההחלטה.

(ח)החליטה רשות הרישוי לפרסם תכנית עבודה להשגות הציבור כאמור בסעיף קטן (ג), תפרסם בתוך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה או מיום שהתקיימו התנאים לפרסום, ככל שנקבעו, לפי המאוחר –

(1)את תכנית העבודה באתר האינטרנט של מינהל התכנון ותעמיד אותה לעיון הציבור במשרדי הוועדה המחוזית, וכן תעביר את התכנית לוועדות המקומיות הנוגעות בדבר לשם העמדתה לעיון הציבור במשרדיהן;

(2)הודעה על פרסום תכנית העבודה להשגות –

(א)בעיתון לפי הוראות סעיף 1א לחוק התכנון והבנייה;

(ב)במשרדי הרשויות המקומיות שתחום שיפוטן או חלק ממנו כלול בתחום תכנית העבודה;

(ג)במשרדי הוועדה המחוזית שמרחב התכנון שלה או חלק ממנו כלול בתחום תכנית העבודה.

(ט)מי שרואה את עצמו נפגע מתכנית עבודה, רשאי להגיש השגה לגביה בתוך 30 ימים מיום שבו פורסמה התכנית לפי סעיף קטן (ח)(2)(א); ההשגה תוגש לרשות הרישוי והעתק ממנה יישלח לוועדה המקומית שמרחב התכנון שלה או חלק ממנו, כלול בתחום תכנית העבודה.

(י)הוגשו השגות הציבור כאמור בסעיף קטן (ט), תדון בהן רשות הרישוי בתוך 30 ימים מתום המועד להעברתן כאמור באותו סעיף קטן, ותחליט לאשר או לדחות את תכנית העבודה; אישור כאמור יכול שיהיה מותנה בשינוי התכנית או בתנאים כפי שתקבע רשות הרישוי.

(יא)לא תתנה רשות הרישוי את אישורה של תכנית עבודה בתנאים, אלא אם כן סברה שניתן לקיים את התנאים או שהם צפויים להתקיים בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על החלטתה למגיש תכנית העבודה.

(יב)פורסמה תכנית עבודה להשגות הציבור כאמור בסעיף קטן (ח), ולא הוגשו לה השגות בתוך התקופה שנקבעה לכך, יראו את התכנית כמאושרת.

(יג)הוראות סעיפים 103א, 104, 106(ב) עד (ד), 107 ו־108(ב) לחוק התכנון והבנייה, יחולו לעניין סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(יד)על אף האמור בסעיף 24(ה), תכנית עבודה שאושרה לפי סעיף זה תבוא במקום אישור תכנית לפי חוק התכנון והבנייה.

(טו)שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תכנית עבודה ולעניין הפרטים שיש לכלול בה.

פורסמו תקנות משק הגז הטבעי (תכנית עבודה לרשת חלוקה), התשע״ז–2016.

(א)לא קיבלה רשות הרישוי החלטה לפי סעיף 25(ג), (ו) או (י), במועדים הקבועים באותו סעיף, או שהחליטה לדחות את תכנית העבודה לפי הוראות סעיף 25(ג) או (ו), רשאי מגיש תכנית העבודה להעביר את תכנית העבודה לאישור ועדת המשנה לתכניות עבודה כמשמעותה בסעיף 119ז לחוק התכנון והבנייה (בסעיף זה – הוועדה), בתוך 30 ימים מתום המועד לקבלת ההחלטות האמורות או ממועד ההחלטה לדחות את התכנית כאמור, לפי העניין.

(ב)הועברה תכנית עבודה לוועדה כאמור בסעיף קטן (א) –

(1)יהיו סמכויותיה של רשות הרישוי לגבי אותה תכנית נתונות לוועדה;

(2)יחולו על ההליך בוועדה ההוראות החלות על ההליך ברשות הרישוי לפי סעיף 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 25(טו), במקום ”הגשת תכנית עבודה“ יקראו ”העברת תכנית עבודה לדיון בוועדת המשנה לתכניות עבודה כאמור בסעיף 25א“;

(3)בשל אי־קבלת החלטה של רשות הרישוי במועד הקבוע בסעיף 25(ג) או (ו), או דחיית התכנית כאמור באותם סעיפים – יראו את מועד העברת תכנית העבודה לוועדה כמועד הגשת תכנית העבודה;

(4)בשל אי־קבלת החלטה של רשות הרישוי במועד הקבוע בסעיף 25(י) – יראו את מועד העברת תכנית העבודה לוועדה כאילו תם בו המועד להעברת השגות הציבור על תכנית העבודה כאמור בסעיף 25(ט).

(א)מיקומו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה בלחץ נמוך מאוד, ככל שלא נקבע בתכנית עבודה, ייקבע במפרט שאושר כאמור בסעיף 24, ויהיה טעון אישור רשות הרישוי המקומית, כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, במרחב התכנון המקומי שבו יוקם מיתקן הגז; בסעיף קטן זה, ”לחץ נמוך מאוד“ – לחץ של 4 בר (bar) או פחות.

(ב)שר הפנים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יתקין תקנות לענין הליכי הגשת מפרט והליכי אישורו כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין פרטים או מסמכים נוספים שיש לצרף למפרט המוגש לאישור רשות הרישוי המקומית, ובלבד שאם רשות הרישוי המקומית לא נתנה את החלטתה בתוך 60 ימים מהיום שהוגש לה המפרט, יראו אותו כאילו אושר על ידה.

(ג)סירבה רשות הרישוי המקומית לאשר את המפרט, רשאי מגיש הבקשה לערור לועדת הערר כמשמעותה בסעיף 12א לחוק התכנון והבניה בתוך 15 ימים מיום שהודע לו על הסירוב.

בסעיף זה ובסעיפים 26ב עד 26יא –

”בקשה“ – בקשה לאישור בהליך מהיר המוגשת לפי הוראות סעיף 26ג;

”הגורם המאשר“ – מהנדס הוועדה, אולם –

(1)לעניין מיתקן גז שאינו במרחב תכנון מקומי – מתכנן המחוז;

(2)אם התקבלו הערות בעל מקרקעין לפי הוראות סעיף 26ד – רשות הרישוי המקומית;

”הליך מהיר“ – הליך לאישור הקמתו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה לפי הוראות סעיפים 26ב עד 26יא;

”מגבלות“ – מגבלות בנייה, פיתוח ושימוש החלות על המקרקעין בשל הקמת מיתקן גז לפי צו בטיחות לעניין רשת חלוקה;

”מהנדס הוועדה“ – מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כמשמעותו בסעיף 20 לחוק התכנון והבנייה, של הוועדה המקומית שתחום הבקשה נמצא במרחב התכנון שלה;

”מיתקן נקודת המעבר“ – מונה ומיתקן להפחתת לחץ כמשמעותם בסעיף 37(ב);

”מיתקן תשתית“ – כל אחד מאלה, לרבות מיתקנים המשרתים אותם:

(1)דרכים ומסילות ברזל לסוגיהן;

(2)קווי תשתית ובכלל זה קווי חשמל, קווי גז פחמימני מעובה או קווים שמובילים כימיקלים ודלק לסוגיהם או חומרים מסוכנים;

(3)קווי תקשורת;

(4)קווי מים, קווי ביוב וקווי ניקוז;

”מרחב תכנון מקומי“ – כמשמעותו בסעיף 13 לחוק התכנון והבנייה;

”מתכנן המחוז“ – כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון והבנייה, של המחוז שבתחומו מוצע להקים את מיתקן הגז;

”רשות רישוי מקומית“ – כמשמעותה בסעיף 30 לחוק התכנון והבנייה, במרחב התכנון המקומי שבו מוצע להקים את מיתקן הגז;

”תחום הבקשה“ – השטח שנדרש לשם הקמת מיתקן הגז והשטח שבו יחולו מגבלות, והכול לפי הבקשה.

על אף האמור בסעיפים 25 ו־26, הגורם המאשר מוסמך לאשר את הקמתו של מיתקן גז שהוא חלק מרשת חלוקה בהליך מהיר, אם מתקיימים לגבי מיתקן הגז כל אלה:

(1)מיתקן הגז נועד לחבר בין רשת חלוקה שניתנו לגביה האישורים הנדרשים לפי פרק זה או שהוקמה לפי תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה, לבין צרכן; לעניין זה, יראו מיתקן גז כמיתקן שנועד לחבר בין רשת חלוקה לבין צרכן, אף אם מיקום החיבור לרשת החלוקה ומיקום החיבור לצרכן אינם באותו מרחב תכנון מקומי;

(2)המיתקן מתוכנן להזרמת גז בלחץ שלא יעלה על 7 בר (bar);

(3)מיתקן הגז יוקם בשטח הצרכן או בקרקע שייעודה הוא אחד או יותר מאלה:

(א)קרקע שייעודה דרך;

(ב)קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח;

(ג)קרקע שייעודה מיתקנים הנדסיים;

(ד)קרקע שייעודה חקלאי;

(4)מגבלות שלא בשטח הצרכן יחולו רק בקרקע או בשטח כאמור בפסקה (3);

(5)מיתקן הגז שיוקם שלא בשטח הצרכן יהיה תת־קרקעי בלבד, למעט החלק העילי של שוחה לברז ניתוק;

(6)אורכו של מיתקן הגז שיאושר לא יעלה על 10,000 מטרים; לעניין פסקה זו, ”אורכו של מיתקן הגז“ – אורך תשתית מיתקן הגז הגדול ביותר, הנמדד החל מנקודת ההתחברות לרשת החלוקה שהאישור לגביה ניתן שלא בהליך מהיר, ועד מיתקן נקודת מעבר שהוא חלק ממיתקן הגז שלגביו מתבקש האישור בהליך מהיר, בתוספת מרחקי מגבלות החלות בשל המיתקנים כאמור.

(א)בקשה תוגש בידי בעל רישיון חלוקה (בסעיפים 26ג עד 26יא – המבקש) למהנדס הוועדה, ולעניין מיתקן גז במרחב תכנון מחוזי, כמשמעותו בסעיף 12 לחוק התכנון והבנייה – למתכנן המחוז.

(ב) (1)הגשת בקשה מותנית בפניית המבקש לכל בעלי מיתקני התשתית בתחום הבקשה, 15 ימים לפחות לפני הגשת הבקשה, לשם קבלת מידע בדבר מיתקני התשתית שבתחום הבקשה והתייחסות אליה; הפנייה תישלח באופן דיגיטלי, ולפי הוראות סעיף 1 לתוספת השנייה.

(2)לא קיבל המבקש מידע על מיתקני התשתית והתייחסות לבקשה בתקופה האמורה בפסקה (1), רשאי הוא להגיש את הבקשה.

(ג)בקשה תכלול את המידע והמסמכים המנויים בתוספת הראשונה; הגורם המאשר אינו רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים, פרטים או צרופות נוספים, מעבר לאמור בסעיף זה ובסעיף 26ד.

(ד)הבקשה תיחתם בידי המבקש; בלי לגרוע מהאמור, כל מסמך ממסמכי הבקשה או נספחיה יהיו חתומים בידי מי שערך אותם.

(א)בעל מיתקן תשתית ובעל מקרקעין שבתחום הבקשה רשאים להגיש את הערותיהם לבקשה למהנדס הוועדה או למתכנן המחוז שהבקשה הוגשה לו, לפי העניין; הערות לבקשה לפי סעיף זה יוגשו בתוך 15 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי הוראות סעיף קטן (ב); קיבל מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז, לפי העניין, הערות לבקשה, ישלח העתק מהן למבקש.

(ב)בסמוך לאחר הגשת הבקשה, יודיע המבקש לכל בעלי מיתקני התשתית ובעלי המקרקעין שבתחום הבקשה על הגשתה; הודעה כאמור לבעל מיתקן תשתית תישלח באופן דיגיטלי; הודעה כאמור לבעל מיתקן תשתית או לבעל מקרקעין תימסר או תישלח לפי הוראות סעיף 2 לתוספת השנייה.

(ג)לא קיבל מהנדס הוועדה או מתכנן המחוז שאליו הוגשה הבקשה, את הערותיו של בעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין לבקשה בתקופה שנקבעה לכך, יראו את בעל מיתקן התשתית או בעל המקרקעין כאילו אין לו הערות לבקשה, והמהנדס או המתכנן כאמור יחליט בבקשה, לפי הוראות סעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור הערותיו של בעל מיתקן תשתית, יחליט בבקשה לפי הוראות סעיף 26ה; הוגשו למהנדס או למתכנן כאמור הערותיו של בעל מקרקעין בתקופה שנקבעה לכך, יעביר את ההערות שהתקבלו לרשות הרישוי המקומית לשם החלטתה בבקשה, לפי הוראות סעיף 26ה.

(א)הגורם המאשר יחליט אם לאשר בקשה, לאשר אותה בתנאים לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לדחותה, בתוך 30 ימים מתום התקופה להעברת ההערות לפי הוראות סעיף 26ד.

(ב) (1)אישר הגורם המאשר את הבקשה בתנאים, לא יקבע תנאים אלא בעניינים הנוגעים לאופן ביצוע העבודה המבוקשת או לעניין החזרת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה; תנאים כאמור ייקבעו באחד או יותר מנושאים אלה בלבד:

(א)מילויים וחפירות;

(ב)גידור לצורכי בטיחות במהלך ביצוע העבודות;

(ג)שמירה על עצים, צמחים וחי בתחום הבקשה;

(ד)בבקשה שבתחומה נכללת קרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח – מניעת פגיעה משמעותית בסביבה;

(ה)נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור;

(ו)מניעת הפרעה לציבור במהלך העבודה, ובכלל זה לתנועת כלי רכב והולכי רגל בדרך ציבורית;

(ז)תנאים לפינוי פסולת בניין במהלך העבודה ובסיומה;

(ח)מניעת פגיעה במיתקן תשתית או במיתקן של הרשות המקומית;

(ט)השבת השטח לקדמותו בתחום ביצוע העבודה לאחר סיום העבודה, לרבות קביעת ערבות סבירה בנסיבות העניין לשם כך;

(י)דרישה לנוכחות נציג הרשות המקומית או מי מטעמה במהלך ביצוע העבודות, לשם פיקוח על התקיימות התנאים כאמור בסעיף קטן זה.

(2)קבע הגורם המאשר תנאים לפי הוראות פסקה (1), לא יקבע באותם תנאים דרישה לתיאום או להתייעצות עם בעל מיתקן תשתית שאינו רשות מקומית או תאגיד עירוני, כהגדרתו בסעיף 249א לפקודת העיריות, או תנאי הדורש את אישורו של בעל תשתית כאמור.

(ג)החלטת הגורם המאשר בבקשה תונחה על פי שיקולים תכנוניים ועל פי התוכניות החלות לפי חוק התכנון והבנייה, ובשים לב להערות בעל המקרקעין, לאפשרות הפגיעה בקרקע שייעודה שטח ציבורי פתוח הכלולה בתחום הבקשה או לאפשרות הפגיעה בתשתית אחרת שעלולה לגרום לפגיעה סביבתית חמורה, ועל פי אלה בלבד.

(ד)לא התקבלה החלטת הגורם המאשר בתוך חמישה ימים מתום התקופה שנקבעה בסעיף קטן (א) לקבלת החלטה על ידי הגורם המאשר, יראו את הבקשה כאילו קיבלה אישור בהליך מהיר, והמבקש ישלח הודעה על כך לגורמים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) ו־(3).

(ה)גורם מאשר ימסור עותק מהחלטתו לפי סעיף זה בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לכל אלה:

(1)המבקש;

(2)רשות הגז הטבעי;

(3)בעל מיתקן תשתית שמסר מידע או התייחסות לפי הוראות סעיף 26ג(ב) ובעל מיתקן תשתית או בעל מקרקעין שהגישו הערות לבקשה לפי הוראות סעיף 26ד.

(א)החליט הגורם המאשר לדחות את הבקשה או לאשר את הבקשה בתנאים, רשאי המבקש להעביר את הבקשה לאישור רשות הרישוי, ולעניין זה הרכבה לא יכלול את מהנדס הוועדה, ואם הגורם המאשר הוא מתכנן המחוז – לוועדה כהגדרתה בסעיף 25א(א) (בסעיף זה – הוועדה).

(ב)המבקש יעביר את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הגורם המאשר, יפרט את הנימוקים להעברתה ויצרף אליה את כלל המסמכים שהוגשו בעניינה לגורם המאשר, ובכלל זה את המסמכים כאמור בסעיפים 26ג ו־26ד, ואת החלטת הגורם המאשר.

(ג)העביר המבקש את הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור על כך הודעה לגורם המאשר באופן דיגיטלי, בצירוף הנימוקים להעברתה; הגורם המאשר רשאי להעביר את עמדתו לבקשה שהועברה כאמור, באופן דיגיטלי, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו נמסרה לו ההודעה.

(ד)רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, תחליט אם לאשר את הבקשה, לאשרה בתנאים כאמור בסעיף 26ה(ב), או לדחותה בתוך 30 ימים מהמועד שבו הועברה עמדת הגורם המאשר כאמור בסעיף קטן (ג), או בתוך 30 ימים מיום שחלף המועד להעברת עמדתו כאמור, לפי המוקדם; רשות הרישוי או הוועדה, לפי העניין, תשלח את ההחלטה למבקש, לגורם המאשר, לרשות הגז הטבעי ולוועדה המקומית שתחום הבקשה נמצא במרחב התכנון שלה.

(ה)לעניין החלטה בבקשה לפי סעיף זה, סמכויות הגורם המאשר יהיו נתונות לרשות הרישוי או לוועדה, לפי העניין, ויחולו על ההחלטה הוראות סעיף 26ה(ב) ו־(ג).

(ו)מנהל הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין זה, יוזמן לדיון בבקשה לפי סעיף זה, ויהיה רשאי להביע את עמדת הרשות בנוגע לבקשה.

(א)תוקפו של אישור בהליך מהיר הוא שלוש שנים מיום שניתן.

(ב)לא הוחל בביצוע עבודה בתוך שנה מיום מתן אישור בהליך מהיר – בטל האישור, אולם הגורם המאשר רשאי לחדשו, לפי שיקול דעתו ולפי בקשת המבקש.

קבע הגורם המאשר בהחלטתו תנאי שלפיו נדרש תיאום עם הרשות המקומית או מי מטעמה, או עם תאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249א לפקודת העיריות (בסעיף זה – הרשות המקומית), או קבלת אישורה של הרשות המקומית, יחולו הוראות אלה:

(1)פנה המבקש לרשות המקומית, תשיב הרשות המקומית לפניית המבקש, לגופה, בתוך 30 ימים מהמועד שבו התקבלה הפנייה;

(2)השיבה הרשות המקומית למבקש כי עליו להגיש השלמות לשם קיום תנאי כאמור, והמבקש העביר אליה את ההשלמות כאמור, תשיב לו, לגופו של עניין, בתוך 15 ימים מהמועד שבו הגיש לה את ההשלמות הדרושות;

(3)לא השיבה הרשות המקומית למבקש כאמור בהוראות פסקה (1) או (2) ובתקופות שנקבעו בה, יראו כאילו קוים התנאי שנקבע בהחלטת הגורם המאשר.

(א)עם סיום ביצוע העבודות להקמת מיתקן גז טבעי לפי אישור בהליך מהיר, יגיש המבקש מפת עדות, לפי הוראות סעיף 261(ד)(4) לחוק התכנון והבנייה, לכל אחד מאלה:

(1)מהנדס הוועדה, ואם הוועדה שבתחומה הוקם מיתקן הגז היא ועדה מקומית לפי סעיף 19 לחוק התכנון והבנייה – גם מהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוקם מיתקן הגז;

(2)הרשות הארצית לכבאות והצלה, כהגדרתה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;

(3)רשות הגז הטבעי.

(ב)על גבי מפת העדות יסומנו המגבלות שיחולו בשל מיקומו של מיתקן הגז כפי שהוקם.

(א)הגשת בקשה והעברת בקשה לפי הוראות סעיף 26ו ייעשו באופן דיגיטלי; הודעה או החלטה של גורם מאשר או גורם שהחליט בבקשה לפי הוראות סעיף 26ו יימסרו באופן דיגיטלי.

(ב)מנהל מינהל התכנון כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה (להלן – מינהל התכנון), בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה צורך בכך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון הודעה בדבר האופן הדיגיטלי להגשה, העברה או מסירה כאמור בסעיף קטן (א); פורסמו הנחיות לפי הוראות סעיף קטן זה, יוגשו, יועברו או יימסרו המסמכים כאמור לפי ההנחיות שפורסמו.

מנהל מינהל התכנון, בהסכמת מנהל רשות הגז הטבעי, רשאי, אם ראה בכך צורך, לפרסם באתר האינטרנט של מינהל התכנון טפסים לעניין יישום הוראות סעיפים 26ב עד 26י, הכוללים את פרטי המידע לפי סעיפים אלו, ופרטים אלה בלבד; פורסמו טפסים לפי הוראות סעיף זה, יוגשו המסמכים כאמור לפי הטפסים כפי שפורסמו.

(א)הוקם או שונה מיתקן גז בלא אישור או היתר כנדרש לפי חוק זה או חוק התכנון והבניה, רשאי הממונה, בצו, לאסור או להגביל את השימוש במיתקן, וכן להורות לרוקן את המיתקן מגז; אין באמור כדי לגרוע מכל סמכות לפי כל דין.

(ב)צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שניתנה לבעל המיתקן הזדמנות להשמיע את טענותיו, אלא אם כן הנסיבות מחייבות, לדעת הממונה, פעולה דחופה.

(א)בסעיף זה –

”בעל מקרקעין“ – לרבות בעל זכות במקרקעין;

”תכנית למיתקן גז“ – תכנית לפי חוק התכנון והבניה, שאינה אחת מן התכניות למערכת ההולכה, שמטרתה העיקרית ייעוד מקרקעין למיתקן גז וכן תכנית עבודה;

”תכנית אחרת“ – תכנית לפי חוק התכנון והבניה שאינה תכנית למיתקן גז וכן אינה אחת מן התכניות למערכת ההולכה, אך היא כוללת גם ייעוד מקרקעין למיתקן גז.

(ב)נפגעו על ידי תכנית למיתקן גז, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית האמורה או מקרקעין הגובלים עמה, יחולו, על אף האמור בפרק ט׳ לחוק התכנון והבניה, הוראות אלה:

(1)מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין זכאי לפיצויים מבעל הרישיון שהתכנית נועדה למיתקניו (בסעיף זה – בעל הרישיון), ובלבד שדרישה לפיצויים הוגשה לבעל הרישיון בתוך חמש שנים מיום תחילת תוקפה של התכנית או בתוך שנה מיום מסירת הודעה על הכוונה להיכנס למקרקעין לפי סעיף 50 או מיום פרסום הודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות, לפי המאוחר;

(2)לפי דרישת בעל המקרקעין יודיע לו בעל הרישיון, בתוך שישים ימים מיום הדרישה, את סכום הפיצויים שהוא מציע לשלם ואת הנימוקים לסכום שהציע;

(3)הסכימו בעל המקרקעין ובעל הרישיון על סכום הפיצויים שישולמו לפי סעיף זה, ישלם לו בעל הרישיון את הפיצויים המוסכמים בתוך שלושים ימים מיום ההסכמה או במועד אחר שהסכימו עליו;

(4)לא הסכימו בעל המקרקעין ובעל הרישיון על סכום הפיצויים שישולמו לפי סעיף זה, רשאי כל אחד מהם להעביר את הענין להכרעה בועדת הערר (בסעיף זה – התביעה); ואולם בתוך שלושים ימים ממועד הגשת התביעה כאמור ישלם בעל הרישיון לבעל המקרקעין את סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; המגיש תביעה לפי פסקה זו ימסור העתק ממנה לצד השני;

(5)על התביעה ועל הפיצויים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 200 עד 202 לחוק התכנון והבניה;

(6)ועדת הערר תדון בתביעה ותחליט, בתוך 90 ימים מיום הגשת התביעה, אם לקבלה או לדחותה, ואם החליטה לקבלה – תקבע את סכום הפיצויים; ועדת הערר רשאית, בטרם תיתן החלטה כאמור, לקבל חוות דעת של שמאי לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין חוות דעתו של השמאי; ועדת הערר תודיע לצדדים את החלטתה ואת נימוקיה;

(7)על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לענינים מינהליים.

(ג)נפגעו על ידי אחת מן התכניות למערכת ההולכה, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחומה או מקרקעין הגובלים עמה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב); ואולם אם בעל הרישיון שהתכנית נועדה למיתקניו הוא בעל רישיון ההולכה הראשון, שנבחר כאמור בסעיף 104 –

(1)הדרישה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תוגש למנהל, ולענין זה יקראו את סעיף קטן (ב)(2), (3), (4) ו־(6) כאילו במקום ”בעל הרישיון“ נאמר ”המדינה“;

(2)הפיצויים לבעל המקרקעין ישולמו מאוצר המדינה.

(ד)נפגעו על ידי אישור מפרט לפי סעיף 26, מקרקעין שמיתקן הגז נמצא בהם או מקרקעין הגובלים עמם, יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינוי זה: במקום ”יום תחילתה של התכנית“ יבוא ”יום אישור המפרט בידי רשות הרישוי המקומית“.

(ד1)נפגעו על ידי אישור בהליך מהיר מקרקעין שמיתקן הגז נמצא בהם או מקרקעין הגובלים עימם, יחולו הוראות סעיף קטן (ב), בשינוי זה: במקום ”יום תחילתה של התכנית“ יבוא ”יום קבלת אישור בהליך מהיר“.

(ה)נפגעו על ידי תכנית אחרת, שלא בדרך של הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או מקרקעין הגובלים עמה, יחולו הוראות פרק ט׳ לחוק התכנון והבניה, בכפוף להוראות אלה:

(1)החליטה הועדה המקומית לקבל את התביעה, תקבע מהו החלק מתוך הסכום המוצע לפיצויים, המתחייב מייעוד המקרקעין למיתקן הגז; הועדה רשאית לקבוע שלא יהיה חלק כזה;

(2)בעל הרישיון שמיתקן הגז שבתכנית נועד להפעלה בידו, ישפה את הועדה המקומית בשל הפיצויים ששילמה עקב ייעוד המקרקעין למיתקן הגז, בחלק הסכום שנקבע לפי פסקה (1), אם נקבע;

(3)חלק בעל הרישיון על קביעת הועדה המקומית לפי פסקה (1), רשאי הוא לערור לפני ועדת הערר בתוך 30 ימים מיום המצאת הקביעה;

(4)הוגש ערר לפי סעיף 198(ד) לחוק התכנון והבניה, וועדת הערר קיבלה את הערר, תקבע גם מהו החלק מתוך סכום הפיצויים המתחייב מייעוד המקרקעין למיתקן הגז; מונה שמאי מכריע לפי סעיף 198(ה) או (ו) לחוק התכנון והבניה, רשאי השמאי המכריע להחליט גם מהו החלק מתוך סכום הפיצויים המתחייב מייעוד המקרקעין למיתקן הגז; לענין ערר על החלטה של שמאי מכריע לפי פסקה זו ולענין ערעור על החלטה של ועדת ערר לפי פסקה זו, יראו אותן כהחלטות לפי סעיף 198 לחוק התכנון והבניה ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ה)(4) או (ח) של הסעיף האמור, לפי הענין.

(ו)זכאי בעל מקרקעין להגיש תביעה בשל אותה פגיעה לפי יותר מאחד מן הסעיפים הקטנים (ב) עד (ה) של סעיף זה, רשאי הוא להגיש תביעה רק לפי אחד מהם, לפי בחירתו.

(א)בסעיף זה –

”בעל מקרקעין“ – כהגדרתו בסעיף 28(א);

”בעל רישיון ההולכה הארצי“ – בעל רישיון הולכה שניתן לפי הוראות סעיף 11א;

”הפרשי הצמדה“, למעט לעניין סעיף קטן (ו)(3)(ה) – תוספת לסכום הפיצויים לפי שיעור העלייה של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסמוך לפני מועד תשלום הפיצויים או קבלת כספי השיפוי ועד המדד שפורסם בסמוך לפני תשלום השיפוי, הפקדת כספי השיפוי או תשלום הסכום בגובה הפיצויים, והכול לפי העניין;

”יום תחילת הקמה“ – היום שבו נכנס לראשונה למקרקעין הנוגעים לעניין מקים המיתקן או מי מטעמו, לשם ביצוע אחת מהפעולות המנויות בפסקאות (2) עד (4), (6) ו־(7) בסעיף 49 לגבי המיתקן שהוא מקים;

”מיתקן“ – מיתקן המשמש לקליטה, הולכה, חלוקה, הספקה, אחסון, מדידה או שינוי לחץ של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, לרבות צינור, מבנה, מכונה, מכשיר, אביזר וציוד קבוע או מיטלטל המשמש את המיתקן;

”תכנית לקבלת גז טבעי וטיפול בו“, ”התכנית“ – תכנית מתאר ארצית ברמה מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי – מתגליות בים ועד למערכת ההולכה הארצית.

(ב)הייתה התכנית למיתקן גז שממנה נפגעו המקרקעין שלא בדרך הפקעה כאמור בסעיף 28 תכנית לקבלת גז טבעי ולטיפול בו, ואין בעל רישיון שהתכנית נועדה למיתקניו כאמור בסעיף קטן (ב)(1) של הסעיף האמור, יחולו הוראות סעיף קטן 28(ב) בשינויים המפורטים בסעיפים קטנים (ג) עד (ט).

(ג)בעל מקרקעין שנפגעו יהיה זכאי לפיצויים לפי סעיף 28(ב)(1) ממי שהקים מיתקן מכוח התכנית (בסעיף זה – מקים המיתקן), בעד הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן; לגבי חלק התכנית שלא נועד למיתקן שהוקם או אם לא הוקם מתקן כאמור – יהיה זכאי בעל המקרקעין לפיצויים כאמור מבעל רישיון ההולכה הארצי.

(ד)הוראות סעיף 28(ב) וסעיף 29 החלות לעניין בעל רישיון יחולו על מקים המיתקן או על בעל רישיון ההולכה הארצי, לפי העניין.

(ה)בעל רישיון ההולכה הארצי ישלם את הפיצויים לבעל מקרקעין לפי סעיף קטן (ג) מתוך חשבון בתאגיד בנקאי שבו מופקד סכום שנגבה בהתאם לתעריף שקבעה המועצה לפי סעיף 36(ב2) ובכפוף לתנאים ולהוראות לפי אותו סעיף; בסעיף קטן זה, ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

(ו) (1)שילם בעל רישיון ההולכה הארצי לבעל מקרקעין פיצויים לפי סעיף זה ולאחר התשלום החלה הקמת מיתקן מכוח התכנית שבשלו נפגעו המקרקעין, ישפה מקים המיתקן את בעל רישיון ההולכה הארצי, בתוך חודש מיום תחילת הקמת המיתקן, בעד הפיצויים ששילם בשל הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן, בהתאם לסכום הפיצויים ששילם בעל רישיון ההולכה הארצי כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הפיצויים עד מועד תשלום השיפוי.

(2)בעל רישיון ההולכה הארצי יפקיד את כספי השיפוי בחשבון האמור בסעיף קטן (ה) לא יאוחר משבוע מיום שקיבל את הכספים האמורים, בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלת כספי השיפוי ועד מועד הפקדתם.

(3)לא הייתה הסכמה על סכום השיפוי או לא שולם סכום השיפוי במלואו עד המועד האמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א)מקים המיתקן או בעל רישיון ההולכה הארצי יביא את העניין לפני מנהל הרשות בתוך חודש מהיום שבו היה על מקים המיתקן לשפות את בעל רישיון ההולכה הארצי;

(ב)לא תישמע טענה הנוגעת לתעריף שקבעה המועצה כאמור בסעיף קטן (ה);

(ג)מנהל הרשות יכריע במחלוקת לאחר שהתייעץ עם המועצה, ועל אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי הוא להכריע במחלוקת אף אם לא הובא העניין בפניו בהתאם לפסקת המשנה האמורה; הכרעת המנהל בצירוף נימוקיה תימסר למקים המיתקן ולבעל רישיון ההולכה הארצי;

(ד)הכריע המנהל כי על מקים מיתקן לשלם סכום שיפוי כלשהו לבעל רישיון ההולכה הארצי, יכלול בסכום האמור את הפרשי ההצמדה מיום תשלום הפיצויים ועד יום הכרעתו; התיר המנהל לשלם את הסכום האמור עד למועד המאוחר מיום הכרעתו, יישא הסכום הפרשי הצמדה מיום ההכרעה ועד המועד שבו שולם הסכום או עד המועד האחרון שבו התיר המנהל לשלם את הסכום, לפי המוקדם;

(ה)לסכום כאמור בפסקת משנה (ד) יתווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים, מיום הכרעת המנהל ואם התיר המנהל לשלם את הסכום במועד מאוחר מיום הכרעתו – מהמועד האמור ועד יום תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים;

(ו)בעל רישיון ההולכה הארצי יפקיד כספים שקיבל בהתאם לפסקאות משנה (ד) ו־(ה) בחשבון האמור בסעיף קטן (ה) לא יאוחר משבוע מיום שקיבל את הכספים האמורים, בתוספת הפרשי הצמדה מיום קבלתם ועד מועד הפקדתם;

(ז)לא שולם הסכום בהתאם לפסקאות משנה (ד) ו־(ה), ינקוט בעל רישיון ההולכה הארצי את הצעדים הנדרשים כדי לגבותו, ויפקיד את הסכום שנגבה בחשבון שממנו שולמו הפיצויים בהתאם לסעיף קטן (ה); בלי לגרוע מחובת הגבייה המוטלת על בעל רישיון ההולכה הארצי, סבר המנהל כי בעל רישיון ההולכה הארצי אינו נוקט את הצעדים הנדרשים, כולם או חלקם, לגביית הסכום, רשאי הוא לגבות את הסכום האמור בדרך של מימוש הערבויות שהמציא מקים המתקן או בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, אם הומצאו כאלה, או בכל דרך אחרת לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין; כספים שייגבו כאמור יופקדו בחשבון שממנו שולמו הפיצויים בהתאם לסעיף קטן (ה).

(ז)היה מקים המיתקן כאמור בסעיף קטן (ו) בעל רישיון ההולכה הארצי, יפקיד בחשבון האמור בסעיף קטן (ה), בתוך חודש מיום תחילת הקמת המיתקן, סכום בגובה כספי הפיצויים ששולמו בשל הפגיעה מחלק התכנית שנועד למיתקן כאמור באותו בסעיף קטן, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הפיצויים ועד מועד הפקדת הסכום האמור, ויודיע על כך למנהל הרשות בכתב, בצירוף פירוט חישוב הסכום שהופקד; מנהל הרשות יאשר בכתב את סכום ההחזר ותנאיו.

(ח)הגיש בעל מקרקעין דרישה לתשלום פיצויים לפי סעיף זה לבעל רישיון ההולכה הארצי וטרם שולמו פיצויים או שולמו הפיצויים רק בחלקם, והחל גורם אחר בהקמת מיתקן מכוח התכנית, רשאי הגורם האחר להחליף את בעל רישיון ההולכה הארצי בהמשך ניהול ההליך לשם תשלום הפיצויים או יתרת הפיצויים, לפי העניין, ואולם לעניין פיצויים ששילם בעל רישיון ההולכה הארצי ימשיכו לחול הוראות סעיף קטן (ו).

(ט)קבעה המועצה תנאים והוראות כאמור בסעיף קטן (ה) לעניין הוצאות שהוציא בעל רישיון ההולכה הארצי לשם קיום הוראות סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (ו) עד (ח) גם לעניין הוצאות כאמור, בשינויים המחויבים.

בעל הרישיון, ולענין סעיף 28(ג) סיפה – נציג המדינה, יוזמן לכל דיון בהליך לפי סעיף 28 בפני הועדה המקומית, ועדת הערר, השמאי המכריע ובית המשפט, ובכל הליך אחר בענין הפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, ויהיה, לבקשתו, צד לכל הליך כאמור ולכל הסכם בקשר לכך.

(א)חייבה הקמת מיתקן גז הסטה של קו תשתית קיים, יחולו הוראות שקבע השר בענין זה, דרך כלל או לסוגי מקרים או למקרה מסוים.

(ב)לא ביצע בעל קו התשתית הוראות שהיה עליו לבצע לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לבצען בעצמו או באמצעות אחרים, לרבות באמצעות בעל הרישיון.

(ג)בעל הרישיון יישא בעלות הקמתו של הקו החדש וביטולו של הקו הקיים, זולת אם קבע השר אחרת מטעמים מיוחדים; באין הסכמה בדבר העלות יחליט המנהל על העלות לאחר שנתן לבעל הרישיון ולבעל קו התשתית הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

(ד)בסעיף זה, ”קו תשתית“ – קו עילי או תת־קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק, מים, ביוב, נפט גלמי או מוצרי נפט.

בעל רישיון חייב לתת את שירותיו, באמצעות מיתקני הגז שהקים ובהתאם לקיבולתם, לכל צרכן ולכל מי שמבקש להיות צרכן, בהתאם לתנאי רישיונו; השירותים יינתנו בלא הפליה.