The full text of חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021, in 120 sections.

בחוק זה –

”אישור לביצוע פעולה“ – כל אחד מאלה:

(1)אישור או רישיון הנדרש לפי כל דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר;

(2)פטור מביצוע פעילות או פעולה שנתן גורם מוסמך לפי כל דין לאדם;

”גוף ציבורי“ – כל אחד מהגופים שלהלן:

(1)הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)רשות מקומית;

(3)תאגיד שהוקם לפי חוק;

(4)תאגיד שנמצא בבעלות או בשליטה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברה בת ממשלתית או חברה עירונית;

”גוף תשתית“ – גוף המפעיל או המחזיק תשתית;

”גוף תשתית פרטי“ – גוף תשתית שאינו גוף תשתית ציבורי, ובכלל זה –

(1)תאגיד ששר התקשורת העניק לו סמכויות לפי סעיף 4(ו) לחוק התקשורת;

(2)בעל זיכיון להקמה או להפעלה של תשתית;

”גוף תשתית ציבורי“ – גוף תשתית שהוא גוף ציבורי, לרבות תאגיד מים וביוב שאינו נמצא בשליטת רשות מקומית;

”גורם מוסמך“ – גוף ציבורי או גוף תשתית, שחברה מבצעת נדרשת לקבל ממנו אישור לביצוע פעולה או לבצע עימו תיאום תשתיות, לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם המטרו;

”היתר“, ”היתר בנייה“ – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה;

”ועדה של הכנסת“ – (הוחלפה כהוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדה של הכנסת שחוק זה נמצא בתחום ענייניה, ואם לא הוקמה, כל אחת מהוועדות שלהלן, לפי העניין –

(1)לעניין פרק ב׳ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

(2)לעניין פרק ג׳ ולעניין מניעת רעש לפי סעיף 85 – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

”ועדת הפנים והגנת הסביבה“ – (הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

”ועדת הפיתוח“ – הוועדה לפיתוח סובב המטרו שהוקמה לפי סעיף 29;

”חברה מבצעת“ – כמשמעותה בסעיף 4(ב);

”חברה ממשלתית“, ”חברה בת ממשלתית“ – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;

”חברה עירונית“ – כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”חוק חובת המכרזים“ – חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992;

”חוק חופש המידע“ – חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998;

”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;

”חוק המהנדסים והאדריכלים“ – חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;

”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;

”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;

”חוק למניעת מפגעים“ – חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;

”חוק נכסי המדינה“ – חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951;

”חוק העתיקות“ – חוק העתיקות, התשל״ח–1978;

”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;

”חוק שירות המדינה“ – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;

”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;

”חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו־2018“ – חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016;

”חוק לתיקון דיני הרכישה“ – חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964;

”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”יושב ראש המועצה המאסדרת“ – כמשמעותו בסעיף 8ג;

”מוסד תכנון“ – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה;

”המועצה להשכלה גבוהה“ ו”מוסד מוכר להשכלה גבוהה“ – כהגדרתם בחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”המועצה המאסדרת“ – המועצה שהוקמה לפי סעיף 8א;

”מועצת ההנדסה והאדריכלות“ ו”פנקס המהנדסים והאדריכלים“ – כהגדרתם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

”מיזם המטרו“ – מיזם להקמת רכבת תחתית (מטרו) באזור גוש דן, מכוח תכנית המטרו, לרבות מרכזי תחבורה משולבים ומבנים המוקמים בשטח התכנית האמורה מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו;

”המנהל“ – מנהל רשות המטרו כמשמעותו בסעיף 8;

”מסילת ברזל“, ”מסילת ברזל מקומית“ ו”מסילת ברזל ארצית“ – כהגדרתן בפקודת מסילות הברזל;

”מרכז תחבורה משולב“ – מפגש של מסילת ברזל שהוקמה מכוח תכנית המטרו עם מסילת ברזל מקומית או מסילת ברזל ארצית, אחת לפחות;

”מרכז תחזוקה לרכבות“, ”מתחם דפו“ – אזור המיועד לתפעול ולתחזוקה של רכבת תחתית (מטרו);

”משרד התחבורה“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”מתחם דפו“ – (נמחקה);

”פעולה לקידום מיזם המטרו“ – כל פעולה הנדרשת לשם קידום מיזם המטרו, ובכלל זה להקמת המיזם, להפעלתו או לתחזוקתו, למעט פעולה להקמת מבנים שאינם מיועדים לצורך תחבורתי מעל תחנות מטרו, מעל מרכזי תחבורה משולבים ומעל מתחמי דפו, מתום חמש שנים מיום סיום בניית התחנה, המרכז או המתחם, לפי העניין, ופעולה להפעלה ולתחזוקה של מבנים כאמור; לעניין הגדרה זו, ”סיום בנייה“ – אישור מתכנן הוועדה לתשתיות, כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, על השלמת ביצוע העבודות בהתאם להרשאה שנתנה הוועדה לתשתיות;

”פקודת מסילות הברזל“ – פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972;

”פקודת הקרקעות“ – פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943;

”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”שר התחבורה“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

”תכנית המטרו“ – התכניות לפי חוק התכנון והבנייה, המנויות בתוספת, כפי שיהיו בתוקף מעת לעת;

”תכנית התקצוב“ – כמשמעותה בסעיף 12;

”תמ״א 70“ – תכנית מתאר ארצית למרחב מערכת המטרו במטרופולין תל אביב, כפי שתהיה בתוקף מעת לעת, אשר לגביה פורסמה הודעה לפי סעיף 77 לחוק התכנון והבנייה;

”תמ״א 70/א“ – תכנית מתאר ארצית מפורטת לבינוי מעל מתחמי הדפו של מערכת המטרו במטרופולין תל אביב או בסביבתם;

”תשתית“ – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת־קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת, ביוב, מים, דלק, גז או חומרים מסוכנים, וכן תשתית לסילוק פסולת או לטיפול בביוב.

(א)גוף ציבורי יביא בחשבון במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין, נוסף על כל שיקול אחר שעליו לשקול על פי דין, את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו, ובכלל זה הפעלתו ותחזוקתו, באופן מהיר ומיטבי, וכן את ההשלכות הכלכליות של החלטותיו על המיזם; לשם כך רשאי גוף ציבורי לפנות לוועדה המנהלת כהגדרתה בסעיף 9, לקבלת עמדתה באשר להשפעת החלטתו על מיזם המטרו.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), גוף ציבורי הממלא תפקיד בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית או החילוץ וההצלה, יפנה לוועדה המנהלת בטרם מתן הוראה או הנחיה שיש לה השפעה על מיזם המטרו, לשם קבלת עמדתה באשר להשפעת ההוראה או ההנחיה כאמור על המיזם; לא השיבה הוועדה המנהלת לפנייה של גוף ציבורי כאמור בתוך 21 ימים מיום פנייתו אליה, יראו, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות עימה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הנחיה או הוראה כאמור הנדרשת לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לשלומו או לביטחונו של אדם או לשם מניעת פגיעה חמורה ברכוש ועל הוראה או הנחיה כאמור בסעיף 93(ב).

(א)מוקמת בזה, במשרד התחבורה, רשות המטרו.

(ב)רשות המטרו תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה ותפעל בהתאם למדיניות הממשלה.

(ג)לרשות המטרו יהיו מועצה מאסדרת שתעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, ועדה מנהלת ומנהל.

(ד)תפקידי רשות המטרו, למעט התפקידים שיוחדו למועצה המאסדרת, לוועדה המנהלת או למנהל, יבוצעו בידי המנהל באמצעות עובדי הרשות.

(א)רשות המטרו תקדם ותנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו ומיזמים נלווים לו, ובכלל זה תפעל לטובת קידומו כמיזם בעל חשיבות לאומית.

(ב)רשות המטרו תתקשר בהסכם עם חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, אחת או יותר, לשם ביצוע פעולות לקידום מיזם המטרו (בחוק זה – חברה מבצעת); לעניין ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, יראו התקשרות בהסכם לפי סעיף קטן זה (בחוק זה – הסכם פיתוח) כהתקשרות מסגרת כמשמעותה לפי החוק האמור.

(ג)שר האוצר ושר התחבורה רשאים להורות, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי רשות המטרו תקדם הקמת מסילות ברזל מקומיות בגוש דן, לרבות פעולות הנדרשות להפעלתן ולתחזוקתן, בכפוף להוראות לפי פקודת מסילות הברזל.

(ד)שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדה של הכנסת, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות פרק זה יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): שר האוצר ושר התחבורה, רשאים לקבוע בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים בתחום התחבורה היבשתית, ורשאים הם לקבוע בצו כאמור כי הוראות פרק זה יחולו לגבי אותם מיזמים, בשינויים כפי שיקבעו.

(ה)רשות המטרו תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה או לפי דין אחר.

תקציב רשות המטרו ייקבע בתכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד התחבורה בחוק תקציב שנתי; בסעיף זה, ”תכנית“ ו”סעיף תקציב“ – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב.

בעסקאות לשם ביצוע תפקידי רשות המטרו כאמור בסעיף 4, המנויים להלן מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור:

(1)המנהל יחד עם חשב רשות המטרו, למעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת;

(2)יושב ראש הוועדה המנהלת יחד עם חשב רשות המטרו, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.

עובדי רשות המטרו יהיו עובדי המדינה.

(א)הממשלה תמנה את מנהל רשות המטרו על פי הצעת בעלי התפקידים המנויים בסעיף 9(1) עד (4); הודעה על מינוי המנהל תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.

(ב)כשיר להתמנות למנהל מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא בעל תואר אקדמי ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, באחד מהתחומים הבאים: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית, ניהול או בתחום אחר הנוגע לתחומי פעילותה של רשות המטרו כפי שיקבע הצוות כאמור בסעיף קטן (א);

(2)מתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומי התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו;

(ב)הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התשתיות או האסדרה הקשורה לתחומי פעילותה של רשות המטרו וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר.

(ג)המנהל יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.

(ד)המנהל יהיה אחראי על ניהול ענייני רשות המטרו בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת והמועצה המאסדרת, ובין השאר –

(1)יגיש למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות, דיווח על פעולות רשות המטרו, וכן יגיש לוועדה המנהלת, אחת לשנה לפחות או בתדירות גבוהה יותר כפי שתורה הוועדה המנהלת, דיווח על ביצוע תכנית התקצוב ותכנית העבודה הרב־שנתית בשנה שחלפה; כמו כן יעביר למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, לפי בקשתן, כל מידע שיידרש להן לשם מילוי תפקידיהן;

(2)יכהן כדירקטור או כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת בהתאם להוראות סעיפים 13 ו־14;

(3)ימלא כל תפקיד אחר שהטילה עליו הוועדה המנהלת.

(א)לרשות המטרו תהיה מועצה אשר תעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו, וחבריה הם:

(1)יושב ראש המועצה המאסדרת;

(2)המנהל הכללי של משרד התחבורה, או עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה שימנה המנהל הכללי כאמור;

(3)הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;

(4)עובד רשות מקומית הנמצאת בתחומי תוכנית המטרו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה שר הפנים לפי המלצת יושב ראש הגוף המייצג את המספר הגדול ביותר של רשויות מקומיות;

(5)נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא אחד מהמפורטים להלן, והוא בעל שבע שנות ניסיון בתחום הקמה או תפעול של מיזמי תשתיות ואינו עובד המדינה, עובד חברה ממשלתית או עובד תאגיד שהוקם לפי דין:

(א)מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים;

(ב)חבר סגל אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה, בתחום ההנדסה או התכנון;

(6)עובד המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית או התאגיד שהוקם על פי חוק או קצין משטרה שתחום פעילותם הוא בעניין הנדון בפני המועצה המאסדרת, שימנו המנהל של המשרד הממשלתי, הרשות הממשלתית, התאגיד כאמור או המפקח הכללי של משטרת ישראל, לפי העניין.

(ב)שר האוצר ימנה את חבר המועצה המאסדרת המנוי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א) מתוך רשימה של לפחות שלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(א) ושלושה מועמדים שמתקיימים בהם התנאים בפסקה (5)(ב), שהציעה מועצת ההנדסה והאדריכלות או המועצה להשכלה גבוהה, לפי העניין.

(ג)יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להזמין לדיוני המועצה המאסדרת עובדי ממשלה, עובדי רשות ממשלתית או עובדי תאגיד שהוקם על פי חוק, שתחום עיסוקם נוגע לעניין מסוים הנדון במועצה המאסדרת; לנציגים כאמור תהיה דעה מייעצת בלבד.

(ד)חברי המועצה המאסדרת כאמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5) ימונו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ה)מי שמוסמך למנות חבר במועצה המאסדרת, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר, לפי הוראות חוק זה.

(א)תפקידי המועצה המאסדרת הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר –

(1)מתן אישור לביצוע פעולה לחברה מבצעת, בעניינים כמפורט בחוק זה;

(2)מתן אישור לגוף המוסמך להוציא צו הפסקה מינהלי לגבי חברה מבצעת;

(3)הסרת חסמים בהליכי תיאום בין חברה מבצעת לגופי תשתית אחרים;

(4)הארכת מועדים הנקובים בחוק זה, בעניינים שונים.

(ב)בקבלת החלטה, תביא המועצה המאסדרת בחשבון את האינטרס הלאומי בקידום מיזם המטרו כאמור בסעיף 2, וכן את השיקולים שעל גוף ציבורי לשקול במילוי תפקידו ובהפעלת סמכותו על פי דין בתחום הפעילות שבעניינה דנה המועצה המאסדרת.

(א)הממשלה תמנה את יושב ראש המועצה המאסדרת מתוך רשימת מועמדים שיציעו בעלי התפקידים המנויים בסעיף 9(1) עד (4).

(ב)כשיר להתמנות ליושב ראש המועצה המאסדרת מי שמתקיימים לגביו התנאים המנויים בסעיף 8(ב).

(ג)הוראות סעיף 8(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין יושב ראש המועצה המאסדרת.

(ד)הודעה על מינוי יושב ראש המועצה המאסדרת תפורסם באתר האינטרנט של רשות המטרו.

לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(א)חבר המועצה המאסדרת שמונה לפי פסקאות (1) או (4) עד (6) של סעיף 8א(א) יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר במסירת כתב התפטרות לגורם שמינה אותו.

(ב)התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה המאסדרת, יעבירו הגורם הממנה מכהונתו, בהודעה בכתב, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה:

(1)הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(2)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3)חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו לחבר המועצה המאסדרת.

(ג)הגורם הממנה לא יפסיק את כהונתו של חבר המועצה המאסדרת לפי סעיף קטן (ב), אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)לעניין סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ”הגורם הממנה“ – לעניין חבר המנוי בסעיף 8א(א)(1) או (2) – שר התחבורה, ולעניין חבר המנוי בסעיף 8א(א)(3) – שר האוצר.

קיום המועצה המאסדרת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה המאסדרת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

(א)החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה שלושה חברים לפחות ובהם יושב ראש המועצה המאסדרת ואחד מחברי המועצה המנוי בסעיף 8א(א)(2), (3) או (6); היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה המאסדרת.

(ב)זימון לישיבות המועצה המאסדרת יישלח לחברי המועצה חמישה ימים לפחות לפני מועד הישיבה, אולם יושב ראש המועצה המאסדרת רשאי להורות, מנימוקים שיירשמו, כי זימון כאמור יישלח במועד מאוחר יותר בשל דחיפות העניין, אך לכל הפחות 36 שעות לפני מועד הישיבה.

(ג)החלטות המועצה המאסדרת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.

(ד)המועצה המאסדרת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ה)החלטות המועצה המאסדרת אינן חייבות פרסום ברשומות והן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המטרו באופן בולט לעין, במיקום שייועד להוראות המועצה המאסדרת, באופן שיאפשר מעקב אחר שינוין ותיעודן לאורך זמן ובצירוף עיקרי הדיון ונימוקי ההחלטה.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה), המועצה המאסדרת לא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

חבר המועצה המאסדרת שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך יהיה זכאי לתשלום מאת רשות המטרו בעד השתתפות בישיבות המועצה המאסדרת, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; לעניין זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.

חברי המועצה המאסדרת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה המאסדרת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;

(2)חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;

(4)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5)פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;

(6)חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.

(א)בסעיף זה –

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;

”ניגוד עניינים“, של חבר המועצה המאסדרת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה המאסדרת ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;

”קרוב“, של חבר המועצה המאסדרת – כל אחד מאלה:

(1)בן משפחה של חבר המועצה;

(2)אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;

(3)תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;

(4)גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.

(ב)לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה המאסדרת.

(ג)חבר המועצה המאסדרת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.

(ד)לא יראו חבר של המועצה המאסדרת שהוא נציג של גוף כנמצא בניגוד עניינים בשל כך בלבד שהוא מייצג את ענייני הגוף שהוא נציגו.

(ה)נודע לחבר המועצה המאסדרת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה המאסדרת; היה חבר המועצה המאסדרת האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר התחבורה.

המנהלת לרשות המטרו תהיה ועדה מנהלת, בת חמישה חברים (בחוק זה – הוועדה המנהלת), והם:

(1)המנהל הכללי של משרד התחבורה, והוא יהיה יושב הראש;

(2)עובד משרד התחבורה בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה המנהל הכללי של משרד התחבורה;

(3)הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגן הממונה על התקציבים שימנה הממונה, האחראי על תחום התשתיות;

(4)החשב הכללי במשרד האוצר או סגן החשב הכללי שימנה החשב הכללי, האחראי על תחום התשתיות;

(5)יושב ראש המועצה המאסדרת.

(א)תפקידי הוועדה המנהלת הם לקדם ולנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו, ובכלל זה:

(1)לקבוע את לוחות הזמנים לביצוע מיזם המטרו והשלבים לביצועו;

(2)לאשר את הסכם הפיתוח בין המדינה לחברה מבצעת ולפקח על פעילות החברה המבצעת בהתאם להסכם כאמור;

(3)לעדכן את תכנית התקצוב ולפקח על עמידת החברה המבצעת בתכנית כאמור;

(4)לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו ותקציבה, את המבנה הארגוני של הרשות ואת אופן גיוס כוח אדם לרשות;

(5)למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה או לפי דין אחר, או שהטילה עליה הממשלה.

(ב)נקבע לפי הוראות סעיף 4(ג) או (ד) כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים, תמלא הוועדה המנהלת את התפקידים כאמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(4), בשינויים המחויבים, גם לעניין קידום המיזמים הנוספים.

(א)החלטות הוועדה המנהלת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה חבר הוועדה המנוי בסעיף 9(1) או (2) וחבר הוועדה המנוי בסעיף 9(3) או (4).

(ב)החלטות הוועדה המנהלת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.

(ג)הוועדה המנהלת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(א)הממשלה תאשר תכנית רב־שנתית לתקצוב עלויות מיזם המטרו.

(ב)הוועדה המנהלת תעדכן את תכנית התקצוב, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר מדי שנה.

(ג)החלטת הוועדה המנהלת על עדכון תכנית התקצוב כאמור בסעיף קטן (ב) טעונה אישורו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

(ד)סבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר כי החלטה של הוועדה המנהלת עלולה להביא לחריגה מתכנית התקצוב, יודיע על כך לוועדה המנהלת ויציג בפניה את הנימוקים לכך; הודיע כאמור, לא תתקבל ההחלטה אלא לאחר עדכון תכנית התקצוב בהתאם להוראות סעיף זה.

(ה)החלטות הממונה על התקציבים לפי סעיף זה יהיו מנומקות.

(א)על אף האמור בחוק החברות הממשלתיות, בדירקטוריון חברה מבצעת יכהן כדירקטור אחד מאלה:

(1)המנהל;

(2)עובד רשות המטרו בדרגת סגן מנהל כללי שמינה המנהל.

(ב)לעניין מינוי דירקטור בדירקטוריון חברה מבצעת לפי סעיף קטן (א)(2) יחולו הוראות סעיפים 16א, 17, 17א ו־18 לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:

בסעיף 18, בכל מקום, במקום ”השרים“ או ”השר“ יבוא ”מנהל רשות המטרו“.

(ג)יושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת יהיה אחד מאלה:

(1)מנהל רשות המטרו המכהן כדירקטור בחברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(1) – על אף האמור בכל דין ואם הורו כן שר התחבורה ושר האוצר (בסימן זה – השרים) והודיעו על כך לדירקטוריון החברה המבצעת;

(2)מי שנבחר לפי הוראות סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות – בכפוף להוראות סעיף קטן (ד).

(ד)לא הורו השרים כאמור בסעיף קטן (ג)(1), בטרם יבחר הדירקטוריון באחד מחבריו ליושב ראש הדירקטוריון לפי סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות, יפנה הדירקטוריון לשרים לשם בחינת כוונתם להפעיל את סמכותם כאמור; לא השיבו השרים לפנייה כאמור בתוך 30 ימים, יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).

(א)לא יראו בדירקטור בחברה מבצעת, ובכלל זה ביושב ראש הדירקטוריון, שהוא עובד רשות המטרו, כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים או כמי שפועל בניגוד עניינים מעצם היותו עובד רשות המטרו, ולא יחול לגביו כל איסור על פעולה בניגוד עניינים הקבוע בדין לעניין זה; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי עניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב).

(ב)דיונים בדירקטוריון חברה מבצעת בעניין מהעניינים המפורטים להלן יתקיימו שלא בנוכחות דירקטור כאמור בסעיף קטן (א):

(1)משא ומתן בין החברה המבצעת לרשות המטרו לקראת חתימה על הסכם פיתוח עימה, או לגבי תיקונים בהסכם כאמור;

(2)ייעוד הכנסות עצמיות של החברה המבצעת שאינן כלולות בתכנית התקצוב; לעניין זה, ”הכנסות עצמיות“ – הכנסות החברה המבצעת, למעט תמורה מהמדינה מכוח הסכם פיתוח;

(3)סכסוך שנתגלע בין החברה המבצעת לרשות המטרו בנוגע ליישום הסכם הפיתוח;

(4)הליך משפטי של החברה המבצעת נגד משרד האוצר, משרד התחבורה או רשות המטרו.

(ג)הורו השרים כי המנהל יכהן כיושב ראש הדירקטוריון של חברה מבצעת או שהוא נבחר בידי חברי הדירקטוריון לכהן כיושב ראש כאמור לפי הוראות סעיף 13(ג)(2), ימנו רוב חברי דירקטוריון החברה המבצעת שאינם עובדי רשות המטרו, אחד מבין הדירקטורים מקרב הציבור, לדירקטור מוביל בדירקטוריון החברה המבצעת אשר יוקנו לו הסמכויות כמפורט להלן:

(1)מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון בעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב);

(2)זימון דיונים שבהם ישתתפו הדירקטורים שאינם עובדי רשות המטרו, בעניין מהעניינים המפורטים בסעיף קטן (ב) או בעניין אחר, אם מצא כי קיים טעם מיוחד המצדיק זאת; דיונים כאמור יתקיימו פעם בשנה לפחות ויהיו למטרות דיון בלבד והחלטות בעניינים הנדונים בהם יתקבלו בדירקטוריון.

בפרק זה –

”היטל השבחה“ – כמשמעותו בפרק ח׳1 ובתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה;

”יתרת מסגרת ההוצאה“, במועד מסוים – ההפרש שבין מסגרת ההוצאה למיזם המטרו ובין הסכום הכולל שהוצא לפי תכנית התקצוב עד אותו מועד;

”מסגרת ההוצאה למיזם המטרו“ – העלויות הנדרשות לשם הקמת מיזם המטרו, כפי שנקבעו בתכנית התקצוב;

”מימוש זכויות“ ו”תכנית“ – כהגדרתם בתוספת השלישית;

”מתחם השפעה“ – האזור הגאוגרפי הסובב תחנת מטרו, כפי שנקבע בתמ״א 70, ביחס לכל תחנה;

”מתחם פינוי ובינוי“ – (נמחקה);

”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;

”מקרקעין מושבחים“ – אחד מאלה:

(1)מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים במתחם השפעה;

(2)מקרקעין הכלולים בתכנית משביחה הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;

”מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי“ – אחד מאלה:

(1)מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים במתחם השפעה;

(2)מקרקעין למגורים הכלולים בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התכנית נמצא במתחם השפעה;

”פקודת הקרקעות“ – (נמחקה);

”שטח כולל המותר לבנייה“ – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה למעט שטח בנייה המיועד לצורכי ציבור כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבנייה ואשר ניתן להפקעה לפי החוק האמור או לפי פקודת הקרקעות;

”התוספת השלישית“ – התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה;

”תכנית משביחה“ – תכנית לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ״ר לפחות, ולמעט תכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי;

”תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי“ – תוכנית פינוי ובינוי לגבי מקרקעין הכלולים, כולם או חלקם, במתחם השפעה, שהגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין בשיעור העולה על 10% מהשטח הכולל המותר לבנייה כפי שהיה קבוע ערב אישור התוכנית, ובלבד שנוספו לשטח זה 1,500 מ״ר לפחות; לעניין זה, ”תוכנית פינוי ובינוי“ – כהגדרתה בסעיף 3א(ה) לתוספת השלישית.

(א)סך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו לא יעלה על 150 מיליארד שקלים חדשים והוא יכלול כל הוצאה הנדרשת לביצוע רכיבי המיזם הכלולים בתכנית המטרו, ובכלל זה תשלום פיצויים על רכישת מקרקעין לטובת המיזם לפי פקודת הקרקעות וחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ״ד–1964 וכן תשלום חלקה של המדינה בתביעות לפי סעיף 197(א) לחוק התכנון והבנייה בהתאם להחלטת מוסד התכנון המאשרת תכנית תשתית לאומית מהתכניות המפורטות בתוספת.

(ב)יתרת מסגרת ההוצאה תעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור שינוי סל המדדים שהיה ידוע במועד זה לעומת סל המדדים שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת (להלן – יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת); עדכון ראשון לפי סעיף קטן זה יהיה ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); לעניין זה, ”סל מדדים“ – תמהיל מדדים שיקבעו שר האוצר ושר התחבורה, על פי הצעת הוועדה המנהלת, מתוך מדדים שמפרסמים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או בנק ישראל, בהתחשב בשינוי מחיר תשומות המיזם ובהרכבן.

(ג)הוועדה המנהלת תפרסם מדי שנה, בהודעה ברשומות, את יתרת מסגרת ההוצאה המוצמדת.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, בהמלצת הוועדה המנהלת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להגדיל את סך מסגרת ההוצאה הנקוב בסעיף הקטן האמור, אם שוכנעה כי הגדלתו תביא לתועלת המרבית למשק, והכול בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992 וחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.

(א)50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו כאמור בסעיף 16(א) או שעליו החליטה הממשלה לפי סעיף 16(ד), לפי העניין, ימומנו בין היתר באמצעות אלה:

(1)הכנסות המדינה מגביית מס השבחת המטרו לפי סעיף 19 או מפיתוח המקרקעין המצויים במתחם ההשפעה אשר יוקנו למדינה כפי שנקבע בחוק;

(2)הכנסות שיתקבלו מפיתוח מקרקעין המיועדים לשמש כמתחם דפו או כתחנת מטרו, כפי שנקבע בחוק;

(3)הכנסות שיתקבלו מהקצאת מקרקעי ישראל המצויים בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדפו;

(4)סכום שיועבר מדי שנה בגובה ההפרש שבין הכנסות המדינה ממס גודש בהתאם לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ״ב–2021, באותה שנה, ובין 700 מיליון שקלים חדשים;

(5)סכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג);

(6)הכנסות המדינה מגביית היטל מימון המטרו לפי סעיף 38.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), 50% מסך מסגרת ההוצאה למיזם המטרו, כאמור בסעיף 16(א) או שעליו החליטה הממשלה לפי סעיף 16(ד), לפי העניין, ימומנו מאוצר המדינה.

(ג)עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) שר האוצר יקבע, בצו, בהתייעצות עם שר הפנים, את הסכומים שיעבירו הרשויות המקומיות שבשטחן חלה תכנית המטרו, לאוצר המדינה; סכומים כאמור ייקבעו בהתאם לעקרונות שעליהם החליטה הממשלה, בשים לב –

(1)לתרומת מיזם המטרו לפיתוח שירות התחבורה הציבורית ברשות המקומית;

(2)לאיתנותה הכלכלית של הרשות המקומית, בהתבסס, בין היתר, על הכנסותיה;

(3)לפעולות הוועדה המקומית לגביית הסכום האמור בסעיף 19, לגבי מקרים שבהם אלמלא אותו סעיף לא הייתה נדרשת הוועדה המקומית לבצע פעולות לגביית היטל השבחה.

פורסם צו רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ג–2022.

(ג1)בעד הקמה של תחנת מטרו או מתחם דפו בשטח של רשות מקומית, יופחת סכום חד־פעמי שייקבע בצו לפי סעיף קטן (ג) מהסכום שעל הרשות המקומית לשלם בהתאם לצו כאמור (בסעיף זה – סכום ההפחתה); עלה סכום ההפחתה על סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת בו בהתאם לצו, תעביר המדינה לאותה רשות מקומית את ההפרש שבין סכום ההפחתה ובין סך התשלומים שהרשות המקומית חייבת עד לסכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים.

(ד)התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדה של הכנסת ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.

(הוראת שעה בתקופת כהונתה של הכנסת ה־25): התקבלו הכנסות כמפורט בסעיף קטן (א) בשיעור העולה על 50% מסך מסגרת ההוצאה, לא ייעשה שימוש בהכנסות אלה אלא לאחר אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ולטובת מימון מיזם המטרו בלבד.

(ה)החשב הכללי במשרד האוצר רשאי לקזז חוב של רשות מקומית, כולו או חלקו, בגין סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) כנגד תשלומי ארנונה, אגרות, כספים ותשלומים נוספים המגיעים לאותה רשות מקומית מהמדינה, ולמעט תשלומים המיועדים לחינוך, לרווחה או לשימושים מסוימים שאין הרשות המקומית רשאית לעשות בהם שימוש לתשלום סכומים כאמור בסעיף קטן (ג) לפי כל דין; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא 30 ימים לאחר שניתנה לרשות המקומית הודעה בכתב על הכוונה לקזז את הסכום וכן הודעה על האפשרות להשמיע את טענותיה.

על אף האמור בסעיף 3 לתוספת השלישית, היטל ההשבחה במקרקעין מושבחים, יהיה בשיעור של 40% מההשבחה כהגדרתה בתוספת השלישית.

(א)נוסף על האמור בסעיף 18, בעל מקרקעין מושבחים ישלם מס בשיעור של 32% מההשבחה, שישולם לאוצר המדינה, וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות סימן זה (להלן – מס השבחת המטרו); לעניין זה, ”השבחה“ – עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה עקב אישור תכנית משביחה, או עקב מתן הקלה או שימוש חורג כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה מתכנית משביחה כפי שנקבעה בשומת ההשבחה כמשמעותה בסעיף קטן (ב).

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים בדרך של קבלת היתר לבנייה, ישלם בעל המקרקעין מס השבחת מטרו בשיעור של 20% מההשבחה, ובלבד שהוגשה בקשה להיתר האמור עד ליום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) (בסעיף זה – המועד האחרון); לעניין זה, הוגשה בקשה להיתר לחלק מהזכויות במקרקעין מושבחים, יחול השיעור בסעיף קטן זה על אותו חלק בלבד; כללה הבקשה להיתר הקלה או שימוש חורג, לא יחולו הוראות סעיף קטן זה על חלק ההשבחה שנובע מאישור ההקלה או השימוש החורג.

(א2)שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בהודעה שתפורסם ברשומות לא יאוחר משישה חודשים לפני המועד האחרון, כי לעניין בקשה להיתר שהוגשה לאחר המועד האחרון יחולו הוראות סעיף קטן (א1), בהתחשב בהיקף מימוש התוכניות המשביחות במתחמי השפעה, ובלבד שלא יקבע מועד מאוחר ליום כ״ט בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2032); ואולם, על אף האמור בסעיף קטן (א1) ובסעיף 18, בעל המקרקעין יהיה חייב במס השבחת מטרו בשיעור של 26% מההשבחה וכן בתשלום היטל השבחה בשיעור של 34% מההשבחה.

(ב)מס השבחת המטרו יחושב לפי שומת ההשבחה כמשמעותה בסעיף 4 לתוספת השלישית (בפרק זה – שומת ההשבחה).

(ג)בסעיף זה, ”בעל מקרקעין“ – לרבות חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל.

(ד)על אף האמור בסעיפים 3 ו־3א לתוספת השלישית ובסעיפים 18 ו־19(א) לחוק זה, על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי בינוי יחולו הוראות אלה:

(1)שיעור היטל ההשבחה כמשמעותו בתוספת השלישית בצירוף שיעור מס השבחת המטרו, יהיה 50% מההשבחה כהגדרתה בסעיף קטן (א) (להלן – שיעור חובת התשלום);

(2)על אף האמור בפסקה (1), רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע, בתוך 90 ימים ממועד אישור תמ״א 70 (להלן – מועד הקביעה), את שיעור חובת התשלום אשר יחול על מקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי; שיעור כאמור יהיה 72%, מחצית או רבע מההשבחה וכן היא רשאית לקבוע כי לא תחול עליו חובת תשלום כלל; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון למשך חמש שנים החל ממועד אישור תמ״א 70; קביעת הרשות המקומית כאמור תחול גם על תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה לפני מועד אישור תמ״א 70, אולם אם קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום העולה על 50% מההשבחה, יחול על תוכנית כאמור היטל בשיעור של 50% מההשבחה בלבד;

(2א)בתום כל חמש שנים מיום אישורה של תמ״א 70 (בסעיף זה – מועד הקביעה מחדש), רשאית רשות מקומית לקבוע את שיעור חובת התשלום כאמור בפסקה (2); קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון החל במועד הקביעה מחדש ועד תום חמש שנים ממועד זה;

(2ב)על קביעת הרשות המקומית בפסקה (2) יחולו הוראות סעיף 3א(ב) עד (ה) לתוספת השלישית, בשינויים אלה:

(א)המועד הקובע לחלוקת השטח בתחומי הרשות המקומית יהיה המועד האמור באותה פסקה;

(ב)הרשות המקומית תהיה רשאית לחלק את מתחמי ההשפעה שבתחומה לאזורים כהגדרתם בסעיף 3א לתוספת השלישית;

(ג)שיעורי חובת התשלום יחולקו בהתאם לפסקה (3);

(ד)על קביעת הרשות המקומית יחולו המועדים הקבועים בפסקאות (2) ו־(2א);

(3)שיעור חובת התשלום יחולק באופן הבא:

(א)סכום של שני שלישים משיעור חובת התשלום ישולם לוועדה המקומית ויראו בו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות התוספת השלישית ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;

(ב)היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו בה מס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), לעניין מימוש זכות במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בדרך של קבלת היתר לבנייה בתוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, יחולו הוראות אלה, אם הוגשה בקשה להיתר לעניין המקרקעין האמורים עד למועד האחרון:

(1)קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום של 72% מההשבחה לעניין המקרקעין המושבחים – תהיה חובת התשלום בשיעור 60% מההשבחה;

(2)לא קבעה הרשות המקומית שיעור חובת תשלום – תהיה חובת התשלום בשיעור 40% מההשבחה.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה)(2), לעניין תוכנית שהוגשה לפני מועד הקביעה ושלעניין המקרקעין הכלולים בה קבעה הרשות המקומית, ערב פרסומו של חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024, חובת שיעור תשלום של 50% מההשבחה, בהתאם להוראות סעיף 3א לתוספת השלישית, תהיה חובת התשלום בשיעור של 50% מההשבחה.

(א)בהודעת הוועדה המקומית לחייב בהיטל בדבר שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב בהיטל, לפי סעיף 6(ב) לתוספת השלישית, תביא הוועדה המקומית לידיעתו גם את שיעור ההשבחה שבעדו הוא חייב במס השבחת המטרו ואת זכותו לערער על החיוב במס כאמור לפי הוראות סעיף 14 לתוספת השלישית (בסעיף זה – הודעת הוועדה המקומית).

(ב)נוסח הודעת הוועדה המקומית ייקבע על ידי שר האוצר ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר ויכלול, בין השאר, את פרטי החשבון לתשלום מס השבחת המטרו.

(א)מס השבחת המטרו ישולם לא יאוחר מהמועד שהחייב בו מימש זכות במקרקעין שלגביהם חל המס, ורשאי החייב לשלם מקדמות על חשבונו עוד לפני קביעת שומת ההשבחה.

(ב)מימש החייב במס השבחת המטרו חלק מן הזכויות במקרקעין שלגביהם חל המס, ישלם מס השבחת מטרו בשיעור יחסי לפי מידת המימוש החייבת במס.

שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ערובות להבטחת תשלום מס השבחת המטרו כתנאי למימוש זכויות במקרקעין, אחרי אישור תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולפני שנקבעה שומת ההשבחה לגבי אותם מקרקעין, וכן הסדרים לגבי דחיית מועד תשלום מס השבחת מטרו לגבי שותף במקרקעין שטרם מימש זכויותיו.

יושב ראש הוועדה המקומית או מי שהסמיכו לכך יציין בתעודה החתומה בידו לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית שתוצג לרשם המקרקעין לעניין תשלום היטל ההשבחה החל על מקרקעין, אם חלה חובת תשלום מס השבחת מטרו לגבי המקרקעין האמורים.

(א)לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אלא לאחר שהוצגה לפני רשם המקרקעין תעודה החתומה ביד מי ששר האוצר הסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כמס השבחת מטרו החל על המקרקעין לפי חוק זה, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, והכול כנדרש לפי חוק זה.

(א1)רישום משכנתה על מקרקעין אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969.

(ב)לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם מס השבחת המטרו או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי חוק זה בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, והכול כנדרש על פי חוק זה.

(ג)שולם מס השבחת המטרו כאמור בסעיף קטן (ב), יהווה אישור שיקבל בעל המקרקעין בגין התשלום ראיה לתשלומו.

(ד)שר האוצר יקבע הוראות בדבר אישורים שבעל מקרקעין במתחמי השפעה נדרש להציג כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובכלל זה זהות הגורם המאשר, מסמכים ומידע שיידרשו לו לצורך מתן אישור כאמור וסדרי הדין להגשת בקשות לפניו.

פורסמו תקנות רכבת תחתית (מטרו) (הוראות בדבר הבטחת תשלומי מס השבחת מטרו), התשפ״ה–2025.

על גביית מס השבחת המטרו וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית לפי פרק זה, תחול פקודת המסים (גבייה).

ההוראות לפי סעיפים 1, 2, 4(1) ו־(2), 4(4)(א), 4(5) עד (7), 5, 6(א), (ב), (ד) ו־(ה), 9, 11, 13א, 14, 14א, 16, 19(א), 19(ב)(4) עד (9), 19(ב)(10)(א) ו־(ב) או (10א), 19(ב)(11) ו־19(ג) ו־(ג1) לתוספת השלישית וסעיף 259(ד) לחוק התכנון והבנייה, החלות לגבי היטל השבחה, יחולו לגבי מס השבחת המטרו, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

(1)לעניין סעיף 4(4) לתוספת השלישית – תהא גם המדינה רשאית לדרוש מהוועדה המקומית בכל עת, לערוך את שומת ההשבחה בעבור מקרקעין מושבחים, אם הוועדה החליטה על דחיית עריכת השומה עד למימוש הזכויות באותם מקרקעין; דרשה המדינה כאמור, תודיע הוועדה המקומית לבעל המקרקעין המושבחים על דרישת המדינה ועל זכותו לערער על שומת ההשבחה; על אף האמור בסעיף 14 לתוספת השלישית, בעל המקרקעין יהיה רשאי לערור על שומה כאמור בסעיף קטן זה בתוך 45 ימים מהמועד בו מימש זכויות במקרקעין המושבחים;

(2)לעניין סעיף 6(ד) לתוספת השלישית – תינתן למדינה הסמכות הנתונה לוועדה המקומית להורות על רישום הערות אזהרה בפנקסי המקרקעין לגבי חובת בעלי מקרקעין הכלולים בלוח שומה, ואשר אושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, לשלם את מס השבחת המטרו בהתאם להוראת הסעיף קטן האמור;

(3)לעניין סעיף 14 לתוספת השלישית – תהא גם המדינה רשאית לבצע את הפעולות האלה:

(א)לערור לפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה כמשמעותה בסעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה (בסעיף זה – ועדת הערר) על שומת ההשבחה או על לוח שומה שנערכו לגבי מקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, במועדים הקבועים בסעיף 14(א) לתוספת השלישית;

(ב)לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מכריע לשם הכרעה בעניין גובה החיוב במס השבחת המטרו בהתאם להוראות סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית, בשינויים המחויבים;

(ג)לערור לפני ועדת הערר על החלטתו של שמאי מכריע שמונה לפי הוראות סעיף 14(ב) לתוספת השלישית, במועדים הקבועים בסעיף 14(ב)(4) לתוספת האמורה;

(ד)לערער על החלטת יושב ראש ועדת הערר שניתנה לפי סעיף 14(א) או (ב)(4) לתוספת השלישית, ועל החלטת ועדת הערר לפי סעיף 14(ג)(1) או (3) לתוספת האמורה, לפני בית המשפט לעניינים מינהליים;

(ה)ערערה המדינה כאמור בפסקאות משנה (1), (3) או (4) הוועדה המקומית תודיע לבעל המקרקעין על הערעור;

(ו)לא תפנה המדינה או תערער לפי פסקאות משנה (1) ו־(2), אלא באישור שר האוצר, לאחר שהתייעץ עם השמאי הממשלתי הראשי;

(4)לעניין סעיף 19(ב)(10)(א) לתוספת השלישית – על החלק מההשבחה החייב בהיטל לא יחולו הוראות סעיפים 18 ו־19 לפרק זה;

(5)לעניין סעיף 19(ב)(10)(ב) לתוספת השלישית – על החלק מההשבחה החייב בהיטל יחולו הוראות סעיפים 18 ו־19 לפרק זה ועל החלק מההשבחה הפטור מהיטל לא יחולו הוראות סעיפים 18 ו־19 לפרק זה;

(6)לעניין סעיף 19(ב)(10א) לתוספת השלישית –

(א)על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור מחצית ההשבחה יחולו הוראות סעיפים 18 ו־19; ואולם אם נקבע לגבי אותו חלק של ההשבחה שיעור אחר לפי סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית יחולו הוראות אלה:

(1)שני שלישים מסכום ההיטל ישולמו לוועדה המקומית ויראו אותו כתשלום היטל השבחה; על תשלום כאמור יחולו הוראות התוספת השלישית, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;

(2)היתרה תשולם לאוצר המדינה ויראו אותה כמס השבחת מטרו; על תשלום כאמור יחולו הוראות חוק זה, ככל שלא נקבע בחוק במפורש אחרת;

(ב)על החלק מההשבחה החייב בהיטל בשיעור רבע ההשבחה או שנקבע לגביו שיעור אחר לפי סעיף 19(ב2)(1) לתוספת השלישית, לא יחולו הוראות סעיפים 18 ו־19 לחוק זה.

אושרה תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, אשר הגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במגרש הכלול במקרקעין מושבחים או במקרקעין מושבחים במתחם פינוי ובינוי בשיעור הנמוך מ־10%, לא יחולו על המגרש הוראות סעיפים 18 ו־19, ובלבד שהגדלת השטח האמור לא עלתה על 200 מ״ר; לעניין סעיף זה, אחת היא אם אושרה הגדלת השטח האמור בתכנית אחת או במספר תכניות, ובלבד שהשטח המצטבר לא עלה על 200 מ״ר.

(א)בסעיף זה –

”בעל מקרקעין“ – לרבות חוכר לדורות או מי מטעמם, ולמעט רשות מקרקעי ישראל, רשות פיתוח וקרן קיימת לישראל;

”עבודות פיתוח“ – כהגדרתן בסעיף 198א לפקודת העיריות, למעט שטחים המיועדים לצרכי ציבור בעבור העירייה, הממוקמים במבנים שבהם ייעודים נוספים;

”פקודת העיריות“ – פקודת העיריות [נוסח חדש];

”רשות מקומית“ – כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, לרבות מי מטעמה.

(ב)לא תדרוש רשות מקומית מבעל מקרקעין במתחם השפעה לבצע עבודות פיתוח, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)העבודות יבוצעו מכוח התקשרות בין בעל המקרקעין ובין הרשות המקומית באחת הדרכים הקבועות בסעיפים 197, 198 או 198א(ב) לפקודת העיריות;

(2)בעד ביצוע עבודות הפיתוח תשולם לבעל המקרקעין תמורה שאינה חורגת מהתמורה המקובלת לביצוע עבודות כאמור כמשמעותה בסעיף 198א(ב)(3) לפקודת העיריות;

(3)התמורה כאמור בפסקה (2) תשולם באחת הדרכים הקבועות בסעיף 198א(ג) לפקודת העיריות.

(ג)ביצע בעל מקרקעין עבודות פיתוח במקרקעין שאושרה לגביהם תכנית משביחה או תוכנית משביחה במתחם פינוי ובינוי, ולא התקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), לא יובאו בחשבון עבודות כאמור בעת עריכת שומת ההשבחה למקרקעין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריות הרשות המקומית לשלם את התמורה בעבור ביצוע עבודות הפיתוח.

(א)על אף האמור בסעיף 19, אושרה תוכנית משביחה המגדילה את השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מושבחים ב־80,000 מ״ר או יותר, יוקנה למדינה, מתוך השטח הכולל המותר לבנייה האמור במקרקעין המושבחים בתוכנית, שטח לפיתוח מסחרי בקרבת תחנת המטרו (בפרק זה – מקרקעין מוקנים); המקרקעין המוקנים יוקנו למדינה במועד אישור התוכנית המשביחה וחלף תשלום חלק יחסי מסכום מס השבחת המטרו החל על המקרקעין.

(ב)שר האוצר ימנה ועדה לפיתוח סובב המטרו (בפרק זה – ועדת הפיתוח) שתקבע את שיעור ההקניה לפי תוכנית משביחה כאמור בסעיף קטן (א), וחבריה הם:

(1)שני עובדים בכירים של משרד האוצר, שימנה שר האוצר, ואחד מהם יהיה יושב הראש;

(2)עובד בכיר של משרד ראש הממשלה, שימנה ראש הממשלה;

(3)עובד בכיר של מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון;

(4)עובד בכיר של רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל;

(5)השמאי הממשלתי הראשי או נציגו.

(ג)המניין החוקי בישיבות ועדת הפיתוח הוא שלושה מחבריה, ובלבד שאחד מהם הוא נציג שר האוצר; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב הראש; ועדת הפיתוח תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ד)ועדת הפיתוח תקבע את שיעור המקרקעין המוקנים כשיעור מההשבחה במקרקעין בתוכנית המשביחה, לפי אחת ממדרגות אלה (בפרק זה – שיעור ההקניה):

(1)20% מההשבחה במקרקעין;

(2)10% מההשבחה במקרקעין;

(3)0% מההשבחה במקרקעין – אם קבעה שאין צורך בהקניית מקרקעין למדינה.

(ה)ועדת הפיתוח תקבע את שיעור ההקניה במתחם השפעה לאחר בחינה ואפיון של מתחמי ההשפעה וקביעת הצורך בקידום הפיתוח המסחרי בו, בשים לב לשטח הכולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל שבמתחם ההשפעה מתוך השטח הכולל המותר לבנייה במתחם השפעה, ובהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1)מספר בעלי המקרקעין במתחם ההשפעה;

(2)פוטנציאל הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה;

(3)מורכבות הפיתוח של המקרקעין במתחם ההשפעה.

(ו)ועדת הפיתוח תפרסם את החלטתה לעניין שיעורי ההקניה במתחמי ההשפעה באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ז)הוקנו מקרקעין לפי סעיף זה, יופחת שווי המקרקעין המוקנים מסכום מס השבחת המטרו שבו חב בעל המקרקעין; לעניין זה יחולו על שווי המקרקעין המוקנים הוראות ההצמדה הקבועות בסעיף 9 לתוספת השלישית; בסעיף זה, ”השבחה במקרקעין“ – עליית שוויים של מקרקעין במתחם השפעה כפי שייקבע בהליך התכנוני.

(ח)שיעור ההקניה שיחול על תוכנית משביחה החלה על מתחמי השפעה שונים יהיה שיעור ההקניה הממוצע החל בשטח התוכנית.

מוסד התכנון יקבע את מיקום המקרקעין המוקנים בתוכנית המשביחה, בהתאם לשיעור ההקניה ולשווי ההשבחה במקרקעין; בקביעת מיקום המקרקעין המוקנים יפעל מוסד התכנון ככל האפשר בהתאם לעקרונות האלה:

(1)מיקום המקרקעין המוקנים יהיה במגרש או במבנה נפרדים, אחד או יותר, כך שפעולות פיתוח או מימוש שלהם יהיו בלתי תלויות בבעלי זכויות אחרים בתחום התוכנית המשביחה;

(2)בתוכניות לגבי מקרקעין הכוללים תחנת מטרו, מיקום המקרקעין המוקנים יהיה מעל תחנת המטרו או במיקום קרוב ונגיש אליה;

(3)מיקום המקרקעין ייקבע באופן שיאפשר את קידום הפיתוח באופן המיידי והיעיל ביותר.

על הקניה של מקרקעין מושבחים למדינה לפי תוכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה, יחולו, נוסף על הוראות חוק זה, הוראות הסימן האמור, אלא אם כן נקבעה הוראה מפורשת אחרת לפי חוק זה.

בתוכנית לגבי מקרקעין הכלולים במתחם השפעה שכלולים בו גם מקרקעי ישראל, יקבע מוסד התכנון, ככל האפשר, שטח כולל המותר לבנייה במקרקעי ישראל בהתאם לעקרונות החלים לעניין מקרקעין מוקנים כאמור בסעיף 30.

תקבולים משיווק של מקרקעין מוקנים, בניכוי הוצאות או התחייבויות כדין המוטלות על המדינה לשם מימושם, יוחזקו וינוהלו על ידי המדינה בחשבון נפרד וישמשו למימון ופיתוח מיזם המטרו בלבד.

(א)תוכנית איחוד וחלוקה, כמשמעותה בסימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק התכנון והבנייה, במתחם השפעה, תכלול אחד מאלה:

(1)מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים במתחם השפעה;

(2)מקרקעין הכלולים בתוכנית הנמצאים מחוץ למתחם השפעה, ובלבד שמעל 80% משטח התוכנית נמצא במתחם השפעה.

(ב)מוסד התכנון יהיה רשאי לסטות מהאמור בסעיף קטן (א) במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תוכנית שלפי הוראות סימן זה חלה לגביה חובת הקניית מקרקעין, אלא אם כן היא אחת מאלה:

(1)תוכנית כוללנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה;

(2)תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר מכוחה בלי צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר;

(3)תוכנית אחרת שניתן לגביה אישור שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, ובלבד שמצא כי הובטחה הקניית המקרקעין למדינה בהתאם להוראות סימן זה.

על מקרקעין מוקנים יחולו הוראות סעיף 4א(ו) עד (י) לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע״ד–2014, כנוסחו במועד תחילתו של חוק רכבת תחתית (מטרו) (תיקון מס׳ 4), התשפ״ד–2024, בשינויים המחויבים.

(א)בסימן זה –

”בעל נכס“ – בעל המקרקעין כהגדרתו בסעיף 19(ג), אולם אם לעניין פקודת מס הכנסה בעל המקרקעין כהגדרתו בסעיף האמור אינו בר השומה בשל הכנסות שכירות אשר מופקות מהמקרקעין כאשר המקרקעין מושכרים, יראו כבעל הנכס את מי שהוא בר השומה על הכנסות השכירות מהמקרקעין כאמור;

”היטל מימון המטרו“ – כמשמעותו בסעיף 38(א);

”חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה)“ – חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976;

”מועד ההפעלה“ – כמשמעותו בסעיף 40(א);

”מנהל רשות המסים“ – מנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה;

”נכס“ – בניין או קרקע תפוסה, ציבורית או פרטית, כהגדרתם בסעיף 269 לפקודת העיריות, הנמצאים במתחמי השפעה או במתחמי השפעה זמניים;

”שטח הנכס“ – השטח שנקבע לשם תשלום ארנונה, כאמור בהודעת התשלום ששלחה הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, לבעל הנכס או למחזיק בנכס.

(ב)לכל מונח אחר שאינו מפורש בסימן זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה.

(א)נוסף על האמור בכל דין, בעל נכס שסך שטח נכסיו במתחמי השפעה גדול מ־100 מ״ר, ישלם היטל שנתי בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), שישולם לאוצר המדינה וישמש למימון בנייה ופיתוח של מיזם המטרו לפי הוראות סימן זה (בחוק זה – היטל מימון המטרו); בחישוב השטח כאמור, יוכפל שטח כל אחד מהנכסים במקדם שיטת הארנונה שנקבע לעניין הרשות המקומית שבה הוא נמצא, כמפורט בתוספת השנייה; לעניין נכס בבעלות משותפת יחושב שטח הנכס באופן יחסי לשיעור חלקו בנכס של כל אחד מהבעלים.

(ב)סכום היטל מימון המטרו יהיה שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה (בסעיף זה – סכום ההיטל):

(1)70 שקלים חדשים;

(2)שטח הנכס במ״ר;

(3)מקדם שיטת הארנונה, לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כמפורט בתוספת השנייה;

(4)מקדם המדרג העירוני לעניין הרשות המקומית שבתחומה נמצא הנכס, כאמור בסעיף קטן (ד).

(ג)שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה בהתאם לשינויים שייקבעו בשיטות המדידה לחישוב שטח הנכס הנוהגות ברשויות המקומיות שיש בתחומן מתחם השפעה, ובלבד שמקדם שיטת הארנונה לא יעלה על 1.

(ד)מקדם המדרג העירוני לעניין כל רשות מקומית יהיה כמפורט להלן:

(1)ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא שלוש לכל היותר – 0.65; בסעיף זה, ”תחנה“ – נקודת עצירה לעלייה ולהורדה של נוסעים בקו מטרו מסוים;

(2)ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה הוא ארבע או חמש – 0.8;

(3)ברשות מקומית שמספר תחנות מיזם המטרו המתוכננות בשטחה גדול מחמש – 1.

(ה)לעניין נכס בבעלות משותפת, שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, ישלם כל אחד מבעלי הנכס חלק יחסי מההיטל, כיחס חלקו בבעלות.

(ו)הועברה הבעלות בנכס, ישלם באותה שנה מי שהעביר את הבעלות בנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה היה הבעלים של הנכס באותה שנה, ובעל הנכס שהבעלות בנכס הועברה אליו ישלם את יתרת ההיטל.

(ז)שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס פטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 39, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.

(ח)שונה הייעוד או השימוש של נכס, כך שלאחר השינוי הנכס חייב בתשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 39, ישלם בעל הנכס חלק יחסי מהיטל מימון המטרו החל על הנכס, כיחס התקופה שבה הנכס לא היה פטור מחובת התשלום כאמור.

(ט)שטח הנכס, מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני יחושבו, לשם קביעת סכום ההיטל, בהתאם לנתונים הקיימים ב־1 בינואר של שנת המס שלגביה משולם היטל מימון המטרו.

(י)הסכום כאמור בסעיף קטן (ב)(1) יתואם לפי הוראות סעיף 120ב לפקודת מס הכנסה כאילו היה תקרת הכנסה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.

(א)חובת תשלום היטל מימון המטרו לפי סעיף 38, לא תחול על נכסים אלה:

(1)נכס שמשולמת בעדו ארנונה לפי תעריף של דירת מגורים;

(2)נכס הפטור, באופן מלא או חלקי, מתשלום ארנונה לפי פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938, כפי שמופיע במרשמי הרשות המקומית;

(3)נכס בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי נכסים שהפטור מחובת תשלום היטל מימון המטרו לא יחול לגביהם, ובלבד שאותם נכסים משמשים להפקת הכנסה מעסק כמשמעותו בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.

(א)המנהל יודיע לרשות המקומית הנוגעת בדבר ולמנהל רשות המסים על יום תחילת הפעילות של רכבת תחתית (מטרו) במתחם השפעה מסוים (בסעיף זה – מועד ההפעלה), ויפרסם הודעה ברשומות על המועד כאמור (בסעיף זה – הודעה על מועד ההפעלה).

(ב)חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול מיום 1 בינואר שלאחר שנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ג)היטל מימון המטרו ישולם לכל שנת מס, בתקופה של 30 שנים החל מהמועד הקובע.

(א)רשות מקומית שבתחומה נמצא נכס שחלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו, תשלח לכתובת הנכס, בתחילת כל שנת מס, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו (בסעיף זה – ההודעה); ואולם, חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.

(ב)ההודעה תכלול את פרטי הנכס הנדרשים לשם דיווח לרשות המסים לפי סעיף 45, ותיערך בהתאם לנוסח שנקבע לפי סעיף קטן (ג).

(ג)שר האוצר יקבע את נוסח ההודעה, והיא תפורסם באתר האינטרנט של רשות המסים; הנוסח יכלול, בין השאר, את כל אלה:

(1)הבהרה כי החובה לשלם את היטל מימון המטרו חלה על בעל הנכס ולא על המחזיק בנכס, וכי מקבל ההודעה, אם אינו בעל הנכס, אינו חייב להעבירה לבעל הנכס;

(2)פירוט אופן החישוב של סכום ההיטל לעניין אותו נכס, לרבות פירוט המקדמים החלים ברשות המקומית שבה נמצא הנכס;

(3)פירוט סוגי הנכסים הפטורים מחובת תשלום היטל מימון המטרו, כאמור בסעיף 39.

(א)הממונה על המרשם, כהגדרתו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, ימסור למנהל רשות המסים, עד 31 בדצמבר בשנת המס שבה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה לעניין מתחם השפעה שבו נמצא הנכס כאמור בסעיף 40, את פרטי הבעלים של הנכסים שנמצאים במתחמי השפעה, הרשומים במרשם המקרקעין.

(ב) (1)מנהל רשות המסים ישלח לבעל נכס כאמור בסעיף קטן (א), בתחילת שנת המס שבה חל המועד הקובע, הודעה שנועדה ליידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את היטל מימון המטרו.

(2)הודעה כאמור בפסקה (1) תישלח, בהתאם לפרטים שנמסרו כאמור באותו סעיף קטן, לבעל נכס שיש יסוד להניח כי חלה לגביו חובת תשלום היטל מימון המטרו.

(3)חובת תשלום היטל מימון המטרו תחול על בעל הנכס בין שקיבל את ההודעה ובין שלאו.

שר האוצר רשאי לקבוע כי ההוראות לפי סעיף 24 יחולו לעניין תשלום היטל מימון המטרו, בשינויים המחויבים.

החברה הממונה לפי סעיף 55, ואם לא מונתה – רשות המטרו, תפעיל ותתחזק, באמצעות אתר אינטרנט, מערכת ממוחשבת המאפשרת למשתמש בה לבדוק אם חלה על הנכס חובת תשלום של היטל מימון המטרו וכן לחשב את סכום היטל מימון המטרו שעשוי לחול על הנכס, בהתאם לפרטים שיזין; על אף האמור, שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, גורם אחר שיפעיל ויתחזק את המערכת האמורה.

(א)בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו יגיש לפקיד השומה, מדי שנה, דוח לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, ולא יחולו לגביו באותה שנה ההוראות לפי סעיף 134א לפקודה האמורה.

(ב)בעל נכס יצרף לדוח לפי סעיף קטן (א), דוח לעניין סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בתשלומו, שיכלול את כל אלה:

(1)פרטי הנכס שבשלו נדרש תשלום היטל מימון המטרו;

(2)אופן החישוב של היטל מימון המטרו, לפי סעיף 38(ב).

(א)מסר בעל נכס דוח לפי סעיף 45, יראו את הדוח האמור כקביעת סכום היטל מימון המטרו בידי אותו בעל נכס (בסעיף זה – שומה עצמית).

(ב)פקיד השומה רשאי לבדוק את השומה העצמית ולשום את בעל הנכס, ולעניין זה יחולו ההוראות לפי חלק ט׳ לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים.

(ג)נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), פקיד השומה רשאי, לבקשת בעל הנכס או מיוזמתו, לתקן את השומה שנערכה לעניין היטל מימון המטרו אם הנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל, השתנו בעקבות השגה, ערר או ערעור שהוגשו לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה); החלטת פקיד השומה בדבר תיקון השומה כאמור תתקבל בתוך שנה מיום שההחלטה בהשגה, בערר או בערעור, לפי העניין, הפכה להחלטה חלוטה; בסעיף קטן זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה שאין עליה עוד זכות ערעור.

(ד)פקיד השומה רשאי לשום את סכום היטל מימון המטרו שבעל הנכס חייב בו, כחלק מההליך לקביעת שומת ההכנסה של בעל הנכס לפי פקודת מס הכנסה, או בהליך נפרד.

(ה)פקיד השומה ישלח לבעל הנכס הודעה בדבר סכום היטל מימון המטרו שהוא חייב בו, כאמור בסעיף 145(א) או 149 לפקודת מס הכנסה.

(א)על הודעת השומה לפי סעיף 46(ה) ניתן להגיש השגה או ערעור לפי הוראות פרק שני בחלק ט׳ לפקודת מס הכנסה, ובלבד שהשגה או ערעור כאמור יוגשו רק על יסוד טענה מהטענות האלה:

(1)המבנה או הקרקע אינם נמצאים במתחם השפעה;

(2)הנכס נושא הודעת השומה הוא בבעלות של רשות מקומית, חברה עירונית או תאגיד עירוני, כאמור בסעיף 39(א)(3);

(3)מגיש ההשגה או הערעור אינו הבעלים של הנכס נושא הודעת השומה או שתקופת הבעלות שלו בנכס שונה מהתקופה שצוינה בהודעה;

(4)לעניין נכס בבעלות משותפת, נפלה בהודעת השומה טעות לעניין שיעור חלקו של בעל הנכס;

(5)נפלה טעות חשבון בהודעת השומה;

(6)נתון שלפיו חושב סכום ההיטל שונה מהנתון כפי שהוא מופיע בהודעת תשלום הארנונה.

(ב)על הליכי השגה וערעור הנוגעים לנתונים שנקבעו לשם הטלת ארנונה, שעל בסיסם נערכה שומת ההיטל לפי סעיף 46, יוסיפו לחול הוראות חוק הרשויות המקומיות (ערר על ארנונה).

(א)בעל נכס החייב בתשלום היטל מימון המטרו בשנת מס מסוימת, ישלם את ההיטל כאמור במועד שבו הוא חייב לשלם את מס ההכנסה החל על הכנסתו החייבת באותה שנת מס.

(ב)יראו את היטל מימון המטרו כמס הכנסה שבעל הנכס חייב לשלמו באותה שנה לעניין התשלום והגבייה של ההיטל, וההוראות לפי פקודת מס הכנסה החלות על תשלום וגבייה של מס הכנסה, יחולו, בשינויים המחויבים, על תשלום היטל מימון המטרו וגבייתו.

(ג)לעניין חישוב מס הכנסה לפי חלקים ב׳ עד ז׳ לפקודת מס הכנסה, לא יראו את היטל מימון המטרו כחלק מהמס.

(א)על אף האמור בסעיף 48, לא יחולו על היטל מימון המטרו ההוראות בדבר תשלום מקדמות לפי סימן א׳ לפרק שני בחלק י׳ לפקודת מס הכנסה.

(ב)שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון היטל מימון המטרו, ורשאי הוא לקבוע כי ההוראות לפי סעיפים 180 ו־190 לפקודת מס הכנסה, יחולו על מקדמות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.

הוראות סעיפים 216(1), (3) ו־(4), 216א, 216ב, 217, 220(2) עד (5), 221, 224, 225 ו־226 לפקודת מס הכנסה, יחולו לעניין חובת דיווח ותשלום היטל לפי הוראות סימן זה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

(1)בסעיף 217, במקום ”במס“ יקראו ”בהיטל מימון המטרו“ ובמקום ”וסכום החסר בהכנסה שנקבעה מחמת אותם דו״ח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע“ יקראו ”וסכום ההיטל שנחסך מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעשוי היה להיחסך“;

(2)בסעיף 220, במקום ”ממס“, בכל מקום, יקראו ”מהיטל מימון המטרו“ ובמקום ”מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים“ יקראו ”מסכום ההיטל שנחסך, שהתכוון לחסוך או שעזר לחסוך“;

(3)בסעיף 221, במקום ”לפי הסעיפים 215-220“ יקראו ”מהעבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021“;

(4)בסעיף 224, במקום ”לעניין הסעיפים 215-217 ו־220“ יקראו ”לעניין העבירות כאמור בסעיף 50 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021“.

(א)הסמכויות הנתונות לפקיד השומה לפי סעיפים 135, 138, 140 ו־142 לפקודת מס הכנסה, יהיו נתונות לו גם לשם שומה של היטל מימון המטרו לפי סעיף 46, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 135, המילים ”או של בן זוגו ושל ילדיהם שהם זכאים בעדם לנקודות זיכוי או לנקודות קצבה“ והמילים ”ואולם רשאי אותו אדם לא לכלול בדו״ח את הונו ונכסיו של בן זוגו, אם צירף הצהרה חתומה בידי אותו בן זוג כי יגיש דו״ח נפרד על הונו ונכסיו; הוגשה הצהרה כאמור, יוגש הדו״ח במועד שבו חייב בן הזוג להגיש את הדו״ח כאמור“ – לא ייקראו.

(ב)הפעלת הסמכויות לפי סעיפים 135 ו־138 לפקודת מס הכנסה, כאמור בסעיף קטן (א), תיעשה בהתאם לנהלים פנימיים שיקבע מנהל רשות המסים.

(א)רשות מקומית תעביר למנהל רשות המסים, עד 31 במרץ בכל שנה, פירוט של הנכסים העסקיים שנמצאים במתחם השפעה שבתחומה ושטחם, וכן פרטים הנדרשים לשם חישוב היטל מימון המטרו, ובכלל זה פרטי בעל הנכס, ואם פרטיו אינם ידועים לה – פרטי המחזיק בנכס.

(ב)מנהל רשות המסים ישמור את המידע שהגיע לידיו לפי סעיף זה במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, והמידע יימחק ממאגר המידע ב־31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה נמסר.

(ג)פקיד השומה לא יפנה בבקשה לקבלת מידע לעניין היטל מימון המטרו, למי ששמו הועבר על ידי הרשות המקומית כמחזיק בנכס, אלא אם כן פקיד השומה עשה מאמץ סביר לפנות לבעלים הרשום של הנכס במרשם המקרקעין; פנה פקיד השומה למחזיק בנכס כאמור, יבהיר לו כי חובת תשלום היטל מימון המטרו אינה מוטלת עליו וכי הוא אינו חייב להודיע לבעל הנכס על חובתו לשלם את ההיטל.

התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סימן זה, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודת מס הכנסה לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף האמור לשם מניעת עבירות לפי סימן זה או לשם גילוין.

סעיף 144 לפקודת מס הכנסה וההוראות הכלליות לפי חלק י״ב לאותה פקודה, יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל מימון המטרו.

(א)בלי לגרוע מהוראות חוק החברות הממשלתיות, שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי למנות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, אשר תסייע לרשות המסים במילוי התפקידים כמפורט להלן (בסימן זה – החברה הממונה), ובלבד שהחברה הממונה לא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול הדעת שניתן למנהל רשות המסים או לפקיד שומה לפי דין:

(1)תפעול והחזקה של מערכת ממוחשבת לפי סעיף 44;

(2)תכנון, הקמה, תפעול והחזקה של מערכת הגבייה כאמור בסעיף 56 בעבור רשות המסים, לרבות הפקה ומסירה של הודעות לפי סימן זה;

(3)תכנון, הקמה ותפעול של מוקד שירות לקוחות לעניין גביית היטל מימון המטרו.

(ב)הודעה על מינוי החברה הממונה תפורסם ברשומות.

(ג)החברה הממונה תפעל לעניין סימן זה לפי הנחיות מנהל רשות המסים ותחת פיקוחו.

רשות המסים רשאית לגבות את המס על ידי החברה הממונה, אם מונתה לפי סעיף 55, באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר.

(א)ההוראות לפי סעיפים 30, 31, 34, 35, 36, 37 למעט סעיף קטן (ב), 40 ו־41 לחוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן, התשפ״ב–2021, יחולו לעניין גבייה באמצעות החברה הממונה, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

(1)בסעיף 31, המילים ”או במפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;

(2)בסעיף 34, ברישה, במקום ”למידע האמור בסעיף 32(3) עד (6)“ יקראו ”למידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“, והמילים ”או במפעיל הפרטי שאיתו התקשרה החברה הממונה לשם כך“ – לא ייקראו, ובפסקה (1), במקום ”ערר“ יקראו ”השגה או ערעור“;

(3)בסעיף 35, בכל מקום, המילים ”או למפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;

(4)בסעיף 36, המילים ”או למפעיל הפרטי“, המילים ”או המפעיל הפרטי“ והמילים ”או במפעיל הפרטי“ – לא ייקראו;

(5)בסעיף 37(א), במקום ”כאמור בסעיף 32“ יקראו ”שהוא מידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“;

(6)בסעיף 40, במקום ”המידע המפורט השמור במערכת הגבייה לגבי כל רכב, למעט מידע מותמם כמשמעותו בסעיף 37(ב)“ יקראו ”המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“;

(7)בסעיף 41, במקום ”החברה הממונה והמפעיל הפרטי“ יקראו ”והחברה הממונה“.

(ב)בסעיף זה, ”המידע הנדרש לשם קביעת סכום היטל מימון המטרו“ – מידע כמפורט להלן לעניין שנת המס שבעדה נגבה היטל מימון המטרו:

(1)זהות הבעלים בנכס, ואם הנכס בבעלות משותפת – שיעור חלקו של כל אחד מבעלי הנכס;

(2)תקופת הבעלות של בעל הנכס;

(3)שטח הנכס;

(4)סיווג הנכס לעניין הפטור מחובת תשלום ההיטל לפי סעיף 39;

(5)מקדם שיטת הארנונה החל על הנכס;

(6)מקדם המדרג העירוני החל על הנכס;

(7)סכום ההיטל ששילם בעל הנכס שלא באמצעות מערכת הגבייה, ומועדי התשלום.

בסימן זה –

”בעל קרקע“ – מי שבמועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות היה אחד מאלה:

(1)מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעלים של הקרקע או מי שזכאי להירשם כאמור;

(2)בעל זכות חכירה ראשית בקרקע שהיא מקרקעי ישראל, על פי חוזה חכירה שמטרתו מגורים, תעשייה, מסחר או מלונאות, או מי שהועברה לו הזכות על ידי בעל זכות חכירה כאמור;

”דיני רכישת קרקעות“ – פקודת הקרקעות והחוק לתיקון דיני הרכישה;

”זכויות הבנייה המקוריות“ – השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים כפי שהיה קבוע לפני אישור תמ״א 70;

”מקרקעין מיועדים“ – מקרקעין במתחמי השפעה המיועדים לשמש אחד מאלה:

(1)מתחם דפו כפי שנקבע בתמ״א 70;

(2)תחנת מטרו מיועדת לפיתוח;

(3)מרכז תחבורתי משולב;

(4)תת־הקרקע של תחנה למערכת תחבורה עתירת נוסעים שנקבעה בתוכנית המטרו;

”השטח המיועד לפיתוח“ – השטח הכולל המותר לבנייה במקרקעין מיועדים שנקבע לפי תמ״א 70, לפי התוכנית המפורטת הראשונה שאושרה לגבי המקרקעין המיועדים והמקיימת את התנאים המנויים בסעיף 60(א)(1) ו־(2), או לפי תוכנית המקיימת את התנאים האמורים שתיקנה תוכנית כאמור, אם הופקדה בתוך חמש שנים מיום שאושרה התוכנית הראשונה;

”תחנת מטרו מיועדת לפיתוח“ – תחנת מטרו המוקמת על מקרקעין שברובם לא היו מיועדים לדרך ערב אישור תוכנית המטרו, בהתאם לתוכנית מקומית או לתוכנית מפורטת כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה.

ההוראות לפי דיני רכישת קרקעות יחולו על רכישת זכויות במקרקעין מיועדים, אם לא נקבעו הוראות אחרות בסימן זה.